ד' תעניות בין המצרים ת"ב שבת חזון

[געגועים]

שבת שלפני תשעה באב נקראת "שבת חזון", עפימ"ש בתנא דבי אליהו רבה (פרק ד' ופרק י"ג) כל חכם וחכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמיתו ומתאנח על כבוד הקב"ה ועל כבודם של ישראל ומחמד ומתאוה ומצפה לכבוד ירושלים ולכבוד ביהמ"ק ולישועה שתצמיח בקרוב ולקיבוץ גליות, מיד שורה רוח הקדש בקרבו שנאמר כי עוד חזון למועד, עכ"ל. ואי' בפרי צדיק שבשבת חזון זוכין לבינה, ועי"ז זוכין לדעת ודעת זה רוח הקדש, עיי"ש.

ולכן בשבת זו שלפני תשעה באב שכולם מתאוים ומצפים ומתאנחים על כבודו של הקב"ה זוכין לרוח הקדש, ולכן נקרא שבת חזון.​

 

[געגועים]

אי' חזון ר"ת חציו זעם וחציו נחמה.

וכתיב (דברים א, לד-לה) וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וכו' אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה. ובחגיגה (י.) אשר נשבעתי באפי (תהלים צה, יא), באפי נשבעתי וחזרתי בי וכו' דלמא הכי קאמר באפי נשבעתי ולא הדרנא בי.

ובתוס': באפי נשבעתי ולא הדרנא בי, והקשה הר''ר אלחנן דעל כרחך קרא בהכי מידריש, מדכתיב נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי, ודרשינן מיניה לדור המדבר שלא באו לארץ, ותירץ לו הר''י דהאי קרא לאו בביאת ארץ משתעי, אלא בחלק לעולם הבא, ומצינו תנא דאמר בחלק (סנהדרין קי:) דור המדבר יש להם חלק לעוה''ב, א''כ איכא למידרש והדרנא בי.

הרי לנו שהקצף והשבועה של הקב"ה חציו זעם - באפי נשבעתי ולא הדרנא בי, לגבי שלא יכנסו לארץ ישראל, וחציו נחמה - באפי נשבעתי וחזרתי בי, ויש להן חלק לעוה"ב, ללמדינו שבכל זעם יש גם נחמה מוסתרת.​

 

[געגועים]

בהפטורה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, קורין זאת קודם תשעה באב, לפי שאמרו בפסיקתא דרב כהנא (פיסקא ל' מובא בילקוט פינחס) רצה הקב"ה שיהיה בכל חדש מחדשי הקיץ רגל, ונתן להם פסח בניסן ופסח שני באייר ועצרת בסיון, ורצה ליתן להם מועד גדול בתמוז, וכיון שחטאו נדחה לתשרי, וביארו המפרשים שהכוונה היא שרצה ליתן להם ראש השנה בתמוז ויום הכיפורים באב וסוכות באלול, ועם זה ביאר הגר"ח פלאג'י בספרו ברכת מועדיך לחיים (ח"ב דרוש לחודש אב) את המדרש באיכה, אם זכיתם הייתם קורין כי ביום הזה יכפר עליכם, ועכשיו שלא זכיתם אתם קורין חטא חטאה ירושלים עיי"ש. ולכן מפטירין כשלג ילבינו כמו ביום הכיפורים.

וכתב הרב חיד"א ז"ל (מדבר קדמות מערכת ר' אות יד) בשם הרב זרע ברך, שהאבות קיימו את ראש השנה יוהכ"פ וסוכות בתמוז אב ואלול.

ואולי לכן נקרא חודש "אב", על שם שהאבות קיימו אז את יוהכ"פ, ומקוים שיתעורר הכפרה של יוהכ"פ כמו שהיה בזמן האבות, וזהו "כשנים ילבינו", כשנים קדמוניות בזמן האבות הקדושים.

אמור - מועד גדול בתמוז | ויקרא

זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא ר"ת תַּמֻז, רמז שהיה צריך להיות ראש השנה בחודש תמוז, כדאי' בפסיקתא דרב כהנא (פיסקא ל') רצה הקב"ה שיהיה בכל חדש מחדשי הקיץ רגל, ונתן להם פסח בניסן, ופסח שני באייר, ועצרת בסיון, ורצה ליתן להם מועד גדול בתמוז, וכיון שחטאו נדחה לתשרי. וביארו המפרשים הכוונה שרצה ליתן להם...

forum-otzar-hatorah.co.il