שדים בזמן הזה קיימים? (1 צופה)

[תענוג]

ועוד משהו: מי אמר ש"מזיקים" הם שדים?
בגמ' מובא על אמורא שראה מזיק עם 7 ראשים, כך שזה לא שד
יתכן שמזיק זה חיידק או ווירוס, שבהגדלת מיקרוסקופ בהחלט יכול להיראות מפחיד

לחץ כדי לכווץ...

...באמת השדים הנזכרים אצל חז"ל הם במובן של טבעים רעים

לחץ כדי לכווץ...

...מבואר שהשד כאן בא במובן של חיידקים רעים. וכן הוא בשאר דרשותיהם לגבי שדים כל אחד ועניינו.

לחץ כדי לכווץ...

אמשיך לפרש עוד מאמרי חז"ל בדרככם ומיני ומכם יתקלס עלאה...

ברפ"ק דמגילה (ג ע"ב) ובסנהדרין (מד ע"א) דאריב"ל אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה דחיישינן שמא שד הוא, (חיידק גדול)
ובספ"ק דמכות ואפילו מפי השד (חיידק קטן)
ובגיטין (סו ע"א) מי שהיה מושלך לבור ואמר כל השומע את קולו יכתוב גט לאשתו הרי אלו יכתבו גמ' וליחוש שמא שד הוא (חיידק בינוני)
ובחולין (קה ע"ב) הנהו שקולאי דהוו דרו חביתא דחמרא בעו לאיתפוחי אותבוה תותי מרזיבא פקעה אתו לקמיה דמר בר רב אשי אפיק שיפורי שמתיה אתא לקמיה אמר ליה אמאי תעביד הכי כו' אמר ליה השתא נמי ליקבע לי מר זימנא דאפרע (חיידק חכם)
בעירובין (מג ע"א) דילמא יוסף שידא אמרינהו (חיידק שהיה לו ברית)

 

[איתי13]

אמשיך לפרש עוד מאמרי חז"ל בדרככם ומיני ומכם יתקלס עלאה...

ברפ"ק דמגילה (ג ע"ב) ובסנהדרין (מד ע"א) דאריב"ל אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה דחיישינן שמא שד הוא, (חיידק גדול)
ובספ"ק דמכות ואפילו מפי השד (חיידק קטן)
ובגיטין (סו ע"א) מי שהיה מושלך לבור ואמר כל השומע את קולו יכתוב גט לאשתו הרי אלו יכתבו גמ' וליחוש שמא שד הוא (חיידק בינוני)
ובחולין (קה ע"ב) הנהו שקולאי דהוו דרו חביתא דחמרא בעו לאיתפוחי אותבוה תותי מרזיבא פקעה אתו לקמיה דמר בר רב אשי אפיק שיפורי שמתיה אתא לקמיה אמר ליה אמאי תעביד הכי כו' אמר ליה השתא נמי ליקבע לי מר זימנא דאפרע (חיידק חכם)
בעירובין (מג ע"א) דילמא יוסף שידא אמרינהו (חיידק שהיה לו ברית)

לחץ כדי לכווץ...

כבר כתבתי כל דרשה ועניינה. וכן כתבתי שבא גם על נפש האדם. כי האדם שנכנס בו שגעון ומתנהג באופן מוזר לא כהרגלו השפוי, נאמר עליו בדרך המליצה 'שנכנס בו שד'. כאומר שזה לא הוא מי שהוא באמת ומשהו אחר שולט בו. ועל זה אמר אסור לאדם שיתן שלום לחברו בלילה שמא שד הוא, כלומר שמא פוגש אדם שנכנס בו שד יען אחד משוגע, כמ"ש איזהו שוטה היוצא יחידי בלילה.

