לא שם מיירי באנשי כנה''ג שתקנו התפילה כמדומני
אצטט משם
תפלה מנא לן דתניא שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה

והגמ' מביאה ממעשה זה שלמפרע לא יצא. הרי מוכרח לכאו' שהיה מעשה זה לתקן הסדר.
ויעוי' ברבינו יונה ברכות שם מה שכתב, ומדבריו מבואר ששמעון הפקולי הוא שתיקן סדר י"ח ברכות המובא בברייתא במגילה שם.
 
אצטט משם
תפלה מנא לן דתניא שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה

והגמ' מביאה ממעשה זה שלמפרע לא יצא. הרי מוכרח לכאו' שהיה מעשה זה לתקן הסדר.
ויעוי' ברבינו יונה ברכות שם מה שכתב, ומדבריו מבואר ששמעון הפקולי הוא שתיקן סדר י"ח ברכות המובא בברייתא במגילה שם.
דתניא שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה אמר רבי יוחנן ואמרי לה במתניתא תנא במאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר (מגילה יז:)
וכי מאחר דמאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו תפלה על הסדר שמעון הפקולי מאי הסדיר שכחום וחזר וסדרום (שם יח.)
 
דתניא שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה אמר רבי יוחנן ואמרי לה במתניתא תנא במאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר (מגילה יז:)
וכי מאחר דמאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו תפלה על הסדר שמעון הפקולי מאי הסדיר שכחום וחזר וסדרום (שם יח.)
והמדובר הוא על הסדר, כפי שעולה שם מפשטות דברי הגמ', ומהברייתא שממשיכה שם לפרט את הסדר, וכן מוכל הלשון "הסדיר" "על הסדר" "וסדרום".

והרי המעשה שם לכאו' הוא המעשה שהובא אף בברכות, הרי מוכח שלא היתה כאן ניסוח מחדש מחמת החורבן.
 
נמתין ליום א נראה מה יאמר החבר
כעת נזכרתי לשאלו ואמר שנראה שכל הדיונים על התפילות נתחדשו לאחר החורבן כי תפילות אסמכינהו רבנן אקרבנות ובזמן ביהמ''ק לא היה חיוב תפילה ולכן בירושלמי כמדומה בתאור שמחת בית השואבה לא מוזכר תפילות כחלק מסדר היום ואמנם בבבלי נזכר אבל אפשר שהיה רשות כדי להשלים את המצב שאין שכינה כמו בבית ראשון שאז ודאי לא היה תפילה קבועה לכל ישראל שתקנוה רק אנשי כנה''ג ומצינו שר''ע ור' יהושע ור''ג נחלקו בחיובי שמו''ע או מעין שמו''ע ובתפילת ערבית רשות או חובה ולכן מסתבר שהכול היה ביבנה שלאחר החורבן
 
כעת נזכרתי לשאלו ואמר שנראה שכל הדיונים על התפילות נתחדשו לאחר החורבן כי תפילות אסמכינהו רבנן אקרבנות ובזמן ביהמ''ק לא היה חיוב תפילה ולכן בירושלמי כמדומה בתאור שמחת בית השואבה לא מוזכר תפילות כחלק מסדר היום ואמנם בבבלי נזכר אבל אפשר שהיה רשות כדי להשלים את המצב שאין שכינה כמו בבית ראשון שאז ודאי לא היה תפילה קבועה לכל ישראל שתקנוה רק אנשי כנה''ג ומצינו שר''ע ור' יהושע ור''ג נחלקו בחיובי שמו''ע או מעין שמו''ע ובתפילת ערבית רשות או חובה ולכן מסתבר שהכול היה ביבנה שלאחר החורבן
מכלל 'תיאוריה' בעלמא לא יצא, ובוודאי שלא ניתן להניח מכך הוכחה כל שהיא לגוף הנידון.
וכבר הראיתיך מדברי הראשונים והאחרונים בענין.
 
ויש בנו"ט להפנות את כבוד החכמים העוסקים במלאכה
 
באשכול אחר כתבתי

והגיבו לי שם

ועל כן אמרתי לברר ענין זה.

ומה שעולה בזכרוני כרגע, הוא שרבי ישמעאל כהן גדול שנהרג, נהרג בפרק אחד עם רבן שמעון בן גמליאל הנהרג, והוא בוודאי נהרג בזמן חורבן בית שני, שהרי אחרי בית שני כנודע נהג נשיאותו רבן יוחנן בן זכאי, ואחריו רבן גמליאל דיבנה.
ובוודאי שלא נהרג רבן שמעון בן גמליאל בזמן בן כוזיבא.

ורבי ישמעאל בן אלישע המוזכר במעשה עם רבי יהושע בן חנניה, כפי שמובא שם, ילד היה בזמן שנשבה, וכמעט שאין אפשרות להעמיד שהיה זה רבי ישמעאל כהן גדול חברו של רבן שמעון בן גמליאל הנהרג.
ועי' בתוספתא (שבת פ"א ה"ו):
אמר רבי ישמעאל: פעם אחת [קראתי] לאור הנר ובקשתי להטותו, אמרתי 'כמה גדולים דברי חכמים שאומרין אין קורין בלילי שבת לאור הנר'.
רבי נתן אומר: הטהו ודאי, וכתב על פנקסו: 'ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה בית המקדש יביא חטאת'.
 
ועי' בתוספתא (שבת פ"א ה"ו):
אמר רבי ישמעאל: פעם אחת [קראתי] לאור הנר ובקשתי להטותו, אמרתי 'כמה גדולים דברי חכמים שאומרין אין קורין בלילי שבת לאור הנר'.
רבי נתן אומר: הטהו ודאי, וכתב על פנקסו: 'ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה בית המקדש יביא חטאת'.
לא הבנתי דבריך מה באת לומר
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון