ציון וירושלים

[ליחדא שמיה]

בהרבה מאד מקומות חוזרת על עצמה כפילות הלשונות ציון וירושלים [כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, נחמת ציון וירושלים, שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים, התנערי מעפר קומי שבי ירושלים התפתחי מוסרי צוארך שביה בת ציון, על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים, ואף בתפילה הם מחולקים לשני ענינים, ברכת ולירושלים עירך וברכת המחזיר שכינתו לציון, וכן, ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובירושלים עיר קדשך, זכור ה' חיבת ירושלים אהבת ציון אל תשכח לנצח, ועוד ועוד], וידוע שציון הוא ביהמ"ק [וכמבואר בתהלים עח, ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב, וכן ציון היא דורש אין לה דקאי אביהמ"ק כמבואר בסוגיות דזכר למקדש, ועי' עוד סנהדרין צה, וכן אמרי' מזבח חדש בציון תכין] וירושלים היא עיר הקודש.
וצ"ע ממה שאומרים בברהמ"ז 'רחם נא וכו' ועל ירושלים עיר קדשך ועל ציון משכן כבודך וכו' ועל הבית הגדול והקדוש', הרי בהדיא שציון וביהמ"ק הם שני דברים שונים.
עוד צ"ע ממה שאומרים ב'ותערב' 'השב שכינתך לציון עירך וסדר העבודה לירושלים', דלכאו' הבקשה על השבת העבודה היתה צריכה להיות ביחס לביהמ"ק ולא ביחס לירושלים.
עוד צ"ע ממה שאומרים בתפילת הרגלים, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם, וגם פה הוא ממש להיפך.

 

[הצעיר שבחבורה]

וצ"ע ממה שאומרים בברהמ"ז 'רחם נא וכו' ועל ירושלים עיר קדשך ועל ציון משכן כבודך וכו' ועל הבית הגדול והקדוש', הרי בהדיא שציון וביהמ"ק הם שני דברים שונים.

לחץ כדי לכווץ...

בזה יש ליישב שציון כוללת יותר מאשר "הבית הגדול והקדוש" אלא את כל ההר שסביבו

 

[הצעיר שבחבורה]

וידוע שציון הוא ביהמ"ק וירושלים היא עיר הקודש.

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שהמלבי"ם מפרש את החילוק ביניהם בדרך מעט אחרת, קרובה לזה, ואינו תחת ידי כעת

 

[עוזי ומגני]

בהרבה מאד מקומות חוזרת על עצמה כפילות הלשונות ציון וירושלים [כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, נחמת ציון וירושלים, שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים, התנערי מעפר קומי שבי ירושלים התפתחי מוסרי צוארך שביה בת ציון, על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים, ואף בתפילה הם מחולקים לשני ענינים, ברכת ולירושלים עירך וברכת המחזיר שכינתו לציון, וכן, ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובירושלים עיר קדשך, זכור ה' חיבת ירושלים אהבת ציון אל תשכח לנצח, ועוד ועוד], וידוע שציון הוא ביהמ"ק [וכמבואר בתהלים עח, ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב, וכן ציון היא דורש אין לה דקאי אביהמ"ק כמבואר בסוגיות דזכר למקדש, ועי' עוד סנהדרין צה, וכן אמרי' מזבח חדש בציון תכין] וירושלים היא עיר הקודש.
וצ"ע ממה שאומרים בברהמ"ז 'רחם נא וכו' ועל ירושלים עיר קדשך ועל ציון משכן כבודך וכו' ועל הבית הגדול והקדוש', הרי בהדיא שציון וביהמ"ק הם שני דברים שונים.
עוד צ"ע ממה שאומרים ב'ותערב' 'השב שכינתך לציון עירך וסדר העבודה לירושלים', דלכאו' הבקשה על השבת העבודה היתה צריכה להיות ביחס לביהמ"ק ולא ביחס לירושלים.
עוד צ"ע ממה שאומרים בתפילת הרגלים, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם, וגם פה הוא ממש להיפך.

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי פעם שציון יותר מקביל לקה"ק או לאבן השתיה
אמנם פעמים שהבהמ"ק עצמו נכלל בכך שגם קה"ק הוא חלק מבהמ"ק

 

[ליחדא שמיה]

כמדו' שהמלבי"ם מפרש את החילוק ביניהם בדרך מעט אחרת, קרובה לזה, ואינו תחת ידי כעת

לחץ כדי לכווץ...

אצטט מתוך ביאור המילות של המלב"ים לזכריה [ח ג] '"ציון וירושלים". ציון מציין מקום המקודש המקדש והסנהדרין, וירושלים מציין מושב ההמון', עכ"ל.
[כאן כתב 'אך גם במלבי"ם עצמו, מצינו כמה סתירות רבות האם המקדש היה בציון, אך באופן כללי מפרש שציון הוא עיר המלוכה או המקדש או מושב הסנהדרין או תופשי התורה, או השרים, ואילו ירושלים הוא מקום המון העם. ראה מלבי"ם (שמואל ב כד; ישעיהו מ ט; נב א-ב; סב א; בי' המילות לג כ; ישעיהו ב; ישעיהו ד ג; ישעיהו ל יט; מ ט; נב א-ב; סב א; ירמיהו נא לה; תהלים קמז יב; יואל ד טז-יז; עמוס א ב; צפניה ג יד-טו)'].

 

[אפיקי מים]

שמעתי פעם ש'ציון' הוא עניין השראת השכינה, ואף א"י יכולה להקרא ציון ביחס לחו"ל וירושלים ביחס לא"י והכל עניין השראת השכינה.
ודומני שלפי ביאור זה מתיישבות כל התמיהות דלעיל, שבכל מקום משמעות ציון היא לפי העניין.

 

[ליחדא שמיה]

שוב מצאתי בזה דברים בספר מגדיל ישועות מלכו להגאון רבי אריה שפירא שליט"א, אות מח,
שם הביא משעה"כ [דרוש תיקון חצות] שציון היא כנגד רחל וירושלים היא כנגד לאה,
ועוד הביא שם מהאדרא זוטא [רצו ע"ב] שציון היא בחינת רחמים וירושלים היא בחינת דין,
ועי"ש מה שהאריך בזה.