וירא פרפראות לפרשת וירא שחנני השי"ת (3 צופים)

[געגועים]

וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם וכו' כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם.

בספר אגרא דכלה פי' לפי מ"ש הרמ"ע מפאנו בעשרה מאמרות (מאמר חקור דין ח"א פכ"א) שהמלאכים באו לאברהם אבינו כדי לברך ברכת המזון, כי מצוה זו אין להם בשמים, וזהו כי על כן עברתם על עבדכם כדי לברך ברכת המזון, עיי"ש.

ואפשר שזה כוונת התרגום יונתן וּסְעִידוּ לִבְּכוֹן וְאוֹדוּ לְשׁוּם מֵימְרָא דַיְיָ, שעיקר מה שבאו הוא כדי להודות לשום מימרא דה' בברכת המזון.

[עוד מביא שם בשם הרמ"ע שהנשמה יתירה נהנית מאוד בשבת קודש מברכת המזון כי היא מצוה מחודשת אצלה שאינה נוהגת בעליונים, ובזה אפשר ליישב מה שאמרו וינפש וי אבדה נפש, דלכאורה היה צ"ל וי אבדנו נפש, אלא שהנפש עצמה אבדה דבר יקר דהיינו ברכת המזון, אבדה ר"ת אבדה ברכת המזון דאוריתא].​

 

[געגועים]

וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וכו' וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.

בפרקי דר"א (פרק ל"ו) ברח לו הפר עד שבא למערת המכפלה.

ובבעל הטורים: ואל הבקר רץ אותיות ואל הקבר רץ, שרץ אחריו למערה, ואל הבקר רץ בגימטריא למערה רץ.

אפשר להוסיף וימהר לעשות נרמז למערה.

ובספר חסד לאברהם (עין משפט נהר נ"א) מביא מדרש שהמלאך רפאל נדמה לאברהם אבינו כפר וברח למערת המכפלה עיי"ש.

ולכאורה הלא אין מלאך עושה ב' שליחויות, אלא שגם זה היה חלק מהשליחות לרפואה, לרפאות את חטא אדם הראשון, שאחר המילה נעשה אברהם אבינו שלם והתחיל התיקון לחטא אדה"ר, ולכן נשלח רפאל להוליך את אברהם אבינו למערת המכפלה ששם קבורת אדם וחוה, ואז התחיל הרפואה לחטאם, ונמשך אח"כ בקבורת שרה אמנו, כדאי' בזוה"ק בפסוק ויקם שדה עפרון.​

 

[געגועים]

שׁוֹב אָשׁוּב, ברש"י: לא בשרו המלאך שישוב אליו, אלא בשליחותו של מקום אמר לו וכו' אותם המלאכים שהם חיים וקיימים לעולם אמרו למועד אשוב.

לכאורה רש"י מביא ב' דעות חלוקות תוך כדי דיבור.

 

[געגועים]

וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ

במדרש שהקב"ה אמר לה. ובתרגום יונתן וְאָמַר מַלְאָכָא [ועי' רמב"ן].

הרי שנחלקו המדרש והתרגום מי אמר לה לא כי צחקת.

ונראה שזה תלוי במחלוקת המפרשים האם מלאכי השרת יודעים מחשבות בני אדם או לאו [ראה תוס' שבת יב: (ד"ה שאין) ובגליון הש"ס שם, ובמשנת חכמים (המעלה הרביעית בבינת הלב אות צב), ובנועם אלימלך פ' בהעלותך (ד"ה וישמע משה)], התרגום סובר שהמלאכים יודעים מחשבות בני אדם, והמלאך ידע ששרה צחקה בקרבה, והמדרש סובר שאין המלאכים יודעים מחשבות בני אדם, א"כ חייב להיות שהקב"ה בעצמו השיח עמה.​

 

[געגועים]

וַיֹּאמֶר יְיָ זַעֲקַת סְדֹם

יְיָ זַעֲקַת בגי' בני ישראל, מרמז שדור המדבר היו גלגולי אנשי סדום, ותיקונם היה מה שזעקו במצרים, כדכתיב וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ, וכתיב הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי.​

 

[געגועים]

וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים, ברש"י ארבעתן יושבות בסלע אחד והפכן.

ובמדרש רבה (פרשה נא סי' ד) חמשת הכרכים הללו היו יושבות על צור אחד.

אפשר הכוונה שרוצה להראות את גודל הנס, שאע"פ שחמשתן יושבות על סלע אחד נהפכו רק ארבעה.

