קרח פי הארץ היתה מבקשת לבלוע את און בן פלת (1 צופה)

[געגועים]

וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת

בגמרא (סנהדרין קט:) פלת, שנעשו לו פלאות.

ובש"ך על התורה (גימטריאות): און פלת אותיות נפלאות, שנעשו לו נפלאות שלא נפל בגיהנום, כי אפילו מחט שאולה נתגלגלה (ירושלמי סנהדרין פ"י ה"א, ילקוט רמז תשנ"ב), והוא ניצול. עכ"ל.

נראה הענין לפי מ"ש בספר הפרדס לרש"י: אם בריאה יברא ה', אמר משה לפניו רבוני הבטחתני תחילה מקודם לכן שתעשה בשבילי פי הארץ, דכתיב הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו וגו', זהו פתיחת הארץ, נאמר כאן בריאה ונאמר להלן בריאה, מה בריאה האמור כאן פתיחת הארץ אף בריאה האמור להלן פתיחת הארץ.

והקשו והלא שם נאמרה הבטחה זו לטובתן של ישראל, ואיך נדרש כאן על פתיחת פי הארץ להעניש את קרח ועדתו, אלא שגם כאן נרמז לימוד לטובה, שאם לרעה נתהפכו וכו' כ"ש לטובה וכו'.

וזה הכוונה ברמז הנ"ל און פלת אותיות נפלאות, שנעשו לו נפלאות בהבטחת השי"ת שהבטיח למשה רבינו נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו, שזה הבטחה לרעה על פתיחת פי הארץ, וגם הבטחה לטובה מכל שכן כנ"ל, שינצל און בן פלת מפי הארץ, שזה פלא גדול מאחר שכבר התחילה מיטתו של און בן פלת להתגלגל לעבר פי הארץ, כמובא במדרש הגדול: בשעה שהחביאתו אשתו וישבה לה על הפתח, ופתחה הארץ את פיה היתה מבקשת לבלוע את און שהיה על המטה, עמדה אשתו ואחזה במטה ואמרה רבון העולמים כבר נשבע בשמך הגדול שלא יהיה במחלוקת לעולם, מה שמך חי וקיים לעולם אף אם יכפור בשבועה אתה יכול להיפרע ממנו, לאחר כן אמרה לו קום צא, אמר לה מתבייש אני ממשה רבינו, אמרה לו אני אצא עמך, מיד יצאה ועמדה לפני משה, ברח משה ממנה, כשעמדה היתה צווחת ובוכה אמר מה טיבה של אשה זו, אמרו לו רבינו זו אשתו של און, אמרה לו רבינו כך וכך היה המעשה, הלך עמה לביתה ועמד על הפתח, קרא לאון בן פלת צא, אמר לו הקב"ה ימחול לך.

נגד בגי' און, ובגי' מחט, שהרי אפילו מחט שאולה נתגלגלה, ואון ניצל ע"י שעשה תשובה ופתח פתח כחודו של מחט.​