וכן מה שאמרו בגיטין שמא שד הוא, גם כן בא על העניין הזה. ואמרו שם וז"ל וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא שֵׁד הוּא! אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּשֶׁרָאוּ לוֹ דְּמוּת אָדָם. אִינְהוּ נָמֵי אִידְּמוֹיֵי אִידְּמוֹ! דַּחֲזוֹ לֵיהּ בָּבוּאָה. אִינְהוּ נָמֵי אִית לְהוּ בָּבוּאָה! דַּחֲזוֹ לֵיהּ בָּבוּאָה דְבָבוּאָה ע"כ. כי הנה אדם במובן המדויק הוא מי שנוהג לפי השכל שומר תורה ומצוות שזה גדר אדם באמת, כמ"ש אתם קרויים אדם וכו'. ואדם במובן הרחב בא מצד גופו שהולך על שתים לא על ארבע, כמו אדם ובהמה כלומר מין האדם ומין הבהמה. ועל האדם נאמר בצלם אלוהים ברא אותו, שזה כולל הן על צלם הגוף והן על צלם הנפש. וזה ביאור הגמרא הנ"ל, ששמא נפל לבור מתוך שגעון ולא מדעת הוא מדבר [כלומר, לא בריא]. ועל זה אמר רב יהודה כשראו לו דמות אדם, רצונו אדם במובן המדויק שהוא אדם בעל שכל ודעת כמ"ש ויולד בדמותו כצלמו. אך המקשה לא הבין דבריו וחשב שכוונתו שנראה כמו אדם ועל זה אמר דמות, כלומר אדם במובן הרחב הולך על שתיים, שבזה כולל גם לא בריא. והשיב לו דחזו ליה בבואה, כלומר מדייק דבריו יותר שחזו בו צלם אלוהים, כלומר אדם במובן המדויק. והמקשה לא הבין דבריו וחשב שעדיין מדבר על אדם במובן הרחב, שגם במובן זה נאמר בצלם אלוהים ברא אותו. על זה השיב לו ודייק דבריו יותר דחזו ליה בבואה דבבואה, כלומר לא רק אדם במובן הרחב אלא גם במובן המדויק אדם בעל שכל ודעת.

וכן תקיש לשאר.

 

[יראת ה' היא חכמה]

כבר כתבתי כל דרשה ועניינה. וכן כתבתי שבא גם על נפש האדם. כי האדם שנכנס בו שגעון ומתנהג באופן מוזר לא כהרגלו השפוי, נאמר עליו בדרך המליצה 'שנכנס בו שד'. כאומר שזה לא הוא מי שהוא באמת ומשהו אחר שולט בו. ועל זה אמר אסור לאדם שיתן שלום לחברו בלילה שמא שד הוא, כלומר שמא פוגש אדם שנכנס בו שד יען אחד משוגע, כמ"ש איזהו שוטה היוצא יחידי בלילה.

וכן מה שאמרו בגיטין שמא שד הוא, גם כן בא על העניין הזה. ואמרו שם וז"ל וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא שֵׁד הוּא! אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּשֶׁרָאוּ לוֹ דְּמוּת אָדָם. אִינְהוּ נָמֵי אִידְּמוֹיֵי אִידְּמוֹ! דַּחֲזוֹ לֵיהּ בָּבוּאָה. אִינְהוּ נָמֵי אִית לְהוּ בָּבוּאָה! דַּחֲזוֹ לֵיהּ בָּבוּאָה דְבָבוּאָה ע"כ. כי הנה אדם במובן המדויק הוא מי שנוהג לפי השכל שומר תורה ומצוות שזה גדר אדם באמת, כמ"ש אתם קרויים אדם וכו'. ואדם במובן הרחב בא מצד גופו שהולך על שתים לא על ארבע, כמו אדם ובהמה כלומר מין האדם ומין הבהמה. ועל האדם נאמר בצלם אלוהים ברא אותו, שזה כולל הן על צלם הגוף והן על צלם הנפש. וזה ביאור הגמרא הנ"ל, ששמא נפל לבור מתוך שגעון ולא מדעת הוא מדבר [כלומר, לא בריא]. ועל זה אמר רב יהודה כשראו לו דמות אדם, רצונו אדם במובן המדויק שהוא אדם בעל שכל ודעת כמ"ש ויולד בדמותו כצלמו. אך המקשה לא הבין דבריו וחשב שכוונתו שנראה כמו אדם ועל זה אמר דמות, כלומר אדם במובן הרחב הולך על שתיים, שבזה כולל גם לא בריא. והשיב לו דחזו ליה בבואה, כלומר מדייק דבריו יותר שחזו בו צלם אלוהים, כלומר אדם במובן המדויק. והמקשה לא הבין דבריו וחשב שעדיין מדבר על אדם במובן הרחב, שגם במובן זה נאמר בצלם אלוהים ברא אותו. על זה השיב לו ודייק דבריו יותר דחזו ליה בבואה דבבואה, כלומר לא רק אדם במובן הרחב אלא גם במובן המדויק אדם בעל שכל ודעת.

וכן תקיש לשאר.

לחץ כדי לכווץ...

מעניין מאד, מדוע הר"מ לא פי' כך כל עניין השדים...

לענ"ד י"ל באופן אחר,
דדלמא כל אותם השדים וכדו' - הם כעין מציאות רוחנית מסוימת הקיימת בעולמנו,
וכמה שהאדם יותר רוחני ופחות חומרי - כך גם יותר שייך באותם דברים רוחניים, וכעין מלאכים או רוח הקודש, שהם דברים שאינם שייכים בזמנינו, כיוון שאיננו שייכים באותה מציאות רוחנית המאפשרת להיות שייך בכל אלו הדברים,
וכיוון שכך, שאיננו שייכים באותה המציאות הרוחנית, כך גם איננו שייכים לינזק מהם, שהרי גם מצידם אינם שייכים בנו להזיקנו, כיוון שאיננו קיימים באותה המציאות, אין שייכות כלל וכלל בינם אלינו,
והדברים פשוטים, וזה הטעם שכ' הגר"א דכל אלו הדברים שייכים לתורת הסוד...

