הלכות קריאת התורה קריאת ויחל בעצרת המליון - וחיוב תחנון (1 צופה)

[עוזי ומגני]

לכאו' כיון שהעצרת היא יום חמישי שהוא יום תענית בה"ב
מסתבר מאוד שיהיו שם יותר מי' אנשים המתענים ביום זה
א"כ מדוע לא צריכים לקרוא בתורה בתפילת מנחה שם קריאת ויחל
כפי הדין כשמתפללים י' מתענים יחד

 

[בד קודש]

בדיוק באותה מידה שמסתבר מאוד שיש שם חתן שיפטור מתחנון....
(או בעל ברית או סנדק לשיטות שפוטרים גם במנחה...)

 

[עוזי ומגני]

בדיוק באותה מידה שמסתבר מאוד שיש שם חתן שיפטור מתחנון....
(או בעל ברית או סנדק לשיטות שפוטרים גם במנחה...)

לחץ כדי לכווץ...

אה"נ אבל זה לא פוטר מויחל

 

[בד קודש]

אכן,
מה שרציתי לומר הוא שה'מסתמא' לא יכול לפטור או לחייב, כל עוד אין ידיעה אמיתית.

 

[עוזי ומגני]

אכן,
מה שרציתי לומר הוא שה'מסתמא' לא יכול לפטור או לחייב, כל עוד אין ידיעה אמיתית.

לחץ כדי לכווץ...

אולי הוא תלוי בנידון סטיסטיקה בהלכה..

 

[ליחדא שמיה]

יהיה שם מנחה?

 

[התורה]

בדיוק באותה מידה שמסתבר מאוד שיש שם חתן שיפטור מתחנון....
(או בעל ברית או סנדק לשיטות שפוטרים גם במנחה...)

לחץ כדי לכווץ...

פוסק הדור הגאון רבי יצחק זלברשטיין נשאל,
האם בתפילת מנחה בעצרת המיליון יאמרו תחנון, או שמא מאחר ויש אומדנא ברורה שמן הסתם יש בין הרבבות חתנים ובעלי ברית הפוטרים את הקהל מתחנון, אז כל הציבור הענק יפטר מתחנון. מרן השיב: 'זה לא מספיק, מאחר וצריך לדעת מי הוא בעל הברית, כדי להשתתף בשמחתו, ולכן הם אינם פוטרים מתחנון את כל מאות האלפים שנמצאים שם'.

 

[התורה]

מצורף הקלטת מרן פוסק הדור שליט"א בעניין.
הצג קובץ מצורף האם אומרים תחנון בעצרת המיליון.mp3

 

[מנסה להבין]

פוסק הדור הגאון רבי יצחק זלברשטיין נשאל,

לחץ כדי לכווץ...

מרן פוסק הדור

לחץ כדי לכווץ...

האם כל הדור או אפילו רובו קבלו את פסיקותיו?

 

[בד קודש]

פוסק הדור הגאון רבי יצחק זלברשטיין נשאל,
האם בתפילת מנחה בעצרת המיליון יאמרו תחנון, או שמא מאחר ויש אומדנא ברורה שמן הסתם יש בין הרבבות חתנים ובעלי ברית הפוטרים את הקהל מתחנון, אז כל הציבור הענק יפטר מתחנון. מרן השיב: 'זה לא מספיק, מאחר וצריך לדעת מי הוא בעל הברית, כדי להשתתף בשמחתו, ולכן הם אינם פוטרים מתחנון את כל מאות האלפים שנמצאים שם'.

לחץ כדי לכווץ...

לו יצויר שיגיע אדם לחזן שיהיה שם ויאמר לו אני חתן, האם הקהל לא יפטר כי הוא לא יודע מי זה?
לענ"ד העניין הוא לא לדעת מי אלא לדעת מה.
אם ידוע בברור שיש חתן או בעל ברית מה מונע את הפטור?

 

[מנסה להבין]

פוסק הדור הגאון רבי יצחק זלברשטיין נשאל,
האם בתפילת מנחה בעצרת המיליון יאמרו תחנון, או שמא מאחר ויש אומדנא ברורה שמן הסתם יש בין הרבבות חתנים ובעלי ברית הפוטרים את הקהל מתחנון, אז כל הציבור הענק יפטר מתחנון. מרן השיב: 'זה לא מספיק, מאחר וצריך לדעת מי הוא בעל הברית, כדי להשתתף בשמחתו, ולכן הם אינם פוטרים מתחנון את כל מאות האלפים שנמצאים שם'.

