חידה בתלמוד וחז"ל פרק בש"ס שכל המשניות בו [ורבות הנה] מתחילות באותה מילה ?

[בצלצלי שמע]

עם הבדל של זו"נ.

 

[אור זרוע לצדיק]

יש פרק שרוב המשניות מתחילות באותה מילה. (פ"א במס' מגילה)

 

[התורה]

פרק ג מנזיר:​

משנה א
מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד ואם גלח ליום שלשים יצא הריני נזיר שלשים יום אם גלח ליום שלשים לא יצא:

משנה ב
מי שנזר שתי נזירות מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד ואת השניה יום ששים ואחד ואם גלח את הראשונה יום שלשים מגלח את השניה יום ששים ואם גלח יום ששים חסר אחד יצא וזו עדות העיד רבי פפייס על מי שנזר שתי נזירות שאם גלח את הראשונה שלשים יום מגלח את השניה יום ששים ואם גלח ליום ששים חסר אחד יצא שיום שלשים עולה לו מן המנין:

משנה ג
מי שאמר הריני נזיר נטמא יום שלשים סותר את הכל רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שבעה הריני נזיר שלשים יום נטמא יום שלשים סותר את הכל:

משנה ד
הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סותר את הכל רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שלשים נטמא יום מאה ואחד סותר שלשים יום רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שבעה:

משנה ה
מי שנזר והוא בבית הקברות אפילו היה שם שלשים יום אין עולין לו מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה יצא ונכנס עולין לו מן המנין ומביא קרבן טומאה ר' אליעזר אומר לא בו ביום שנאמר (במדבר ו') והימים הראשונים יפלו עד שיהיו לו ימים ראשונים:

משנה ו
מי שנזר נזירות הרבה והשלים את נזירתו ואחר כך בא לארץ בית שמאי אומרים נזיר שלשים יום ובית הלל אומרים נזיר בתחלה מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה ואמרה אם יבא בני מן המלחמה בשלום אהא נזירה שבע שנים ובא בנה מן המלחמה והיתה נזירה שבע שנים ובסוף שבע שנים עלתה לארץ והורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות ובסוף שבע שנים נטמאת ונמצאת נזירה עשרים ואחת שנה אמר רבי יהודה לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה:

משנה ז
מי שהיו שתי כתי עדים מעידות אותו אלו מעידים שנזר שתים ואלו מעידים שנזר חמש בית שמאי אומרים נחלקה העדות ואין כאן נזירות ובית הלל אומרים יש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים:​

 

[שלמה בן יואל]

פרק ג' דנדה כל המשניות מתחילות באותה מילה בדיוק 'המפלת'.

 

[שירת העשבים]

תרומות פרק ה'
משנה א

סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין, או למעשר ראשון, או למעשר שני, או להקדש, בין טמאין בין טהורים, ירקבו.

ואם טהורה היתה אותה הסאה, ימכרו לכהנים בדמי תרומה, חוץ מדמי אותה סאה.

ואם למעשר ראשון נפלה, יקרא שם לתרומת מעשר.

ואם למעשר שני או להקדש נפלה, הרי אלו יפדו.

ואם טמאים היו אותן החולין, ייאכלו ניקודים או קליות, או ילושו במי פירות, או יתחלקו לעיסות, כדי שלא יהא במקום אחד כביצה.

משנה ב

סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך מאה חולין טהורין, רבי אליעזר אומר, תירום ותשרף, שאני אומר, סאה שנפלה היא סאה שעלתה.

וחכמים אומרים, תעלה ותאכל ניקודים או קליות, או תילוש במי פירות, או תתחלק לעיסות, כדי שלא יהא במקום אחד כביצה.

משנה ג

סאה תרומה טהורה שנפלה למאה חולין טמאין, תעלה ותאכל ניקודים או קליות, או תילוש במי פירות, או תתחלק לעיסות, כדי שלא יהא במקום אחד כביצה.

משנה ד

סאה תרומה טמאה שנפלה למאה סאה תרומה טהורה, בית שמאי אוסרים, ובית הלל מתירין.

אמרו בית הלל לבית שמאי: הואיל וטהורה אסורה לזרים וטמאה אסורה לכהנים, מה טהורה עולה, אף טמאה תעלה.

אמרו להם בית שמאי: לא, אם העלו החולין הקלין המותרין לזרים, את הטהורה, תעלה תרומה החמורה האסורה לזרים, את הטמאה?

לאחר שהודו, רבי אליעזר אומר: תירום ותשרף.

וחכמים אומרים: אבדה במיעוטה.

משנה ה

סאה תרומה שנפלה למאה, הגביהה ונפלה למקום אחר, רבי אליעזר אומר, מדמעת כתרומה ודאי.

וחכמים אומרים, אינה מדמעת אלא לפי חשבון.

משנה ו

סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדמעו, ונפל מן המדומע למקום אחר, רבי אליעזר אומר, מדמעת כתרומה ודאי.

וחכמים אומרים, אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון, ואין המחומץ מחמיץ אלא לפי חשבון, ואין המים שאובים פוסלים את המקוה אלא לפי חשבון.

משנה ז

סאה תרומה שנפלה למאה, הגביהה ונפלה אחרת, הגביהה ונפלה אחרת, הרי זו מותרת, עד שתרבה תרומה על החולין.

משנה ח

סאה תרומה שנפלה למאה, ולא הספיק להגביהה עד שנפלה אחרת, הרי זו אסורה.

ורבי שמעון מתיר.

משנה ט

סאה תרומה שנפלה למאה, וטחנן ופחתו, כשם שפחתו החולין, כך פחתה התרומה, ומותר.

סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, וטחנן והותירו, כשם שהותירו החולין, כך הותירה התרומה, ואסור.

אם ידוע שהחיטים של חולין יפות משל תרומה, מותר.

סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, ואחר כן נפלו שם חולין, אם שוגג, מותר.

ואם מזיד, אסור.

 

[בצלצלי שמע]

פרק ג' דנדה כל המשניות מתחילות באותה מילה בדיוק 'המפלת'.

לחץ כדי לכווץ...

תרומות פרק ה'
משנה א

סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין, או למעשר ראשון, או למעשר שני, או להקדש, בין טמאין בין טהורים, ירקבו.

ואם טהורה היתה אותה הסאה, ימכרו לכהנים בדמי תרומה, חוץ מדמי אותה סאה.

ואם למעשר ראשון נפלה, יקרא שם לתרומת מעשר.

ואם למעשר שני או להקדש נפלה, הרי אלו יפדו.

ואם טמאים היו אותן החולין, ייאכלו ניקודים או קליות, או ילושו במי פירות, או יתחלקו לעיסות, כדי שלא יהא במקום אחד כביצה.

משנה ב

סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך מאה חולין טהורין, רבי אליעזר אומר, תירום ותשרף, שאני אומר, סאה שנפלה היא סאה שעלתה.

וחכמים אומרים, תעלה ותאכל ניקודים או קליות, או תילוש במי פירות, או תתחלק לעיסות, כדי שלא יהא במקום אחד כביצה.

משנה ג

סאה תרומה טהורה שנפלה למאה חולין טמאין, תעלה ותאכל ניקודים או קליות, או תילוש במי פירות, או תתחלק לעיסות, כדי שלא יהא במקום אחד כביצה.

משנה ד

סאה תרומה טמאה שנפלה למאה סאה תרומה טהורה, בית שמאי אוסרים, ובית הלל מתירין.

אמרו בית הלל לבית שמאי: הואיל וטהורה אסורה לזרים וטמאה אסורה לכהנים, מה טהורה עולה, אף טמאה תעלה.

אמרו להם בית שמאי: לא, אם העלו החולין הקלין המותרין לזרים, את הטהורה, תעלה תרומה החמורה האסורה לזרים, את הטמאה?

לאחר שהודו, רבי אליעזר אומר: תירום ותשרף.

וחכמים אומרים: אבדה במיעוטה.

משנה ה

סאה תרומה שנפלה למאה, הגביהה ונפלה למקום אחר, רבי אליעזר אומר, מדמעת כתרומה ודאי.

וחכמים אומרים, אינה מדמעת אלא לפי חשבון.

משנה ו

סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדמעו, ונפל מן המדומע למקום אחר, רבי אליעזר אומר, מדמעת כתרומה ודאי.

וחכמים אומרים, אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון, ואין המחומץ מחמיץ אלא לפי חשבון, ואין המים שאובים פוסלים את המקוה אלא לפי חשבון.

משנה ז

סאה תרומה שנפלה למאה, הגביהה ונפלה אחרת, הגביהה ונפלה אחרת, הרי זו מותרת, עד שתרבה תרומה על החולין.

משנה ח

סאה תרומה שנפלה למאה, ולא הספיק להגביהה עד שנפלה אחרת, הרי זו אסורה.

ורבי שמעון מתיר.

משנה ט

סאה תרומה שנפלה למאה, וטחנן ופחתו, כשם שפחתו החולין, כך פחתה התרומה, ומותר.

סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, וטחנן והותירו, כשם שהותירו החולין, כך הותירה התרומה, ואסור.

אם ידוע שהחיטים של חולין יפות משל תרומה, מותר.

סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, ואחר כן נפלו שם חולין, אם שוגג, מותר.

ואם מזיד, אסור.

לחץ כדי לכווץ...

תשובות נפלאות.
אמנם החידה היתה על משניות רבות [אין רבים פחות מעשרה - גיטין מו. לדעת ר' יצחק].
וכן :

עם הבדל של זו"נ.

לחץ כדי לכווץ...

 

[חידודא]

כתובות פרק י' מי שהיה

 

[מכנדבי]

כלים פרק כ"ד - שלשה תריסין.