- הודעות
- 9,578
- תודות
- 17,442
- נקודות
- 1,280
"אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ" (במדבר ב' י"ג)
הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, סיפר כי חמיו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל לא נהג להרבות בסיפורי מעשיות. אולם בהזדמנות אחת סיפר מעשה מופלא אודות הגאון רבי שלמה קלוגר, כדי ללמד שיעור עצום בענווה, והובא המעשה בספר 'עמודו של עולם'.
לאחר שרבי שלמה עזב את כהונת הרבנות בעיירה זאליפוט, הוא הגיע לעיר ברוד וחיפש משרה שתאפשר לו להרביץ תורה. כל המשרות התורניות בעיר היו תפוסות, מלבד אחת: מלמד תינוקות בתלמוד תורה שבפאתי העיר. רבי שלמה מחל על כבודו וביקש להתמנות לתפקיד.
אלא שבעיר ברוד הייתה תקנה: כל המבקש להיות מלמד, מחויב לשאת דרשה בפני בני העיר בבית המדרש הגדול כדי לבחון את כישוריו. רבי שלמה נעתר לתנאי, אך דרש שרב העיר הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל ה"בית אפרים", יהיה נוכח.
ביום המיועד נהר הקהל לשמוע את המלמד האלמוני. רבי שלמה עלה אל הבימה נשק לפרוכת והחל לגולל את דבריו בטוב טעם ודעת, כראוי לאיש העתיד להיוודע ברבות הימים כאחד מגאוני הדורות שקמו לעם ישראל.
הזמן חלף והדרשה הגיעה אל סיומה. בעוד למדני העיר משתאים מהיקף דבריו ומעוצם גאונותו של ה"מלמד" האלמוני שהזדמן לעירם. בסיום הדרשה, הבחין רבי שלמה כי פניו של רב העיר חתומות במורת רוח. כששאל לחששו, השיב ה"בית אפרים": "הדרשה ראויה, אך מתוך הפלפול שערכת עולה כי היו עשרים וארבעה מרגלים – וזה נוגד את פשט התורה!".
רבי שלמה שאל האם יש בבית המדרש תלמוד ירושלמי, אך הספר לא היה בנמצא. הוא ביקש מסכת סוטה מן התלמוד הבבלי, הראה לרב את דברי התוספות בדף ל"ד ד"ה טורטני שהביאו בשם הירושלמי כי לדעת רבי עקיבא כל מקום שהתורה כופלת את דבריה, זה בא לומר שצריך לכפול את המספר, ובמרגלים אמרה תורה 'אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ' וא"כ היו עשרים וארבעה מרגלים, והוכיח את צדקתו.
רב העיר, שהשתאה מגאונותו וענוותנותו, העניק לו בו במקום משרה מכובדת בהרבה.
מרן הגרי"ש אלישיב נהג להדגיש את הלקח מהסיפור: רב עיר ואב"ד פושט את אצטלת כבודו, מוכן להיבחן בפני קהל שלם, והכל כדי לזכות ולהיות חוליה בשרשרת מסירת התורה לילדי ישראל. (הרב אברהם פוקס)
הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, סיפר כי חמיו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל לא נהג להרבות בסיפורי מעשיות. אולם בהזדמנות אחת סיפר מעשה מופלא אודות הגאון רבי שלמה קלוגר, כדי ללמד שיעור עצום בענווה, והובא המעשה בספר 'עמודו של עולם'.
לאחר שרבי שלמה עזב את כהונת הרבנות בעיירה זאליפוט, הוא הגיע לעיר ברוד וחיפש משרה שתאפשר לו להרביץ תורה. כל המשרות התורניות בעיר היו תפוסות, מלבד אחת: מלמד תינוקות בתלמוד תורה שבפאתי העיר. רבי שלמה מחל על כבודו וביקש להתמנות לתפקיד.
אלא שבעיר ברוד הייתה תקנה: כל המבקש להיות מלמד, מחויב לשאת דרשה בפני בני העיר בבית המדרש הגדול כדי לבחון את כישוריו. רבי שלמה נעתר לתנאי, אך דרש שרב העיר הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל ה"בית אפרים", יהיה נוכח.
ביום המיועד נהר הקהל לשמוע את המלמד האלמוני. רבי שלמה עלה אל הבימה נשק לפרוכת והחל לגולל את דבריו בטוב טעם ודעת, כראוי לאיש העתיד להיוודע ברבות הימים כאחד מגאוני הדורות שקמו לעם ישראל.
הזמן חלף והדרשה הגיעה אל סיומה. בעוד למדני העיר משתאים מהיקף דבריו ומעוצם גאונותו של ה"מלמד" האלמוני שהזדמן לעירם. בסיום הדרשה, הבחין רבי שלמה כי פניו של רב העיר חתומות במורת רוח. כששאל לחששו, השיב ה"בית אפרים": "הדרשה ראויה, אך מתוך הפלפול שערכת עולה כי היו עשרים וארבעה מרגלים – וזה נוגד את פשט התורה!".
רבי שלמה שאל האם יש בבית המדרש תלמוד ירושלמי, אך הספר לא היה בנמצא. הוא ביקש מסכת סוטה מן התלמוד הבבלי, הראה לרב את דברי התוספות בדף ל"ד ד"ה טורטני שהביאו בשם הירושלמי כי לדעת רבי עקיבא כל מקום שהתורה כופלת את דבריה, זה בא לומר שצריך לכפול את המספר, ובמרגלים אמרה תורה 'אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ' וא"כ היו עשרים וארבעה מרגלים, והוכיח את צדקתו.
רב העיר, שהשתאה מגאונותו וענוותנותו, העניק לו בו במקום משרה מכובדת בהרבה.
מרן הגרי"ש אלישיב נהג להדגיש את הלקח מהסיפור: רב עיר ואב"ד פושט את אצטלת כבודו, מוכן להיבחן בפני קהל שלם, והכל כדי לזכות ולהיות חוליה בשרשרת מסירת התורה לילדי ישראל. (הרב אברהם פוקס)