נשא רמ"ח אברים שלה ושלו (1 צופה)

[געגועים]

מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים

במדרש המאררים בגי' ב' פעמים רמ"ח, שבודקין רמ"ח אברים שלה ושלו.

ותמה בספר בן לאשרי שהרי יש לאשה רנ"ב אברים, ונשאר בצ"ע.

ואפשר ליישב על פי מ"ש רש"י וצבתה בטנה אף על פי שבקללה הזכיר ירך תחלה, המים אין בודקין אלא דרך כניסתן בה.

משמע מזה שכמה שאפשר שיהיה בדרך הטבע לא רצה הקב"ה לעשות נס, ולכן לא בדקו המים אלא רק ברמ"ח אבריה, שבהן היא שוה לבועל.

 

[בצ"ל]

ותמה בספר בן לאשרי שהרי יש לאשה רנ"ב אברים, ונשאר בצ"ע.​

לחץ כדי לכווץ...

וכ"ה בר"ח פלטיאל עה"ת ובהדר זקנים שם,​

הדר זקנים במדבר פרק ה
המים המאררי"ם. בגימ' ב' פעמים רמ"ח שכשם שהמים בודקין את האשה כך בודקים האיש הבועל אכן קשה לתלמוד שלנו דקאמ' רנ"ב איברים יש באשה:​

לחץ כדי לכווץ...

ויש משמעות בדבריהם קצת דהבבלי חולק על הירושלמי בזה במנין האברים של אישה.
--
וראיתי מי שתירץ​

דף על הדף נזיר דף מג עמוד ב- ובספר דבש לפי [אות ס (א)] עמד בזה, ותירץ עפ"י דאי' בגמ' (בכורות שם) דאיברים היתרים באשה אינם מטמאים באהל ע"ש א"כ עיקר איברי האשה הם ג"כ רמ"ח ולכן רק זאת קחשיב ע"כ.​

לחץ כדי לכווץ...

וע"ד הפשט י"ל דהיא עצמה ודאי נבדקת, כדאיתא בקרא בהדיא, ועיקר גימטריא זו באה לומר דגם הבועל נבדק, וכיון דבתיבת "מאררים" יש כמנין אברים של שני אנשים, ממילא משמע דגם הבועל נבדק. וכן נראה לכ' בלשון הפסיקתא זוטרתא​

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת נשא דף פז עמוד ב- המאררים מנינו כנגד אברים של שני בני אדם רמ"ח רמ"ח ללמדך שכשם שהיו בודקין את האשה כך היו בודקין את הבועל שלא יהא חוטא נשכר:​

לחץ כדי לכווץ...

ואגב מדרש זה הובא בתוס' סוטה כז'.