הכהן הגדול

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
203
תודות
984
נקודות
356
בשו"ת הרמב"ם [סימן תלו] בתשובה לר' עובדיה גר צדק כותב פשט חדש לגמרי בביאור הגמ' של ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני.... וז"ל:
שאלה על הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים תשובה על מה שאמרת אתה כי כל מעשה [בני] האדם אינם בגזירה מלפני הבורא יתעלה הוא האמת שאין בו דופי ולפיכך נותנים לו שכר אם הלך בדרך טובה ונפרעין ממנו אם הלך בדרך רעה וכל מעשה בני האדם בכלל יראת שמים הם וסוף כל דבר ודבר ממעשה בני האדם בא לידי מצוה או עבירה וזה שאמרו רז"ל הכל בידי שמים במנהגו של עולם ותולדותיו וטבעו כגון מיני אילנות וחיות ונפשות ומדעות וגלגלים ומלאכים הכל בידי שמים, וכבר הרחבנו בפי' מסכת אבות ענין זה והבאנו ראיות. וכן בתחלת החבור הגדול אשר חברנו בכל המצות. וכל המניח דברים שביארנו שהם בנויים על יסודי עולם והולך ומחפש בהגדה מן ההגדות או במדרש מן המדרשים או מדברי אחד הגאונים ז"ל עד שימצא מלה אחת ישיב בה על דברינו שהם דברי דעת ותבונה אינו אלא מאבד עצמו לדעת ודי לו מה שעשה בנפשו. וזה שאמ' לך רבך בת פלוני לפלוניד וממון של פלוני לפלוני אם גזרה השוה בכל היא זאת והדברים כפשוטן. למה נאמ' בתורה פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה ואיש אחר יחללנו. וכי יש בעולם בעל דעה יסתפק לו דבר זה אחר מה שכתוב בתורה. אלא כך ראוי למי שהוא מבין ולבו נכון לטול דרך האמת שישים ענין זה המפורש בתורה עיקר ויסוד שלא יהרוס בנין ויתד התקועה אשר לא תמוט וכשימצא פסוק מדברי הנביאים או דבר מדברי רז"ל חולק על עיקר זה וסותר ענין זה ידרוש ויבקש בעין לבו עד שיבין דברי הנביא או החכם אם יצאו דבריהם מכוונים בענין המפורש בתורה הרי מוטב ואם לאו יאמר דברי הנביא הזה או דברי חכם זה איני יודע אותם. ודברים שבגו הם ואינם על פשוטיהם. וזה שאמ' החכם בתו של פלוני לפלוני דרך שכר או דרך פורענות הוא זה. שאם זה האיש או זאת האשה עשו מצוה שראוי ליתן שכרה בהם זיווג יפה ומשובח הקדוש ברוך הוא מזווגן זה לזה. וכן אם ראוי ליפרע מהם בזיווג שיהיה בו קטטה ומלחמה תמיד מזוגן. וזה כענין שאמרו רז"ל אפילו ממזר אחד בסוף העולם וממזרת אחת בסוף העולם הקדוש ברוך הוא מביאן ומזווגן זה לזה ואין דבר זה השוה לכל אלא לאלו שנתחייבו או שזכו כמו שישר בעיני אלהים יתעלה. וכל אלו הדברים הם בנויים על מה שפירשנו בפירוש משנת אבותז כמו שהבנת. וחכם גדול אתה ולב מבין יש לך שהבנת הדברים וידעת דרך הישרה. וכתב משה ב"ר מימון זצ"ל.
 
אמנם בשו"ת תשב"ץ [חלק ב סימן א] ביאר הדברים וז"ל:
הנין אל החכם ר' משה גבאי נר"ו: כתבת ז"ל אני נפלא במאמר חז"ל (סוטה ב') מ' יום קודם יצירת הולד וכו' ששמעתי מחלוקת בעלי המשפט אם מערכת האדם נדונית לפי רגע ההריון או רגע הלידה וקודם היצירה אין כאן לא הריון ולא לידה ואז אין שם לא זכות ולא מזל ואיני רואה צד שלישי כי ממאמרם (מ"ק כ"ח ע"א) בני חיי ומזוני לאו בזכות' וכו' נראה שהענין תלי בזה ובזה ואין שם צד ג' א"כ איפה מה זאת הבת קול היוצאת מ' יום קוד' היציר' ידעתי כי נגלו לך תעלומות חכמ' וכל רז לא אניס לך אחלי באר לי והודיעני בו דעתך עכ"ל:
תשובה כבר ידעת איך הוקשה מאמר זה לראשונים ז"ל מפני מאמר (ברכות ל"ג ע"ב) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים והזיווג בכלל יראת שמים הוא שהרי מקיים בו מצות פרו ורבו ואיך יהיה מוכרח על המצוה מפני הבת קול והרמב"ם ז"ל תקן בזה בתשובה ואמר כי בת פ' לפ' נאמר דרך שכר ודרך פורענות שאם ראוי הוא לשכר מזווג לו זווג יפה ואם ראוי הוא לפורענו' מזווג לו זווג כעור והביא סעד לזה מ"ש בב"ר בפסוק ויהי עשו בן מ' שנה אפי' ממזר בסוף העולם וממזרת בסוף העולם הב"ה מביאן ומזווגן זה כתב הרב ז"ל. ודומה למ"ש ז"ל בגמ' (ב"ק צ"ב ע"ב) כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו. אבל עדיין יש עיון בדבריו דבפרק ואלו מגלחין (י"ח ע"ב) משמע שבכל זווג מכריזין על האדם דאמרי' התם כתוב בתורה שנוי בנביאים משולש בכתובים מה' אשה לאיש אא"כ תאמר שא"א לו לאדם בלא זכות ועונש ולפי זכותו ועונשו מזווגין לו ודבר השוה בכל הוא וא"כ לפי זה יצא לנו מכלל הכל בידי שמים חוץ מי"ש ענין הזווג שאע"פ שהוא בכלל י"ש בידי שמים הוא אלא שהגזרה היא לפי הזכו' והעונש. ומה שנ"ל בזה כתבתיו לך קודם בא כתבך הוא שהזווג הוא ביד האדם שהרי מצוה היא וי"ש היא ואין אדם מוכרח בזה אלא הרשות בידו לישא או שלא לישא שאל"כ אבל הוא מוכרח בזה לא היה לו שכר ולא עונש בו אבל עם היות בידו הבחירה לזאת ההכנה הטבעית היא קודמת לזה שהרבה פעמים יבחר אדם בטוב או הפכו ולא תצא לפועל מחשבתו לקושי ההזמנה וההכנה וכ"ש בענין זה שצריך בחירת אחר שאפי' יבחר הוא באשה פ' היא לא תבחר בו יצא לנו מזה שהבחירה במצות הזווג היא בידו אבל אין הבחירה בידו בתו של פ' אם לא תסייעהו הגזרה האלהי' בשישים בלב אביה או בלבה לחפוץ בו כמו שהוא חפץ בה וזהו שהקשו ז"ל בירושלמי בפ"ק דכתובו' (ה"א) ובגמ' שלנו בפ' ואלו מגלחין (שם) על מ"ש אפילו בט"ב יארס שמא יקדמנו אחר מזה המאמר דבת פלוני לפלוני והשיבו שמא יקדמנו אחר בתפלה וברחמים שעם היות שהאשה הזאת מוכנת לזה האיש בהאותות והמזגים ביניהם לפי הגזרה האלהי' אפשר להתבטל הגזרה הזאת ע"י תפלה ורחמים כי התפלה אפשר לבטל הגזרה כמו שהגזרה מבטלת הבחירה אלא שאין אותו זווג מתקיי' כמו שהוזכר שם ואמרו ע"ז (שם) רבא שמעיה לההוא גברא דקא בעי רחמי תזדמן לי פלניתא א"ל לא תבעי רחמי הכי אי חזייא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה כלומר תכפור לומר כי התפלה לא תועיל וזהו וקשה לזווגן כקריעת ים סוף מפני ביטול בחירתם. ומה שהוקשה לך קודם היצירה אם יש זכות או מזל או אם יש צד ג' ומאמר בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא ואין בה צד ג' אם הדבר תלוי בזכות כדעת הרמב"ם ז"ל הוא מאד קשה וזאת היא קושי' התלמוד שהקשה ממאמר מ' יום קודם יצירת הולד וכו' על מאמר אין מזווגין לאדם אלא לפי מעשיו וקודם מ' יום אין לדונו לפי מעשיו לפי שהכל בידי שמים חוץ מי"ש ואין לגזור עליו צדיק או רשע כנז' בגמ' נדה (ט"ז ע"ב) וכן פרש"י ז"ל אבל לפי מה שפירשתי כבר ראית מ"ש בספר אוהב משפט שהדעת העולה מהתלמוד הוא שהכל תלוי בזכות וחובה ואין מזל לישראל אלא שאין זה אלא בבני חיי ומזוני אבל זווג האשה אינו מזה המין. אבל מ"מ קושיתך גדולה היא שאין לפי דעת הקודמים לאדם מזל מורה על ענינו אלא או ברגע ההריון או ברגע הלידה והמפרשי' ז"ל אמרו שזה היה דעת איוב שהי' מקלל שני הרגעים ואף על פי שאין כן דעתי כמו שפירשתי שם ומה שיראה לי שיתרץ קושיתך הוא מאמר אחד לרז"ל בתלמוד שאמרו בפ' (חבית) [מגיל' נקרא' ג' ע"א] אף על גב דאינ' ולא /לא/ חזו מזלייהו קא חזי ואמרו (וי"ר פכ"ו ועי' סנהדרין ל"ח ע"ב) הראהו הקדוש ברוך הוא למשה דור דור ודורשיו וכו' וזה אנו יכולים לפרשו על שני פנים האחד דרך מקבלי האמת והאח' דרך עיון פילוסופי. אמנם דרך הקבלה הוא שנאמין כי הנשמו' נבראו עם האור הראשון ויסייע לזה מ"ש במס' חגיגה (י"ב ע"ב) ערבו' שבו גנזי חיים ואמרו בפ' הבא על יבמתו (ע"ב ע"ב) עד שיכלו כל הנשמו' שבגוף וכבר ידעת מה שכ' הרמב"ן ז"ל בתשובה בענין מדרש אחור וקדם צרתני שהוא בב"ר וביקרא /ובויקרא/ רבה ובילמדנו פ' אשה כי תזריע. שמשם נראה כי הנשמו' נבראו כבר וכן במדרש רות עם המלך במלאכתו ישבו שם אלו נשמותיהן של צדיקים שבהם נמלך הב"ה וברא את העולם ועליהם נגזר מ' יום קודם היצירה בת פלו' לפ' והדרך הפילוסופי הוא שההכנו' המזגיו' הם מסודרו' מפאת הגרמים השמיים ועל זה תראה משפט אחד יגזור פ' יוליד בנים או בנו' כך וכך ויהיו כ"ו ויתחתן עם פ' וזה קודם היצירה זמן מרובה ואף על פי שהאדם בחירי לבטל זאת הגזרה אם יתנהג ע"פ שכלו אבל אם יתנהג לפי טבעו הגזרה היא מתקיימ' וכשהיא מתבטל' מפני הנהגת שכלו זהו שמא יקדמנו אחר בתפלה ועל זאת ההנהגה המוגבלת נאמר מ' יום קודם יצירת הולד וכו' ולקחו זמן נהוג להם ביצירה או נאמר שהוא נאמר להם בדקדוק ומ' יום קודם יצירת הולד ר"ל ברגע ההריון ואתיא כרבנן דס"ל א' זכר וא' נקבה נגמרים למ' יום ולא כר' ישמעאל כמו שמוזכר במ' נדה בפ' המפלת (ל' ע"א) ודומה מאמר זה למאמר (שה"ש רבה פ' ראשו כתם פז וע' שבת פ"ח ע"ב) אלפים שנה קודם שנברא העולם היתה התורה כתובה לפניו באש שחורה ע"ג אש לבנה ואם אין שם עולם אין שם גלגל ואם אין שם גלגל אין שם תנועה וכ"ש זמן וכ"ש שנה וכ"ש אלפים שנה שהזמן מכלל הנבראים הוא אבל מאמר זה מתרץ אחר שאמר שיתא אלפי שני הוי עלמא שני אלפים תוהו ושני אלפים תורה ושני אלפים וכו' ואמרו שעד ואת הנפש אשר עשו בחרן היו שני אלפים תוהו כדאי' בפ"ק דע"ז (ט' ע"א) ובפ' חלק (צ"ז ע"א) והם אותם אלפים שנה שקדמה תורה לעולם שקודם אותו זמן לא היה עולם שהרי קראם תוהו אבל זמן היה שם וכן בכאן אותם מ' יום שאמר קודם יצירת הולד אחר התחלת ההויה קודם שנגמרה הצורה זה מה שנ"ל בזה. וקושי הזווג השני שהזכירו (סוטה ב' ע"א) הוא לפי שאין אדם מוצא קורת רוח אלא באשתו ראשונה כדאי' ביבמו' (ס"ג ע"ב) ואם גירש אותה אפילו מזבח מוריד עליו דמעו' כדאי' בשלהי גטין (צ' ע"ב) וגם האשה גולמת היא ואינה כורתת ברית אלא למי שעושה אותה כלי כדאי' בסנהדרין (כ"ב ע"ב) ומה שצירפו לזה שדה פלוני לפלוני לענין הכרזה הוא לא לענין מ' יום כי אינו ענין אלא ליציר' הוולד ושמא גם לקיחת השדה היא נגזרת על הטיפה בתחל' היצירה ונלמד זה ג"כ במ' נדה בפ' כל היד (ט"ז ע"ב):
 
וזה שאמ' החכם בתו של פלוני לפלוני דרך שכר או דרך פורענות הוא זה. שאם זה האיש או זאת האשה עשו מצוה שראוי ליתן שכרה בהם זיווג יפה ומשובח הקדוש ברוך הוא מזווגן זה לזה. וכן אם ראוי ליפרע מהם בזיווג שיהיה בו קטטה ומלחמה תמיד מזוגן.
מעניין שיש זיווגים שתחילת הוויתן לקטטה!
 

שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן נה

ואולי י"ל כשכ"ח ולא מטעמי' כי אנו מברכי' להקב"ה שהגיענו לזמן הזה לקנות כלי חדש זה להנות מפרי חדש ומכ"ש בקדושת זמן עצמו כרגלי' וכדומה והכל תלוי בהקב"ה עצמו הוא צוה ומי יפיר אבל דבר התלוי בבחירת וחפץ אדם ואין הקב"ה משנה בחירתו של אדם ואלו לא רצה הזוג הזה להזדווג זע"ז לא הי' ממעשי שמים לכופם לכך ואין לנו עסק בנסתרות דארבעי' יום קודם יצירת הולד והאר"י ז"ל פי' בו פי' אחר נכון אין כאן מקומו מ"מ כיון שלא נגמר ע"י הקב"ה לבדו אין לברך עליו ולא דמי למקבל מתנה מחברו שהתם כיון שהקב"ה גזר עליו לזכות לחפץ זו בזמן הזה אלו לא רצה זה לתנו לו הי' הקב"ה מזמין לו חפץ כזה ממקום אחר והוה כלו בידי שמים משא"כ קידושי' ונשואין אע"ג דביד הקב"ה להזמין לו שום אשה אחרת מ"מ אין לברך שהחיינו על זיווג גוף זה כנלע"ד:

 

שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן נה

ואולי י"ל כשכ"ח ולא מטעמי' כי אנו מברכי' להקב"ה שהגיענו לזמן הזה לקנות כלי חדש זה להנות מפרי חדש ומכ"ש בקדושת זמן עצמו כרגלי' וכדומה והכל תלוי בהקב"ה עצמו הוא צוה ומי יפיר אבל דבר התלוי בבחירת וחפץ אדם ואין הקב"ה משנה בחירתו של אדם ואלו לא רצה הזוג הזה להזדווג זע"ז לא הי' ממעשי שמים לכופם לכך ואין לנו עסק בנסתרות דארבעי' יום קודם יצירת הולד והאר"י ז"ל פי' בו פי' אחר נכון אין כאן מקומו מ"מ כיון שלא נגמר ע"י הקב"ה לבדו אין לברך עליו ולא דמי למקבל מתנה מחברו שהתם כיון שהקב"ה גזר עליו לזכות לחפץ זו בזמן הזה אלו לא רצה זה לתנו לו הי' הקב"ה מזמין לו חפץ כזה ממקום אחר והוה כלו בידי שמים משא"כ קידושי' ונשואין אע"ג דביד הקב"ה להזמין לו שום אשה אחרת מ"מ אין לברך שהחיינו על זיווג גוף זה כנלע"ד:

וואו כשראיתי את האשכול בדיוק זה מה שרציתי להביא. ראיתי את זה לא מזמן, לא הבנתי פשט בדברי רבינו החת"ס זי"ע, למה השידוך פחות תלוי בידי שמים מאשר לקנות או לקבל חפץ?
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון