קידושין קידש אשה בספק ערלה (4 צופים)

[ממגד שמים]

עליתי ונסתפג"תי בנתערב חפץ איסור בהיתר וקידש בא' מהם [-אפשר להסתפק ספק בתוך ספק בקידש בשניהם יחד ואכמ"ל]
מי נימא כלפי שמיא אית עלי' תואר ממון
או דילמא בהיות וןבפועל אין כאן מצד בעלות ההנהגה שום מימוש, לא יחולו קידושין כלל.
ובפרט לד' ברמב"ם שבקידושין בעינן כסף שיש בו הנאה וצ"ע.

 

[לב טוב]

עליתי ונסתפג"תי בנתערב חפץ איסור בהיתר וקידש בא' מהם [-אפשר להסתפק ספק בתוך ספק בקידש בשניהם יחד ואכמ"ל]
מי נימא כלפי שמיא אית עלי' תואר ממון
או דילמא בהיות וןבפועל אין כאן מצד בעלות ההנהגה שום מימוש, לא יחולו קידושין כלל.
ובפרט לד' ברמב"ם שבקידושין בעינן כסף שיש בו הנאה וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

גם בפועל זה שווה כסף לשמור עד שיבוא אליהו ואולי יהיה לו מליון דולרים נוספים

 

[ממגד שמים]

גם בפועל זה שווה כסף לשמור עד שיבוא אליהו ואולי יהיה לו מליון דולרים נוספים

לחץ כדי לכווץ...

והרי אין להקדש אלא מקומו ושעתו, כמש"כ הראשונים בסוגיית שווה פרוטה במדי?

 

[לב טוב]

והרי אין להקדש אלא מקומו ושעתו, כמש"כ הראשונים בסוגיית שווה פרוטה במדי?

לחץ כדי לכווץ...

זה פדיון כשוויו כעת

 

[הצעיר שבחבורה]

עליתי ונסתפג"תי בנתערב חפץ איסור בהיתר וקידש בא' מהם [-אפשר להסתפק ספק בתוך ספק בקידש בשניהם יחד ואכמ"ל]
מי נימא כלפי שמיא אית עלי' תואר ממון
או דילמא בהיות וןבפועל אין כאן מצד בעלות ההנהגה שום מימוש, לא יחולו קידושין כלל.
ובפרט לד' ברמב"ם שבקידושין בעינן כסף שיש בו הנאה וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

שערי ישר שער א - שער הספיקות פרק י

ונראה לי ביאור הדבר, דכמו דאיסור דרבנן חשבינן כארי הוא דרביע עליה, כמו כן מה דקיי"ל לאסור כל הספיקות הוא איסור אחר ואינו איסור אכילה ממש, והוי רק בגדר איסור דלא תסור דמחויב מה"ת לפרוש מן הספיקות שמא יפגע באיסור, ולפי שגלוי קמי שמיא שלא פגע באיסור הרי אכל דבר המותר הראוי לאכילה, רק שעבר על דין תורה ולא נזהר לחוש מספק, ומשו"ה ספק טריפה חייב בכיסוי דהוי ספק שמא ראוי לאכילה אף דאינו רשאי עכשיו לאכול אבל הבשר אפשר דראוי לאכילה, וכמו כן אם יקדש אשה בספק איסורי הנאה של תורה אף דהאשה אינה יכולה להנות דספק אסור מה"ת, י"ל דהוי ספק קדושין להנך שיטות דסברי דאיסורי הנאה הוי כחסר קצת, רק לשיטת הרמב"ם דסובר דהוי כלא חסר כלום כמו שביארנו, כמו כן י"ל בספק איסור הנאה כיון דמ"מ המקדש לא הי' מיתהני בהם כמו בחצר דלא קיימא לאגרא. אבל אינו מוכרח די"ל דרק במוכר בשוגג שייך לדמות לחצר דלא קיימא לאגרא, אבל במקדש במזיד כמו שרוצה להנות ע"י קדושין כמו כן הי' מוכר לנכרים, והא דפסק הרמב"ם דלעולם אין חוששין לקדושין הוא משום אפקעינהו רבנן לקדושין מיניה. לפי"ז בקידש בספק איסורי הנאה במזיד י"ל דהוי ספק קדושין, ולענין מכירה אם אכלן הלוקח ואח"כ נודע דהיה ספק טריפה כבר הכריע הש"ך ביו"ד סימן קי"ט דאינו מחזיר הדמים, דאף שאם לא אכלן יכול לבטל המקח כמו שכתב הריב"ש דספק טריפה מבטל המקח דאין לך מום גדול מזה, אבל כשאכלן אינו מחזיר המוכר דהמע"ה ויכול לומר שמא כשר הי' והמכירה היתה מכירה מעליא, ומזה מוכח ג"כ כמו שכתבנו דהא דספק איסור לחומרא מה"ת ונעשה איסור ודאי אינו איסור אכילה כטריפה, אלא איסור אחר להזהר מן הספק וכשאכל בשוגג הוי ספק אם נהנה באכילתו או לא כנ"ל.​

 

[בן עזאי]

אם יקדש אשה בספק איסורי הנאה של תורה אף דהאשה אינה יכולה להנות דספק אסור מה"ת, י"ל דהוי ספק קדושין

לחץ כדי לכווץ...

יתכן דתליא בפלוגתת הקונה"ס והחזו"א [וכמדו' שגם השער"י] למ"ד תק"כ מוציאין מידו, האם תפס השני וקידש אם הוו קידושי ספק, דלקונה"ס לא הוו כיון דמוציאין מידה נמצא דלאו מידעם יהיב לה, ולחזו"א וכמדו' ששער"י הוו קידושי ספק.

 

[גרינפלד]

הגרש"ר דן על רש"י (פסחים כא, ב) "חיטי קורדניתא. קשות הן ואפ"ה אם באו לחשש חמץ כגון שנפלו עליהן מים אסור".
והגמ' שם אומרת שפשוט שאינה מקודשת [בזמן שהאיסור הוא מדאורייתא].
וכמדומה שהביא את הפנ"י, שכיון שבפועל חייב לשורפו - פשוט שאינה מקודשת.
והגרש"ר כמדומה דן בזה באופן אחר.

 

[ממגד שמים]

שערי ישר שער א - שער הספיקות פרק י

ונראה לי ביאור הדבר, דכמו דאיסור דרבנן חשבינן כארי הוא דרביע עליה, כמו כן מה דקיי"ל לאסור כל הספיקות הוא איסור אחר ואינו איסור אכילה ממש, והוי רק בגדר איסור דלא תסור דמחויב מה"ת לפרוש מן הספיקות שמא יפגע באיסור, ולפי שגלוי קמי שמיא שלא פגע באיסור הרי אכל דבר המותר הראוי לאכילה, רק שעבר על דין תורה ולא נזהר לחוש מספק, ומשו"ה ספק טריפה חייב בכיסוי דהוי ספק שמא ראוי לאכילה אף דאינו רשאי עכשיו לאכול אבל הבשר אפשר דראוי לאכילה, וכמו כן אם יקדש אשה בספק איסורי הנאה של תורה אף דהאשה אינה יכולה להנות דספק אסור מה"ת, י"ל דהוי ספק קדושין להנך שיטות דסברי דאיסורי הנאה הוי כחסר קצת, רק לשיטת הרמב"ם דסובר דהוי כלא חסר כלום כמו שביארנו, כמו כן י"ל בספק איסור הנאה כיון דמ"מ המקדש לא הי' מיתהני בהם כמו בחצר דלא קיימא לאגרא. אבל אינו מוכרח די"ל דרק במוכר בשוגג שייך לדמות לחצר דלא קיימא לאגרא, אבל במקדש במזיד כמו שרוצה להנות ע"י קדושין כמו כן הי' מוכר לנכרים, והא דפסק הרמב"ם דלעולם אין חוששין לקדושין הוא משום אפקעינהו רבנן לקדושין מיניה. לפי"ז בקידש בספק איסורי הנאה במזיד י"ל דהוי ספק קדושין, ולענין מכירה אם אכלן הלוקח ואח"כ נודע דהיה ספק טריפה כבר הכריע הש"ך ביו"ד סימן קי"ט דאינו מחזיר הדמים, דאף שאם לא אכלן יכול לבטל המקח כמו שכתב הריב"ש דספק טריפה מבטל המקח דאין לך מום גדול מזה, אבל כשאכלן אינו מחזיר המוכר דהמע"ה ויכול לומר שמא כשר הי' והמכירה היתה מכירה מעליא, ומזה מוכח ג"כ כמו שכתבנו דהא דספק איסור לחומרא מה"ת ונעשה איסור ודאי אינו איסור אכילה כטריפה, אלא איסור אחר להזהר מן הספק וכשאכל בשוגג הוי ספק אם נהנה באכילתו או לא כנ"ל.​

לחץ כדי לכווץ...

צ"ת שבפש' לר"מ בעינן כסף שיש בו הנאה כמש"כ האאבני מלואים בא' הדרכים, וכן הגרנ"ט. מסתבר שאף השע"י נוגע בזה בהמשך.

 

[אוהב ספר]

והרי אין להקדש אלא מקומו ושעתו, כמש"כ הראשונים בסוגיית שווה פרוטה במדי?

לחץ כדי לכווץ...

מה ענין הקדש אצל קידושין?

 

[ממגד שמים]

מה ענין הקדש אצל קידושין?

לחץ כדי לכווץ...

יעו' ברן וברמב"ן שהוציאו מזה יסוד מוסד לעניין הגדרת שויות של חפץ, ע"ש. שמדברים ישירות לעניין קידושין, ופשוט.

 

[אוהב ספר]

יעו' ברן וברמב"ן

לחץ כדי לכווץ...

איה מקומם?