חנוכה פלא גדול, מי היה חשמונאי ובניו

[התורה]

היום [ו' כסליו'] יומא דהילולא דמר בריה דרבינא הגה״צ רבי אברהם אהרן זוננפלד זצ״ל בן למרן הגה"ק מרא דארעאר דישראל רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע
נפטר בדמי ימיו ביום הולדתו ו' כסלו תרע"ב בהיות בן 34 ונטמן בהר הזיתים
ובהקשר לכך אביא ד"ת נפלא משמי'

כתב הגה"צ רבי אברהם אהרן זוננפלד [ירושלים ד' דחנוכה שנת תר"ס]:
במגילה דף יא ע"א איתא בימי יונים, שהעמדתי להם שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו, ומתתיהו כהן גדול לכלותם וכו'.
וקשה לי בדבר הגמרא, הא הנס היה על ידי מתתיהו ובניו, וכן נמי אמרינן בתפילת על הניסים בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, וא"כ מה הפירוש בגמרא חשמונאי ובניו, ומתתיהו. ואינו מובן מי זה חשמונאי ובניו. והנה חיפשתי בסדר הדורות ואין אני מוצא לשם בפני עצמו של חשמונאי, והבית יוסף בסימן תרפ"ב כתב בשם הארחות חיים דיוחנן הוא חשמונאי ומקורו מהיוסיפון, ויש אומרים חשמונאי הוא דרך גדולה כמו יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים (תהלים סח, לב) ע"כ.
וקשה לפי שני הפירושים דאם נאמר דיוחנן הוא חשמונאי א"כ מתתיהו נכלל בכלל חשמונאי ובניו דהרי מתתיהו הוא בנו של יוחנן וא"כ למה כפל הגמרא חשמונאי ובניו ומתתיהו. ואם נאמר כפירוש השני של הבית יוסף דחשמונאי הוא לשון גדולה א"כ אין זה שם של אדם ומה שייך לומר חשמונאי ובניו.
וזוכר אני שראיתי באיזה ספר (ראה המאירי בהקדמה לפירושו למסכת אבות שחשמונאי הוא מתתיהו) לפרש על הא דמתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, שקאי חשמונאי על מתתיהו, אשר ממנו נפתח מלכות בית חשמונאי, וזה דלא כמו שכתב הב"י בשם היוסיפון, דחשמונאי קאי על יוחנן.
ולפי זה קשה יותר, דאם חשמונאי הכוונה על מתתיהו, וא"כ למה איתא בגמרא כפל לשון, חשמונאי ובניו, ומתתיהו דמשמע, דתרי אנשים הם וצ"ע.​

(קובץ אוצרות ירושלים - פרושים גל' י', גליון מחוברים)​

 

[אחד יחיד]

ו' כסליו - יום ההסתלקות של רבי אברהם אהרן זוננפלד זצ"ל

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[יוסף צ. הירשמן]

בשו"ת יביע אומר (ח"י או"ח סי' נה) דן בתוך דבריו בענין זה, וז"ל:

בנוסח על הנסים של חנוכה שאומרים בימי מתתיה בן יוחנן כ"ג חשמונאי ובניו, האם האלף בחיריק ונרגשת במבטא, או האלף נחה.
הנה הפרי חדש כתב שהאלף בחיריק.
והגאון ר' יצחק ברכה בספר בירך יצחק כתב עליו: ואין צורך בכך, כי בסדר עולם [זוטא] איתא שהיו לו שני שמות יוחנן וחשמונאי. עכ"ל.
כלומר ששם חשמונאי אינו כינוי אלא שם בפני עצמו, ולכן האלף נחה.
וכדבריו מוכח במגילה (יא א): וְלֹא גְעַלְתִּים בִּימֵי חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו וּמַתִּתְיָה כֹּהֵן גָּדוֹל. ובעין יעקב שם איתא: שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם מַתִּתְיָה בֶּן יוֹחָנָן כּ"ג וְחַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו. וכן הוא בספר המנהיג (הל' חנוכה סי' קמז). ומוכח שחשמונאי הוא שם עצם.
וכן כתב בהליכות עולם (שער א פ"ג): יוחנן כ"ג היה בימי חשמונאי ובניו. ובמדרש לחנוכה (ילניק, ח"א עמוד קלה) איתא, א"ל יוֹחָנָן כ"ג לְחַשְׁמוֹנַאי, אֲנִי וּשְׁלֹשֶׁת בָּנַי, אַתָּה וְשִׁבְעַת בָּנֶיךָ, אָנוּ שְׁנֵים עָשָׂר כְּנֶגֶד י"ב שְׁבָטִים. והובא גם בסידור רבי שלמה מגרמייזא (עמוד קצז הערה ח).

ובשלמי צבור (דף שכג ע"ד) כתב: בנוסח על הנסים יש גורסים חשמונאי הנון בפתח, והאלף נחה, והסידורים בשם רש"י כתוב "וחשמונאי" בתוספת ו', כי חשמונאי היה גיסו של יוחנן כ"ג. וכן הוא ברוב הסידורים. ע"כ.
ובספר מאורי אור (בן נון, דף קמט סע"ב) כתב, במגילה (יא א) מוכח ששנים הם, חשמונאי ומתתיה, ולפ"ז צ"ל בתפלה וחשמונאי ובניו.
ומכיון שמכל זה מוכח דחשמונאי הוא שם נפרד, ולא כינוי ליוחנן, צ"ל אלף נחה, והנון בפתח.

ע"כ לשונו של הר"ר עובדיה יוסף ז"ל.

רואה עוד מה שכתבתי בעניי תחת הכותרת בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו

מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה וּתְקוּפַת שִׁלְטוֹנָהּ (מבוא) | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il