סוכות, שמח"ת ושמ"ע ציפית לישועה - אתרוג למהדרין (1 צופה)

[נדיב לב]

ראיתי מביאים בשם הגאון רבי זלמן לעווי בהר"ן שאין לקנות אתרוג חסר בשנה שחל יום ראשון בשבת משום ציפית לישועה. (וכנראה טעמו שלאחר שיבוא משיח צדקנו ויבנה בית מקדשנו יהיו ד' מינים ניטלים בגבולין ביום הראשון אפילו בשבת, כמבואר בגמ' סוכה מג: ועיי"ע תוס' ר"ה כט: ד"ה אבל).

אמנם חשבתי לומר שיש לחוש אף בשאר השנים משום ציפית לישועה שנתחייב גם בשאר הימים מהתורה. ובהקדם פלוגתת רש"י והרמב"ם בגמ' סוכה (מא.) שמצות נטילת לולב במקדש שבעה ימים ובמדינה יום אחד. וכתב רש"י, כדכתיב ושמחתם לפני ה' שבעת ימים, אבל במדינה יום אחד, מבאר הרע"ב, דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון. ומהו מדינה, רש"י כותב שגם ירושלים נקראת מדינה ולכן המצוה בה יום אחד, אבל הרמב"ם בפיה"מ שם כותב שירושלים היא כמו מקדש, ומדינה הוא שאר הארץ חוץ מירושלים, א"כ לפי הרמב"ם בירושלים יש מצוה מדאורייתא ליטול לולב כל שבעה.
[והביאו להלכה הבכורי יעקב (ס' תרנח סק"א) וכתב כיון שדעת הר"מ (פ"ו מהל' בית בחירה הט"ז) שקדושת ירושלים לא בטלה, (ודלא כראב"ד שם) וכן דעת רוב הפוסקים, א"כ גם בזה"ז לדעת הרמב"ם בירושלים יש מצוה מדאוריתא ליטול לולב כל שבעה. (ועפי"ז כתב בהליכות שלמה מועדים (פי"א סעי' כו) שהגרשז"א הידר שכשהיה מגיע לכותל היה נוטל לולב שוב. ועיין בזה מה שהעיר ע"ז במנח"ש תנינא סימן נ"ז ובהליכות שלמה מועדים שם. וכן הגריש"א היה מהדר לבא כל יום ליטול לולב בכותל המערבי].

והנה בנבואת זכריה (פ"ב פ"ח) נאמר: וַיֹּאמֶר אֵלָיו רֻץ דַּבֵּר אֶל הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ.
וכתב רש"י: פרזות תשב - מאין חומה כדי שיתישבו בה כל הבא ותגדל מיום אל יום:
ובמלבי"ם שם כתב: ויאמר אליו רוץ דבר, שיודיע אל הנביא שחומה זו לא תהיה רק לפי שעה, כי גאולה זו אינה הגאולה האמתית ויבא עת באחרית הימים אשר פרזות תשב ירושלים - כי לא תכיל אותם החומה המצומצמת, מרוב אדם ובהמה בתוכה - שלכן תתרחב בכל עת מכל צד עיי"ש.

ובגמ' ב"ב ע"ה: איתא: אמר רבי חנינא בר פפא בקש הקדוש ברוך הוא לתת את ירושלים במדה שנאמר ואומר אנה אתה הולך ויאמר אלי למוד את ירושלים לראות כמה רחבה וכמה ארכה אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע הרבה כרכים בראת בעולמך של אומות העולם ולא נתת מדת ארכן ומדת רחבן ירושלים ששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה אתה נותן בה מדה מיד ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרוב אדם ובהמה בתוכה אמר ריש לקיש עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלם אלף טפף גינואות אלף קפל מגדלים אלף ליצוי בירניות אלף ושני שילה טוטפראות וכל אחת ואחת הויא כצפורי בשלוותה"

ובמדרש רבה (שיר השירים פרק ז פ"ד) איתא: צופה פני דמשק אמר רבי יוחנן: עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי דמשק, שנאמר: (זכריה ט') משא דבר ה' בארץ. חדרך מהו חדרך? ר' יהודה ור' נחמיה רבי יהודה אמר: מקום הוא שנקרא חדרך. אמר לו ר' יוסי בן דורמסקית: העבודה! שאני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך. רבי נחמיה אמר: זה מלך המשיח שהוא חד ורך חד לאומות ורך לישראל. דבר אחר: חדרך זה מלך המשיח שעתיד להדריך כל באי העולם בתשובה לפני הקב"ה, ודמשק מנוחתו. וכי דמשק מנוחתו?! והלא אין מנוחתו אלא בית המקדש, שנאמר: (תהילים קל"ב) זאת מנוחתי עדי עד. אמר לו: עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה, עד שתהא מגעת לשערי דמשק, וגליות באות ונינוחות תחתיה, לקיים מה שנאמר: ודמשק מנוחתו, עד דמשק מנוחתו. מה מקיים ר' יוחנן (ירמיה ל') ונבנתה עיר על תלה? כתאנה זו שקצרה מלמטה ורחבה מלמעלה, כך עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה וגליות באות ונינוחות תחתיה, לקיים מה שנאמר: (ישעיה נ"ד) כי ימין ושמאל תפרוצי, הרי לארך. לרחב מנין? ת"ל (זכריה י"ד) ממגדל חננאל עד יקבי המלך. ר' זכאי רבה אמר: עד שיחיה ריפע, עד היקבין שיקבן מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, הרי לארכה ולרחבה. ולמעלה מניין? ת"ל: (יחזקאל מ"א) ורחבה ונסבה למעלה למעלה, לצלעות. תני עתידה ירושלים להתרחב ולעלות ולהיות מגעת עד כסא הכבוד עד שתאמר צר לי המקום. רבי יוסי ברבי ירמיה אמר: עדיין לא למדנו שבח ירושלים, מהיכן את למד שבחה? מחומותיה, שנאמר (זכריה ב') ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב:

משמעות הדברים היא, שבבוא הגואל כל המקומות הללו שירושלים תתרחב עד אליהם מכל צד (לפחות עד שערי דמשק כד' המדרש) יהיו חלק בלתי נפרד מירושלים. וממילא יתחייבו גם בשאר הימים ליטול ד' מינים מהתורה.

 

[נדיב לב]

בגלל אחד מי"ג עיקרים צריך להקפיד על פסול באתרוג

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il