פרשת תצוה / מחני נא מספרך (1 צופה)

[ד. ח.]

כידוע משה רבינו לא מוזכר בפרשת תצוה, כי ביקש "מחני נא מספרך", ולכאורה למה דוקא מפרשת תצוה, למה לא מפרשה אחרת?
אז שמעתי וורט נפלא (אם מישהו יודע מקורו, אשמח אם יוכל לכתוב), שכשנחלק את המילה מספרך ל2, יצא מספר כ', ופרשת תצוה היא הפרשה ה20 מתחילת התורה.
ואשמח אם יש למישהו עוד תירוצים לקושיא, אם יוכל לכתוב. ייש"כ.

 

[ד. ח.]

גם ראיתי עוד וורט בעניין שהמילה אשר (מחני נא מספרך אשר כתבת) היא בגימטריא תצוה (501).

 

[ד. ח.]

הטור מביא שבגלל שהפרשה עוסקת בטכסיסי כהונה, והרי מלכתחילה היה אמור משה רבינו להיות הכהן הגדול, אבל בגלל שאמר "שלח נא ביד תשלח", עברה לאהרן.
ומפני עגמת נפש למשה, לא מוזכר שמו בפרשה שעוסקת בבגדי כהונה.

 

[אחת שאלתי]

וראה את ביאור הרבי מליובאוויטש בזה (לקוטי שיחות חלק טז עמ' 364):

 

[אברך מישיבת מיר]

בטעמי המנהגים כתב שלכן חל ז' אדר בשנים פשטות לעולם בשבת שחל בו פר' תצוה

ועוד משהו מעניין שראיתי בחנוכת התורה פרשת כי תשא
במדרש רבה מהיכן זכה משה לקרני הוד ממה שנשתייר בקולמס וקנחה בציצית ראשו של משה וכו' עיין שם. ויש להקשות היאך הדעת סובלתן לומר אצל הקדוש ברוך הוא שנשתייר דיו בהקולמס וכי לא ידע מתחלה כמה דיו יספיק לכתיבת התורה כולה עד שלקח יותר מהצורך והוא דבר תימה. ועוד קשה בדברי המדרש דהקשה מהיכן זכה ומתרץ על ידי הדיו הא הקושיא היה מאיזה זכות בא לו זאת. ויש לפרש על פי מה דאיתא במדרש בשעה שאמר משה מחני נא מספרך נמחה שמו בפרשת תצוה שלא נזכר שמו כי אם בלשון ואתה תצוה וכו'. והנה בהיות שהקב"ה יודע אחריתו של דבר מראשיתו והיה בתוך הקולמס דיו לצורך כתיבת כל התורה כולו אך כשאמר משה מחני נא חל עליו עונשו ולא נזכר שמו בפרשת תצוה נמצא דאותו דיו שהיה ראוי לכתוב משה היא נשאר בהקולמוס. והנה בעבור שראה הקדוש ברוך הוא שמשה מסר נפשו על כלל ישראל אותו זכות נתפרע לו שקינח הקולמס בציצית ראשו ובעבור זה זכה לקרני הוד על שמסר נפשו על ישראל