סוכות, שמחת תורה ושמיני עצרת צריך להתייעץ עם האשה קודם בניית הסוכה (1 צופה)

[אחד יחיד]

חידוש מעניין מצאנו בדברי רבינו השל"ה הקדוש (מס' יומא נר מצוה) אודות בניית הסוכה במוצאי היום הקדוש: מפורסמים הם דברי רבינו המהרי"ל (או"ח סי' תרכה), שיש להתחיל בבניית הסוכה תיכף במוצאי יום הכיפורים, על מנת ללכת ממצוה למצוה ולקיים בעצמנו 'ילכו מחיל אל חיל' (תהלים פד ח), אך מעטים מודעים להסתייגות שהציב בצידם רבינו השל"ה:

"וטוב מיד לאחר הבדלה, קודם שיאכל, יתייעץ בענין סוכה עם בני ביתו, איך יעשה אותה ובאיזה מקום וכיוצא בזה… ולמחר ביום י"א, תיכף אחר יציאתו מבית הכנסת, יתחיל בעסק הסוכה". כלומר, יש להתייעץ תחילה עם נוות הבית אודות בניית הסוכה, היכן לבנותה וכיצד, ורק למחרת יש להתחיל בבנייתה.

בדרך צחות ניתן להסביר את הדחייה בבניית הסוכה עד למחר, כי ההתייעצות עלולה לארוך אף לילה שלם…

ונוראות סיפר בענין זה הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי על מרן ה'חפץ חיים': באחת השנים, לאחר שהקים ה'חפץ חיים' את סוכתו במקום שהיה רגיל להעמידה בכל שנה, יצאה הרבנית להביט על הסכה, וכראותה את המקום בו עמדה, חיוותה את דעתה כי רצוי היה להעמיד את הסוכה במקום אחר.

אותה עת לא היה מרן החפץ חיים צעיר לימים, הקמת הסכה לוותה במאמץ ניכר, ואשתו הרבנית צעירה הייתה ממנו בשנים רבות, ונשואה בזיווג שני, אך החפץ חיים לא חלק על דעתה ולו במילה אחת. הוא פירק את הסכה, העביר את חלקיה לאותו מקום עליו הצביעה הרבנית, והעמידה מחדש.

יצאה הרבנית לראות את הסוכה במקומה החדש, ולמראה הסוכה חזרה בה מדבריה:

"כעת אני רואה שצדקת. טוב יותר היה להעמיד את הסוכה במקומה הקודם"…

ומרן החפץ חיים, רבם של ישראל, שוב אינו מגיב.

הוא מפרק את הסוכה שוב, ובונה אותה בפעם השלישית לאותו היום…

וכאן המקום להביא את דברי הגאון רבי רחמים נסים יצחק פאלאג'י בספרו 'יפה ללב' (ח"ה סי' תרכט), שהזהיר במצות סכה לקיימה כתיקונה, מבטח לו שלא תהי מריבה בתוך ביתו כל אותה שנה.

וכן כתב בספרו 'יפה תלמוד' (ריש מס' סוכה) בשם ספר המדות להרב הקדוש רבי נחמן מברסלב (ערך מריבה אות נז) זי"ע, שסגולה להשקיט המריבה על ידי לימוד מסכת סכה.

וכן כתב אביו, הגאון המפורסם רבי חיים פאלאג'י בספרו 'מועד לכל חי' (מערכת כ אות כה), שלא לכעס בסוכה ולהרבות בה בשלום־בית.

רמז לכך ניתן למצא בלשון הפסוק (תהלים לא כא) 'תצפנם בסוכה מריב לשנות', המצוי בסוכה – צפון, וניצל מריב לשונות! (ספיר ויהלום)