געגועים
תנ"ך ופרשת שבוע - אוצר החידות
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
- הודעות
- 2,660
- תודות
- 6,952
- נקודות
- 640
וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה, במנחה בלולה: אל תיקרי לקראת, אלא לקריאת, מכאן שהיה [יעקב] קורא ק"ש. עכ"ל.
והטעם שנרמז זאת דווקא בעליית יוסף לקראת אביו, דהנה מקשים למה יוסף לא קרא ק"ש, ואפשר לתרץ זאת ע"י קושיא אחרת, דלכאורה למה יוסף המתין עד שיבואו לגושן, ורק אז אסר מרכבתו ועלה לגושן, אלא שכנראה רצה לקרוא ק"ש בטרם עולה אל אביו, כדי לקחת את האהבה העצומה שהיתה לו אז כלפי אביו ולמסרו לשמים, ורק אח"כ עלה אל אביו, כי בשעה שכבר נפגש עם אביו אין זה דרך ארץ לקרוא אז ק"ש, וזהו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה, דהיינו מה שהמתין עד שעלה לגושן, היה בגלל שעלה והתעלה לקריאת ישראל אביו, שגם הוא קרא ק"ש ומסר את אהבתו לשמים כמו אביו, אלא שקרא ק"ש לפני שנפגש עם אביו.
עוד י"ל שיוסף במשך כ"ב שנה השתוקק לראות איך אביו קורא ק"ש, ולכן יעקב קרא אז ק"ש כדי למלאות את השתוקקות בנו, וזהו ויעל לקראת ישראל אביו, שעלה כדי לראות את הק"ש של אביו, וכך גם הוא נתעלה וקיבל עליו עול מלכות שמים שלימה, באופן זה שהסתכל איך אביו מקבל על עצמו עול מלכות שמים שלימה.
עוד י"ל שיוסף קיבל עליו עול מלכות שמים באופן אחר, ע"פ מה שאי' במדרש (ילקוט תימני כת"י מעין גנים, מובא בתו"ש) מפני מה נתקצרו שנותיו של יוסף, מפני שלא ירד מעל המרכבה מפני אביו, אלא אמר ויפל על צואריו, מעל המרכבה. וטעמא בעי מה היה סיבת יוסף שלא ירד מעל המרכבה, אלא שרצה לקחת את האהבה העצומה שהיתה לו אז כלפי אביו ולמסרו לאהבת הבורא ית"ש, ולכן לא ירד מהמרכבה, וזהו ויעל לקראת ישראל אביו, ופי' רבינו אפרים: ויעל על המרכבה, ולהנ"ל יהיה הרמז שעלה על המרכבה ולא ירד ממנה, והיה זה לסיבת "לקראת ישראל אביו", דהיינו תחליף לקריאת שמע של אביו.
עוד י"ל שיוסף קיבל עליו עול מלכות שמים באופן שונה, בזה שלא נשק לאביו, כמובא בכלה רבתי (פ"ג): ברייתא, העבר רצונך מפני רצון שמים, שכן מצינו ליעקב שלא נשק ליוסף. גמ', אמאי לא נשק ליה, סבר דילמא איידי דגלה אטעיניה נשי אגב שופריה, דכתיב וירא אליו ויפול על צואריו, איהו בעי למינשקיה ולא שבקיה, דכתיב ויבך על צואריו עוד, היינו דכי נח נפשיה נשקיה, דכתיב ויבך עליו וישק, אמר תלתין ותשע שנין קמיה ולא נשקניה לפומיה דאבא והשתא קברנא ליה ולא נשיקנה ליה. הרי שקיבל עול מלכות שמים שלימה באופן זה שבעי למינשקיה ולא שבקיה, ולקח את האהבה העצומה שהיתה לו אז כלפי אביו ומסרו לשמים, וזהו ויבך על צואריו עוד אותיות ע' וד' של ק"ש.
עוד י"ל ע"פ מה שאי' שר' עקיבא הוא בחינת יעקב ולכן יש בו אותיות יעקב, והוא גם נשמת יוסף, א"כ היה די במה שיעקב קרא ק"ש, שהרי מתעורר קבלת עומ"ש גם אצל נשמת יוסף כאשר יעקב קורא ק"ש. גם לא קרא ק"ש כי בפעם אחרת יקרא ק"ש כאשר יהיה נשמת ר"ע שאז קרא ק"ש ויצאה נשמתו באחד (והוא כעין העורב שהיה מוכן לשליחות אחרת ולכן לא הלך לבקשת נח), ולכן אמר כל ימי הייתי מצטער מתי יגיע לידי ואקיימנה, שכבר מאז שנפגש עם יעקב הוא מצפה לזה.
