ואענה גם אני העני את חלקי מה שעלה בידי ליישב קושיה זו של אוהב
@התורה שהקשה בתבונה:
א. האור החיים ביאר כי הודיע הכתוב סדר ההצלחות בדרך לא זו אף זו, א' השיב הרכוש של המלכים, הצלחה ב' שהשיב לוט ולא שרפוהו המלכים בראותם במלחמה עם אברהם לנקמה. (חידוש שהתורה כותבת בנוסח לא זו אף זו כפי דמצינו במשניות)
ב. הרש"ר הירש פירש כי המשפט השני מפרש את קודמו. את הכל הוא השיב, דהיינו את לוט ורכושו וגם את הנשים והעם.
ג. המלבי"ם מפרש כי הפסוק מבאר על פי סדר ההתרחשות, דתחלה השיב את הרכוש שהשליכו אותו להקל משאם, ואח"כ הציל גם את לוט שהוליכו אותו בברחם עמהם.
וכעי זב ביאר בצרור המור כי לפי שהמלכים כוונתם היתה על לוט שמו אותו באמצע המערכה לשומרו. ולכן הוצרך אברהם להשיב את כל הרכוש בראשונה. ואח"כ אמר כי גם נכנס באמצע המערכה להציל את לוט אחיו.
ד. המשך חכמה מבאר שהפסוק בא לבאר לנו שלא תאמר שהנשבים היו גם כן בעזרו של אברהם, לכך אמר הפסוק שלא פעלו מאומה, רק השיב הרכוש קודם. וטעמו, כי לא היו מאמינים שאברהם במעט אנשיו ינצח, ופחדו פן ינקומו מהם אמרפל וחבריו, כאשר ינצחו בסוף. לכן לא היו רוצים לעזור ולשוב עם אברהם עד לסוף. וכבר כתב כן באלשיך.
ה. הפנים יפות מבאר כי בתחילה השיב את הרכוש אבל את לוט היה דעתו היה שלא להשיבו, אלא רצה שישב בארצו שהוא עמון ומואב. ובעל כרחו השיבו שילך לארצו, לכך כתב וגם את לוט, כלומר שגם זה נעשה לבסוף שהשיבו לארצו בעל כורחו.
