רוב מנין ובניין של המקובלים למדו והושפעו מספרי הסולם, למרות שהוא לא עמד בראשות ישיבת המקובלים הגדולה
יתכן, לא נוגע כלל לדיון שלנו!!
את הסברי לאימרת החזו"א כבר אמרתי
בכל מקרה, גם אם ההסבר שלך הוא הנכון
אז הבדיחה היא לא על בעה"ס אלא על החזו"א
רבים רבים הם הצורבים שלמדו זוהר, ואף אחד לא הגיע לקצה קרסוליו של חיבוריו והשפעתו של בעה"ס [בדורו ובדורות אחריו ואפילו בדורות לפניו]
(זה הרבה יותר מצחיק מאם אני אספר, שבעה"ס אמר לתלמידו הגרמ"י ויינשטוק על החזו"א "גם אתה יכול לחבר כזה ספר":)
אכן, אין כלל דיון אם זו צורת ההסתכלות שלך על החזו"א...
אשמח לדעת האם יש עוד אחד שהחזו"א חזר על ווארט שלו מספר פעמים
יתכן שלא, לא נוגע כלל לדיון שלנו!!
נשגב מבינתי איך אני 'כלי שלישי' ואתה 'כלי ראשון'?!
מרן הגרב"ד כלי ראשון, כל אחד יכול לשמוע זאת ממנו היום.
בכל מקרה, אשמח מאוד אם תוכל לברר את הפרטים דלהלן אצל מרן הגרב"ד:
א. האם היה זה לאחר ביקור בעה"ס בבית החזו"א
ב. האם החזו"א כיבד אותו.
ג. א"כ, האם הוא אכן סבור שכל צורב (או צורב ברמתו) יכול לחבר כזה חיבור.
משה ובית דינו קיים....
צמצום המוחין, וכי קבלה אינה תורה, וזה נכון שבעולם הישיבות ההנהגה היתה לא להתעסק עם קבלה במסגרת של הישיבות, אבל כאדם פרטי וכי קבלה אינה תורה, וכי חסרים גדולי תורה וראשי ישיבות שהתעסקו עם קבלה או לפחות ידעו ידיעה רחבה קבלה.
אכן, אך דווקא בגלל שלא עוסקים בזה, השוואה אינה מתחילה.
 
יתכן, לא נוגע כלל לדיון שלנו!!
לא הבנתי
אתה חושב שכל צורב צעיר יכול לעשות מהפכה בעולם הקבלה - ושספריו ילמדו על ידי רוב מנין ובנין של המקובלים, לו רק יעסוק בה?
אכן, אין כלל דיון אם זו צורת ההסתכלות שלך על החזו"א...
לא הבנתי
(צורת ההסתכלות שלי על החזו"א, היא צורת הסתכלות על 'מלאך מרומם על כל תהילה'
צורת ההסתכלות שלך על בעה"ס היא דרך משקפיים מאוד מאוד צרות - משפט מצחיק ששמעת בלי שתבדוק בכלל האם המשפט מגחך את האומר או את הנאמר, ובלי לקבל שום הסבר אחר מלבד הבנתך)

אתה חושב שעל ספר שמהר"א מבעלזא אמר עליו: "ר' לייבל האט גימאכט א ספר וואס רבי שימען פרייט זיך מיט דעם",
ושהגר"א לאפיאן לא יצא לדרכו בלעדיו,
ושהגרא"א דסלר למד בו [וקיבל ממנו יסודות עיקריים]
ושהבבא סאלי אמר עליו: 'כולהו חילו'
על מחבר שהגרי"ח זוננפלד כותב 'גברא רבא העוסק בתורה לשמה ומגליה צפוניה'
(רק מקצת מהציטוטים)
הבדיחה הזאת מתלבשת בכלל?!
יתכן שלא, לא נוגע כלל לדיון שלנו!!
גם לא הבנתי, אם הוא התלהב מאימרה אחת וחזר עליה מספר פעמים
ועל אימרה אחרת אמר "אלץ דעם אליין כדאי צו קויפן דעם ספר"
מגוחך לומר שבספר עצמו הוא זלזל
מרן הגרב"ד כלי ראשון,
אתה 'כלי שני'
מרן הגר"י שפירא הוא כלי ראשון
(אם תרצה, אתן לך את הפרטים של ה'כלי שני' ששמע ממנו)
כל אחד יכול לשמוע זאת ממנו היום.

משה ובית דינו קיים....
נו, אז תיכנס אליו ותעדכן אותנו
(אני משער לעצמי שלך הוא יספר הרבה יותר ממני
בפרט שבאופן ציבורי הוא כן תמך באדמו"ר מאשלג
ובפרט בפרט, שהנושא היה דעתו של החזו"א
ולכן הבאתי את כל הציטוטים והסיפורים שמסופרים מפיהם ומפי כתבם של באי בית החזו"א
ולאחר עיון מינימלי בספרי בעל הסולם, התשובה ברורה מאליה
מדובר על ספר גאוני בכל קנה מידה
העוסק ומבאר את הדברים העמוקים ביותר בשפה ברורה ונעימה!
של אדם עילוי וגאון שהיה מסוגל להתרכז שבועיים! במחשבה אחת
ושלמד תורה בקדושה ובטהרה וביגיעה כבירה כל ימיו
ושגדולי ישראל - אפילו בני דורו - קיבלו ממנו רבות)
 
(זה הרבה יותר מצחיק מאם אני אספר, שבעה"ס אמר לתלמידו הגרמ"י ויינשטוק על החזו"א "גם אתה יכול לחבר כזה ספר":)
הבהרה:
כוונתי במילים 'הרבה יותר' היא בגלל שהגרמ"י ויינשטוק הגיע לרבו בעה"ס כבן כ"ה ומעלה [לאחר שמילא כריסו בש"ס ופוסקים ובכתבי האריז"ל והמקובלים - כידוע למי שמכיר קצת את ספריו]
ולא בתור בחור צעיר בן ט"ו.
אבל אני חוזר בי ממילים אלו (היות ומדובר במרן הגרב"ד ובהגרמ"ש ברמן ולא בסתם בחור צעיר), רק:
(זה מצחיק בדיוק כמו שאני אספר, שבעה"ס אמר לתלמידו הגרמ"י ויינשטוק על החזו"א "גם אתה יכול לחבר כזה ספר":)
 
מה הן שעות קבלת קהל?
אחר התפילות.
זמני התפילות הם כמו בישיבה -שחרית 7:00, מנחה 1:30 מעריב 7:30.
כל אחד שלומד סולם ומבין קצת בקבלה, מבין שצריך להיות חד בדרא כדי לחבר חיבור כזה.
מעולם לא למדתי קבלה.
אבל נאמן עלי מו"ר ויותר מזה נאמן עלי החזו"א, יותר מכל ניק אחר מכובד ככל שיהיה ואף יותר מציטוטים מגובבים משלל מאורי הדורו, שאין לדעת מתי אמרו, למי ובאיזה הקשר.
כאן אני יודע בצורה וודאית, באיזה הקשר נאמר, ומה הכוונה.
אני מניח שהחזו"א ידע קצת בקבלה לפני דהוא אמר זאת, ובכל זאת הוא אמר זאת.

הרב @דוד גור אריה היקר.
אני מבין שמרוב להט הוויכוח נשכח ממך על מי אתה מדבר, וטוב שהתנצלת.
אחדד את טענתי וחושבני שאסיים את הדיון בזה.

לא הכרתי את בעל הסולם עצמו, ולא את תלמידיו, מסתבר שהיה אדם ענק בענקים, גבוה מעל גבוה מרומם ומעמיק.
כל זה לא נגע ולא פגע במה שאמר מרן החזו"א על ספרו.

