עשי"ת, יום כיפורים פרישת שבעה בליל יום הכיפורים (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
הנה כהן גדול צריך לפרוש מביתו שבעת ימים קודם יוהכ"פ, וילפינן פרישה זו משבעת ימי המילואים כמבואר בגמ' (יומא ב.). ובירושלמי יומא פ"א ה"א מסתפק לגבי פרישת שבעת ימי המילואים, האם היום הולך אחרי הלילה כמעשה בראשית או הלילה הולך אחרי היום כקרבנות, ונפק"מ האם ליל היום הראשון טעון פרישה או ליל שמיני. ולכאורה הוא הדין לפרישה של יוהכ"פ שנלמדת מהמילואים, וא"כ לפי הצד שהלילה הולך אחר היום כקרבנות, ליל יום הכיפורים טעון פרישה והוא משלים לז' ימים.

והקשה רבי דוד משה הכהן רבינוביץ זצ"ל הי"ד (זכרון כהן יומא כ.) לפי דעת בעל המאור (רפ"ב דיומא) שגם תרומת הדשן ביוהכ"פ צריכה דוקא כהן גדול, איך תורם את הדשן בחצות הלילה (כדתנן ביומא שם), הא עדיין לא נגמרו ימי פרישתו.

והנה דעת התוס' ביומא כז: דתרומת הדשן זמנה דוקא בלילה, כדאמרינן ביומא כ. "כל הלילה והרים", אמנם ברמב"ם תמידים ומוספים פ"ב הי"א מבואר דזמן תרומת הדשן הוא גם ביום לאחר שעלה עמוד השחר. ומעתה י"ל דאמנם אם הרז"ה יסבור כהרמב"ם דהזמן הוא גם ביום שפיר קשה דהוה לן להמתין ליום שתושלם הפרישה ואז לתרום את הדשן, אבל י"ל דהרז"ה סובר כהתוס' דהזמן הוא דוקא בלילה, וממילא אי אפשר באופן אחר ובעל כרחך בהכי קאמר רחמנא לגבי עבודת תרומת הדשן, שתעשה בכהן גדול שעדיין לא השלים הפרישה [ובפרט שהפרישה אינה מעכבת].

והגאון רבי אברהם נח גרבוז זצ"ל צידד ליישב, דאמרינן בזה מקצת הלילה ככולו, ומיד לאחר שהתחיל בפרישה מקצת מן הלילה כבר ראוי לעבודות.​