- הודעות
- 3,423
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,733
- נקודות
- 695
כשמתקבצים ערימות של כשרון שנינות וחריפות לאכסניה אחת - השטן עובד שעות נוספות!
כזה הוא פורומינו. מחזיק בין אשכולותיו, מאות ואלפי חברים, מוכשרים אחד אחד. ובתווך - 'התככן' שמקשקש בזנבו הווירטואלי, תוחב את אפו השחור בין הצורבים, ומנסה לצבוע את השיח בגוון קודר. שיח אלים. משתלח. לא מכבד. שפחות מתאים לבני תורה המסולאים בפז. ובטח לא לחכמאי יהודאי, אנשים ששיבה נזרקה בזקנקנם.... ומעלה בקודש.
כן, אותו "שעיר רקדן", יודע טוב טוב איך להשתחל לבמה המרכזית. לרבוץ. לקשקש. להשחית. להבעיר. לא פעם במסווה של ריתחא דאורייתא, ובכך לצנן את מצב רוחם של המשתתפים, לגרום להם להדיר את רגליהם מההתכנסות הווירטואלית התורנית.
סטוף! עצור!
בטח אתה שואל את עצמך... מה הוא רוצה מהחיים שלי? מה הוא נפל עלי עם הפוסט הזה?
אוקי, שאלת בנימוס... תקבל תשובה הגונה.
בתקופה האחרונה שמתי לב שאחד מחבריא קדישא - ברוך כישרונות - הוריד פרופיל באוצרנו. (ולא שהוא הפסיק לכתוב כאן. הוא כותב, אבל בצורה מוזרה שלא אחשוף כדי לשמור על חסיונו...)
שאלתי אותו בפרטי, 'היי ידידי מה הסיבה שהורדת הילוך?'
"בגלל כמה משתתפים בודדים שמוציאים דברים מהקשרם. חלקם לא מתבוננים לרגע לפני שהם מגיבים על דברי השני. מתקיפים. כותבים בחריפות. והכל, בגלל הודעה/פוסט תמים שטרחתי לשתף".
ואז, נפל לי האסימון.
המיטב שבכותבים, נאלצים להסתתר... להצניע את מקלדתם, רק בגלל כמה אנשים שטחיים, נעדרי תרבות, שלא מקדישים ולו שניה אחת, לפני שמנהלים שיח מעמיק עם השני, שטרח והשקיע מזמנו כדי לשתף את הציבור בקושיא, מהלך, הערה, תירוץ, תובנה וכיו"ב.
היה לא תהיה!
זו הסיבה שנפתח אשכול דנן....
נתקלתם בפורום בתגובה אצילית. בשיח שמתעלה על עצמו. במידות טובות שמבצבצות בין השיטין, בתרבות דיון למופת, בויכוח לוהט אך מכבד, בהארה בוגרת ועניינית עד לשמים? במטותא, צטטו אותה כאן! הדהדו אותה באשכול דנן, שב"ה יהפוך ביום מן הימים לסמל ומופת בפורמינו - איך באמת אמור להתנהל שיח תורני על רמה גבוה.
יש לכם רעיון טוב איך לשפר את השיח? הדהדו אותו כאן.
כאב לכם לקבל תגובות שמוציאים את דבריכם מהקשרם החיובי? תארו נא כאן את רחשי לבכם. אולי הפעם זה ייפול על אזנים קשובות.
נ.ב ב"ה בפורמנו השיח בין החברים עפ"ר מכיל ומכבד ומתנהל ברמה גבוה, ממש תענוג. אבל יחד עם זאת כמו שבכל עיסה יש שאור ובכל בית יש את הזיבולא ובכל בית מדרש יש את הנייסען התורן. אז כאן המקום לנסות לצמצם עוד ועוד את מקומו. כמובן אשכול דנן הוא לא שטר חוב ודוק'. נ.ג כותב השורות, לא טלית שכולה תכלת. וד"ב :)
כזה הוא פורומינו. מחזיק בין אשכולותיו, מאות ואלפי חברים, מוכשרים אחד אחד. ובתווך - 'התככן' שמקשקש בזנבו הווירטואלי, תוחב את אפו השחור בין הצורבים, ומנסה לצבוע את השיח בגוון קודר. שיח אלים. משתלח. לא מכבד. שפחות מתאים לבני תורה המסולאים בפז. ובטח לא לחכמאי יהודאי, אנשים ששיבה נזרקה בזקנקנם.... ומעלה בקודש.
כן, אותו "שעיר רקדן", יודע טוב טוב איך להשתחל לבמה המרכזית. לרבוץ. לקשקש. להשחית. להבעיר. לא פעם במסווה של ריתחא דאורייתא, ובכך לצנן את מצב רוחם של המשתתפים, לגרום להם להדיר את רגליהם מההתכנסות הווירטואלית התורנית.
סטוף! עצור!
בטח אתה שואל את עצמך... מה הוא רוצה מהחיים שלי? מה הוא נפל עלי עם הפוסט הזה?
אוקי, שאלת בנימוס... תקבל תשובה הגונה.
בתקופה האחרונה שמתי לב שאחד מחבריא קדישא - ברוך כישרונות - הוריד פרופיל באוצרנו. (ולא שהוא הפסיק לכתוב כאן. הוא כותב, אבל בצורה מוזרה שלא אחשוף כדי לשמור על חסיונו...)
שאלתי אותו בפרטי, 'היי ידידי מה הסיבה שהורדת הילוך?'
"בגלל כמה משתתפים בודדים שמוציאים דברים מהקשרם. חלקם לא מתבוננים לרגע לפני שהם מגיבים על דברי השני. מתקיפים. כותבים בחריפות. והכל, בגלל הודעה/פוסט תמים שטרחתי לשתף".
ואז, נפל לי האסימון.
המיטב שבכותבים, נאלצים להסתתר... להצניע את מקלדתם, רק בגלל כמה אנשים שטחיים, נעדרי תרבות, שלא מקדישים ולו שניה אחת, לפני שמנהלים שיח מעמיק עם השני, שטרח והשקיע מזמנו כדי לשתף את הציבור בקושיא, מהלך, הערה, תירוץ, תובנה וכיו"ב.
היה לא תהיה!
זו הסיבה שנפתח אשכול דנן....
נתקלתם בפורום בתגובה אצילית. בשיח שמתעלה על עצמו. במידות טובות שמבצבצות בין השיטין, בתרבות דיון למופת, בויכוח לוהט אך מכבד, בהארה בוגרת ועניינית עד לשמים? במטותא, צטטו אותה כאן! הדהדו אותה באשכול דנן, שב"ה יהפוך ביום מן הימים לסמל ומופת בפורמינו - איך באמת אמור להתנהל שיח תורני על רמה גבוה.
יש לכם רעיון טוב איך לשפר את השיח? הדהדו אותו כאן.
כאב לכם לקבל תגובות שמוציאים את דבריכם מהקשרם החיובי? תארו נא כאן את רחשי לבכם. אולי הפעם זה ייפול על אזנים קשובות.
נ.ב ב"ה בפורמנו השיח בין החברים עפ"ר מכיל ומכבד ומתנהל ברמה גבוה, ממש תענוג. אבל יחד עם זאת כמו שבכל עיסה יש שאור ובכל בית יש את הזיבולא ובכל בית מדרש יש את הנייסען התורן. אז כאן המקום לנסות לצמצם עוד ועוד את מקומו. כמובן אשכול דנן הוא לא שטר חוב ודוק'. נ.ג כותב השורות, לא טלית שכולה תכלת. וד"ב :)