- הודעות
- 36
- תודות
- 89
- נקודות
- 21
כתוב בפסוק (שמות י"ג ב') "קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא".ונשאלת השאלה:
אם התורה אמרה לנו שהבכור קדוש למה אנחנו מצווים לפדות אותו אדרבא שיישאר בקדושתו וירוויח?
אלא יש לתרץ:
שהתורה לא רוצה שאדם יקבל קדושה ולא יתקדם אלא שאדם יעמול על הקדושה שלו שאם לא כן אז זה יהיה כמו שראינו במתן תורה שכתוב (במדבר י לג) "ויסעו מהר ה'" ואז ישר אח"כ כתוב (במדבר י"א א') "ויהי העם כמתאננים רע באזני ה'" ואמרו בא ניסה מכאן מהר כדי שהקב"ה לא יצווה עלינו עוד מצוות ולאורה אדם שהגיע לדרגה רוחנית כ"כ גבוהה שהייתה במתן תורה שבני ישראל אמרו נעשה ונשמע ואם הקב"ה היה מצווה אותם אפילו אלפי אלפים של מצוות היו מקבלים אז מה פתאום הם רוצים לברוח כתינוק הבורח מבית הספר.
אלא הביאור הוא שלפני שהגיעו למתן תורה הקב"ה הגביה אותם מהר כמו שרואים ראתה שפחה על הים מה ראה יחזקאל בן בוזי והם המשיכו להתעלות במהירות עד מתן תורה וא"כ הם לא עמלו על הדרגות הרוחניות האלה ולכן ברגע שהם יכלו הם ברחו ופחדו שהקב"ה יתן להם עוד מצוות כתינוק הבורח מבית ספר בשונה משאר נביאים שהגיעו לדרגה גבוהה ע"י עמל ולכן לא נפלו ממנה גם שהגיע ניסיון וכן מצינו באנשי נינוה שיונה הוכיח אותם והם חזרו בתשובה תוך ג' ימים וכתוב בפרקי דרבי אליעזר (מקור) שאחר מ' יום הם ירדו רוחנית עד שכולם מתו ולמה כיון שהם חזרו מהר אז הם לא קנו שום דרגה וממילא חזרו לאן שהיו.
לכן אנחנו פודים את הבכורים למרות שהתורה נתנה להם קדושה כי אנחנו רוצים שהם יגיעו לדרגה הרוחנית ולקדושה הזאת לבד ואז הוא יקנה אותה בקנין נצח.
ומאותו טעם אנחנו אומרים בכל בוקר וערב קריאת שמע ומקבלים עלינו עול מלכות שמים לכאורה לא מספיק מה שקיבלנו על עצמנו במתן תורה אלא מאותה סיבה כי מה שהיה במתן תורה זה בלי עמל אז צריך תזכורת יום יומית כדי שיהיה עול מלכות שמים בתוכנו ממש.