קודם כל בן אדם לחבירו! (1 צופה)

[מאן דהו]

אמרו חז"ל: כשאדם בא לפני בית-דין של מעלה, שואלים אותו בתחילה: "נשאת ונתת באמונה?", ורק אחר כך שואלים אותו: "קבעת עתים לתורה?". ללמדך, שאם אין אדם מקיים את הדינים שבין אדם לחברו, אין ערך לקביעת עתים לתורה שלו.

 

[י"ג מידות]

זהו רמב"ם בהלכות קידוש הה'.

טו וכן אם דיקדק החכם על עצמו, והיה דיבורו בנחת עם הברייות, ודעתו מעורבת עימהם, ומקבילן בסבר פנים יפות, ונעלב מהן ואינו עולבן, מכבד להן ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה,

לחץ כדי לכווץ...

 

[מאן דהו]

אומר היה הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל: התורה הקדימה מיד אחר מתן תורה את המצוות שבין אדם לחבירו, דינים ומשפטים המצויים בין בני אדם, ולא מצוות שבין אדם למקום, וזה כדי להורות לנו שקיום התורה תלוי בראש ובראשונה במידות טובות ובהנהגה ראויה עם בני האדם, וזולת זה לא ישוו המצוות שבין אדם למקום.

 

[עומקה של הלכה]

ומשום כך גם מצינו הרבה הלכות שמצוות שבין אדם למקום נדחים מפני מצוות שבין אדם לחבירו.