- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו (יח לב)
בקידושין מו: מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה, שנאמר "ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו", אם אינו קדוש נשיאות חטא למה, מכאן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה.
אמנם ברבינו ברוך (ב"מ פח., הובא בקש"ק שם) כתב שהסיבה שפועל אינו יכול לאכול טבל, דלא אתי עשה ד"ואכלת ענבים" ודחי לא תעשה דלא תשאו עליו חטא ועשה דעשר תעשר, עכ"ד[1]. ומבואר שכשאינו מעשר כלל עובר על הלאו.
וכתב הגאון ר' ישראל אדלשטיין שליט"א שלשיטת הגר"ח שהלאו לעשר מן הרע הוא ביטול החיוב של יפה, כ"ש שבלא הפריש כלל עבר על לאו זה. אלא שצ"ת שהלאו של טבל מבואר בסנהדרין (פג.) שנלמד מ"ולא יחללו את קדשי בני ישראל", עכ"ד. ולכאורה מסתימת רש"י על פסוק זה נראה שבפשטות קאי על מי שלא הפריש כלל, ויש לעיין מה מקורו.
והנה בשבת (לד.) תנן ג' דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר, ובגמ' אמרו שהמקור הוא מדכתיב (איוב ה, כד) "וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא". וביאר הר"ן שנדרש ולא תחטא, ולא תשאו עליו חטא. ונראה גם כן שגם מי שלא הפריש כלל, קאי בלאו זה.
בקידושין מו: מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה, שנאמר "ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו", אם אינו קדוש נשיאות חטא למה, מכאן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה.
אמנם ברבינו ברוך (ב"מ פח., הובא בקש"ק שם) כתב שהסיבה שפועל אינו יכול לאכול טבל, דלא אתי עשה ד"ואכלת ענבים" ודחי לא תעשה דלא תשאו עליו חטא ועשה דעשר תעשר, עכ"ד[1]. ומבואר שכשאינו מעשר כלל עובר על הלאו.
וכתב הגאון ר' ישראל אדלשטיין שליט"א שלשיטת הגר"ח שהלאו לעשר מן הרע הוא ביטול החיוב של יפה, כ"ש שבלא הפריש כלל עבר על לאו זה. אלא שצ"ת שהלאו של טבל מבואר בסנהדרין (פג.) שנלמד מ"ולא יחללו את קדשי בני ישראל", עכ"ד. ולכאורה מסתימת רש"י על פסוק זה נראה שבפשטות קאי על מי שלא הפריש כלל, ויש לעיין מה מקורו.
והנה בשבת (לד.) תנן ג' דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר, ובגמ' אמרו שהמקור הוא מדכתיב (איוב ה, כד) "וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא". וביאר הר"ן שנדרש ולא תחטא, ולא תשאו עליו חטא. ונראה גם כן שגם מי שלא הפריש כלל, קאי בלאו זה.
[1] ויש לעיין שלכאורה לפועל אין עשה, אלא העשה הוא על בעל הבית. ויתכן שלפועל ס"ד שמותר כמש"כ תוס' על ההו"א שפועל יכול לאכול משל הקדש, רק הבעה"ב שמאפשר לו לאכול, הוא יש לו עשה , וע"ז כתב רבינו ברוך שמה שמבטל הפרשה יש בזה לאו ועשה. אך קשה שאי קאי על בעה"ב, הרי אפשר לקיים שניהם, שיכול להפריש, ויש לדון בזה.