 

[געגועים]

וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת אַבְרָהָם, ברש"י: שהיה לוט יודע ששרה אשתו של אברהם וכו'.

תמוה שהרי לוט היה אחיה של שרה וודאי ידע ששרה אשתו של אברהם וכי היה זה סוד במשפחה, א"כ מה ההדגשה שהיה לוט יודע ששרה אשתו של אברהם.

ושמעתי מחברי תירוץ נפלא, שהרי אברהם אפילו בדידיה לא איסתכל כמ"ש חז"ל (בבא בתרא טז.) על הפסוק הנה נא ידעתי, ולכן אפי' במשפחה לא תפסו ששרה אשתו של אברהם אבינו, ורק לוט הבחין בזה, ודרפח"ח.​

 

[געגועים]

וה' פָּקַד אֶת שָׂרָה

במדרש תנחומא (אות יז) וה' פקד את שרה וכו' כי אני ה' בניתי הנהרסות שהיתה שרה נהרסת שנאמר ואברהם ושרה זקנים באים בימים, נטעתי הַנְּשַׁמָּה שהיתה אומרת אחרי בלותי היתה לי עדנה.

לכאורה מה זה הכפילות בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה, רק שזה מרמז מה שאי' בספרים שליצחק היה נשמה דנוקבא ולכן בדרך הטבע לא יכל להוליד, ובעקידה פרחה נשמתו דנוקבא ובא לו נשמה דדוכרא. וזהו הכפילות בניתי הנהרסות בלידתו, נטעתי הנְשָׁמָה בעקידה שנטע בו נשמה דדוכרא.

נטעתי הנשמה בגי' בא נשמה חדשה דכר.​

 

[געגועים]

שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה

בחומש היכל הברכה שבו לכם ר"ת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ואני והנער נלכה עד כ"ה אותיות של שמע ישראל, שזה יחודא עילאה, עיי"ש.

אפשר להוסיף ע"ד כה מרמז לאותיות ע' ד' רבתי בשמע ישראל.

ומשמע לכאורה ממה שאמר לאליעזר וישמעאל "שבו לכם" שהם השיגו מעט מבחי' ברוך שם, וזהו שכתוב על אליעזר המושל בכל אשר לו, נרמז ג"כ ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.​

 

[געגועים]

וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים,

שמעתי מקשים על מה שאומרים "עקידה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח", והלא בתורה לא משמע כן, אלא קודם עקדו ואח"כ שמו על המזבח.

ולדעתי לא קשיא מידי, שכך פירוש הפסוק: "ויערוך את העצים" - בצד אחד של המזבח, "ויעקוד את יצחק בנו" - על גבי המזבח, בצד אחר הפנוי מהעצים, ואח"כ "וישם אותו על המזבח ממעל לעצים" היינו בצד שהיה בו העצים. וכבר כתבו המפרשים כמה טעמים למה עקדו על גבי המזבח ולא בירך המזבח צפונה.​

 

[געגועים]

וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל

בספר קושיות (קושיא שס"ט): תיקשי למה חמד אברהם המערה, תירץ, לפי כשלקח בנו להקריב, ושלח לו הקב"ה האיל תחתיו, והיה נאחז בסבך בקרניו, ובא השטן והתירו והניס אותו תוך המערה, ואברהם רץ אחריו בתוך המערה, וראה שתי מטות מוצעות ונרות דולקות, והיו שם שני זקנים נאים ויפים, והריח אברהם ריח טוב במערה מריח גן עדן, מיד חמד אותו להיות נקבר שם, מיד הלך לבני חת וקנהו. עכ"ל. [וראה לעיל בפסוק ואל הבקר רץ אברהם].

בקרניו בגי' בקבר אדם חוה, וילך אברהם (עם הכולל) בגי' מערה.​

 

[געגועים]

באוצר יד החיים (אות רכ"ג): איתא שהשטן רצה לשלוח איל אחר מכוחות שלהן, וראה זה אברהם וילך ויקח את האיל הידוע מששת ימי בראשית. עכ"ל.

אולי השטן לא רצה שיהיה מתן תורה וקיבוץ גליות, שתקיעת השופרות של מתן תורה וקיבוץ גליות הוא מקרניו של האיל (פרקי דר"א פרק ל"א), ולכן רצה השטן לשלוח איל אחר מסטרא אחרא.​