רות רות ואיסור תחום שבת (2 צופים)

[יישר כח גדול]

מצינו במגילת רות כשבאתה רות לחסות בצל כנפי השכינה אמרו חז"ל (יבמות מז:) אמרה לה נעמי אסור לן תחום שבת, ענה לה (רות א טז) באשר תלכי אלך. וצ"ב מה ראתה נעמי בין המצוות המעטות שמנתה, לבחור מכל תרי"ג מצוות דווקא מצוה זו של איסור תחום שבת.
ונקדים מה שכתב הכלי חמדה [פ' בשלח] שמעתי אומרים בשם כבוד אדמו"ר הגה"ק זצוקללה"ה מגור שאמר לפרש דברי הסיפרי על הפסוק [דברים לג ב] ''זרח מהר שעיר והופיע מהר פארן'', שהחזיר הקב"ה על כל אומה ולשון שיקבלו את התורה, וכשבא לבני עשו שאלו מה כתיב בה, ואמר לא תרצח, אמרו אי הכי לא בעינא וכו'. והקשה דילמא משום הכי קבלו ישראל את התורה הק', מפני שאין בה דבר נגד הטבע של ישראל, ולכן קבלו אותה, ואה"נ אם היה דבר המתנגד לטבע שלהם, לא היו מקבלים את התורה, והשיב דלכן צוה הקב"ה קודם קבלת התורה מצות הגבלה, להגביל את ההר סביב לבל יהרסו לעלות, ומטבע של ישראל לחקור כל דבר אחר שורשו, ולהתבונן אחר כל דבר עד כמה שיכול, ובזה שצווה להם הקב"ה מצות הגבלה, ונתן תחומין לכל אחד ואחד היכן מקום עמידתן, בזה צווה להם דבר אשר היא נגד טבעם, ואעפ"כ אמרו נעשה ונשמע, וזה שבחן של ישראל, ודפח"ח.
והנה כי כן י"ל בעניין זה, דהרי רות בתו של עגלון מלך מואב שישבה בגדולתו של עולם, ועזבה והשליכה את כל תענוגי עולם הזה אחר גווה, והלכה ונדבקה אל נעמי, משום שראתה בה שחיה עם תכלית, ובזה נעשתה אמה של מלכות ישראל משיח ה' דוד בן ישי, לכן אמרה לה נעמי להודיע לה יסוד של כל התורה כולה, שנתן לנו הקב"ה תחומין בכל דבר, וכן עד כמה ואיך צריך לחשוב על כל דבר, ועל זה ענתה לה רות ואמרה, באשר תלכו אלך, שאני מקבלת על עצמי שאלך רק עד גבול המותר. [דברי יונה ח"ב דף קמ"ח]

 

[חקר הלכה]

מצינו במגילת רות כשבאתה רות לחסות בצל כנפי השכינה אמרו חז"ל (יבמות מז:) אמרה לה נעמי אסור לן תחום שבת, ענה לה (רות א טז) באשר תלכי אלך.

לחץ כדי לכווץ...

האחרונים מביאים מזה ראיה לשיטת הרמב"ם דאיסור תחומין מן התורה, דאף בימים הראשונים נוהג היה איסור תחומין ואין זה תקנה מדבריהם, שאם נאמר דאיסור תחומין בכלל תקנת עירובין הוא, הרי לא מצינו שנתקנה עד מלוך שלמה על ישראל, וכאמרם (עירובין כ"א:) "אר"י אמר שמואל בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים" וכו' [וברש"י שם פירש דכונתם לעירובי חצירות], ומדנקיט קרא גבי רות שמע מינה דאורייתא הוא.
אבל יעויין ברמב"ן (השגותיו לסה"מ שורש א') שעמד על ראיה זו וכתב ליישבה "או שיחשבו שאמרה לה ברוח הקדש אפילו מצות העתידות להתחדש, כמו שאמרו (יבמות שם) 'מפקדינן אתחום שבת' והיא מצוה מדבריהם, ואני חושב שהיא תקון שלמה ובית דינו מכלל עירובין".

 

[בצ"ל]

הפשטות כי צריך להודיע מקצת מצוות קלות וחמורות, ותחומי שבת זה דוגמא טובה למצוות קלות, מה שכן יש להבין למה בחרה דוקא מצוה זו, ואולי אפשר שהיו הולכות בדרך וחנו בשבת, ועל כן דיברה איתה מעין מה שעושה.
וראיתי במדרש שכ' באשר תלכי אלך כו', אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי קרקסאות ובתי תיאטראות, וזה ניחא שפיר, שזה לא מצוה ועבירה גמורה, אבל זה דבר שכך מדרך בנות ישראל, וחשוב לומר זה למתגיירת.
והמשך מה שאומרת לה באשר תליני אלין, דהיינו איסור ייחוד, זה ניחא שפיר שזה שינוי מהותי בין חייה של גויה לחייה של יהודית.
ובמדרש ראיתי שכתב באשר תליני אלין, אין דרכן של בנות ישראל לישן בבית שאין בו מזוזה, וצ"ע שתלו הדבר בשינה, דעצם המגורים אסורים, ומ"מ אם כך אמרה לה, זה ממקצת מצוות קלות שיש לומר למתגייר.

 

[הצעיר שבחבורה]

הרי לא מצינו שנתקנה עד מלוך שלמה על ישראל,

לחץ כדי לכווץ...

מי מלבד הרמב"ן נוקט שעירוב תחומין בכלל תקנת שלמה?
וכמדו' שהראי' להרמב"ם, משום דנקטו שאין בכלל התרי"ג אלא מצות מן התורה