 

[תענוג]

כבר כתבתי כל דרשה ועניינה. וכן כתבתי שבא גם על נפש האדם. כי האדם שנכנס בו שגעון ומתנהג באופן מוזר לא כהרגלו השפוי, נאמר עליו בדרך המליצה 'שנכנס בו שד'. כאומר שזה לא הוא מי שהוא באמת ומשהו אחר שולט בו. ועל זה אמר אסור לאדם שיתן שלום לחברו בלילה שמא שד הוא, כלומר שמא פוגש אדם שנכנס בו שד יען אחד משוגע, כמ"ש איזהו שוטה היוצא יחידי בלילה.

וכן מה שאמרו בגיטין שמא שד הוא, גם כן בא על העניין הזה. ואמרו שם וז"ל וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא שֵׁד הוּא! אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּשֶׁרָאוּ לוֹ דְּמוּת אָדָם. אִינְהוּ נָמֵי אִידְּמוֹיֵי אִידְּמוֹ! דַּחֲזוֹ לֵיהּ בָּבוּאָה. אִינְהוּ נָמֵי אִית לְהוּ בָּבוּאָה! דַּחֲזוֹ לֵיהּ בָּבוּאָה דְבָבוּאָה ע"כ. כי הנה אדם במובן המדויק הוא מי שנוהג לפי השכל שומר תורה ומצוות שזה גדר אדם באמת, כמ"ש אתם קרויים אדם וכו'. ואדם במובן הרחב בא מצד גופו שהולך על שתים לא על ארבע, כמו אדם ובהמה כלומר מין האדם ומין הבהמה. ועל האדם נאמר בצלם אלוהים ברא אותו, שזה כולל הן על צלם הגוף והן על צלם הנפש. וזה ביאור הגמרא הנ"ל, ששמא נפל לבור מתוך שגעון ולא מדעת הוא מדבר [כלומר, לא בריא]. ועל זה אמר רב יהודה כשראו לו דמות אדם, רצונו אדם במובן המדויק שהוא אדם בעל שכל ודעת כמ"ש ויולד בדמותו כצלמו. אך המקשה לא הבין דבריו וחשב שכוונתו שנראה כמו אדם ועל זה אמר דמות, כלומר אדם במובן הרחב הולך על שתיים, שבזה כולל גם לא בריא. והשיב לו דחזו ליה בבואה, כלומר מדייק דבריו יותר שחזו בו צלם אלוהים, כלומר אדם במובן המדויק. והמקשה לא הבין דבריו וחשב שעדיין מדבר על אדם במובן הרחב, שגם במובן זה נאמר בצלם אלוהים ברא אותו. על זה השיב לו ודייק דבריו יותר דחזו ליה בבואה דבבואה, כלומר לא רק אדם במובן הרחב אלא גם במובן המדויק אדם בעל שכל ודעת.

וכן תקיש לשאר.

לחץ כדי לכווץ...

כן תקיש לשאר

הזכרת אותי מחדר בשבוע זאת
המלמד הוצרך ללמד את הרש"י ריש הפרשה עה"כ אתה ובניך ואשתך שמלמד שנאסרו בתשמיש המטה (מכיון שהוא בתחילת הסדרא וקשה להשמיטו)
אזי פירשו דמכיון שהיה זמן של שליטת הדינים (כמו בתשעת הימים) אזי נאסר המלמד להשתמש עם המקל.

 

[למה זה תשאל לשמי?]

מעניין מאד, מדוע הר"מ לא פי' כך כל עניין השדים...

לענ"ד י"ל באופן אחר,
דדלמא כל אותם השדים וכדו' - הם כעין מציאות רוחנית מסוימת הקיימת בעולמנו,
וכמה שהאדם יותר רוחני ופחות חומרי - כך גם יותר שייך באותם דברים רוחניים, וכעין מלאכים או רוח הקודש, שהם דברים שאינם שייכים בזמנינו, כיוון שאיננו שייכים באותה מציאות רוחנית המאפשרת להיות שייך בכל אלו הדברים,
וכיוון שכך, שאיננו שייכים באותה המציאות הרוחנית, כך גם איננו שייכים לינזק מהם, שהרי גם מצידם אינם שייכים בנו להזיקנו, כיוון שאיננו קיימים באותה המציאות, אין שייכות כלל וכלל בינם אלינו,
והדברים פשוטים, וזה הטעם שכ' הגר"א דכל אלו הדברים שייכים לתורת הסוד...

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי, איך תפרנס את כל מעשה דאשמדאי ושלמה המלך שמוכח ממנו שהשדים הינם גשמיים למדי, ולא מציאות רוחנית, ובנוגע לדיון אם נתבטלו ההל' הקשורות לשדים אפשר שבאמת הוא כך, וצריך חיפוש בזה, כמו הל' אחרות שאינם קיימות היום כי נשתנה המציאות(מים מגולים למשל).

 

[יראת ה' היא חכמה]

לא הבנתי, איך תפרנס את כל מעשה דאשמדאי ושלמה המלך שמוכח ממנו שהשדים הינם גשמיים למדי, ולא מציאות רוחנית, ובנוגע לדיון אם נתבטלו ההל' הקשורות לשדים אפשר שבאמת הוא כך, וצריך חיפוש בזה, כמו הל' אחרות שאינם קיימות היום כי נשתנה המציאות(מים מגולים למשל).

לחץ כדי לכווץ...

גם שם הכל הוא לא עניין גשמי כלל וכלל...
כל המעשה שם עם החותם בשם ה', וכו' וכו',
ובור היין והחלב, גם הוא סוד גדול, ואכ"מ.

ובלא"ה מה תאמר, מה שייך לומר שנשתנו הדינים??
מה קרה??
הם נעלמו?? להיכן??

 

[בן הגולה]

נראה שקודם שדנים על השדים כפי שהם יש לדון איפה ה'בראשית' שלהם. ולמה לא מוזכרים בבריאת העולם.
וזה לכאו' מפורש בגמ' בסנהדרין קט. "דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא וכו' מאי עבוד אמרי דבי רבי שילא נבנה מגדל ונעלה לרקיע ונכה אותו בקרדומות כדי שיזובו מימיו מחכו עלה במערבא א"כ ליבנו אחד בטורא (אלא) א"ר ירמיה בר אלעזר נחלקו לג' כיתות אחת אומרת נעלה ונשב שם ואחת אומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים ואחת אומרת נעלה ונעשה מלחמה זו שאומרת נעלה ונשב שם הפיצם ה' וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים (בראשית יא, ט) כי שם בלל ה' שפת כל הארץ".
ואם כך מצינו, בין אם השד הוא 'מציאות רוחנית' או 'חיידק' - הוא ודאי התחיל כאדם מן השורה.

 

[למה זה תשאל לשמי?]

גם שם הכל הוא לא עניין גשמי כלל וכלל...
כל המעשה שם עם החותם בשם ה', וכו' וכו',
ובור היין והחלב, גם הוא סוד גדול, ואכ"מ.

ובלא"ה מה תאמר, מה שייך לומר שנשתנו הדינים??
מה קרה??
הם נעלמו?? להיכן??

לחץ כדי לכווץ...

א.סוד ה' ליראיו ומ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו וקיי"ל שכל היכא שאין בפשט האגדות משום ביזוי לכבוד חז"ל וכיוצ"ב אין מניעה מללמדם כפשוטם.
ב.לא בהכרח שהם נעלמו, אך מ"מ אינם נמצאים בינינו היום ואין להם רשות להזיק, וההסבר בזה ראיתי פעם, שכידוע 'זה לעומת זה עשה האלוקים', וכוחות הקדושה בכל דור ודור הם בערך מקביל לכחות הטומאה, והשדים מצ"ע משתייכים לסט"א, כמו שבכל מקום מזכירים 'מעשה שדים וכשפים', ובדורות הקודמים שצד הקדושה היה גדול מאד כמו"כ היה צד הטומאה והיה ביכולתם להזיק לבנ"א משא"כ בזמנינו.
ג. איני מבין מה הפליאה באפשרות שנשתנו הדינים, וכבר הבאתי לעיל דוג' לזה.

 

[למה זה תשאל לשמי?]

נראה שקודם שדנים על השדים כפי שהם יש לדון איפה ה'בראשית' שלהם. ולמה לא מוזכרים בבריאת העולם.
וזה לכאו' מפורש בגמ' בסנהדרין קט. "דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא וכו' מאי עבוד אמרי דבי רבי שילא נבנה מגדל ונעלה לרקיע ונכה אותו בקרדומות כדי שיזובו מימיו מחכו עלה במערבא א"כ ליבנו אחד בטורא (אלא) א"ר ירמיה בר אלעזר נחלקו לג' כיתות אחת אומרת נעלה ונשב שם ואחת אומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים ואחת אומרת נעלה ונעשה מלחמה זו שאומרת נעלה ונשב שם הפיצם ה' וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים (בראשית יא, ט) כי שם בלל ה' שפת כל הארץ".
ואם כך מצינו, בין אם השד הוא 'מציאות רוחנית' או 'חיידק' - הוא ודאי התחיל כאדם מן השורה.

לחץ כדי לכווץ...

במחכ"ת, אישתמיטיה מיניה כמה מדרשים מפורשים, הא' הוא מה שציינו פה כבר שכל ק"ל שנים שאדם פירש מחוה היה מוליד רוחין ושדין, וחזינא להדיא שהיו קודם דור המבול, ועוד איתא במדרש, שבער"ש הקב"ה ברא את השדים.

 

[יראת ה' היא חכמה]

נראה שקודם שדנים על השדים כפי שהם יש לדון איפה ה'בראשית' שלהם. ולמה לא מוזכרים בבריאת העולם.
וזה לכאו' מפורש בגמ' בסנהדרין קט. "דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא וכו' מאי עבוד אמרי דבי רבי שילא נבנה מגדל ונעלה לרקיע ונכה אותו בקרדומות כדי שיזובו מימיו מחכו עלה במערבא א"כ ליבנו אחד בטורא (אלא) א"ר ירמיה בר אלעזר נחלקו לג' כיתות אחת אומרת נעלה ונשב שם ואחת אומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים ואחת אומרת נעלה ונעשה מלחמה זו שאומרת נעלה ונשב שם הפיצם ה' וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים (בראשית יא, ט) כי שם בלל ה' שפת כל הארץ".
ואם כך מצינו, בין אם השד הוא 'מציאות רוחנית' או 'חיידק' - הוא ודאי התחיל כאדם מן השורה.

לחץ כדי לכווץ...

נכון,
אמנם כבר ציינת שנאמר - "נעשו", דהיינו נעשה מהם, ומשמע שנוצר מהם: שנהפכו ליצירה אחרת,
לכאו' יש לידע בכל עניין זה, דעניין יצירת האדם בעולם, הוא עניין אחד עם כל הדברים שנוצרו יחד עם האדם, דהכל נוצר מתשתית אחת, אלא שחלוק בגמר יצירתו, ויש לידע עוד בעניין זה.

 

[הצעיר שבחבורה]

נראה שקודם שדנים על השדים כפי שהם יש לדון איפה ה'בראשית' שלהם. ולמה לא מוזכרים בבריאת העולם.​

לחץ כדי לכווץ...

במחכ"ת, אישתמיטיה מיניה כמה מדרשים מפורשים,​

לחץ כדי לכווץ...

עוד איתא במדרש, שבער"ש הקב"ה ברא את השדים.​

לחץ כדי לכווץ...

במחילה, נשמטה מזכרונכם משנה מפורשת במסכת אבות
עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן: פי הארץ, ופי הבאר, ופי האתון, והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב, והמכתב, והלוחות. ויש אומרים, אף המזיקין, וקבורתו של משה, ואילו של אברהם אבינו. ויש אומרים, אף צבת בצבת עשויה.
ובפי' הרע"ב שם הביא
אף המזיקין - אלו השדים. שלאחר שברא הקדוש ברוך הוא אדם וחוה היה מתעסק בבריאתן, וכשברא רוחותיהן לא הספיק לברוא גופויהן עד שקדש היום, ונשארו רוחות בלא גוף:​

 

[למה זה תשאל לשמי?]

במחילה, נשמטה מזכרונכם משנה מפורשת במסכת אבות
עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן: פי הארץ, ופי הבאר, ופי האתון, והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב, והמכתב, והלוחות. ויש אומרים, אף המזיקין, וקבורתו של משה, ואילו של אברהם אבינו. ויש אומרים, אף צבת בצבת עשויה.
ובפי' הרע"ב שם הביא
אף המזיקין - אלו השדים. שלאחר שברא הקדוש ברוך הוא אדם וחוה היה מתעסק בבריאתן, וכשברא רוחותיהן לא הספיק לברוא גופויהן עד שקדש היום, ונשארו רוחות בלא גוף:​

לחץ כדי לכווץ...

מקור ד' הרע"ב הוא המדרש שהובא לעיל.

 

[יראת ה' היא חכמה]

א.סוד ה' ליראיו ומ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו וקיי"ל שכל היכא שאין בפשט האגדות משום ביזוי לכבוד חז"ל וכיוצ"ב אין מניעה מללמדם כפשוטם.
ב.לא בהכרח שהם נעלמו, אך מ"מ אינם נמצאים בינינו היום ואין להם רשות להזיק, וההסבר בזה ראיתי פעם, שכידוע 'זה לעומת זה עשה האלוקים', וכוחות הקדושה בכל דור ודור הם בערך מקביל לכחות הטומאה, והשדים מצ"ע משתייכים לסט"א, כמו שבכל מקום מזכירים 'מעשה שדים וכשפים', ובדורות הקודמים שצד הקדושה היה גדול מאד כמו"כ היה צד הטומאה והיה ביכולתם להזיק לבנ"א משא"כ בזמנינו.
ג. איני מבין מה הפליאה באפשרות שנשתנו הדינים, וכבר הבאתי לעיל דוג' לזה.

לחץ כדי לכווץ...

ניכר מדברי הכותב שמחבב הוא את הפשטות,
וצ"ע זאת למה??
מדוע לבאר בפשטות רדודה כ"כ, ולא להבין את עומק הדברים??
והלא כל אלו הדברים, עומקם הוא כמים שאין להם סוף...

וכמו"כ במחילה מכ"ת, כוחות הקדושה מול כוחות הטומאה, דווקא אלו דברים לא ברורים בעליל, ויוצא שדווקא הדברים הפשוטים - בסוף הם אלו הלא מובנים כלל ועיקר, ואילו בדברים העמוקים, משיגים אנו מעט מן המעט, אך בסוף יש לנו משהו...

 

[למה זה תשאל לשמי?]

ניכר מדברי הכותב שמחבב הוא את הפשטות,
וצ"ע זאת למה??
מדוע לבאר בפשטות רדודה כ"כ, ולא להבין את עומק הדברים??
והלא כל אלו הדברים, עומקם הוא כמים שאין להם סוף...

וכמו"כ במחילה מכ"ת, כוחות הקדושה מול כוחות הטומאה, דווקא אלו דברים לא ברורים בעליל, ויוצא שדווקא הדברים הפשוטים - בסוף הם אלו הלא מובנים כלל ועיקר, ואילו בדברים העמוקים, משיגים אנו מעט מן המעט, אך בסוף יש לנו משהו...

לחץ כדי לכווץ...

א. כפי שהובא לעיל, ההוכחה מהגמ' דאשמדאי היתה כדי להק' על ההנחה שמציאות השדים הינה רוחנית ומציאות זו לכאו' נסתרת מהגנ' הנ"ל, ודלעיל. לענ"ד לא שייך להק' 'למה ללכת לפי הפשט'? גם אם מדובר ב'משאל"ס', כלשונכם.
ב. לאחר החיפוש מצאתי בשו"ת רב פעלים "חב קו' סוד ישרים סי' ט' שכתב כן (דהוא מחמת החלשות כוחות הקדושה).

 

[יראת ה' היא חכמה]

ב. לאחר החיפוש מצאתי בשו"ת רב פעלים "חב קו' סוד ישרים סי' ט' שכתב כן (דהוא מחמת החלשות כוחות הקדושה).

לחץ כדי לכווץ...

יפה מאד, אלא שאנכי ניסיתי לבאר את דבריו,
ולא סתם היחלשות כוחות הקדושה...

 

[צריך עיון]

בנותן טעם להביא לשונו של התפא''י פ''ז דסנהד' בשם עץ חיים על המשניות [הוא איירי לגבי כישופים]
אולם כגון דא וודאי מצוה להודיע, דיפה כתב כאן רבינו הגאון (מהר"ש אלגאזי) זצוק"ל בעץ החיים. וז"ל בקיצור, דעתה קרוב לאחרית הימים שיתפשט האור האלהית על כל בשר, וראו כל בשר כי אין עוד מלבדו, לכן האור הזה כבר הבקיע ומאיר ובא, והטומאה כליל תחלוף, וכבר גער ד' בשטן ונתבטלו כחות הטומאה אלו, וכל בעלי אומניות באלו יבש ידם, הכל סר יחדיו נאלחו, ואין גם אחד אשר כח בידו לכשף או לנשף, והאמונה באלה ובכח הכישוף כעת לא תקונן רק במוחי השוטים והתינוקת. והעיד עוד הגאון הנ"ל בשם גדול הדור אחר, כי חפשו אנשי שם בתורה וביראה בכל קצוות הארץ, ולא מצאו כל אנשי חיל אפילו רק שמץ ממשות מדברים אלו, וכל איש נאמן אמור יאמר רק כך שמעתי, אבל אין אומר ואין דובר דברים "כך ראיתי" ולכן עכשיו כל עניינים האלו רק דמיונות כוזבות, והבל ורעות רוח. עד כאן תוכן דברי הגאון הנ"ל שכתב כן לפני ב' מאות שנים'.

 

[איתי13]

בנותן טעם להביא לשונו של התפא''י פ''ז דסנהד' בשם עץ חיים על המשניות [הוא איירי לגבי כישופים]
אולם כגון דא וודאי מצוה להודיע, דיפה כתב כאן רבינו הגאון (מהר"ש אלגאזי) זצוק"ל בעץ החיים. וז"ל בקיצור, דעתה קרוב לאחרית הימים שיתפשט האור האלהית על כל בשר, וראו כל בשר כי אין עוד מלבדו, לכן האור הזה כבר הבקיע ומאיר ובא, והטומאה כליל תחלוף, וכבר גער ד' בשטן ונתבטלו כחות הטומאה אלו, וכל בעלי אומניות באלו יבש ידם, הכל סר יחדיו נאלחו, ואין גם אחד אשר כח בידו לכשף או לנשף, והאמונה באלה ובכח הכישוף כעת לא תקונן רק במוחי השוטים והתינוקת. והעיד עוד הגאון הנ"ל בשם גדול הדור אחר, כי חפשו אנשי שם בתורה וביראה בכל קצוות הארץ, ולא מצאו כל אנשי חיל אפילו רק שמץ ממשות מדברים אלו, וכל איש נאמן אמור יאמר רק כך שמעתי, אבל אין אומר ואין דובר דברים "כך ראיתי" ולכן עכשיו כל עניינים האלו רק דמיונות כוזבות, והבל ורעות רוח. עד כאן תוכן דברי הגאון הנ"ל שכתב כן לפני ב' מאות שנים'.

לחץ כדי לכווץ...

לפי דעת הרב הכשפים הם בדיה בזמנינו, לא כן בעבר. ואולם לפי החילוק שחלקתי לעיל תגובה 18 בין המיסטיקן לרציונל, הרי שלדעת הרציונל כישוף שלעצמו הוא שקר, כך שהכשפים היו בדיה גם בעבר. ועל זה אמרו חז"ל בסנהדרין דף סז' ע"ב וז"ל בלטיהם אלו מעשה שדים, בלהטיהם אלו מעשה כשפים ע"כ. ורצונם כי ישנם ב' דרכים לעשות תחבולות בעיני הצופה, א. מול הצופה, שאז צריך להשתמש בזריזות ואחיזת עניים, ב. לא מול הצופה, שמסתירים את המעשה בל ידע מכך. ועל הסתרת המעשה אמרו בלטיהם אלו מעשה שדים, כי הוא משורש 'לט' מעניין הסתרה כמ"ש הנה היא לוטה בשמלה. ויען שמסתירים את המעשה מעיני הצופה, כך שבעיניו יפרוש כאילו שד עשה את זה [כמו חרטומי מצרים שצבעו את הנהר בצבע אדום ולא גילו זאת, ופרעה חשב כאילו באמצעות לחש ושד הדבר נעשה]. ועל זריזות המעשה אמרו בלהטיהם אלו מעשה כשפים, כי הוא משורש 'להט' מעניין אש בהיר המחשיך את העין [וממנו נגזר שם 'להטוט' בימינו]. ויען שעשו מעשה מול הצופה אך באחיזת עיניים ובמהירות, כך שיפורש בעיניו כאילו מעשה כישוף נעשה כאן [כמו חרטומי מצרים שמעשה הפיכת מטה לתנין עשו מול צופים, אך היה זה אחיזת עיניים כמ"ש המלבי"ם שם באורך].

 

[בן הגולה]

במחילה, נשמטה מזכרונכם משנה מפורשת במסכת אבות
עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן: פי הארץ, ופי הבאר, ופי האתון, והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב, והמכתב, והלוחות. ויש אומרים, אף המזיקין, וקבורתו של משה, ואילו של אברהם אבינו. ויש אומרים, אף צבת בצבת עשויה.
ובפי' הרע"ב שם הביא
אף המזיקין - אלו השדים. שלאחר שברא הקדוש ברוך הוא אדם וחוה היה מתעסק בבריאתן, וכשברא רוחותיהן לא הספיק לברוא גופויהן עד שקדש היום, ונשארו רוחות בלא גוף:​

לחץ כדי לכווץ...

אכן לפי פי' רע"ב מצינו י"א דמפורשת בריאתם בשבוע של מעשה בראשית.

ומ"מ יש לדון שנזדקק להנ"ל א. שהרי נחלקו במשנה בזה. ולדברי החולקים לא נתברר מתי ואיך הם הופיעו במציאות. ב. לכאו' נמחו במבול ככל שאר הנבראים [לא זכור לי מקור שהיו בתיבה]. וא"כ השדים שלאחר המבול הם תולדות דור ההפלגה.

ושו"ר שבעל המימרא הנ"ל בסנהדרין הוא ר' ירמיה בר"א. והוא בעל המימרא בעירובין יח: דאדם הראשון בק"ל שנות פרישותו מחוה היה מוליד שדים. הרי שודאי מקיים המציאות של שדים אף קודם דור ההפלגה.

ואגב אורחא מצאתי על זה תשובת רב האי גאון לפרש פשוטם של דברים איך התעברו השידות מאדם הראשון וזו הלשון:

וששאלתם הא דאמ' ר' ירמיה בן אלעזר כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנדוי הוליד שדין ורוחין ולילין וכו' עד ופירש מן האשה, קשיין אהדדי אם פירש מאין הוליד ואם קרב לגבה בין באונס בין ברצון לא פירש ממנה. הוי יודע כי זה שפרקו בשמועה זו ההיא שכבת ורע דחזא לאונסו אין פירושו שקרב אל האשה לאנסו כמו שעלתה על דעתך כדי שתאמר אם כן מכל מקום הרי לא פירש ממנה, אלא כך אמרו שהיו רוחות רעות נכנסות בו וכופות אותו בדרך תשמיש ושכבת זרע יוצא ממנו לאנסו כשהוא נכפה ואינו יודע מה נעשה בו ועדיין הרבה מן הנכפין שכבות זרע יוצא מהם והיו אותן הרוחות יולדות ממנו כדמותן או בריות בינוניות שאין אנו יודעים תבניתן. ואף עוד יש לומר כי הוא קרי שהיה נקרה בשינתו לאנסו כדאמרינן בגמרא דמי שמתו חולה לאנסו וברי לאנסו ובריא מרגיל אותה שככת זרע כיון שמעיקרא יורה כחץ אם תקחנה האשה ותכניסנה לחדר רחמה אפשר שהיא מתעברת ממנה כדאמר' התם שאלו את בן זומא בתולה שעברה מהו מי חיישינן לדשמואל דאמ' יכולני לבעול כמה בתולות בלא דם או דילמא דשמואל ליתא והא באמבטי עברה א"ל דשמואל ליתא איני והאמר שמואל כל ש"ז שאינו יורה כחץ אינה מזרעת הא נמי מעיקרא יורה כחץ הואי. וגם על פי זאת יאמר פרש מן האשה.

לחץ כדי לכווץ...

וכעי"ז מצינו ברשב"ם ב"ב עג: שהיה שד שנולד משידה שנתעברה מאדם.

 

[למה זה תשאל לשמי?]

אכן לפי פי' רע"ב מצינו י"א דמפורשת בריאתם בשבוע של מעשה בראשית.

ומ"מ יש לדון שנזדקק להנ"ל א. שהרי נחלקו במשנה בזה. ולדברי החולקים לא נתברר מתי ואיך הם הופיעו במציאות. ב. לכאו' נמחו במבול ככל שאר הנבראים [לא זכור לי מקור שהיו בתיבה]. וא"כ השדים שלאחר המבול הם תולדות דור ההפלגה.

ושו"ר שבעל המימרא הנ"ל בסנהדרין הוא ר' ירמיה בר"א. והוא בעל המימרא בעירובין יח: דאדם הראשון בק"ל שנות פרישותו מחוה היה מוליד שדים. הרי שודאי מקיים המציאות של שדים אף קודם דור ההפלגה.

ואגב אורחא מצאתי על זה תשובת רב האי גאון לפרש פשוטם של דברים איך התעברו השידות מאדם הראשון וזו הלשון:

וכעי"ז מצינו ברשב"ם ב"ב עג: שהיה שד שנולד משידה שנתעברה מאדם.

לחץ כדי לכווץ...

במש"כ כ"ת ד'לכאו' נמחו במבול ככל שאר הנבראים' וכו' נעלם ממכם ד' רש"י ו' יט' 'ומכל החי'- אפי' שדים' ע"כ. ולפ"ז לא נמחו במבול.

 

[בן הגולה]

עוד בענין השדים שיצאו מדור הפלגה.
במהרש"א סנהדרין קט. "והיה העונש להם במדה שהאומרת נעלה ונשב שם הורידם והפיצם ה' בכל העולם ושאמרו נעשה מלחמה נעשו קופין כו' שגם מקום התחתונים לא ניתן להם כראוי לבני אדם ולזו הכת אין ראיה מהכתוב ואולי כי בקבלה היה להם כי המינים רבים מבני אדם משונים באיים רחוקים באו מדור הפלגה בחטאם"
עפ"י דבריו השדים שעליהם מדובר - הם 'תתי אדם' שחז"ל קיבלו שהם תולדות דור ההפלגה. והם השדים המתוארים בחז"ל למיניהם.
(ואמנם לפי ההגדרה הזו 'אנשים משונים באיים הרחוקים' נראה שעדיין לא נפרדנו ממציאות השדים..)
ובפי' מלאכת שלמה במשנה כלאים ח' ו' פירש ברכת 'משנה הבריות' נאמרת על הבריות שנשתנו מדור הפלגה.
(וא"כ יתכן דהיום בא"י מתגוררים שדים רבים..)