שלח קרבן הגר בנולד מן הגרים (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ככם כגר יהיה (טו טו)

מכאן למדו בגמ' כריתות ט. שגר צריך להביא קרבן עולה כאשר הוא מתגייר, ועד שמביא קרבן זה הוא אסור באכילת קדשים, ולת"ק שם אסור גם לבוא בקהל עד שיביא את קרבנו. ונסתפק רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל, היאך הדין בגר וגיורת שעדיין לא הביאו את קרבנם, ונישאו ונולד להם בן, דאותו הבן בודאי אינו עדיף מאביו ואמו, שהרי האיסור שלהם בקהל ובקדשים הוא מחמת שחסר בגרות שלהם, והבן לא עדיף מינייהו. אמנם להביא קרבן הגר ג"כ פשוט שאינו יכול, שהרי אינו "גר", ולא נתחייב בהך קרבן, וא"כ אטו ישאר אסור לעולם, עכ"ד.

ורבינו הגר"ד לנדו שליט"א צידד, שיכול הבן להביא קרבן. ועוד השיב, שאם אינו יכול להביא קרבן, א"כ הוי כמו גר בזמן הזה שמותר בקהל בלא קרבן, וילפינן ליה בכריתות שם מהא דכתיב וכי יגור אתכם גר וגו' "לדורותיכם", שאפילו בדורות שאין מקדש מקבלים גרים והם מותרים לבוא בקהל, והיכא שאינו יכול להביא קרבן, הוי כמו בזמן הזה.

אמנם באמת יש לדון בזה, דהנה בגדר הך דינא דבזמן הזה הקרבן אינו מעכב, ביאר בזכר יצחק סי' ל' דבזמן הזה שאין קרבן, המילה והטבילה לחוד גומרים לגמרי את הגירות, ועושים גם את פעולת הקרבן, וכדבריו נראה בדברי המאירי יבמות מו. שכתב שהטעם שבזמן הזה לא בעינן קרבן הוא כיון שאי אפשר, וכמו שנשים נכנסות לגירות בלא מילה כיון שאי אפשר, דכיון שאי אפשר הטבילה לבד גומרת את כל הגירות.

וכתב בזכר יצחק שם דנפק"מ בזה, שגר שנתגייר בזמן הזה שאין קרבן, גם לאחר שיבנה בית המקדש, לא יחזור הך גר להיות מעוכב בקהל ובקדשים עד שיביא את קרבנו, כיון שכבר נגמרה הגירות על ידי המילה והטבילה לחוד [ובאמת בתוס' ישנים בכריתות שם משמע דיחזור להיות מעוכב בקדשים, וכן נקט בטורי אבן בראש השנה לא: עי"ש]. וכן להיפך בגרים שנתגיירו בזמן הבית, וקודם שהספיקו להביא את קרבנם נחרב הבית, נשארו אסורים בקהל גם בזמן הזה, דכיון שהמילה והטבילה היו בזמן בית המקדש ואז לא גמרו את הגירות, אין מה שיגמור עתה את הגירות.

ואמר רבינו הגרד"ל שליט"א שהנידון בבן גרים האם יכול להיות ניתר מטעם הנ"ל דכתיב "לדורותיכם", תלוי בהנ"ל, דאם גר בזמן הבית ואח"כ נחרב אינו ניתר, א"כ הכי נמי הכא דבזמן הגירות של אביו ואמו הרי לא נגמרה, ואין מועיל מה שלגבי הבן לא שייך קרבן.​