לחץ כדי לכווץ...

וכשאתה מתפלל בשטיבלך או ברכבת ואתה לא מכיר את החתן? מה ההבדל?

 

[נדיב לב]

פוסק הדור הגאון רבי יצחק זלברשטיין נשאל,
האם בתפילת מנחה בעצרת המיליון יאמרו תחנון, או שמא מאחר ויש אומדנא ברורה שמן הסתם יש בין הרבבות חתנים ובעלי ברית הפוטרים את הקהל מתחנון, אז כל הציבור הענק יפטר מתחנון. מרן השיב: 'זה לא מספיק, מאחר וצריך לדעת מי הוא בעל הברית, כדי להשתתף בשמחתו, ולכן הם אינם פוטרים מתחנון את כל מאות האלפים שנמצאים שם'.

לחץ כדי לכווץ...

לולא דמסתפינא הייתי מחדש ואומר שיש נפילת אפים בעצרת תפילה שבאה בעקבות מצוקת ורדיפת עולם התורה ע"י אנשי לא מעלי גם כשיש חתן ובע"ב.
וטעם הדבר, דהלא המקור שלא אומרים תחנון בימי מועד ושמחה הוא מש"כ בתשובות הגאונים עפ"י הפסוק בפ' קורח "ויפלו על פניהם ויאמרו קל אלוקי הרוחות לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף", ומכאן למדו שנפילת אפים ראויה היא בעת צרה וחרדה, וכפי שאכן היה במעשה קורח שהקב"ה רצה להעניש את כל ישראל, משא"כ בזמן שמחה אין הנפילה ראויה. אבל במקרה שלפנינו שהוא עת צער לכל אולי יש לומר דבכל מקרה צריך.
אלא דשו"ר דזה אינו, שהרי מצינו לגבי מילה בתענית ציבור שאין נופלים על פניהם ואין אומרים תחנון אף שהוא עת צער. ראה סימן קלא ס"ה. ואם כן חזינן שאין לחלק.

ומה שבאמת יש לדון ולפטור, זה מנפילת אפיים. דהלא המנהג שלא לומר נפילת אפיים במקום שאין ספר תורה. כמש"כ הרמ"א סי' קלא ס"ב: י"א דאין נפילת אפים אלא במקום שיש ארון וס"ת בתוכו, אבל בלא זה אומרים תחינה בלא כיסוי פנים, וכן נוהגים. ע"כ.
אמנם יש לדון מתרתי א. במקום שיש ספרים כתב המ"ב שם ס"ק יא בשם האחרונים הפמ"ג דנופלים על פניהם (אמנם מדבריו שם נראה שסמך יותר על הא"ר והד"ח) ובזה יש להסתפק אם דווקא כשיש ספרים בקביעות או לאו. ב. באגרו"מ (יו"ד ח"ג סימן קכט) כתב שבעיר ירושלים גם בלא ס"ת נופלים על פניהם. והטעם דנפילת אפים דווקא במקום שיש ס"ת הוא דמצינו בקרא שנפילה היא לפני ארון ה' (ראה מ"ב שם ס"ק יא), אבל בירושלים כל מקום נקרא לפני ה'. אמנם לפי זה רק בירושלים שבין החומות. אבל ראיתי שהגרשז"א העיד שהמנהג בכל ירושלים אף שלא בתוך החומות. והמקדקים אומרים מחוץ לחומות.

 

[נדיב לב]

וכשאתה מתפלל בשטיבלך או ברכבת ואתה לא מכיר את החתן? מה ההבדל?

לחץ כדי לכווץ...

ההבדל שאתה רואה ויודע מי החתן גם אם אינך מכיר אותו אישית. משא"כ בעצרת שאין לך מושג אם יש או אין.
אמנם לפי זה (וכבר העירו) אם יכריזו ברמקול על חתן או בעל ברית זה אכן יועיל. (אלא שראה להלן. וייתכן דווקא שיזכירו את שמו. מה שלא שייך למעשה)

לענ"ד העניין הוא לא לדעת מי אלא לדעת מה.
אם ידוע בברור שיש חתן או בעל ברית מה מונע את הפטור?

לחץ כדי לכווץ...

הפטור בחתן וכו' כי הציבור שותף ומצוה לשמחו. ומה שייך זה כשאין יודעים עם מי לשמוח?
ראה במ"ב סימן קלא ס"ק כג שכתב בשם האחרונים בטעם הפטור כשיש חתן "משום דמצוה לשמוח עמו, השמחה נמשכת לכל הנלוים אליו".

