ידוע מש"כ לדון באחרונים שכל קניינים מהני מטעם גמ"ד.
והקשו עליהם דמצינו בכמה דוכתי חילוקים בקניינים, וכגון בין ישראל לעכו"ם, ומ"ש ישראל מעכו"ם לעניין גמירות דעת, ועוד קושיות מגמרא ומסברא.
ונראה דהנה ז"פ דזוכה מן ההפקר אינו מטעם גמ"ד, וכ"נ ז"פ דקניינים מהני לגמ"ד וכמו גבי התחייבות ובעלמא בכ"ד שקנו מידו דהיינו שגמרו בדעתם.
ולפי"ז נראה דבקונה מחבירו הטעם שנתחייב הלה בתשלומין כיוון דקצץ המקח תמורת התשלום, היכא דנתקיימה הקציצה ממילא נתחייב זה בתשלומין, והיינו מטעם גמירות דעת, שגמירות דעתו להקניין מהניא לקיום הקציצה, ומעתה גם עיקר הקניין מהני כגמ"ד לקיום הקציצה, ואפשר דלזה נתכוונו האחרונים הנ"ל.
והקשו עליהם דמצינו בכמה דוכתי חילוקים בקניינים, וכגון בין ישראל לעכו"ם, ומ"ש ישראל מעכו"ם לעניין גמירות דעת, ועוד קושיות מגמרא ומסברא.
ונראה דהנה ז"פ דזוכה מן ההפקר אינו מטעם גמ"ד, וכ"נ ז"פ דקניינים מהני לגמ"ד וכמו גבי התחייבות ובעלמא בכ"ד שקנו מידו דהיינו שגמרו בדעתם.
ולפי"ז נראה דבקונה מחבירו הטעם שנתחייב הלה בתשלומין כיוון דקצץ המקח תמורת התשלום, היכא דנתקיימה הקציצה ממילא נתחייב זה בתשלומין, והיינו מטעם גמירות דעת, שגמירות דעתו להקניין מהניא לקיום הקציצה, ומעתה גם עיקר הקניין מהני כגמ"ד לקיום הקציצה, ואפשר דלזה נתכוונו האחרונים הנ"ל.