"יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן, כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב, שנאמר: והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו' "[ רמב"ם]
כמה שאלות
מי השיטות ראשונים שהכניסו במפורש את ענין האבלות ?
האם הם חלקו על מהות התשובה שיש ביום הזה ?
איך אנחנו מתאבלים אל הבית שנחרב , הרי גם בבית שני וראשון חיכו וציפו לבית השלישי ולגאולה השלימה, ואם כן אנחנו לא מעונינים לחזור לבית שני ?
כמה שאלות
- האם זה קשור למצב הכללי של עם ישראל או למצב הפרטי שלי, ?
- מה הכוונה שגרם להם ולנו אותם צרות, הכוונה לבית המקדש שלא נבנה בימינו או לצרות הפרטיות שלנו?
- האם יש הבדל בין תקופת תשובת האלול ועשי''ית לבין התשובה של שלושת השבועות?
- האם אלה צרות כלליות שזה הזמן להיזכר בהם, ולהתעורר בתשובה, או שמא על צרות פרטיות ממש
- ואם זה צרות כלליות מי אמר, שזה נוגע אלי,?
- אדם שמרגיש שעשה תשובה, והוא בסדר, אין נוגע לו התקופה הזאת, או שמא כל אדם יש לו מה לתקן, וחכמים נתנו לנו את הזמן הזה שנתעורר דרך הצרות שארעו,?
- האם הצרות שארעו ושלא נבנה הבית מוכיח שעל כל יחיד לעשות תשובה, או שזה סימן כללי על עצם ישראל?
- האם לפי הרמב''ם אין שום מהות של אבלות בימים אלו ?
מי השיטות ראשונים שהכניסו במפורש את ענין האבלות ?
האם הם חלקו על מהות התשובה שיש ביום הזה ?
איך אנחנו מתאבלים אל הבית שנחרב , הרי גם בבית שני וראשון חיכו וציפו לבית השלישי ולגאולה השלימה, ואם כן אנחנו לא מעונינים לחזור לבית שני ?