והטעם שנרמז זאת דווקא בעליית יוסף לקראת אביו, דהנה מקשים למה יוסף לא קרא ק"ש, ואפשר לתרץ זאת ע"י קושיא אחרת, דלכאורה למה יוסף המתין עד שיבואו לגושן, ורק אז אסר מרכבתו ועלה לגושן, אלא שכנראה רצה לקרוא ק"ש בטרם עולה אל אביו, כדי לקחת את האהבה העצומה שהיתה לו אז כלפי אביו ולמסרו לשמים, ורק אח"כ עלה אל אביו, כי בשעה שכבר נפגש עם אביו אין זה דרך ארץ לקרוא אז ק"ש, וזהו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה, דהיינו מה שהמתין עד שעלה לגושן, היה בגלל שעלה והתעלה לקריאת ישראל אביו, שגם הוא קרא ק"ש ומסר את אהבתו לשמים כמו אביו, אלא שקרא ק"ש לפני שנפגש עם אביו.
עוד י"ל שיוסף במשך כ"ב שנה השתוקק לראות איך אביו קורא ק"ש, ולכן יעקב קרא אז ק"ש כדי למלאות את השתוקקות בנו, וזהו ויעל לקראת ישראל אביו, שעלה כדי לראות את הק"ש של אביו, וכך גם הוא נתעלה וקיבל עליו עול מלכות שמים שלימה, באופן זה שהסתכל איך אביו מקבל על עצמו עול מלכות שמים שלימה.
עוד י"ל שיוסף קיבל עליו עול מלכות שמים באופן אחר, ע"פ מה שאי' במדרש (ילקוט תימני כת"י מעין גנים, מובא בתו"ש) מפני מה נתקצרו שנותיו של יוסף, מפני שלא ירד מעל המרכבה מפני אביו, אלא אמר ויפל על צואריו, מעל המרכבה. וטעמא בעי מה היה סיבת יוסף שלא ירד מעל המרכבה, אלא שרצה לקחת את האהבה העצומה שהיתה לו אז כלפי אביו ולמסרו לאהבת הבורא ית"ש, ולכן לא ירד מהמרכבה, וזהו ויעל לקראת ישראל אביו, ופי' רבינו אפרים: ויעל על המרכבה, ולהנ"ל יהיה הרמז שעלה על המרכבה ולא ירד ממנה, והיה זה לסיבת "לקראת ישראל אביו", דהיינו תחליף לקריאת שמע של אביו.
עוד י"ל שיוסף קיבל עליו עול מלכות שמים באופן שונה, בזה שלא נשק לאביו, כמובא בכלה רבתי (פ"ג): ברייתא, העבר רצונך מפני רצון שמים, שכן מצינו ליעקב שלא נשק ליוסף. גמ', אמאי לא נשק ליה, סבר דילמא איידי דגלה אטעיניה נשי אגב שופריה, דכתיב וירא אליו ויפול על צואריו, איהו בעי למינשקיה ולא שבקיה, דכתיב ויבך על צואריו עוד, היינו דכי נח נפשיה נשקיה, דכתיב ויבך עליו וישק, אמר תלתין ותשע שנין קמיה ולא נשקניה לפומיה דאבא והשתא קברנא ליה ולא נשיקנה ליה. הרי שקיבל עול מלכות שמים שלימה באופן זה שבעי למינשקיה ולא שבקיה, ולקח את האהבה העצומה שהיתה לו אז כלפי אביו ומסרו לשמים, וזהו ויבך על צואריו עוד אותיות ע' וד' של ק"ש.
עוד י"ל ע"פ מה שאי' שר' עקיבא הוא בחינת יעקב ולכן יש בו אותיות יעקב, והוא גם נשמת יוסף, א"כ היה די במה שיעקב קרא ק"ש, שהרי מתעורר קבלת עומ"ש גם אצל נשמת יוסף כאשר יעקב קורא ק"ש. גם לא קרא ק"ש כי בפעם אחרת יקרא ק"ש כאשר יהיה נשמת ר"ע שאז קרא ק"ש ויצאה נשמתו באחד (והוא כעין העורב שהיה מוכן לשליחות אחרת ולכן לא הלך לבקשת נח), ולכן אמר כל ימי הייתי מצטער מתי יגיע לידי ואקיימנה, שכבר מאז שנפגש עם יעקב הוא מצפה לזה.