בבא בתרא קושיא בענין קנין דברים

[משה שפירא]

בגמ' בבא בתרא דף איתא דקנין דברים לא מהני, והיינו דכל היכא דאין התחייבות ממון כגון שקנו מידו לחלוק אין הקנין חל, וביארו בזה בכמה אופנים,
ויש לעיין למה לא מהני כדין פועל בעלמא דהא כל פועל מהני קנין כיון דמשעבד עצמו למעשה מסוים שיעשה ויש לו זכות בגוף הפועל שמשועבד לו למעשה זה, וא"כ למה לא שייך פועל להקנות או פועל לחלוק.

 

[לולא דמסתפינא]

בגמ' בבא בתרא דף איתא דקנין דברים לא מהני, והיינו דכל היכא דאין התחייבות ממון כגון שקנו מידו לחלוק אין הקנין חל, וביארו בזה בכמה אופנים,
ויש לעיין למה לא מהני כדין פועל בעלמא דהא כל פועל מהני קנין כיון דמשעבד עצמו למעשה מסוים שיעשה ויש לו זכות בגוף הפועל שמשועבד לו למעשה זה, וא"כ למה לא שייך פועל להקנות או פועל לחלוק.

לחץ כדי לכווץ...

אינני מונח שם,
אבל נדמה לי שעיקר מה שמחלקים בזה הוא,
שפועל זה שיעבוד על עצם גופו והיינו שאתה וכל גופך משועבדים לי לעניין מסוים ומעשה שתעשה,
אבל שעבוד והתחייבות עניינו שהוא מתחייב על הממון שבזה לחברו וחלוקה כיון שאין זה פעולה ממונית כלל ל"ש ע"ז התחייבות.
[פועל זה הגוף שלי לדבר מסוים, שעבוד זה הממון מחויב לדבר מסוים].

 

[משה שפירא]

אינני מונח שם,
אבל נדמה לי שעיקר מה שמחלקים בזה הוא,
שפועל זה שיעבוד על עצם גופו והיינו שאתה וכל גופך משועבדים לי לעניין מסוים ומעשה שתעשה,
אבל שעבוד והתחייבות עניינו שהוא מתחייב על הממון שבזה לחברו וחלוקה כיון שאין זה פעולה ממונית כלל ל"ש ע"ז התחייבות.
[פועל זה הגוף שלי לדבר מסוים, שעבוד זה הממון מחויב לדבר מסוים].

לחץ כדי לכווץ...

זה פשטות הדברים, אבל אני שואל שאדרבה יועיל בכל קנין דברים מצד מה שהאדם כגברא מתחייב לעשות חלוקה או קנין ויהיה מחוייב בזה מדין פועל כמו שכל פועל יכול לחייב את עצמו לכל סוג מחוייבות שהיא.

 

[לולא דמסתפינא]

אבל אני שואל שאדרבה יועיל בכל קנין דברים מצד מה שהאדם כגברא מתחייב לעשות חלוקה או קנין ויהיה מחוייב בזה מדין פועל כמו שכל פועל יכול לחייב את עצמו לכל סוג מחוייבות שהיא.

לחץ כדי לכווץ...

על זה אפשר לומר בסברא פשוטה שלעולם התחייבות לחלוקה היינו למה שלא נהיה יותר שותפים,
מתפרש לענין הממוני שמעתה כ"א יקח את ממונו לעצמו ולא נתערבב יותר יחד,
וא"כ ממילא זה מתפרש כהתחייבות ממונית ולא התחייבות למעשה בגופו של חלוקה.

 

[משה שפירא]

על זה אפשר לומר בסברא פשוטה שלעולם התחייבות לחלוקה היינו למה שלא נהיה יותר שותפים,
מתפרש לענין הממוני שמעתה כ"א יקח את ממונו לעצמו ולא נתערבב יותר יחד,
וא"כ ממילא זה מתפרש כהתחייבות ממונית ולא התחייבות למעשה בגופו של חלוקה.

לחץ כדי לכווץ...

ולפי זה באמת יועיל אם יפרש שעושה את זה בצורה של פועל וזה חידוש.

 

[כורסייא יקירא]

ולפי זה באמת יועיל אם יפרש שעושה את זה בצורה של פועל וזה חידוש.

לחץ כדי לכווץ...

ח"ו
כדי לחייבו לחלוק בעי' קניין בגוף הקרקע
בפועל לעולם התחייבותו תשאר על הגברא
ולשם הדוגמא אם ימות יפטר וכן פועל יכול לחזור בו וכו' וכו'
ואם יבא ויתבענו מצד שנתחייב לעשות לו פעולת החלוקה (מלבד מה שפעולה זו אינה קיימת -לא חולקים, פשוט מפסיקים להיות בעלים יחד)
הדבר דומה לאדם ששכר פועל לחלוק בקרקע של חבירו שאין לו שייכות בה
ומה שהפועל שייך לקיים שכירותו בהאי קרקע מ"מ פשוט שאין חייב הוא להעמיד לו אותה,-כל עוד שלא היה זה מתנאי השכירות.
דאטו פועל בקרקע של שלישי יתחייב לקנותה באם לא פירשו שע"ז השכירות?
ואה"נ אם ישכרו ל'הביא לו חצי בקרקע פלונית' יתחייב מדין פועל אבל אין זה נקרא שהקניין חל
לסיכום -גם כשפועל מתחייב זה לא מצד שנתחייבה התוצאה אלא מצד שנתחייב הפועל להביא תוצאה

 

[מנורה בדרום]

אני שואל שאדרבה יועיל בכל קנין דברים מצד מה שהאדם כגברא מתחייב לעשות חלוקה או קנין ויהיה מחוייב בזה מדין פועל כמו שכל פועל יכול לחייב את עצמו לכל סוג מחוייבות שהיא.

לחץ כדי לכווץ...

על מה יחול הקנין?

 

[ליטאי כבד]

עיין ש"ך סימן של"ג סקי"ד שפועל אינו נקנה בחליפין משום דהוי קנין דברים, ונראה שפירש שקנין דברים הוא חסרון מסוים בקנין חליפין ואכן גם בפועל יש חסרון זה, וקושיא מעיקרא ליתא.

 

[מנורה בדרום]

ונראה שפירש שקנין דברים הוא חסרון מסוים בקנין חליפין

לחץ כדי לכווץ...

וד"ז שיטת רש"י בב"ב וכמו שנת' בס"ד כאן.

 

[משה שפירא]

על מה יחול הקנין?

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי את הקושיא הקנין יחול על הגברא כמו בכל פועל שמתחייב למשהו מסויים והקנין חל על הגברא הוא הדין כאן הקנין יחול על הגברא ויהיה מחוייב לעשות לו עבודה דהיינו לחלוק או לקנות.

 

[מנורה בדרום]

שמתחייב למשהו מסויים והקנין חל על הגברא

לחץ כדי לכווץ...

יש בזה מחלוקת ראשונים כמדומני, [תוס' בקידושין יז ושא"ר].