המסילת ישרים לדוגמה, חיבר ג' ספרים שכולם אומרים את אותו דבר, ההבדל ביניהם הוא בצורת ההנגשה.
מסילת ישרים - מוסרי, דרך ד' - מחשבתי, ודעת תבונות - קבלי (לא אמרתי שזה קבלה כמו שלא אמרתי שזה לא מוסר, אבל צורת הכתיבה היא יותר לכיוון הזה).

הספר אינו בהכרח מעיד על רמת המחבר ואף לא על רמת ידיעותיו והשגותיו.
החזו"א אחז, שהספר אינו מעמיק כ"כ בקבלה.
זה לא שהוא לא העריך את מחברו, לא שהו זלזל בהשגתו, לא שהוא אסר ללמוד בספריו, לא שהוא סילק אותו מביתו...
ולכן האמירות שלך כלל אינן במקום.
משפטים כמו

בפרט שבאופן ציבורי הוא כן תמך באדמו"ר מאשלג
גם לא הבנתי, אם הוא התלהב מאימרה אחת וחזר עליה מספר פעמים
ועל אימרה אחרת אמר "אלץ דעם אליין כדאי צו קויפן דעם ספר"
לא שייכים לנידון כלל וכלל!
 
אחדד את טענתי וחושבני שאסיים את הדיון בזה.

לא הכרתי את בעל הסולם עצמו, ולא את תלמידיו, מסתבר שהיה אדם ענק בענקים, גבוה מעל גבוה מרומם ומעמיק.
כל זה לא נגע ולא פגע במה שאמר מרן החזו"א על ספרו.

המסילת ישרים לדוגמה, חיבר ג' ספרים שכולם אומרים את אותו דבר, ההבדל ביניהם הוא בצורת ההנגשה.
מסילת ישרים - מוסרי, דרך ד' - מחשבתי, וחובת הלבבות - קבלי (לא אמרתי שזה קבלה כמו שלא אמרתי שזה לא מוסר, אבל צורת הכתיבה היא יותר לכיוון הזה)
תערוך (הרמח"ל לא חיבר 'חובות הלבבות' וספריו הקבליים הם 'קל"ח פתחי חכמה' ועוד, ולומדי תורתו טוענים בתוקף שגם 'מסילת ישרים הוא עפ"י קבלה רק בהעלמה)
הספר אינו בהכרח מעיד על רמת המחבר ואף לא על רמת ידיעותיו והשגותיו.
החזו"א אחז, שהספר אינו מעמיק כ"כ בקבלה.
זה לא שהוא לא העריך את מחברו, לא שהו זלזל בהשגתו, לא שהוא אסר ללמוד בספריו, לא שהוא סילק אותו מביתו...
אני חושב שאני מתחיל להבין
הסיפור היה שתלמידיו התפעלו מבעה"ס בגלל שחיבר פירוש על כל הזוהר, והחזו"א ביטל זאת באומרו שכל אחד שילמד את הארמית של הזוהר יוכל לחבר כזה תרגום.
זה כמובן מתקבל שונה לחלוטין
משום שגדלותו של בעה"ס אינה כלל וכלל במה שחיבר פירוש על כל הזוה"ק
היות ואכן יש הרבה מקומות בהם כמעט ולא הוסיף מילה מלבד תרגום
על זה אפשר להבין את המשל שלך ממס"י

גדלותו של בעה"ס ניכרת באותם מקומות בהם האריך בפירוש הזוה"ק
או בהקדמותיו לספר הזוה"ק
ובפרט בספרו הענק 'תלמוד עשר ספירות'
בכל אלו ניכרת גאונות של חד בדרא
(שכל אחד שיקרא בהם וישמע את הסיפור של החזו"א על ספרים אלו, יכתוב כמו שכתב הרב 'אחד יחיד')
 
