הלכה כללי שאלה על דברי הגר''ש סלנט בשם הגר''א בענין צוואת ר''י החסיד (1 צופה)

[השר מקוצי]

הבאתי באשכול אחר

ראיתי בעבר בספר על ר' שמואל סלנט שמביאים בשמו שלפי הגר''א לא צריך לקיים בכלל את הצוואה, כי אסור לחדש איסורים שלא הוזכרו בבבלי ובירושלמי.

לחץ כדי לכווץ...

יעוי''ש במקור הדברים.
למעשה הקשיתי שם

רק שצ''ע לי בזה בענין חרם דרבינו גרשום.

לחץ כדי לכווץ...

והחלטתי לפתוח על זה אשכול נפרד.

 

[ארז בלבנון]

מעיד אני עלי שמים וארץ כי שמעתי כמה פעמים מאת כבוד הגאון החסיד כקש"ת מו"ה ישראל בעמ"ח ספר פאת השלחן זצוק"ל, אשר שמע מאת הגאון האמתי מו"ה אליהו מווילנה זיע"א, כי אם היה עולה בידו שני דברים היה מבטל תורה ותפילה ומסבב מעיר לעיר. והוא אחד לבטל חרם דרבנו גרשם בענין שתי נשים, כי בזה תהיה התקרבות הגאולה. והשני הוא שישאו הכהנים ידיהם ויברכו ברכת כהנים בכל יום. (מכתב ר' שמואל העליר מצפת מי"ד טבת תרל"ו לר' עקיבא יוסף שלזינגר תוספת לספר "בית יוסף חדש" ירושלים תרל"ו, מפתח הבית עמ' 2)

אשמח לשמוע אם מישהו יודע על עוד שסברו כמותו, ומה טעם סבר כן.

לחץ כדי לכווץ...

 

[יהודי וזהו]

כוח חכמים לתקן הוא כוח בית דין שהתורה נתנה כוח לכל בית דין לתקן תקנות למקום שהב"ד נמצא ובב"ד הגדול לכל עם ישראל כמו כן בית דין שאינו מורכב מסמוכים אך הוא דומה בצורתו לב"ד הגדול כגון צורת חתימת המשנה וחתימת התלמוד יש בכוחם לתקן לכל עם ישראל
כמו כן תקנה שתיקנו בבית דין שאינו דומה בהשפעתו לצורת חתימת התלמוד והמשנה והתפשט תקנתו בישראל הרי שריר וקיים תקנתו

תקנות רבות מאוד נתקנו אחר זמן התלמוד חלק ניכר מהם על ידי בתי דין מקומיים, תקנות שנשמרו רק במקום הב"ד. וכשהחל הקיבוץ גלויות היו שהמשיכו לשמור על התקנה שהונהגה במקום אבותם.
כגון רוב החרמות שהחרימו בקהילות שלא נותר הרבה כתבים המתעדים זאת אולם ממה שיש אנו מבינים שהיו הרבה כגון תקנה חמורה שתיקן הרמב"ם בעניין ט' קבים של מים שהיו שופכים על גבי הנדה לטהרה לבעלה ועוד הרבה
אולם רוב התקנות היו בצורה שתיקן או חשש בית דין אחד ואפילו פוסק אחד או יותר ותיקן איזו שהיא תקנה שהתפשטה בכל ישראל רובם או בעדה מסוימת
כגון אכילת קטניות
תקנות הגאונים אף הם פשטו בהרבה מישראל וסוג התקנות שתיקנו היה דומה לתקנות חז"ל

 

[יהודי וזהו]

אין שום הגבלה עקרונית לתקן תקנות מאחר שנחתם התלמוד אלא שכמעט בלתי אפשרי לקבץ די חכמים בכדי שיהיה כוח זהה לכוחם של חכמים בעת חתימת התלמוד.
צוואת ר"י החסיד אינה נחשבת לתקנה כלל משום שלא ניתקנה בבית דין ואף לא פשטה ברוב ישראל ואין לתלמיד חכם אחד כוח לתקן לכל ישראל אלא בהרכב בית דין ולפי סמכותו והשפעתו ואף זה בתנאי שפשטה הוראתו ברוב ישראל.

 

[יהודי וזהו]

@ארז בלבנון מה שהבאת בשם @אחד יחיד מהגר"א אין לו מקור מספיק מוסמך בכדי לקבוע קביעה כזו משונה אודות הגר"א שכן הגר"א אם גדולתו בקבלה ידע להבדיל ולהורות בין קבלה וסוד להלכה וקשה להאמין שהוא היה מחדש חידוש כה עצום נגד המנהג הפשוט.
הטעם שאומרים בשמו מדוע הוא ביקש להתיר את החרם הוא על פי הגמרא בע"ז שאין בן דוד בא עד שיכלו הנשמות שב[אוצר] גוף.