 

[בד קודש]

הפטור בחתן וכו' כי הציבור שותף ומצוה לשמחו. ומה שייך זה כשאין יודעים עם מי לשמוח?
ראה במ"ב סימן קלא ס"ק כג שכתב בשם האחרונים בטעם הפטור כשיש חתן "משום דמצוה לשמוח עמו, השמחה נמשכת לכל הנלוים אליו".

לחץ כדי לכווץ...

לענ"ד השמחה המדוברת היא גם אם לא יודעים מי הוא כמו שהיא גם אם לא מכירים אותו.

 

[התורה]

לולא דמסתפינא הייתי מחדש ואומר שיש נפילת אפים בעצרת תפילה שבאה בעקבות מצוקת ורדיפת עולם התורה ע"י אנשי לא מעלי גם כשיש חתן ובע"ב.
וטעם הדבר, דהלא המקור שלא אומרים תחנון בימי מועד ושמחה הוא מש"כ בתשובות הגאונים עפ"י הפסוק בפ' קורח "ויפלו על פניהם ויאמרו קל אלוקי הרוחות לכל בשאר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף", ומכאן למדו שנפילת אפים ראויה בעת צרה וחרדה, וכפי שאכן היה במעשה קורח שהקב"ה רצה להעניש את כל ישראל, משא"כ בזמן שמחה אין הנפילה ראויה. אבל במקרה שלפנינו שהוא עת צער לכל אולי יש לומר דבכל מקרה צריך.
אלא דשו"ר דזה אינו, שהרי מצינו לגבי מילה בתענית ציבור שאין נופלים על פניהם ואין אומרים תחנון אף שהוא עת צער. ראה סימן קלא ס"ה. ואם כן חזינן שאין לחלק.

ומה שבאמת יש לדון ולפטור, זה מנפילת אפיים. דהלא המנהג שלא לומר נפילת אפיים במקום שאין ספר תורה. כמש"כ הרמ"א סי' קלא ס"ב: י"א דאין נפילת אפים אלא במקום שיש ארון וס"ת בתוכו, אבל בלא זה אומרים תחינה בלא כיסוי פנים, וכן נוהגים. ע"כ.
אמנם יש לדון מתרתי א. במקום שיש ספרים כתב המ"ב שם ס"ק יא בשם האחרונים הפמ"ג דנופלים על פניהם (אמנם מדבריו שם נראה שסמך יותר על הא"ר והד"ח) ובזה יש להסתפק אם דווקא כשיש ספרים בקביעות או לאו. ב. באגרו"מ (יו"ד ח"ג סימן קכט) כתב שבעיר ירושלים גם בלא ס"ת נופלים על פניהם. והטעם דנפילת אפים דווקא במקום שיש ס"ת הוא דמצינו בקרא שנפילה היא לפני ארון ה' (ראה מ"ב שם ס"ק יא), אבל בירושלים כל מקום נקרא לפני ה'. אמנם לפי זה רק בירושלים שבין החומות. אבל ראיתי שהגרשז"א העיד שהמנהג בכל ירושלים אף שלא בתוך החומות. והמקדקים אומרים מחוץ לחומות.

לחץ כדי לכווץ...

לגבי עצרת המליון בשנת תשע"ד בראשות גדולי הדור שליט"א וזצוק"ל,
אף על פי שהעצרת חלה בראש חודש, שבו אין אומרים סליחות ותחנונים, פסק הרב שמואל הלוי וואזנר שמותר לומר בה סליחות, עקב "הגזירות הקשות שניחתות על שומרי התורה על ידי השלטון בארץ ישראל".

 

[הרב מרודוש]

אכן,
מה שרציתי לומר הוא שה'מסתמא' לא יכול לפטור או לחייב, כל עוד אין ידיעה אמיתית.

לחץ כדי לכווץ...

אני ראיתי חתן בעצרת...
ולגוש"ע המעיין במקור הפטור של בעל ברית מתחנון הוא משום שכל הציבור משתתף בשמחה שלו
שכן כתב המהרי"ל דאם יש ברית בעיר קטנה כל העיר לא אומרים תחנון ובעיר גדולה רק אותו ביהכ"נ
ומבואר כגדר הנ"ל
ולמשל מי שמתפלל באיצקוביץ ונכנס בעל ברית שלא מוכר לאף אחד אחד יתכן ואינו פוטר
אמנם לגבי חתן בלבוש משמע דעצם הראיה פטרת יעו"ש