תערוך (הרמח"ל לא חיבר 'חובות הלבבות' וספריו הקבליים הם 'קל"ח פתחי חכמה' ועוד, ולומדי תורתו טוענים בתוקף שגם 'מסילת ישרים הוא עפ"י קבלה רק בהעלמה)
אכן, כוונתי לדעת תבונות.
מחילה.
וזה בדיוק מה שאמרתי, שגם מסילת ישרים מלא בקבלה אך אינו נכתב בכיוון הזה.
מי שרוצה ויודע, יכול לראות קבלב גם בזה, בדיוק כמו שמי שרוצה ויודע יכול לראות מוסר גם בדעת תבונות.
אני חושב שאני מתחיל להבין
הסיפור היה שתלמידיו התפעלו מבעה"ס בגלל שחיבר פירוש על כל הזוהר, והחזו"א ביטל זאת באומרו שכל אחד שילמד את הארמית של הזוהר יוכל לחבר כזה תרגום.
זה כמובן מתקבל שונה לחלוטין
משום שגדלותו של בעה"ס אינה כלל וכלל במה שחיבר פירוש על כל הזוה"ק
היות ואכן יש הרבה מקומות בהם כמעט ולא הוסיף מילה מלבד תרגום
על זה אפשר להבין את המשל שלך ממס"י

גדלותו של בעה"ס ניכרת באותם מקומות בהם האריך בפירוש הזוה"ק
או בהקדמותיו לספר הזוה"ק
ובפרט בספרו הענק 'תלמוד עשר ספירות'
בכל אלו ניכרת גאונות של חד בדרא
(שכל אחד שיקרא בהם וישמע את הסיפור של החזו"א על ספרים אלו, יכתוב כמו שכתב הרב 'אחד יחיד')
ההבדלים שאתה עושה, דקים והם על דעתך בלבד!

הסיפור כמות שהוא:
מרן הגרב"ד היה אצל מרן החזו"א, שאלו מה דעתו על ספר 'הסולם' והחזו"א ענהו "גם אתה יכול לכתוב כזה ספר"
כל פרשנות היא על דעתך ועליה בלבד.

רק אמרתי, שטענותיך על כך שהחזו"א החשיב את האדם אינן רלוונטיות, לבהיקורת על הספר עצמו.
זה הכל.
 
תמוה בעיני ההשוואה בין הסולם למתוק.
ה'מתוק' לא התיימר לבוא עם מהלך חדש או גילוי של תוספת עומק, רק בא לפרש פשוטם של דברים עד היכן שידו מגעת, ובזה וודאי שהוא "עקף" הסולם.
הסולם לעומתו בא לגלות רובדים עמוקים יותר, וכאמור, ה"מתוק" לא התיימר לעשות זאת כלל.
 
הסיפור כמות שהוא:
מרן הגרב"ד היה אצל מרן החזו"א, שאלו מה דעתו על ספר 'הסולם' והחזו"א ענהו "גם אתה יכול לכתוב כזה ספר"
אתה יכול להסביר לי מה זה קשור לפתיחת האשכול:
ידוע שפירושו של בעל הסולם על הזהר לא נתקבל בתפוצות ישראל ונוהגים ללמוד זהר בעזרת פירוש - מתוק מדבש,

מו"ר הגרב"ד סיפר שבהיותו בחור החזו"א אמר לו על פירוש הסולם "גם אתה יכול לכתוב כזה ספר.."
אתה חושב שעל ה'מתוק מדבש' הוא לא היה אומר את זה?
 
אתה יכול להסביר לי מה זה קשור לפתיחת האשכול:
האשכול דן על הספר, ראיתי להביא דעת החזו"א על הספר הזה בדיוק.
מחילה מכבודו שלא התייעצתי עימו לפני פרסום ההודעה....
אתה חושב שעל ה'מתוק מדבש' הוא לא היה אומר את זה?
אותי לימדו, שעל מה שאינני יודע, עלי לומר לא יודע... (גמ' בריש ברכות)
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון