• ברכות לעולם התורה שחוזר השבוע לחבוש את ספסלי בית המדרש! יישר כח

    יישר כוח גדול לעמלי התורה, לומדיה ומנחיליה, אשר בהבל פיהם ובעמלם מעמידים עולם ומלואו!

  • אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו

ממגד שמים

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
660
תודות
2,090
נקודות
290
נקלעתי לביהכ"נ שהגיע חצות ורצה אחד המתפללים להתפלל שמו,ע בקול רם, יען לא יספיקו חזרת הש"ץ לפני חצות (ושרי למיעבד הכי כמש"כ הרמ"א בסימן קכ"ד)
האם צריך גם כעת להקפיד על 9 שומעים
או שאפשר לצרף כמה שהתחילו כבר שמו"ע?
ויבואר.
הנה השו"ע כ' בסימן נה סעיף ו'שיש לצרף אחד שאוחז בשמו"ע [-ואולי אף ישן] לעשרה לעניין קדיש וכו' סו,ס שכינה בעשרה
מאידך בסימן קכד ד כ' השו"ע שבאם אין 9 שעונים קרוב להיות ברכותיו לבטלה.
ובפש' החילוק בהיות וחזרת הש,ץ נתקן לציבור במיוחד, הכא דווקא בעינן תשעה מקשיבים ועונים ממש.
מעתה, בגוונא שהמתפלל שמו"ע בראשונה מתפלל הוא בקול רם במקום שמו,ע, הדרנא לכללא קמא שהעומד באמצע שמו,ע מצטרף שפיר לעשרה וצ,ע להלכה.
 
קדיש לא נתקן לציבור ?

כידוע שעל סתירה זו בשו"ע (בין נה' לקכד') נאמרו 3 תירוצים מרכזיים:
  • הדרישה (קכד' א') כתב שדווקא כתב השו"ע "קרוב להיות ברכותיו לבטלה", כיון שאין זה לבטלה ממש דבדיעבד מותר אפי' בשש.
  • המג"א (נה' ח') מביא מהמהרי"ל שלא פוסקים להלכה את מה שכתב שהשו"ע בסימן קכד' והראיה שאפי' מי שמדבר באמצע חזרת הש"ץ מצטרף.
  • בגר"ז (נה' ז') כתב שהחילוק הוא בין חזרת הש"ץ לבין שאר דברים שבקדושה (כגון קדיש ברכו וכדו'), שבדברי שבקדושה צריך שיהיו רוב שעונים (דהיינו ששה ומעלה) ואילו בחזרת הש"ץ צריך להיזהר שהיו תשעה עונים, וכ"כ עוד כמה פוסקים פרמ"ג (נה' משב"ז ד' בסופו, הובא בביה"ל נה' ו' ד"ה או), בא"ח (ראשונה ויחי ה').
לכאורה במקום דחק יש להקל בכל מקרה בששה עונים (עיין תו"ה א' קד', משנה הלכות ד' ט', ועוד רבים).
ובכל מקרה אם העומדים בשמו"ע מתפללים עימו מילה במילה עיין משכנות יעקב עג', שרגא המאיר ז' ב' שמסתפקים בזה, אמנם לגרשז"א בהליכו"ש ט' ב' פשיטא ליה שמצטרפים.
כמובן שהסוגיה ארוכה ועד כאן בתמצית.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