שיעורי אמונה (1 צופה)

[הייליג]

הַאֲמֵן שֶׁיֵּשׁ בְּךָ אֱמוּנָה
ח' סִיוָן, תש"פ​

לִפְעָמִים נִדְמֶה לְכַמָּה מִתּוֹכֵנוּ, שֶׁאָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּינוּ, אִם מֵחֲמַת יֹבֶשׁ רוּחָנִי שֶׁפָּקַד אוֹתָנוּ, אוֹ גָּרוּעַ מִכָּל, שֶׁחִלְחְלוּ בְּתוֹכֵנוּ אַרְסִי דִּבּוּרֵי הַכְּפִירָה שֶׁל אֵי מִי, עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בְּכֹחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָנֶצַח, הָאֱמוּנָה הַזֹּאת שֶׁגִּלּוּ אוֹתָהּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים – הִיא אֱמוּנָה שָׁרְשִׁית פְּנִימִית, עֲמֻקָּה מִכָּל עֹמֶק, וְהִיא יְכוֹלָה לִשְׁכֹּן אֵי שָׁם בְּתַחְתִּית הַתּוֹדָעָה, מִבְּלִי שֶׁנִּהְיֶה מוּדָעִים אֵלֶיהָ בְּאֹפֶן בָּרוּר, כִּי הִיא לֹא מְקַבֶּלֶת בִּטּוּי אִם הִיא לֹא נִדְרֶשֶׁת אֶל הַדֶּגֶל.

אִם חָלִילָה, אֶחָד מֵאִתָּנוּ מַרְגִּישׁ, שֶׁהוּא 'מְאַבֵּד אֶת זֶה', אֲפִלּוּ שֶׁמֶץ דְּשֶׁמֶץ (כַּיָּדוּעַ שֶׁאַף פְּגַם קָטָן בֶּאֱמוּנָה הוּא נוֹרָא מְאֹד), עָלָיו לְהִתְחַבֵּר שׁוּב אֶל הַמָּקוֹר שֶׁלּוֹ, וּפָשׁוּט לָבוֹא אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו בְּ'כֹחָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה' שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת, אִם אָדָם בָּא וּמְבַקֵּשׁ עַל זֶה, בְּאוֹתוֹ רֶגַע, כָּל מָארֵי דְּדִינִין בְּטֵלִים הֵימֶנּוּ, כִּי עֶצֶם הַדָּבָר שֶׁהוּא בָּא וּמְבַקֵּשׁ עַל נְקֻדָּה זוֹ עַצְמָהּ - זֶה סִימָן שֶׁהוּא כֵּן מַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּפֵרוּשׁ (שִׂיחוֹת־הָרַ"ן, סִימָן קמו), שֶׁזֶּה עַצְמוֹ אֱמוּנָה.

וְעוֹד גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל, בְּשִׂיחוֹת־הָרַ"ן, שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּפִירָה יֵשׁ אֱמוּנָה, אֶלָּא שֶׁאֵלּוּ הַכּוֹפְרִים, אֵינָם יוֹדְעִים אוֹדוֹתֶיהָ מְאוּמָה, הֵם חוֹשְׁבִים אַחֶרֶת, בְּצוּרָה אַחֶרֶת, אֲבָל אֶת הָאֱמֶת אוֹדוֹת עַצְמָם – אֵינָם יוֹדְעִים, וְאַף שׂוֹחֲקִים מִדִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ, אֲבָל בֶּאֱמֶת בִּפְנִימִיּוּת הָ'אֵינִי־יוֹדֵעַ' שֶׁל הַבְּרִיאָה הִיא אֱמוּנָה, אִי פִּתְרוֹן לְחִידַת הַיְקוּם הַנּוֹרָא מְאֹד, הוּא אֲמִירָה בְּרוּרָה שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַמּוֹשֵׁל וּמַנְהִיג אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ.

וְאִם חָלִילָה עוֹלוֹת מַחֲשָׁבוֹת הֵפֶךְ הָעִנְיָן, צָרִיךְ לָרוּץ מַהֵר, לָקוּם וְלוֹמַר בְּפֶה מָלֵא אֶת הַצְהָרַת הָאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, הִיא עַצְמָהּ יֶשׁ לָהּ כֹּחַ לַעֲמֹד עַל הַהֵפֶךְ מִמֶּנָּהּ וּלְנַצֵּחַ אוֹתָהּ כָּלִיל, וּכְבָר הָיָה לְעוֹלָמִים, אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים שֶׁבִּנְעוּרֵיהֶם עָזְבוּ אֶת מְקוֹר מַיִם חַיִּים, וּבַסּוֹף נַעֲשׂוּ קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וּדְבֵקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת, עַד אֲשֶׁר הֵאִירוּ אֶת הָעוֹלָם בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּיָּדוּעַ לַיּוֹדְעִים דָּבָר זֶה הֵיטֵב. וְאִם־‏כֵּן, גַּם אָנוּ נַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם, נִקְרָע אֶת סְגֹר לְבָבֵנוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא נְאַבֵּד אֶת כֶּתֶר הָאֱמוּנָה הַתְּמִימָה וְהָאֲמִתִּית בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ.

וְאַף שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאֵין אֶפְשָׁרוּת כָּזֹאת לְאַבֵּד דָּבָר פְּנִימִי וְשָׁרְשִׁי כָּזֶה, אֲבָל אֲפִלּוּ לְאַבֵּד בְּחִיצוֹנִיּוּת, וְלִהְיוֹת בְּמַסֵּכָה שֶׁל כְּפִירָה, הוּא גַּם אִסּוּר גָּמוּר וְאֵינוֹ כְּדַאי כְּלָל לִנְשָׁמָה טְהוֹרָה, שֶׁנִּשְׁלְחָה לְעוֹלָם כְּדֵי לְהָאִיר אֶת הָאוֹר שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁתַּעֲשֶׂה דַּיְקָא הַהֶפֶךְ מִזֶּה, וְאִם עֲדַיִן אָנוּ שָׁם, אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, עָלֵינוּ לִתְפֹּס בְּקַרְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְלִמְסֹר אֶת נַפְשֵׁנוּ מַמָּשׁ עַל הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, וּלְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא נִפֹּל מִמֶּנָּה כְּלָל, כִּי רַק תְּפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בּוֹנָה אֶת הָאֱמוּנָה בְּלֵב הָאָדָם, אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי אִם אֵינָהּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה - אֵינָהּ טוֹבָה. וְעִקָּר הָאֱמוּנָה כְּשֶׁהִיא בִּשְׁלֵמוּת הֲכִי גְּמוּרָה, כְּאִלּוּ רוֹאֶה אֶת הַדָּבָר בְּעֵינָיו מַמָּשׁ בְּלִי שׁוּם סְפֵקוֹת (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א, סִימָן צא).​

 

[הייליג]

הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה – הָעֲמֻקָּה מְאֹד…
ט' סִיוָן, תש"פ​

הָאֱמוּנָה הִיא דָּבָר הֲכִי פָּשׁוּט בָּעוֹלָם, וְהִיא הַדָּבָר הֲכִי מֻרְכָּב, מִצַּד אֶחָד, הַמַּעְגָּל שֶׁל הָאֱמוּנָה מְבַקֵּשׁ פַּשְׁטוּת, רְאִיַּת נְכוֹחָה שֶׁל הַמְּצִיאוּת, פָּשׁוּט לִרְאוֹת מַה שֶׁלִּפְנֵי הָעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע: 'כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת הָעוֹלָם – אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא!' פָּשׁוּט. אֲבָל לְמוּל הָאֱמוּנָה הַזּוֹ מִתְחוֹלֶלֶת סַעֲרַת אֵימִים שֶׁל כֹּחוֹת רֶשַׁע נוֹרָאִיִּים, שֶׁלּוֹפְתִים אֶת הַמֹּחַ שֶׁלְּךָ, וְלֹא נוֹתְנִים לוֹ לְהָבִין אֱלֹקוּת. הַבְּעָיָה הָעֲמֻקָּה יוֹתֵר, שֶׁהַרְבֵּה אֲנָשִׁים מַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת, שֶׁהַכְּפִירָה הִיא שֵׂכֶל, וְהָאֱמוּנָה הִיא שְׁטוּת. וְזֶה כְּבָר מַמָּשׁ פִּלְאֵי הַבְּרִיאָה, לוֹמַר עַל שֻׁלְחָן שֶׁהַנַּגָּר עָשָׂה אוֹתוֹ – זוֹ שְׁטוּת, וְשֶׁהוּא נוֹצָר מֵעַצְמוֹ – זֶה שֵׂכֶל.

הַשֵּׂכֶל שֶׁל הָאֱמוּנָה הוּא שֵׂכֶל עָמֹק מְאֹד, כִּי אִם זֶה נוֹשֵׁק אֶת הַיְּדִיעָה אוֹדוֹת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, מַה שַּׁיָּךְ אֱמוּנָה, וְאִם זֶה אֱמוּנָה – אֵיךְ זֶה שֵׂכֶל, בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ 'שֵׂכֶל' לֹא שַׁיָּךְ 'אֱמוּנָה'. כְּדֵי לְהָבִין אֶת הָעֹמֶק שֶׁל זֶה, צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת הַשֵּׁם, וּלְהָבִין שֶׁכְּכָל שֶׁתֵּדַע, לֹא תֵּדַע כְּלוּם… וְתִהְיֶה חַיָּב לִהְיוֹת מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בְּעוֹלָם שֶׁל הַסְתָּרָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּבְיָכוֹל, מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בַּמִּשְׂחָק הַנּוֹרָא הַזֶּה, גִּלּוּי וְהַסְתָּרָה, הַסְתָּרָה וְגִלּוּי, הַגִּלּוּי שֶׁבַּהַסְתָּרָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁבַּגִּלּוּי, וְהַגִּלּוּי הוּא לֹא גִּלּוּי וְהַהַסְתָּרָה אֵינָהּ הַסְתָּרָה, וְהָאָדָם הַקָּטָן תּוֹהֶה וּמְבֻלְבָּל, מָה הוּא רוֹאֶה לְנֶגֶד עֵינָיו? וְהוּא לֹא מֵבִין שׁוּם דָּבָר.

לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ בַּשִּׁעוּרִים הַקּוֹדְמִים, זֶהוּ טֶבַע יְהוּדִי פְּנִימִי, אֲבָל לְפַתֵּחַ אֶת הָאֱמוּנָה הַזּוֹ, וּלְהַשְׁלִיךְ אוֹתָהּ עַל מִקְרֵי הַחַיִּים – זוֹ אוּמָנוּת נִרְכֶּשֶׁת, עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה יוֹם־יוֹמִית, תִּרְגוּל וְשִׁנּוּן, שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, וְשֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם מַמָּשׁ, וְהוּא מְמַלֵּא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת וְסוֹבֵב אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, וּבְתוֹךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת, וּמֵעַל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְאֵין שׁוּם עוֹלָמוֹת כְּלָל כִּי אִם הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל אֱלֹקוּת גְּמוּרָה, וּלְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא, וְזֶה הַכֹּל רַק הוּא, וְאֵין שׁוּם דָּבָר מַמָּשׁ מִלְּבַדּוֹ.

אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ צָרִיךְ לְשַׁנֵּן כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים, עַד שֶׁהֵם יִהְיוּ חֵלֶק מֵהַהֲוָיָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁכָּל הַזְּמַן זֶה יְהַדְהֵד בְּרֹאשׁ, שֶׁנִּזְכֹּר כָּל רֶגַע שֶׁיֵּשׁ הַשֵּׁם בָּעוֹלָם, עוֹמֵד לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, כָּל זְמַן שֶׁאָנוּ לֹא רוֹאִים אֶת הַשֵּׁם מַמָּשׁ מוּל הָעֵינַיִם שֶׁלָּנוּ – לֹא זָכִינוּ עֲדַיִן לִנְגֹּעַ בָּאֱמוּנָה הָעֲמֻקָּה מְאֹד, אָדָם יָכוֹל לְדַקְלֵם בְּלִי סוֹף דְּבָרִים שֶׁקָּרָא וְשָׁמַע וְלָמַד, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהוּא לֹא חַי אוֹתָם - זֶה אוֹמֵר שֶׁהוּא לֹא רָכַשׁ אוֹתָם עֲדַיִן, הֵם לֹא שֶׁלּוֹ, הֵם שֶׁל מִי שֶׁכָּתַב אֶת הַדְּבָרִים, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹצִים אֶת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, אָנוּ זוֹכִים כְּפִי מִדַּת הָרָצוֹן שֶׁלָּנוּ, לִרְאוֹת אֶת הָעֹמֶק שֶׁל הַבְּרִיאָה, מַמָּשׁ לִרְאוֹת, לֹא בְּדִמְיוֹן, לֹא בְּהַזָּיָה, אֶלָּא בְּפֹעַל מַמָּשׁ… זוֹ עֲבוֹדָה יוֹם־יוֹמִית, שֶׁעִמָּהּ אַלְפֵי נִסְיוֹנוֹת שֶׁל רְגָעִים, דַּקּוֹת וְשָׁעוֹת. בְּכָל פַּעַם שֶׁאָנוּ מוֹשְׁכִים אֶת עַצְמֵנוּ מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם אֶל הָאֱלֹקוּת – אָנוּ רוֹאִים אֶת הַשֵּׁם בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת, וְאִם עוֹד – אָז עוֹד, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל לְגַמְרֵי בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם הֶפְסֵק כְּלָל.

עָלֵינוּ לָדַעַת וּלְהַאֲמִין, שֶׁאִם אָמְנָם יֵשׁ הֶפְרֵשׁ עָצוּם בֵּין הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, לְמָשָׁל, בֵּינֵינוּ, זֶה רַק מִצִּדֵּנוּ, אֲבָל מִצַּד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁאֵלָיו סָגְדוּ אֲבוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים – אֵין שׁוּם הֶפְרֵשׁ, אָנוּ עוֹבְדִים אוֹתוֹ אֱלֹקִים חַיִּים שֶׁעָבְדוּ אֲבוֹתֵינוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר יוֹסֵף, אַף־עַל־פִּי שֶׁאָבִינוּ מֵת – אֱלֹקָיו קַיָּם, הַקְּדֻשָּׁה הַהִיא, הַנּוֹרָאָה כָּל־כָּךְ, קַיֶּמֶת לָעַד וּלְנֶצַח נְצָחִים, וַאֲפִלּוּ הַיּוֹם, בְּדוֹר חָשׁוּךְ וּמְסֻכָּן כָּל־כָּךְ, אִם אָדָם מִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְהַכִּיר בֶּאֱמֶת אֶת הַבּוֹרֵא, עִם כָּל לְבָבוֹ וְנַפְשׁוֹ – הוּא זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת בְּאֹפֶן בָּרוּר וּבָהִיר מְאֹד, וְחַיָּיו נִהְיִּים חַיִּים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי, וְהוּא יָכוֹל לִזְכּוֹת לִדְבָרִים שֶׁאֲפִלּוּ לֹא חוֹלֵם שֶׁקימים בָּעוֹלָם שֶׁלָּנוּ.

זֶהוּ עֹמֶק הַבְּחִירָה שֶׁבַּחַיִּים, שֶׁאֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְגִלּוּי, וְאֶפְשָׁר לִבְהוֹת בְּהַסְתָּרָה, תָּלוּי בְּמַה אַתָּה בּוֹחֵר, וּכְבָר אָמַר נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל (תְּהִלִּים קיט, ל): "דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי"; לִבְחֹר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁבַּבְּרִיאָה, לְהַסְכִּים שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יִּתְגַּלֶּה עַל־יָדְךָ, פָּשׁוּט לְהַסְכִּים, לֹא לִהְיוֹת מָסָךְ הַמַּבְדִּיל, בֵּינְךָ לְבֵין הַשֵּׁם.​

 

[הייליג]

מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעְתָּ לַמַּלְכוּת
יוֹם חֲמִישִׁי לְסֵדֶר נָשֹׂא, י' סִיוָן, תשע"ח​

הָאָדָם הַמֻּנָּח בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא בְּזִירָה מְאֹד אִישִׁית שֶׁלּוֹ, אֵין נִסָּיוֹן שֶׁל אֶחָד דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין חַיִּים שֶׁל זֶה דּוֹמִים לְחַיָּיו שֶׁל זוּלָתוֹ, פְּעָמִים רַבּוֹת פּוֹגְשִׁים בַּאֲנָשִׁים שֶׁהֵם מְאֹד לֹא מְרֻצִּים מֵהַמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחַ אוֹתָם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּחַיֵּיהֶם, הֵם הָיוּ רוֹצִים אֲוִירָה אַחֶרֶת, רֶקַע אַחֵר, בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אֲחֵרִים, וְאָז, הֵם חוֹשְׁבִים: 'בְּוַדַּאי הָיָה לִי יוֹתֵר קַל לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ, וְכַמָּה מְנִיעוֹת הָיִיתִי חוֹסֵךְ אִם הָיִיתִי חַי אַחֶרֶת, גָּר בְּמָקוֹם אַחֵר, נִמְצָא בִּקְהִלָּה אַחֶרֶת'; וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וּבְעֶצֶם, הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת מְשֻׁתֶּפֶת לַהֲמוֹן בְּנֵי־אָדָם, וְזֶה מְלֻבָּשׁ בְּכָל־מִינֵי לְבוּשִׁים, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבְּכֻלָּם, שֶׁתָּמִיד יֵשׁ בַּלֵּב אֵיזוֹ אַכְזָבָה וְנִפּוּץ חֲלוֹמוֹת.

עָלֵינוּ לָדַעַת וּלְהַאֲמִין, כִּי הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ נִמְצָאִים, בִּבְחִינוֹת: 'עוֹלָם', 'שָׁנָה', 'נֶפֶשׁ' - הוּא הַמָּקוֹם הַמְּדֻיָּק בְּיוֹתֵר לְתִקּוּן הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ, וְתִקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת הַקְּשׁוּרִים וְהַכְּלוּלִים בָּהּ, וְהַמַּחֲשָׁבָה הָאַחֶרֶת... אָכֵן אָמְנָם נָכוֹן שֶׁאֵין מַחֲשָׁבָה כָּזֹאת מַמָּשׁ כְּפִירָה, אֲבָל הִיא בְּוַדַּאי חֹסֶר אֱמוּנָה, שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ טָעֻיּוֹת בָּעוֹלָם, בְּעֹמֶק הַמַּחֲשָׁבָה – הֲרֵי מָה? וְכִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה סְתָם דְּבָרִים, חַס וְשָׁלוֹם? אֶלָּא צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַשַּׁעֲשׁוּעִים הַפְּרָטִיִּים וְהָעִנְיָנִים הֲכִי אִישִׁיִּים הַשַּׁיָּכִים לְאָדָם פְּלוֹנִי הֵם מַכְרִיעִים בְּיוֹתֵר בְּגִלּוּי מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁרוֹצֶה אוֹתָהּ דַּוְקָא בְּמָקוֹם כָּזֶה, וְדַוְקָא בְּעִנְיַן כָּזֶה.

וְאֵין זֶה רַק בְּעִנְיַן מָקוֹם וּזְמַן אוֹ לְבוּשׁ וְחֶבְרָה, אֶלָּא לִפְעָמִים תּוֹקְפִים אֶת הָאָדָם יִסּוּרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכָּל כְּלָל הָאֱנוֹשׁוּת שֻׁתָּפִים לַנִּסָּיוֹן הַזֶּה, וְנִדְמֶה לוֹ הֲכִי בְּבֵרוּר שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁאֵין הוּא יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם וְלִזְכּוֹת לְקִרְבַת אֱלֹקִים עִם הַבְּעָיוֹת הַלָּלוּ, הַמַּפְרִידוֹת אוֹתוֹ בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי וּבָרוּר מִן הַדְּבֵקוּת בְּחַי הַחַיִּים, וְהוּא מִתְנַצֵּל בְּעַצְמוֹ, הֲרֵי אִם לֹא הָיְתָה לִי הַבְּעָיָה הַזֹּאת וְהַזֹּאת - בְּוַדַּאי הָיִיתִי לוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בְּיִשּׁוּב־הַדַּעַת, וְעוֹשֶׂה הַרְבֵּה טוֹב בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְנִצּוֹל מֵהֲמוֹן עַצְבוּת וּמְרִירוּת וְחֹסֶר שִׂמְחַת הַחַיִּים וְכוּ'.

הַגִּישָׁה הַזֹּאת בָּאָה מֵחֹסֶר הֲבָנָה בְּסִיסִית מַהִי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּמַהוּ גִּלּוּי מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבִכְלָל מָה הִיא הַמַּטָּרָה שֶׁל אָדָם הַיּוֹרֵד לְהַאי עָלְמָא, מִי אָמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה אֶת הַיִּשּׁוּב־הַדַּעַת שֶׁלְּךָ?! הֲלוֹא דַּוְקָא לָכֵן נָתְנוּ לְךָ מִן הַשָּׁמַיִם אֶת הַבְּעָיָה הַזֹּאת וְהַזֹּאת, כְּדֵי שֶׁגַּם מִבְּעָיָה שֶׁכָּזֹאת, וּמֵאָדָם שֶׁכָּזֶה, יַעֲלוּ שַׁעֲשׁוּעֵי אֱמוּנָה אֵין קֵץ, לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ דַּוְקָא מֵעֹמֶק הַחֹשֶׁךְ הַסָּמִיךְ וְהָעָב. וְאָדָם, בִּמְקוֹם שֶׁיָּבִין אֶת זִירַת הַפְּעִילוּת שֶׁלּוֹ, הוּא מִתְקוֹמֵם נֶגֶד הֲדַר כְּבוֹדָהּ שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, וְדוֹמֶה בָּזֶה לְיֶלֶד מַרְדָּן שֶׁלֹּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהַמְּלַמֵּד שֶׁלּוֹ אוֹמֵר לוֹ לַעֲשׂוֹת, לַמְרוֹת שֶׁבָּרוּר שֶׁכָּל מְצִיאוּתוֹ בַּחֵידֶר הִיא מְצִיאוּת שֶׁל טוֹב גָּמוּר, הָעֲשׂוּיָה לְלַמְּדוֹ אֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים וְכוּ' וְכוּ'.

הַנִּמְשָׁל עָמֹק הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה, זֶה לֹא שֶׁהַבְּעָיָה תֵּטִיב אִתּוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא הִיא סוֹד חַיָּיו, הִיא מַטְּרַת שְׁלִיחוּתוֹ, הִיא כָּל הָעִנְיָן שֶׁלּוֹ, וּכְכָזוֹ, הִיא הוֹפֶכֶת מִבְּעָיָה טוֹרְדָנִית לְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת מַמָּשִׁית, וְהָאָדָם זוֹכֶה דַּוְקָא בְּדֶרֶךְ שֶׁכָּזוֹ לְהַגִּיעַ אֶל שְׁלֵמוּתוֹ וְאֶל קִרְבַת אֱלֹקִים חַיִּים, וְאִם יַעֲמִיק הָאָדָם הֵיטֵב הֵיטֵב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, אֵיךְ שֶׁכָּל הַשְּׁלִיחוּת שֶׁל מֶלֶךְ־מַלְכֵי־הַמְּלָכִים שֶׁשָּׁלַח אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַזֶּה, מֵחֲמַת הַטַּעַם הַיָּדוּעַ רַק לוֹ, וְהוּא בְּרִיָּה יְחִידָנִית שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בָּעוֹלָם, וְהַשַּׁחֲרִית, מִנְחָה וְעַרְבִית שֶׁלּוֹ אֵין דֻּגְמָתָן בָּעוֹלָם כְּלָל, וְאֵין מִישֶׁהוּ שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, אֲפִלּוּ דּוֹמֶה בְּדוֹמֶה כִּי אִם הוּא בְּעַצְמוֹ לְבַד, אֲזַי יָבִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הֵם גִּלּוּיִים נִפְלָאִים אֵיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעוֹלָם מוּזָר שֶׁכָּזֶה.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנִּשְׁלַח לְרַגֵּל בְּאֶרֶץ הָאוֹיֵב, וְאֵין אוֹמְרִים לוֹ מִקֹּדֶם מַה לַּעֲשׂוֹת? וְאֵיךְ לִפְעֹל? רַק אוֹמְרִים לוֹ שֶׁמִּדֵּי פַּעַם יַגִּיעוּ אֵלָיו מְסָרִים מֵהַמְשַׁלֵּחַ, וְהוּא כְּבָר יֵדַע מַה לַּעֲשׂוֹת בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִפְנוֹת וְלִפְעֹל – עָלָיו פָּשׁוּט לַעֲבוֹד לְפִי הַכְּלָלִים שֶׁנִּמְסְרוּ בְּיָדוֹ.

כָּךְ מַמָּשׁ הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, אֵין דּוֹמָה עֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּשֶׁהוּא נִמְצָא בְּמַצָּב כָּזֶה, לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּשֶׁהוּא נִמְצָא בְּמַצָּב אַחֵר וְשׁוֹנֶה, רַק הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם מֻשְׁגָחוֹת הֵיטֵב עַל־יְדֵי בּוֹרֵא עוֹלָמִים, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ - הוּא מֵבִין, שֶׁכָּל 'בְּעָיָה' וְכָל נִסָּיוֹן, הֵם מְסָרִים מֵאֵת הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד הַקַּדְמוֹן, שֶׁרוֹצֶה לִרְמֹז לוֹ אֵיךְ לַעֲבֹד אוֹתוֹ בְּכָל־מִינֵי אֳפָנִים.

הַמִּתְרַשֵּׁל בָּזֶה, מֵחֲמַת שֶׁהוּא אוֹמֵר תֵּרוּצִים שֶׁכָּכָה אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם, הוּא כְּמוֹ אֶחָד שֶׁמֵּעִיד עַל כָּךְ שֶׁהוּא בִּכְלָל מְיֻתָּר בָּעוֹלָם – 'בִּשְׁבִיל מַה שָּׁלְחוּ אוֹתְךָ'? 'בִּשְׁבִיל מָה אַתָּה פֹּה'? רַק בִּשְׁבִיל זֶה מַמָּשׁ...

וְיתֵרָה מִזֹּאת, אִם יֵשׁ נִסָּיוֹן כָּזֶה מִן הַשָּׁמַיִם, עָלֶיךָ לִהְיוֹת בָּטוּחַ אַתָּה מְקַבֵּל גַּם כֵּלִים מַתְאִימִים כֵּיצַד לְהִתְמוֹדֵד עִם הָאֶתְגָּר המיוחד הַזֶּה.

סוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, הָאֲמִתִּית וְהַתְּמִימָה, תָּלוּי בְּדָבָר זֶה עַצְמוֹ, לָדַעַת שֶׁהַכֹּל מַמָּשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאֵין שׁוּם דָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, וְחוּץ מִכָּל זֶה, עוֹד מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב מַרְוִיחַ מִי שֶׁחוֹקֵק זֹאת בְּדַעְתּוֹ, כִּי הַחַיִּים שֶׁלּוֹ עַצְמָם, נַעֲשִׂים יְקָרִים וּנְעִימִים יוֹתֵר, הוּא מֵבִין שֶׁיֵּשׁ מַשְׁמָעוּת לְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וְאֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁהוּא סוֹבֵל 'סְתָם', אֶלָּא הַכֹּל מְדֻיָּק בְּיוֹתֵר, לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְמַעַן תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ, וְתִקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם. אַשְׁרֵי מִי שֶׁחַי בְּצוּרָה כָּזֹאת, אַשְׁרֵי לוֹ וְחֶלְקוֹ.​

 

[הייליג]

טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'

י"א סִיוָן, תש"פ​

שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הִיא לָדַעַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פּוֹעֵל מִתּוֹכִי, וְכָל סְבִיבוֹת חַיַּי וּמְאֹרְעוֹתֵיהֶם - הֵם הַטּוֹבָה הַגְּמוּרָה שֶׁל הָאֱלֹקוּת, שֶׁאֵין עוֹד טוֹב מִזֶּה כְּלָל, גַּם הַקְּשָׁיִים שֶׁל הָעוֹלָם – הֵם רַק זִירַת הַפְּעֻלָּה שֶׁלָּנוּ, הֵם לֹא קְשׁוּרִים אֵלֵינוּ בֶּאֱמֶת, אָנוּ מֵעַל זֶה, אֲבָל אֵין לָנוּ אֶת הַכֹּחַ לְהָבִין אֶת זֶה, כִּי אִם בַּהֲמוֹן הִתְבּוֹנְנוּת עַל הַמְּצִיאוּת שֶׁלָּנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבֵרוּר הַדָּבָר הַזֶּה בָּא אַחֲרֵי הֲמוֹן לִבּוּן וְעֹמֶק הַמַּחֲשָׁבָה, לָדַעַת אֵיפֹה אָנוּ, וְלָמָּה אָנוּ, וְאֵיךְ אָנוּ וְכוּ' וְכוּ', וַאֲשֶׁר הַכֹּל הִיא נְקֻדַּת הַחִיּוּת הָאֱלֹקִית שֶׁחָיָה בְּתוֹכֵנוּ, כִּבְיָכוֹל, וְאֵין שׁוּם רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם.

הַרְבֵּה אֲנָשִׁים חוֹזְרִים עַל הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה (תִּקּוּנֵי־זֹהַר מא:): 'אֵין רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם', אֲבָל לַחֲווֹת אֶת הַדְּבָרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ כְּטוֹב גָּמוּר – קָשֶׁה לְמַרְבִּיתֵנוּ, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ חָשִׁים יוֹתֵר אֶת הַמְּצִיאוּת הַמְּזֻיֶּפֶת שֶׁסְּבִיבֵנוּ מֵאֲשֶׁר אֶת הַמְּצִיאוּת הָרוּחָנִית הָאֲמִתִּית, אֶת הָעֹמֶק שֶׁל הַחַיִּים, הַחְוָיָה הֲכִי עֲמֻקָּה שֶׁנִּקְרֵאת 'חַיִּים' - הִיא חֲוָיָה שֶׁל טוֹב גָּמוּר, שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם אִזְכּוּר לָרֹעַ שֶׁעוֹבֵר כְּאִלּוּ עַל הָאָדָם, הַטּוֹב הַזֶּה, הוּא הַנִּיצוֹץ הָאֱלֹקִי שֶׁמִּתְגַּלֶּה לְאָדָם, וְאָז רוֹאֶה אֶת הָאֱמֶת.

הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים חָווּ אֶת הַטּוֹב הַזֶּה כָּל הַזְּמַן, כָּל רֶגַע בַּחַיִּים, לִרְאוֹת בְּטוּב ה', לְהָבִין אֶת הַטּוֹב, גַּם כְּשֶׁהַמַּעֲטָפָה קְצָת שְׁחוֹרָה, וְלֹא מַרְאָה אֶת הַשְּׁקִיפוּת שֶׁל הַטּוֹב הַמֻּחְלָט, אֲבָל מֵרֹב אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – הֵם לֹא רָאוּ רַע, גַּם בִּתְלָאוֹת הַחַיִּים הַקָּשׁוֹת בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁאִם הַבּוֹרֵא הָרַחֲמָן מְסוֹבֵב אֶת זֶה – זֶה בְּוַדַּאי אָמוּר לִהְיוֹת הַטּוֹב הַמֻּחְלָט, עֶצֶם הַטּוֹב, שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם רַע כְּלָל.

הַהֲבָנָה הַזּוֹ, שֶׁלֹּא רַק הַצַּדִּיקִים יְכוֹלִים, אֶלָּא אָנוּ גַּם יְכוֹלִים – זֶה סוֹד הָאֱמוּנָה הָעֲמֻקָּה בַּקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ עִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי (מַלְאָכִי ג, ו): "אֲנִי הֲוָיָ"ה לֹא שָׁנִיתִי"; לֹא חָל שׁוּם שִׁנּוּי בְּהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל חַי הַחַיִּים הַנִּצְחִי, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, גַּם הַיּוֹם, וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ – יָכוֹל גַּם יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְאוֹתָהּ קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, הַנּוֹבַעַת מִדְּבֵקוּת נִפְלָאָה בְּחַי הַחַיִּים, בְּהַרְגָּשַׁת אֱלֹקוּת פְּנִימִית, הַמְּבִיאָה אֶת הָאָדָם 'לְהַסְכִּים' עִם הָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְהוֹדוֹת לוֹ עַל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ, וְגַם הַתְּפִלּוֹת שֶׁלּוֹ הֵן אַחֶרֶת, הֵן מִתּוֹךְ יְדִיעָה, שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, מַה שֶּׁהַשֵּׁם עוֹשֶׂה – זֶהוּ הַטּוֹב.

אֵין זוֹ אַשְׁלָיָה כְּמוֹ שֶׁהַרְבֵּה טוֹעִים חוֹשְׁבִים, זוֹ הִיא הָאֱמֶת עַצְמָהּ, פְּעָמִים רַבּוֹת נִתַּן לִרְאוֹת זֹאת בִּמְצִיאוּת הַחַיִּים הָרֵיאָלִית, אֵיךְ הֲמוֹן דְּבָרִים שֶׁחָשַׁבְנוּ אוֹתָם לְרָעִים וּבִלְתִּי תְּקִינִים, הָפְכוּ לְחֵלֶק מַכְרִיעַ מֵהִתְפַּתְּחוּת הַטּוֹב שֶׁלָּנוּ, מִבְּלִי מֵשִׂים, מַה שֶּׁהָיָה נִרְאֶה לָנוּ אָז כְּלֹא טוֹב, הִתְבָּרֵר כַּטּוֹב הַגָּמוּר, עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ הַפְּרָטֵי פְּרָטִית וְהָרְחִימָאִית עַד אֵין־סוֹף. זוֹ מְצִיאוּת שֶׁכָּל הַמִּתְבּוֹנֵן בִּפְרָטֵי חַיָּיו לַאֲשׁוּרָם – שֻׁתָּף לְהַכָּרָתָהּ.

כְּבָר בְּעֵת הַהִתְמוֹדְדוּת וְהַתְּמוּרָה, הַנִּסָּיוֹן וְהַתְּלָאָה, עָלֵינוּ לְהַצִּיץ לֶעָתִיד הַמִּתְבָּהֵר, בָּרֹבֶד הַסּוֹדִי שֶׁל הַיְּקוּם, אֵין מָקוֹם וּזְמַן, הֶעָתִיד הוּא הָעַכְשָׁו שֶׁל הָעַכְשָׁו, הַטּוֹב הַגָּמוּר קַיָּם כָּעֵת לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, וְאָנוּ יְכוֹלִים לִטְעֹם מִמֶּנּוּ גַּם כָּעֵת. זוֹ לֹא עֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה, הַהַצְלָחָה לִחְיוֹת כָּךְ בָּאָה אַחֲרֵי תִּרְגוּל יוֹם־יוֹמִי אֲמִתִּי – יָמִים וְשָׁנִים, אֲבָל כַּאֲשֶׁר רוֹכְשִׁים אֶת הַתֶּדֶר הַמֻּפְלָא הַזֶּה, הַחַיִּים הוֹפְכִים לְחַוָיָּתִיִּים בֶּאֱמֶת, נוֹשְׁמִים אֶת נְשִׁימַת הַחַיִּים הַנְּכוֹנִים, טוֹעֲמִים מִטּוּב ה'.​

 

[הייליג]

גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ
יא סִיוָן, תש"פ​

רֹב בְּנֵי אָדָם קִבְּלוּ בְּמַתָּנָה אֶת גַּחֶלֶת אֵשׁ הָאֱמוּנָה הַבּוֹעֶרֶת בְּקִרְבָּם, תֵּכֶף בְּלֵדָתָם, מַתָּנָה זוֹ נְתוּנָה בָּהֶם וּבִפְנִימִיּוּתָם. אַךְ כֵּיוָן שֶׁהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא, וְאַף שֶׁהוּא נִדְמֶה כִּתְכוּנָה פְּשׁוּטָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם, אֲבָל בַּפְּנִימִיּוּת הוּא הַשָּׂגָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁהַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הִתְאַוּוּ אֵלֶיהָ, וְהִיא הַכְּלִי לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ אֶת הַנְּבוּאָה, וְהַהִתְקַשְּׁרוּת הַנִּצְחִית אֶל בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים.

כְּשֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים אוֹדוֹת אֱמוּנָה כָּזוֹ, לְמָה הַכַּוָּנָה? הַאִם עַל הַצְהָרַת אֱמוּנָה, שֶׁיְּהוּדִי, בְּרֹב חַסְדֵּי הַשֵּׁם עָלָיו, זוֹכֶה לוֹמַר בְּכָל יוֹם: "אֲנִי מַאֲמִין"? לֹא. לֹא וָלֹא, הָאֱמוּנָה שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים עָלֶיהָ כָּעֵת, הִיא הָאוֹר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַמֵּאִיר בִּקְבִיעוּת עֲצוּמָה בְּתוֹךְ הַלְּבָבוֹת, וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם אַף לְרֶגַע אֶחָד, הַתְּחוּשָׁה הָעֲמֻקָּה, הַקְּבוּעָה וְהַבְּסִיסִית, שֶׁהִנֵּה הַשֵּׁם נִצָּב עָלַי. מִי יָכוֹל לְהִתְפָּאֵר שֶׁהוּא זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה כָּזוֹ, בְּמָקוֹם שֶׁהֵכִינוּ בִּשְׁבִילוֹ אַלְפֵי וּרְבָבוֹת נִסְיוֹנוֹת, דַּוְקָא לְהַשְׁכִּיחַ אֶת הָאֱמוּנָה הַזּוֹ.

יְהוּדִי שֶׁנִּלְחַם, שֶׁמּוּדָע לְכָךְ שֶׁהוּא נִמְצָא בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל קְרַב־דָּמִים בֵּין הָאֱמוּנָה לְהֵפְכָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא יְהוּדִי שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הַמַּדְרֵגָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל אֱמוּנָה. גַּם אָדָם שֶׁנָּפַל לַעֲבֵרוֹת הֲכִי חֲמוּרוֹת, וְהוּא רוֹאֶה אֶת כָּל חַיָּיו כְּלֹא מְדֻיָּקִים בִּכְלָל, שֶׁהִרְבָּה לִפְשֹׁעַ עַד אֵין קֵץ וְאֵין תַּכְלִית, וְלִבּוֹ מַר עָלָיו, אֵיךְ, מֵהַמָּקוֹם שֶׁלִּי, בּוֹ יֵשׁ חֹשֶׁךְ גָּמוּר, אֲנִי יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁלִּבִּי יִפְשֹׁט אֶת הָעַקְמוּמִיּוּת שֶׁלּוֹ, וְיִמָּשֵׁךְ אֶל הָאוֹר וְהָאֱמֶת? הֲרֵי כָּל עֲבֵרָה וְחֵטְא עָשׂוּ מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינִי לְבֵינוֹ. וְהַתְּשׁוּבָה עַל זֶה הִיא פְּשׁוּטָה, כִּי אוֹר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כָּל־כָּךְ גָּדוֹל, שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר כָּל חֲשֵׁכָה שֶׁהִיא, אִם בִּרְצוֹן הָאָדָם מְקַנֵּן נִיצוֹץ שֶׁל מְשִׁיכָה לֶאֱלֹקוּת, עָלָיו לָדַעַת, שֶׁבְּשַׁעְתָּא חֲדָא וּבְרִגְעָא חֲדָא, הוּא קָרוֹב אֶל הָאֱלֹקוּת, וְהַקִּרְבָה הַזּוֹ רַק תֵּלֵךְ וְתִגְדַּל, עַד שֶׁיִּהְיֶה לַאֲבוּקָה שֶׁל אוֹר קָדוֹשׁ, וְיִהְיֶה נִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּתוֹכִיּוּת לְבָבוֹ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ, לֹא רַק מֵהַשָּׂפָה וְלַחוּץ, וְאַף לֹא רַק בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֶלָּא בְּיוֹתֵר בִּפְנִימִיּוּת הַלֵּב, שֶׁמַּמָּשׁ יַרְגִּישׁ מְשִׁיכָה וְגַעְגּוּעִים לָאֱלֹקוּת, הוּא יָבִין שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בְּעֶצֶם, חַי בְּתוֹכוֹ מַמָּשׁ, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, לֹא רַק בְּמוּבָן שֶׁל הוּא וְהָעוֹלָם, אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא צִנּוֹר לְגִלּוּי הָאֱלֹקוּת, כַּאֲשֶׁר הַדָּבָר הַזֶּה מְבֹרָר אֵצֶל הָאָדָם בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר, וּבִבְהִירוּת הַדַּעַת וְהַלֵּב, זוֹכֶה אֶל הַקְּדֻשָּׁה הַגְּדוֹלָה שֶׁל תִּקּוּן עֲווֹנוֹת וְקִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב.

אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ, אָסוּר לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבָה לֹא־נְכוֹנָה, הַגּוֹרֶמֶת לְכָל הַטּוֹב וְהַיְּקָר שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַיְּהוּדִית לְהֵעָלֵם, הַמַּחֲשָׁבוֹת הַלְלוּ אֵינָן הֶגְיוֹנִיּוֹת אֶלָּא הֲסָתוֹת שֶׁל כֹּחוֹת הָרָע שֶׁפּוֹעֲלִים בָּעוֹלָם בִּרְצוֹת הַשֵּׁם לְמַעַן נַסּוֹת אֶת הָאָדָם, הַאִם יֵלֵךְ בְּתוֹרָתוֹ אִם לָאו. כִּי עִקַּר הָעִנְיָן שֶׁבּוֹ מִתְנַסֶּה הָאָדָם הוּא בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה, כָּל חֵטְא הוּא פְּגַם אֱמוּנָה, כָּל תְּזוּזָה מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ - נוֹבַעַת מִשִּׁכְחַת אֱלֹקוּת, וְגַם גּוֹרֶמֶת אוֹתָהּ. וְלָכֵן הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, כִּיּוּן שֶׁבָּרוּר לוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם חַיִּים שֶׁל חֲוָיָה כָּזוֹ, שֶׁל דְּבֵקוּת וְגַעֲגוּעִים אֵין־סוֹפִיִּים לָאֱלֹקוּת, עָלָיו לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הָעֹנֶג הָאֲמִתִּי הַזֶּה, וְלָבוֹא אֶל הָאוֹר הַגָּדוֹל הַמּוּכָן לוֹ, עוֹד מִקֹּדֶם שֶׁיָּרְדָה נִשְׁמָתוֹ לְהַאי עָלְמָא.​

 

[הייליג]

הַחִיּוּת שֶׁל חַי־הַחַיִּים, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ
יב סִיוָן, תש"פ​

הָאוֹר שֶׁל אֱמוּנָה הוּא אוֹר הַדַּעַת, לָדַעַת, כִּי הַשֵּׁם חַי בְּתוֹכֵנוּ, וּמִתּוֹכֵנוּ, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבְיוֹתֵר חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, שֶׁהוּא לֹא אֵיזֶה נִיצוֹץ אוֹ מַשֶּׁהוּ קָטָן וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא הַחִיּוּת הָאֱלֹקִית מַמָּשׁ, חֵלֶק אֱלֹהַּ כִּפְשׁוּטוֹ, וְהַדְּבָרִים הָאֵלּוּ נוֹרָאִים מַמָּשׁ, כִּי נִמְצָא לְפִי זֶה, שֶׁאֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, הִתְלַבֵּשׁ, כִּבְיָכוֹל, בִּבְרִיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל, וְהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם וּמְהַוֶּה אֶת כָּל אֶחָד וְאַחַד, וְאוּלַי אֶפְשָׁר לוֹמַר הַדָּבָר הַנּוֹרָא שֶׁהוּא חַי מִתּוֹכָם, וּבִפְרָט נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל הָאֲצוּלָה מִמְּקוֹם שֶׁהִיא אֲצוּלָה. וְדָבָר זֶה אֵין יָכוֹל אָדָם בָּעוֹלָם לְהָלְמוֹ בַּשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁלּוֹ, כִּי אֵין אֶפְשָׁרוּת לְאָדָם גַּשְׁמִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְהָכִיל אֵיךְ הָאַחְדּוּת הַפְּשׁוּטָה כִּבְיָכוֹל מִתְלַבֶּשֶׁת בְּגוּפִים שֶׁהֵם נִפְרָדִים לְגַמְרֵי מֵאֱלֹקוּת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יְקַיֵּם הַדָּבָר הַזֶּה סְתִירָה כְּלָל אֶל הָאַחְדּוּת הַפְּשׁוּטָה שֶׁל "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" מַמָּשׁ.

"אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹקִים אַתֶּם" (תְּהִלִּים פב, ו) - נְקֻדַּת הָאֱלֹקוּת שֶׁבְּלֵב הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי קַיֶּמֶת שָׁם תָּמִיד, אַף כִּי יְלַכְלֵךְ אֶת עַצְמוֹ כְּפִי שֶׁיְּלַכְלֵךְ, תָּמִיד תִּשָּׁאֵר בּוֹ נְקֻדַּת קְדֻשָּׁה שֶׁל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, נְקֻדַּת הָאֱלֹקוּת, מִשּׁוּם שֶׁאֵין כִּלָּיוֹן לִנְקֻדָּה כָּזוֹ, הִיא מְקוֹר הַחַיִּים שֶׁל כָּל הַיְצוּרִים, וְהִיא נִצְחִית מַמָּשׁ, וְעִם הַיְדִיעָה הַזּוֹ, אָדָם יָכוֹל לַעֲבֹר אֶת זֶה הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם, כִּי תָּמִיד יֵדַע שֶׁקָּדוֹשׁ שָׁרוּי בְּתוֹךְ מֵעָיו. וְגַם הַזְּהִירוּת שֶׁלֹּא לְהַכְתִּים אֶת הַנֶּפֶשׁ תִּתְגַּדֵּל בְּיוֹתֵר עִם הַמַּחֲשָׁבָה הַזּוֹ, שֶׁאָנוּ כָּלִים לָאֱלֹקוּת, וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת בְּטֵלִים לָאֱלֹקוּת, וְאַתָּה הוּא אֶחָד קֹדֶם שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם וְאַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם.

כִּי בַּבְּרִיאָה הָעוֹלָם וְהָאָדָם, לֹא הִתְוַּסֵף שׁוּם דָּבָר בְּכֹחוֹ וּבִגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא אֵינוֹ נִצְרָךְ כְּלָל לִבְרִיּוֹתָיו, וְאֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ 'צָרִיךְ' כִּי הוּא אֵ'ל וְלֹא אָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין בּוֹ חִסָּרוֹן אֲשֶׁר הַשְׁלָמַת הַחִסָּרוֹן הָיְתָה עַל־יְדֵי פְּעֻלָּה מְסֻיֶּמֶת, אוֹ בַּבְּרִיאָה, הַס מִלְּהַזְכִּיר, וְהָאֱלֹקוּת שׁוֹרָה בְּשָׁוֵה אַחַר הַבְּרִיאָה כְּמוֹ קֹדֶם הַבְּרִיאָה, וְאַף שֶׁלְּנֶגֶד עֵינֵינוּ יֵשׁ עַם עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ מֵחֲמַת שֶׁעָלָה בִּרְצוֹנוֹ לְיַסֵּד יְסוֹד כָּזֶה, שֶׁדֶּרֶךְ הַטּוֹב לְהֵטִיב, וְאִם אֵין הֲטָבָה לַבְּרוּאִים, יִהְיֶה חָלִילָה נִקְרָא שֶׁחָסֵר מַשֶּׁהוּ בַּכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה, וְעַל־כֵּן עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, וּבָרָא עוֹלָם עִם בְּרִיּוֹת, שֶׁיְּשַׁבְּחוּ לְפָנָיו וְיַעַבְדוּ אוֹתוֹ כָּל יְמֵיהֶם וְכוּ'.

אֲבָל אֵין לוֹמַר, שֶׁאַחַר שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים שֶׁדֶּרֶךְ הַטּוֹב לְהֵטִיב, אֲזַי אָנוּ מְבִינִים אֶת כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה, כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם יֵדַע אֲמִתִּי אוֹדוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְהוּא נִבְחָן אֶצְלֵנוּ 'אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת' כְּפִי פְּעֻלּוֹתָיו וּכְפִי מַה שֶּׁלָּמַדְנוּ כְּדֵי לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן בִּלְבַד, וְגַם אֶת הַתְּכוּנָה הַזּוֹ שֶׁדֶּרֶךְ הַטּוֹב לְהֵטִיב, בָּרָא הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְהָיָה יָכוֹל שֶׁלֹּא לְבִרְאוֹתָהּ כְּלָל, וְהַכֹּל סוֹדוֹת וּפִלְאֵי פְּלָאוֹת, אֲבָל כָּךְ יִסֵּד אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁדֶּרֶךְ הַטּוֹב לְהֵטִיב. וְכֵיוָן שֶׁהִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁכָּל עֶצֶם מְצִיאוּתֵינוּ כָּאן בָּעוֹלָם הִיא לְמַעַן הַהֲטָבָה הָאֱלֹקִית שֶׁרוֹצֶה לְהֵטִיב, מֵחֲמַת שֶׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ - עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ מְאֹד, וְלִהְיוֹת מְאַפְשְׁרִים לַחַיּוּת הָאֱלֹקִית לִנְבֹּעַ מִתּוֹכֵנוּ בְּלִי שׁוּם מָסָךְ הַמַּבְדִּיל.

כְּשֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי נִסָּיוֹן שֶׁל עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, עָלֵינוּ לְהַרְהֵר בִּמְצִיאוּת הָאֱלֹקִים שֶׁבָּנוּ, אֵיךְ שֶׁאוֹרוֹ רוֹצֶה לְהִתְגַּלּוֹת, כִּבְיָכוֹל, מִתּוֹכֵנוּ, וְרַק שֶׁרוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר בִּבְחִירָתֵנוּ, וְעַל־כֵּן יִסֵּד לָנוּ אֶת כֹּחַ הַבְּחִירָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְאִם נִתְאַפֵּק וְלֹא נַעֲשֶׂה הָעֲבֵרָה – הֲרֵי שֶׁאָנוּ מְאִירִים אֶת כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁחַי בְּתוֹכֵנוּ וְכוּ' וְכוּ', וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וּמִזֶּה נִתְעוֹרֵר מְאֹד לְהַגְבִּיר כֹּחַ הָאֱמוּנָה שֶׁבָּנוּ – לְהִתְחַזֵּק וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד.​

 

[הייליג]

עוֹלָם שֶׁמְּגַלֶּה וּמַסְתִּיר אֱלֹקוּת
יג סִיוָן, תש"פ​

אָנוּ חַיִּים בְּעוֹלָם שֶׁל הַסְתָּרָה וְגִלּוּי, שֶׁמִּצַּד אֶחָד רוֹאִים פִּלְאֵי פְּלָאוֹת אֶת גִּלּוּי אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִצַּד שֵׁנִי חוֹוִים רַק הַסְתָּרָה נוֹרָאָה עַל כָּל דָּבָר וְעִנְיָן, וְלָכֵן אַחַת מֵהָעֲבוֹדוֹת הַיּוֹתֵר יְקָרוֹת וַחֲשׁוּבוֹת שֶׁל אִישׁ יְהוּדִי בְּעִדַּן כָּזֶה, הוּא לְגַלּוֹת אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּדִבּוּרֵי אֱמוּנָה עִם מַכָּרָיו וּמְיֻדָּעָיו, בִּכְתִיבַת חִדּוּשִׁים בֶּאֱמוּנָה.

כִּי זֹאת עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ חִדּוּשִׁים, פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, וְגִלּוּיִים וְהַשָּׂגוֹת עַד אֵין קֵץ וְאֵין תַּכְלִית, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא בְּעֶצֶם הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, לֹא כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים הֲמוֹן עַם, שֶׁזֶּה דִּבּוּר פָּשׁוּט שֶׁל מַאֲמִין שֶׁקִּבֵּל מִמַּאֲמִין וְכוּ', שֶׁאָכֵן אָמְנָם זֶה יְסוֹד הָאֱמוּנָה, בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, אֲבָל עֲמְקֻתָהּ – עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ.

וְרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (חַיֵּי־מוֹהֲרַ"ן סִימָן תכ): 'טוֹב מְאֹד מִי שֶׁזּוֹכֶה לִכְנֹס וּלְטַיֵּל עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְשָׁם יֵשׁ הֵיכָלוֹת וַחֲדָרִים וְהוּא נִכְנַס וּמְטַיֵּל עַצְמוֹ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמִפָּלָטִין לְפָלָטִין. וְיֶשׁ שָׁם דְּרָכִים כְּבוּשִׁים נִפְלָאִים מְאֹד וּמִשָּׁם נִכְנָסִין וּמְטַיְּלִין בְּבִטָּחוֹן וְכוּ', וְאַחַר־כָּךְ נִכְנָסִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אַשְׁרֵי הַנִּכְנָס וּמְטַיֵּל שָׁם'; וּמֵהַדִּבּוּר הַזֶּה נוֹכְחִים לִרְאוֹת, כִּי יֵשׁ הֵיכָלוֹת, הַיְנוּ יְדִיעוֹת כְּלָלִיּוֹת, וַחֲדָרִים, שֶׁהֵן נְקֻדּוֹת יוֹתֵר מְמֻקָּדוֹת, וְיֵשׁ פָּלָטִין, שֶׁזֶּהוּ אַרְמוֹן מַרְהִיב שֶׁל הֲמוֹן לִקּוּטֵי אֱמוּנָה, וְיֵשׁ דְּרָכִים כִּבּוּשִׁים, הַיְנוּ הַשָּׂגוֹת שֶׁכְּבָר הִשַּׂגְתָּ, וְאַתָּה הוֹלֵךְ עוֹד וָעוֹד, כּוֹבֵשׁ מֻצָּב אַחַר מֻצָּב, עַד שֶׁנַּפְתֻּחִים לְךָ עוֹד פְּתָחִים לְדַרְכֵי הַבִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם וְעוֹד עִנְיָנִים נִפְלָאִים.

הָאֱמוּנָה הִיא תְּפִיסַת עוֹלָם, הִיא הֲבָנַת הַמְּצִיאוּת לַאֲשׁוּרָהּ, כַּאֲשֶׁר אָדָם דָּבֵק בָּהּ בֶּאֱמֶת, הוּא לוֹמֵד אֶת הָעוֹלָם וְהָעוֹלָם מְלַמֵּד אוֹתוֹ בְּלִי סוֹף, מִמָּקוֹם מְדֻקְלָם וְרָדוּד, הוּא עוֹלֶה וּמִתְעַלֶּה לִרְאִיָּה וְלַהֲבָנָה מֻשֶּׂגֶת מַמָּשׁ, אִם אָדָם עֲדַיִן לֹא חָשׁ אֶת מְצִיאוּת הַשֵּׁם לָמוּל עֵינָיו – זֶה סִימָן שֶׁהוּא לֹא דָּבֵק מַסְפִּיק, מְאֹרָעוֹת הַחַיִּים וְהָעוֹלָם מַצִּיבִים לְפִתְחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, מִבְחָנִים שׁוֹנִים לִבְדֹּק אֶת מִדַּת דְּבֵקוּתוֹ בָּאֱמוּנָה, הַיְנוּ דְּבֵקוּתוֹ בְּמֶלֶךְ הָעוֹלָם.

כָּל מִבְחָן הוּא שִׁעוּר, כָּל נִסָּיוֹן הוּא לִמּוּד, אֵין דָּבָר שֶׁנַּעֲשָׂה עִם הָאָדָם הַתַּחְתּוֹן סְתָם כָּךְ, הַכֹּל קָשׁוּר לְעוֹלָמוֹת עִלָּאִיִּים וּכְמוּסִים, כְּגֹדֶל הַהַסְתָּרָה וְאִי הַיְּדִיעָה, כָּךְ גֹּדֶל הַקֹּשִׁי שֶׁל הַהִתְמוֹדְדוּת עִם כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וְזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּזִּכָּרוֹן תָּמִיד, כְּשֶׁאָנוּ חוֹוִים אֵיזֶה קֹשִׁי, נִסָּיוֹן אוֹ תְּמוּרָה, עָלֵינוּ לִזְכֹּר, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין זוֹ הִתַּקְלוּת עִם הַמְּצִיאוּת, אֶלָּא זֶהוּ בֵּרוּר וְזִכּוּךְ הַקִּרְבָה הָאֲמִתִּית שֶׁלָּנוּ עִם בּוֹרֵא עוֹלָם, כְּשֶׁאָדָם קוֹלֵט אֶת הַדָּבָר הַבְּסִיסִי הַזֶּה, נִהְיִים לוֹ הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים בַּחַיִּים כְּקַלִּים יוֹתֵר, אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת הַשֵּׁם בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים שֶׁלּוֹ.

עוֹלָם שָׁלֵם שֶׁל תְּמוּרוֹת וְנִסְיוֹנוֹת יֶשׁ לוֹ מַשְׁמָעוּת אַחַת – אֱמוּנָה! אֵמוּן וְהִתְמַסְּרוּת לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, הַהֵיכָלוֹת הַנַּ"ל שֶׁעֲלֵיהֶם דֻּבַּר בְּחַיֵּי־מוֹהֲרַ"ן, נִפְתָּחִים כַּאֲשֶׁר אָנוּ זוֹכִים לִרְאוֹת וְלִלְמֹד אֶת הַהֵיכָל הַזֶּה, אֲזַי נִפְתָּח עוֹד הֵיכַל, וְעוֹד פָּלָטִין וְחֶדֶר, עוֹד תּוֹבָנָה וְעוֹד הַשָּׂגָה, הַתַּהֲלִיךְ הַדִּינָמִי הַזֶּה הַפּוֹעֵל בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אָמוּר לִהְיוֹת עֵרָנִי וְדָרוּךְ, לִבְדֹּק אֶת הַשְּׁמִיעָה הָרוּחָנִית שֶׁלָּנוּ מוּל הָרְמָזִים הַמֻּפְרָחִים לְעֵינֵינוּ לְלֹא הֶרֶף, רוֹצִים לְקָרֵב אוֹתָנוּ אֶל הַבּוֹרֵא, לְהַטְעִים לָנוּ מֵהַטַּעַם שֶׁל הַתַּעֲנוּג הָעֶלְיוֹן, לֹא נַסְכִּים לְהַקְשִׁיב?

הָאָדָם עוֹבֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה הֲמוֹן תְּמוּרוֹת וְנִסְיוֹנוֹת, וְאַחַת הִיא הַבְּחִירָה בְּיָדוֹ, אִם לִרְאוֹת אֶת הַדְּבָרִים כְּקֹשִׁי הַחַיִּים, אוֹ שֶׁמָּא לְהַבִּיט עַל הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל כָּל זֶה, וְלִרְאוֹת אֶת הַשֵּׁם מִכָּל פִּנָּה וְצַד, שֶׁאָז הַכֹּל נִהְיֶה אַחֶרֶת, הַסֵּבֶל נֶעְלָם וּמִזְדַּחֵל אֶל הַחַיִּים מִין עֹנֶג בִּלְתִּי מֻכָּר, עֹנֶג שֶׁל קִרְבַת אֱלֹקִים שֶׁנִּרְכָּשׁ בְּעָמָל, וּבְדִלּוּג מֵעַל אַלְפֵי מַהֲמוּרוֹת וּמְנִיעוֹת. הַזֹּהַר־הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר (הַקְדָּמָה ד.): 'מָאן מִנְכוֹן דִּי חֲשׁוֹכָא מְהַפְּכָן לִנְהוֹרָא וְטָעֲמִין מְרִירָא לְמִתְקָא עַד לָא יֵתוּן הָכָא. מָאן מִנְּכוֹן דִּמְחַכָּאן בְּכָל יוֹמָא לִנְהוֹרָא דְּנָהִיר', [מִי מִכֶּם, שֶׁאֶת הַחֹשֶׁךְ מְהַפְּכִים לְאוֹר, וְטוֹעֲמִים בִּמְרִירוּת אֶת הַמְּתִיקוּת, עוֹד לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹאוּ לְכָאן, לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, מִי מִכֶּם שֶׁמְּחַכִּים בְּכָל יוֹם לָאוֹר שֶׁיָּאִיר]. זֹאת לֹא תּוֹרַת הַהִתְחַזְּקוּת לְבַד, אֶלָּא זוֹ הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה, שֶׁבְּכָל חֹשֶׁךְ יֶשׁ אוֹר, וּבְכָל מְרִירוּת יֵשׁ מְתִיקוּת, וְיֵשׁ לְמַה לְּחַכּוֹת וּלְצַפּוֹת.

הַכֹּחַ הַזֶּה לִחְיוֹת כָּךְ – מְקַבְּלִים עַל־יְדֵי אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וְאֵין שׁוּם טָעוּת וְפַשְׁלָה בָּעוֹלָם, הַכֹּל מְדֻיָּק כָּל־כָּךְ, אַשְׁרֵי הַזּוֹכָה לְהַכְנִיס דְּבָרִים אֵלּוּ בִּלְבָבוֹ, וְאָז טוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים, בָּזֶה וּבַבָּא.​

 

[הייליג]

פְּשִׁיטוּת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ
יוֹם שֵׁנִי, לְסֵדֶר בְּהַעֲלוֹתְךָ, י"ד סִיוָן, תשע"ח​

הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁבְּכָל פְּלָאוֹת הַבּוֹרֵא, הוּא הַמְּצִיאוּת הַמּוּזָרָה הַזּוֹ, שֶׁיָּכוֹל בִּכְלָל לִהְיוֹת נִסָּיוֹן עַל אֱמוּנַת מְצִיאוּת הֲוָיָ"ה, בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁבָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הֲרֵי בַּמַּחֲשָׁבָה הַפְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר, שֶׁל יֶלֶד קָטָן אֲפִלּוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל יָשָׁר, כָּל אֶחָד מֵבִין, שֶׁאֵין יְכֹלֶת לַנִּמְצָא לְהִמָּצֵא בְּלִי סִבָּה שֶׁתְּסוֹבֵב אֶת מְצִיאוּתוֹ, וְזֶהוּ אֲפִלּוּ עַל נְיָר קָטָן הַנִּמְצָא עַל הָרִצְפָּה, שֶׁכָּל אֶחָד מֵבִין שֶׁמִּישֶׁהוּ גָּרַם לַנְּיָר הַזֶּה לְהִמָּצֵא שָׁם, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן עוֹלָם וּמְלֹאוֹ וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, וְהָרַעַשׁ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר כָּל פְּרָט בָּעוֹלָם זֶה עוֹשֶׂה – בְּוַדַּאי בְּלִי סָפֵק שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁיֵּשׁ מַמְצִיא שֶׁמַּמְצִיא אֶת כָּל הַנִּמְצָאוֹת.

וְהַפֶּלֶא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵין לוֹ פֵּשֶׁר, וְהוּא בְּגֶדֶר נֵס מַמָּשׁ, וְרַק הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּעַצְמוֹ עָשָׂה זֹאת מֵעַצְמוֹ, לְמַעַן הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן, שֶׁיִּתָּכֵן בִּכְלָל לַחֲשֹׁב לְהֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה הַזֹּאת, שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּעוֹלָם שֶׁבָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, אֲבָל בִּמְצִיאוּת יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם בְּגֶדֶר בְּנֵי דַּעַת, שֶׁחוֹשְׁבִים וּבְטוּחִים לְהֵפֶךְ עִם כָּל מִינֵי לְשׁוֹנוֹת שֶׁל הֶסְבֵּרִים וְכוּ', וְעִנְיָן זֶה הוּא פֶּלֶא הֲכִי גָּדוֹל מִפִּלְאוֹת הַבְּרִיאָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִסְתַּתֵּר בַּבְּרִיאָה, וְטַעַם נִפְלָא יֵשׁ בַּדָּבָר, כְּדֵי שֶׁהַבְּרוּאִים יִזְכּוּ אֶל הַדְּבֵקוּת עַל־יְדֵי בְּחִירָתָם דַּיְקָא.

מִצַּד אֶחָד, הַפְּשִׁיטוּת הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת, יֵשׁ בְּכֹחָהּ לְהַקִּיף אֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם לְמוּדָעוּת שֶׁל קִרְבַת אֱלֹקִים, שֶׁהֲרֵי אִם הָיוּ צְרִיכִים שֵׂכֶל עָמוֹק וְנִפְלָא כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֲזַי רַק הַחֲכָמִים בְּיוֹתֵר הָיוּ יְכוֹלִים לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וְהָיָה הָעוֹלָם חָסֵר אֶת הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה, וְאֵיךְ יוּכְלוּ הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים לֵהָנוֹת מֵהָאוֹר הָעֶלְיוֹן, שֶׁזּוֹכִים לוֹ בַּעֲלֵי הָאֱמוּנָה, כִּי הֲרֵי לֹא הָיוּ לָהֶם אֶת הַכִּשְׁרוֹנוֹת לָזֶה.

עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַה שֶּׁעָשָׂה, שֶׁמִּצַּד אֶחָד מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ נִגְלֵית לְכָל הָעוֹלָם, הַכֹּל רוֹאִים אֶת הָעֵצִים צוֹמְחִים וְאֶת הַפְּרָחִים מְלַבְלְבִים, וְהַכֹּל רוֹאִים אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַפְרִיחַ טְלָלִים וּמוֹרִיד גְּשָׁמִים, וְנוֹלָדִים יְלָדִים וַאֲנָשִׁים מֵתִים, וְהַכֹּל זָז וְתוֹסֵס, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁכָּל זֶה יֵעָשֶׂה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא יֵשׁ מַנְהִיג לַבִּירָה, וּמִי שֶׁרַק מִתְבּוֹנֵן בִּפְשִׁיטוּת רוֹאֶה זֹאת בְּעֵינָיו הַחוּשִׁיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁיֵּשׁ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי כָּל הַמְּצִיאוּת נִמְצֵאת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ.

וְיַחַד עִם זֹאת, מֻנַּחַת בְּחִירָה נוֹרָאָה וַאֲיוּמָה עַל שִׁכְחַת הַבּוֹרֵא, שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמַּחֲצִיפִים פְּנֵיהֶם מוּל הַדְרַת גָּדְלוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, מַמָּשׁ הֶעָזָה מוּל פָּנָיו הַנּוֹכְחוֹת בְּעוֹלָמוֹ, וּמֵהֶם אֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים כְּלָל, וּבָרוּךְ הוּא אֱלֹקֵינוּ שֶׁהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ, אֲבָל גַּם אֲנַחְנוּ, מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, בְּחַיֵּינוּ הַפְּשׁוּטִים, בַּיּוֹם יוֹם שֶׁלָּנוּ, אָנוּ עֲלוּלִים לָבוֹא בְּנָקֵל אֶל שִׁכְחַת הַבּוֹרֵא, שֶׁזֶּה נוֹרָא וְאָיוֹם לֹא פָּחוֹת. הָבָה וְנִתְבּוֹנֵן בָּזֶה, נִמְצָאִים בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא נֶהֱנִים מִכָּל מַה שֶּׁהוּא נוֹתֵן בְּעוֹלָמוֹ, וּפָשׁוּט שׁוֹכְחִים שֶׁיֵּשׁ בַּעַל הַבַּיִת לָעוֹלָם, וַעֲלוּלִים אַף לְהַמְרוֹת עֵינַי כְּבוֹדוֹ, אֵין זֶה אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בְּחִירָה נוֹרָאָה בָּעוֹלָם.

מֵהַבְּחִירָה בְּעַצְמָהּ, יָכוֹל אָדָם לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בֶּאֱמוּנָה, וּלְהָבִין שֶׁכָּל מַטְּרָתוֹ בָּעוֹלָם הִיא לְגַלּוֹת אֶת הַבְּחִירָה הַזֹּאת, לְהָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה וְהַמִּכְסֶה שֶׁיֵּשׁ עַל אֱלֹקוּת וְלִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל זֹאת, מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁאוֹפֵף אוֹתוֹ, מִתּוֹךְ הַיְרִידוֹת הֲכִי גְּדוֹלוֹת, מִתּוֹךְ הַכְּפִירָה הָאֲיֻּמָה שֶׁמְּסַבֶּבֶת אוֹתוֹ, בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁל הִתְגַּלּוּת אֱמוּנָה, הַכֹּל נִגְלֶה בְּאוֹר בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים, כִּי כָּאָמוּר, אַף כִּי "אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים" (תְּהִלִּים פט, ו), וְאַף כִּי עֹמֶק הָאֱמוּנָה הוּא עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנָּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּרֶגַע קַל שֶׁל פְּשִׁיטוּת הֲכִי גְּדוֹלָה, יָכוֹל כָּל אָדָם, בְּאֵיזֶה מַצָּב שֶׁהוּא, לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה בָּרָה וּבְהִירָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

אַשְׁרֵנוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ שֶׁמֶּלֶךְ הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא, בָּחַר בָּנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מֵהַמָּקוֹם הֲכִי נָמוּךְ בְּכָל עוֹלָמוֹתָיו, בְּאֵזוֹר הַחֻצְפָּה הַבִּלְתִּי יֵאָמֵן, נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ בְּכָל עֵת, עַל־יְדֵי מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת, עָלֵינוּ לְהָבִין כִּי זוֹ זְכוּת עֲצוּמָה לַנְּשָׁמָה שֶׁנִּמְצֵאת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמַכִּירָה אֶת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, וְאֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ, וַאֲשֶׁר לָכֵן חָרַד עַל הָעוֹלָמוֹת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁתִּהְיֶה בְּרִיָּה קְטַנָּה וּשְׁפֵלָה וַאֲפֵלָה, מַכִּירָה אֶת בּוֹרְאָהּ וּמִשְׁתַּדֶּלֶת לְהִדָּבֵק אֵלָיו, אַשְׁרֵנוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ.

מִכָּאן, שֶׁעָלֵינוּ לֹא לְהִשָּׁבֵר כְּלָל בְּעֵת הַסְתָּרָה, אוֹ בְּעֵת הַיְרִידָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁמִּכֹּחָהּ הִסְתִּירוּ מַעֲשָׂיו אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנִפְרָד מִן הַדְּבֵקוּת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף שֶׁצָּרִיךְ לְמַהֵר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אַךְ צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי גַּם בַּמָּקוֹם הֲכִי חָשׁוּךְ, בְּרֶגַע אֶחָד אֶפְשָׁר לְהַמְלִיךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל כָּל רְמַ"ח אֵבָרָיו וּשְׁסָ"ה גִּידָיו וּלְהָאִיר אֶת נַפְשׁוֹ בְּאוֹר הַחַיִּים.​

 

[הייליג]

הָאֶפְשָׁרוּת לִזְכִירַת הַבּוֹרֵא בִּתְמִידוּת
ט"ו סִיוָן, תש"פ​

שִׁכְחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לַמְרוֹת שֶׁהִיא צָרָה קְרִיטִית בְּיוֹתֵר, כִּי בְּגִינָהּ שׁוֹכְחִים אֵיפֹה אָנוּ נִמְצָאִים, וְהַמַּעֲשִׂים גַּם אֵינָם עוֹלִים יָפֶה וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהִיא אֱנוֹשִׁית וְטִבְעִית, כִּי כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה עָלוּל לִשְׁכֹּחַ תָּמִיד, וְשׁוּב יַחֲזֹר וְיִזְכֹּר, וְיַעֲמֹל כָּל יְמֵי חַיָּיו עַל הַזִּכָּרוֹן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. שֶׁהָאֱמוּנָה לֹא תִּהְיֶה רַק בְּרָמַת הַדַּעַת, אֶלָּא תִּפְעָל אֶת פְּעֻלָּתָהּ לְטוֹבָה בַּיּוֹם יוֹם, שֶׁאָדָם יִרְאֶה, כִּבְיָכוֹל, אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ פָּנִים אֶל פָּנִים, וְיִרְצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ תָּמִיד, וּמַה שֶּׁהוּא לֹא רְצוֹנוֹ – שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ כְּלָל וּכְלָל, לֹא מִתּוֹךְ כְּפִיָּה וְכֹרַח, אֶלָּא מֵחֲמַת רְאִיַּת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְנֶגֶד עֵינָיו.

בְּסוֹפָם שֶׁל הַמַּאֲבָקִים הַלָּלוּ, אִם אָכֵן הֵם מִתְרַחֲשִׁים בַּיּוֹם יוֹם, הֲרֵי שֶׁהָאָדָם צוֹבֵר יְמֵי אֵמוּן מַשְׁפִּיעִים בְּיוֹתֵר, וְהוּא זוֹכֶה לִזְכֹּר אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּאֹפֶן קָבוּעַ, הוּא עֵר לָעֻבְדָּה שֶׁהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו, הוּא מְדַבֵּר וְחוֹשֵׁב עַל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, הוּא שׁוֹמֵעַ וְחוֹשֵׁב עַל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, הוּא מְהַרְהֵר וְחוֹשֵׁב וּבְמַדָּעוֹ נִמְצָא הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אוֹכֵל, שׁוֹתֶה, יָשֵׁן, בּוֹעֵל, מְטַיֵּל וְכוּ' – הַכֹּל עִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הַנִּמְצָא, אֹרַח קֶבַע, בְּלִבּוֹ. וְהַכֹּל כִּי פָּתַח בְּמִלְחֶמֶת הַזִּכָּרוֹן, וְכָךְ עָבְרוּ עָלָיו הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים.

כַּאֲשֶׁר יָבוֹא אָדָם לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, יְחַפְּשׂוּ אֶת הַזְּמַנִּים בָּהֶם חָשַׁב מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אֵלּוּ הֵם זְמַנִּים שֶׁל חַיִּים אֲמִתִּיִּים וְנִצְחִיִּים, לֹא יִשָּׁאֵר מִן הָאָדָם כְּלוּם, כִּי אִם קִרְבָתוֹ לַבּוֹרֵא, הַהִזְדַּמְּנוּת הַפִּלְאִית שֶׁיֵּשׁ לְקָרוּץ מֵחֹמֶר לְהִתְקָרֵב אֶל הַבּוֹרֵא, הִיא מֵחֲמַת הַנְּשָׁמָה הָאֱלוֹקִית שֶׁחָיָה בְּתוֹכוֹ, וְעִמָּהּ הוּא עָתִיד לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא הָעֹנֶג הֶעָצוּם שֶׁיֵּשׁ לַנְּשָׁמוֹת אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם מֵעָלְמָא דְּשִׁיקְרָא, וְכָל עִקַּר יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֹנֶג הַנִּצְחִי הַלָּזֶה – הוּא כְּפִי מִדַּת הַזִּכָּרוֹן הַקָּדוֹשׁ שֶׁחָשַׁב יְהוּדִי מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְכַמָּה שֶׁחָשַׁב, וְאֵיךְ שֶׁחָשַׁב, וְאֵיךְ הָיוּ הַחַיִּים שֶׁלּוֹ בְּגִין כָּךְ.

הָאָדָם חוֹשֵׁב, שֶׁעִנְיָן זֶה הוּא לְבַעֲלֵי הַשָּׂגָה, גְּבוֹהִים וּמֻפְלָגִים בְּמַעֲלָה, מִי שֶׁחוֹשֵׁב תָּמִיד עַל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ? אֵיךְ יִתָּכֵן לִזְכּוֹת לָזֶה, אֲנָשִׁים מְגֻשָּׁמִים וּפְשׁוּטִים כָּמוֹנוּ? וְהַתְּשׁוּבָה עַל כָּךְ הִיא, שֶׁבֶּאֱמֶת אָנוּ חוֹשְׁבִים עָלָיו יִתְבָּרַךְ, הַתּוֹדָעָה שֶׁלָּנוּ הִיא כָּזוֹ, הַהֲוָיָה הַפְּנִימִית שֶׁלָּנוּ הִיא אֱלֹקוּת, אֶלָּא שֶׁאָנוּ לֹא יוֹדְעִים לִקְרֹא לָהּ בְּשֵׁם, אָנוּ רוֹאִים אֶת עַצְמֵנוּ כְּיֵשׁוּת נִפְרֶדֶת, אָנוּ דּוֹאֲגִים לָהּ מְאֹד, אֵין לָנוּ אֶת הַיְּכֹלֶת לְהָבִין שֶׁהִיא עֶצֶם אֱלֹקוּת מַמָּשׁ, וְהָאֱלֹקִים יוֹשֵׁב בְּתוֹכֵנוּ וּפוֹעֵל מִתּוֹכֵנוּ, כִּבְיָכוֹל.

עֶצֶם הַיְּדִיעָה הָעֲמֻקָּה עַל הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ – שֶׁהַחַיִּים שֶׁלָּנוּ הֵם חַיִּים שֶׁל חַי־הַחַיִּים, פּוֹעֶלֶת אֶת הַזִּכָּרוֹן הַקָּבוּעַ, שֶׁנּוּכַל לִחְיוֹת לְפִי הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, וְנַמְעִיט כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר מֵשִּׁכְחַת הַבּוֹרֵא. גַּם זוֹ הַטִּבְעִית. מִשּׁוּם שֶׁהַטֶּבַע שֶׁלָּנוּ יִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת קְדוֹשָׁה שֶׁל אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת, וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין, שֶׁלֹּא הָיָה מֵנִיחַ בּוֹרֵא עוֹלָם נְשָׁמוֹת בְּהַאי עָלְמָא בְּלִי לָתֵת לָהֶם אֶת הַכֵּלִים לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וְזוֹכְרִים אֶת מְצִיאוּתוֹ. וְכָל מַה שֶּׁזֶּה קָשֶׁה כָּל־כָּךְ – הוּא רַק לִפְנֵי שֶׁרוֹכְשִׁים אֶת הַמְּיֻמָּנוּת שֶׁל הַתְּפִישָׂה הַזּוֹ, וְאַחַר יָמִים וְשָׁנִים שֶׁל רְגִילוּת מַתְמֶדֶת – הַמְּשִׁיכָה אַחַר תַּעֲנוּג כָּל הַתַּעֲנוּגִים מְבִיאָה אֶת הַנִּמְשָׁךְ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ לְתַעֲנוּג עֶלְיוֹן וְעָרֵב עַד מְאֹד, שֶׁלֹּא מֵעָלְמָא הָדֵין, תַּעֲנוּג שֶׁלֹּא הִכִּיר מֵעוֹלָמוֹ הַחָמְרִי, אֶלָּא הֲנָאָה מְזֻכֶּכֶת וּצְרוּפָה; אַשְׁרֵי הָרוֹאֶה עוֹלָמוֹ בְּחַיָּיו.​

 

[הייליג]

לְהַפְסִיק אֶת הַנְּפִילוֹת
ט"ז סִיוָן, תש"פ​

מוּבָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן' (חֵלֶק א, סִימָן קח): "זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה" (תְּהִלִּים נא, יט).‏ הִנֵּה יָדוּעַ כִּי עוֹלָה בָּאָה עַל הִרְהוּר הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל כ, לב): "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם" (וַיִּקְרָא־רַבָּה ז, ג). הַיְנוּ שֶׁעוֹלָה בָּאָה עַל הִרְהוּרֵי הַלֵּב, שֶׁשָּׁם מִשְׁכַּן הָרוּחַ. 'וְאֵין הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְצָרֵף מַחֲשָׁבָה לְמַעֲשֶֹה, בַּר מֵהִרְהוּרֵי עַכּוּ"ם' (קִדּוּשִׁין מ.). וְהִרְהוּר עַכּוּ"ם שַׁיָּךְ אֵצֶל כָּל אָדָם, הַיְנוּ מַה שֶּׁמַּתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, אוֹ מִתְבּוֹדֵד אֶת עַצְמוֹ, וּבְאֶמְצַע הַתְּפִלָּה אוֹ הַהִתְבּוֹדְדוּת נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, זֶהוּ בְּחִינוֹת הִרְהוּרֵי עַכּוּ"ם. כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת בָּאִין מֵחֲמַת קִלְקוּל הָאֱמוּנָה. וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל הָאֱמוּנָה, נִמְצָא מַחֲזִיר פָּנָיו מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה א, ד): "נָזֹרוּ אָחוֹר", וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, נִמְצָא הוּא אָחוֹר בְּאָחוֹר.

וְצָרִיךְ לְהָבִיא עַל זֶה עוֹלָה. וּבְחִינוֹת עוֹלָה הוּא כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת רוּחוֹ בְּקִרְבּוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ וְחוֹשֵׁב בְּעַצְמוֹ אֵיךְ נָפַלְתִּי וְנִשְׁלַכְתִּי מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ. שֶׁהָיִיתִי בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ כָּזֶה, וְעַכְשָׁו, נָפַלְתִּי וְהֶחֱזַרְתִּי פָּנַי מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְנִשְׁאַרְתִּי אָחוֹר בְּאָחוֹר. וּמְרַחֵם עַל עַצְמוֹ, כִּי אֵין רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ; עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ, וְעַיֵּן שָׁם עוֹד.

אֶת הַמִּלִּים הַלָּלוּ, שֶׁכָּל הַנְּפִילוֹת הֵן פְּגַם אֱמוּנָה, עָלֵינוּ לְשַׁנֵּן הֲמוֹן פְּעָמִים לְעַצְמֵנוּ, אָדָם שֶׁקָּשׁוּר אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְיוֹדֵעַ בְּכָל רֶגַע שֶׁה' אִתּוֹ עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ נְפִילָה, וְאַף אִם הַנְּפִילָה הִיא בְּרוּחָנִיּוּת, וְהוּא מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא הִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אָכֵן, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁנָּפַל – שָׁכַח אֶת הַבּוֹרֵא, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲבָל עֲדַיִן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ, וְאָסוּר לוֹ לָתֵת לַנְּפִילָה מַשְׁמָעוּת מֵעֵבֶר לְמַה שֶּׁהָיְתָה, כִּי אִם הָיָה קִלְקוּל אֱמוּנָה, אָז נַנְצִיחַ זֹאת? נַמְשִׁיךְ אֶת הַנְּפִילָה? הֲרֵי תֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם מִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה, הוּא זוֹכֵר אֶת הַתּוֹרָה, נִזְכָּר בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע בָּטְלָה מִמֶּנּוּ הַנְּפִילָה, וְעָלָיו לִזְכֹּר וְלָדַעַת זֹאת.

הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ הֵם חַיִּים שֶׁל דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, עָלֵינוּ לַחֲשֹׁב עַל עַצְמֵנוּ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ כָּל הַזְּמַן שְׁרוּיִים בִּתְפִלָּה אֲרֻכָּה וּמִתְמַשֶׁכֶת אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כָּל צַעַד בְּחַיֵּינוּ הוּא צַעַד מַשְׁמָעוּתִי, שֶׁל קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב, גַּם כְּשֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, בְּפַרְנָסָה, אוֹ בִּשְׁאָר צָרְכֵי הַחַיִּים, עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁאֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁבְּאוֹתָם זְמַנִּים אָנוּ מְנֻתָּקִים מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא אָנוּ חַיָּבִים לִרְאוֹת אֶת כָּל זֹאת כַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מַמָּשׁ. וְשָׁם, בְּתוֹכְכֵי כָּל הָרִיצוֹת הַלָּלוּ לְעֵבֶר הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלָּנוּ, עָלֵינוּ לִהְיוֹת מוּדָעִים לִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא שֶׁבְּלִבֵּנוּ, עָלֵינוּ לִזְכֹּר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִם חָלִילָה שׁוֹכְחִים – זוֹ הִיא נְפִילָה. אַף שֶׁאֵין בָּהּ חֵטְא מֻצְהָר וּמֻחְצָן.

אָמְנָם, אִם אָנוּ נִכְשָׁלִים בַּעֲבֵרוֹת, אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁרַק עַכְשָׁו נָפַלְנוּ, אֶלָּא כָּל הָעֲבֵרוֹת הֵן 'תּוֹצָאָה' שֶׁל הַחֵטְא הַגָּדוֹל וְהַכּוֹלֵל יוֹתֵר – שֶׁאָנוּ שָׁכַחְנוּ מִי אֲנַחְנוּ, וְסָחָה דַּעְתֵּנוּ מֵהַדְּבֵקוּת הַקְּבוּעָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לִזְכֹּר אֶת הַשֵּׁם זֶה הַחַיִּים עַצְמָם, זֶה לֹא אֵיזוֹ חֲרִישַׁת קְמָטִים מְיֻחֶדֶת בַּמֵּצַח אוֹ תְּנוּעוֹת מְשֻׁנּוֹת וְכוּ', דְּבֵקוּת וְזִכָּרוֹן הַבּוֹרֵא, זֶהוּ לְהָפִיחַ חִיּוּת בְּגַחֶלֶת הָאֱמוּנָה הַלּוֹחֶשֶׁת בַּלֵּב. כְּשֶׁהִיא נִכְבֵּית – זוֹ הִיא נְפִילָה. כִּי אֵין נְפִילָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵשִּׁכְחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

רַבֵּנוּ זַ"ל נוֹתֵן לָזֶה עֵצָה מַעֲשִׂית מַמָּשׁ, לְהִתְבַּיֵּשׁ... לְהָבִין שֶׁהָיִיתִי בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד, שֶׁאֲנִי יְהוּדִי שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בִּרְצוֹתִי אוֹ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹתִי, אֱלֹקִים חַיִּים דָּבוּק בִּי, מְחַיֶּה אוֹתִי, וְחַי מִתּוֹכִי, זֶה שֶׁאֲנִי שָׁכַחְתִּי מִזֶּה, זוֹ הִיא בּוּשָׁה נוֹרָאָה וַעֲצוּמָה בְּיוֹתֵר.

צָרִיךְ לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ... כִּי אֵין רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ... הָבָה וְנִתְעַמֵּק בַּמִּלִּים הַלָּלוּ, בְּכָל הָעוֹלָם יֵשׁ צָרוֹת וְיִסּוּרִים, תְּלָאוֹת וּמְצוּקוֹת, הִתְמוֹדְדוּיוֹת קָשׁוֹת וְכוּ', וְיֵשׁ סֵבֶל רַב בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁרַק שׁוֹמְעִים מִקְצָת מִמַּה שֶּׁעוֹבֵר עַל אֲנָשִׁים – מִתְמַלְּאִים רַחֲמָנוּת עֲלֵיהֶם, מְנַסִּים לַעְזוֹר, לָתֵת כָּתֵף תּוֹמֶכֶת, אֹזֶן קַשֶּׁבֶת, מַשֶּׁהוּ... בָּא רַבֵּנוּ וְאוֹמֵר: לֹא, אֵין רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ! שֶׁאָדָם חַי בְּעוֹלָם מְנֻתָּק מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. זוֹ כְּבָר תְּחִלַּת הַתִּקּוּן, שֶׁאָדָם מַתְחִיל פָּשׁוּט לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ, לְהַכִּיר בָּאֻמְלָלוּת שֶׁל חַיֵּי נֶתֶק, מֵהַדָּבָר הֲכִי עֶלְיוֹן וּמָתוֹק שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם.

בְּעִקָּרוֹן, הַנְּפִילוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים עֲלֵיהֶן כָּעֵת, נוֹצָרוֹת בְּהִרְהוּרֵי הַלֵּב שֶׁל כָּל אֶחָד, זֶהוּ הַלֵּב הַזֶּה שֶׁמְּאֻכְזָב כָּל־‏כָּךְ מֵהַחַיִּים שֶׁלּוֹ, שֶׁעוֹבְרוֹת עָלָיו צָרוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, וּקְשָׁיִים רַבִּים פּוֹקְדִים אֶת חַיָּיו, הוּא נִשְׁאָב אֶל הַטֶּבַע וְהַחֹמֶר, קָשֶׁה לוֹ לְהִתְעַלּוֹת וְלִרְאוֹת אֶת הַדְּבָרִים מִלְמַעְלָה, מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְעֶלְיוֹן וְכוּ', לָכֵן הוּא מַתְחִיל לְהַרְהֵר בְּמַעְגַּל חֲשִׁיבָה קְצַר קֹטֶר, הוּא רוֹאֶה דְּבָרִים רַק כִּפְשׁוּטָם, וְהוּא עָצוּב וְשָׁבוּר, וְהוּא חוֹשֵׁב רַק עַל עַצְמוֹ, שֶׁהוּא מְכֻנָּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ וְצָרוֹתָיו. וּבִמְקוֹם לְהֵישִׁיר מַבָּט אֶל הַמַּשְׁגִּיחַ בִּפְרָטִיּוּת עַל כָּל נִבְרָא וְנִבְרָא, וְלָרוּץ לְהִתְרַפֵּק בְּאַהֲבָתוֹ הַנִּצְחִית, וְגַם לְהוֹדוֹת עַל הַתַּהֲלִיךְ שֶׁבּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים מַצִּיב אוֹתוֹ... זֶהוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁדּוֹרֵשׁ קָרְבָּן עוֹלָה, שֶׁבָּא עַל הִרְהוּר הַלֵּב. כִּי זֶה נִקְרָא שֶׁמְּהַרְהֵר עַל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי הַהִרְהוּר עַל הַצָּרוֹת שֶׁלּוֹ, וְלֹא עַל הַמְּסוֹבֵב, הוּא הִרְהוּר עָלָיו יִתְבָּרַךְ.

כַּאֲשֶׁר הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב תַּתְחִיל לִהְיוֹת מְתֻקֶּנֶת – הִיא תַּתְחִיל לָנוּעַ לְכִוּוּן מְצִיאוּת הַבּוֹרֵא, הַנּוֹכֵחַ, הַקַּיָּם, הַפָּעִיל בְּחַיֶּיךָ, אֲזַי זֶהוּ תִּקּוּן גָּדוֹל לְכָל הַהֲוָיָה שֶׁל הָאָדָם, הַנְּפִילוֹת תִּפָּסַקְנָה זֶה בָּטוּחַ.​

 

[הייליג]

​

הָאֱמוּנָה בְּרַחֲמֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ
י"ז סִיוָן, תש"פ​

צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת לַאֲמִתָּה, וּדְבָרוֹ הַטּוֹב קַיָּם וְנִצְחִי לְעוֹלָם וָעֶד, כְּמוֹ־כֵן עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה הוּא עִנְיַן נִצְחִי מְאֹד, וְצָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל שָׁבִים, וְאֵין הוּא פּוֹנֶה עֹרֶף מֵהֶם, וְאַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר אָדָם חוֹטֵא, עִקַּר חֶטְאוֹ הוּא בִּפְגַם אֱמוּנָה, וְגַם אַחֲרֵי שֶׁחוֹטֵא נִפְגֶּמֶת אֱמוּנָתוֹ, כִּי 'הַפֶּשַׁע שֶׁל אָדָם מֵבִיא כְּפִירָה לְאָדָם', כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל. וְנִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ נִסָּיוֹן גָּדוֹל לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְאַחַר הַחֵטְא, וְעִקָּר חִסָּרוֹן הָאֱמוּנָה הוּא בַּפְּרָט הַזֶּה, שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתוֹ כְּבָר, וְהוּא שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן גַּם הוּא מִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְרוֹצֶה לַעֲזֹב הַכֹּל וְכוּ'. וְזֶהוּ פְּגַם אֱמוּנָה מַמָּשׁ, כִּי אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל תַּאֲמִין גַּם־כֵּן שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן, וְזֶהוּ דָּבָר נָחוּץ מְאֹד הֵן בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְהֵן בְּאוֹר הָאֱמוּנָה הַמֵּאִיר עַל הָאָדָם.

כָּל אָדָם עוֹבְרִים עָלָיו נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק, וְאִם יַאֲמִין בֶּאֱמֶת, בְּעֹמֶק לִבּוֹ, כִּי כָּל שִׁבְרוֹנוֹ מִן הַחֵטְא, שֶׁנִּכְשַׁל וְנִפְגַם וְהוּא נִשְׁבָּר לְגַמְרֵי, עָלָיו לָקַחַת אֶת כָּל שִׁבְרוֹן הַלֵּב הַזֶּה, וּלְהָפְכוֹ לְקִרְבַת אֱלֹקִים, שֶׁאֵינוֹ שָׁבוּר מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק כָּזֶה כְּמוֹ שֶׁדִּמָּה בְּנַפְשׁוֹ, אֶלָּא עִקַּר שִׁבְרוֹנוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְיֶשׁ לוֹ גַּעְגּוּעֵי אֱמֶת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְכוּ', אֲזַי אִם חוֹשֵׁב כָּךְ, יִתְחַזֵּק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, שֶׁהִיא שִׂמְחַת הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין עֲרֹךְ אֵלֶיהָ.

וְצָרִיךְ לַחְקֹק בְּדַעְתּוֹ, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא רַחֲמָן עָצוּם, וְאֵין רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה מִן הָרַחְמָנוּת שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, וּכְשֵׁם שֶׁהָאָדָם הָיָה חוֹלֵם וְשׁוֹאֵף – 'הַלְוַאי שֶׁהָיוּ מְקַבְּלִים אוֹתִי בִּתְשׁוּבָה, וְהַלְוַאי וְלֹא הָיִיתִי חוֹטֵא כְּלָל, וְהָיִיתִי מַמָּשׁ נָקִי, כְּמוֹ טָלֶה קָטָן שֶׁלֹּא חָטָא וַדַּאי'... כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִשְׁתּוֹקֵק אַחֲרָיו, וְהוּא רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, וְהַמִּלִּים הַלָּלוּ: 'רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה', צְרִיכִים לְהַדְהֵד בְּמוֹחוֹ מַמָּשׁ, כִּי הוּא עִקַּר אֱמוּנָה מַמָּשׁ.

וְעָלָיו לוֹמַר כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם: 'אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁיֵּשׁ לִי תִּקְוָה וְלֹא אוֹבַד, חַס וְשָׁלוֹם, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנָּפַלְתִּי הַרְבֵּה מְאֹד, עִם כָּל זֶה רַבִּים רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֲנִי אוּכַל לְהִתְעוֹדֵד וְלָקוּם מִנְּפִילָתִי'; וְיָשִׁיר זאת בְּשִׁירוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעִים לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת רַבִּים רַחֲמָיו, וְאֵין זֶה חִזּוּק גְּרֵידָא, שֶׁרוֹצִים שֶׁהָאָדָם לֹא יִפֹּל עוֹד, אֶלָּא זֹאת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה, שֶׁאָדָם יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, הָעִקָּר שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, וְאַף שֶׁלִּבּוֹ נִשְׁבַּר מְאֹד מְאֹד, שֶׁהִנֵּה כְּבָר חָשַׁב שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר כָּל יָמָיו, וּפָגַם בִּפְגָמִים נוֹרָאִים, שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לִסְלֹחַ לְעַצְמוֹ עַל זֶה. צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַשֶּׁבֶר הַמֻּגְזָם עַל זֶה, שֶׁאֵינוֹ עַל צַד הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – בָּא מִצַּד הַיֵּצֶר־הָרָע, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה קָרוֹב וְסָמוּךְ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן הוּא נִשְׁבַּר עוֹד וְעוֹד, עַד שֶׁמַּפִּילוֹ לְעַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, וּבָזֶה תּוֹפֵס אוֹתוֹ בַּשָּׂק שֶׁלּוֹ, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמֵּרֹב שֶׁמַּרְגִּישׁ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת עָצֵב כְּלָל, כִּי (דִּבְרֵי־הַיָּמִים־א טז, כז): "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ", וְזֶהוּ סִימָן עַל הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה – אִם אָדָם שָׂמֵחַ בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ שֶׁהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, וְהוּא אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ.

הַדִּבּוּר הַנִּפְלָא הַזֶּה: 'אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל – תַּאֲמִין גַּם כֵּן שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן'. הוּא דִּבּוּר נוֹרָא וְאָיוֹם עַד מְאֹד. כִּי כְּמוֹ שֶׁאָדָם מַאֲמִין שֶׁכָּל עֲבֵרָה שֶׁעוֹשֶׂה מְקַלְקֶלֶת הַרְבֵּה בְּרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְלַלֵּב לַחֲשֹׁב, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה, צָרִיךְ לִבְרֹחַ בִּבְרִיחָה מְהִירָה מְאֹד מִכָּל סְרַךְ חֵטְא, עָוֹן וַעֲבֵרָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּית, שֶׁאֶפְשָׁר לְתַקֵּן הַכֹּל, וְאֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וְכָל אָדָם יָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אַף אִם הִרְבָּה לִפְשֹׁעַ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹנֵעַ מֵאַף אֶחָד אֶת הַתְּשׁוּבָה, אִם רַק יִרְצֶה, וְאָז מִתְקַשֵּׁר אֶל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר 'הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה'... וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִין מַסְפִּיק בְּעִנְיַן הַתְּשׁוּבָה, הֲרֵי שֶׁחָסֵר לוֹ הָאֱמוּנָה גַּם בְּעִנְיַן הַקִּלְקוּל. וְאוּלַי זֶה הַגְּרָם וְהַסִּבָּה שֶׁל הָעֲבֵרוֹת, שֶׁאֵין מַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת בַּלֵּב, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים – פּוֹעֵל הַרְבֵּה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְטָב וּלְמוּטָב, מַה שֶּׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּם.

עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד, לַחֲזֹר לְעַצְמוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים, עַד אֵין שִׁעוּר וְעֵרֶךְ, שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בָּעוֹלָם, וְכָל זְמַן שֶׁהַנֵּר דּוֹלֵק – אֶפְשָׁר לְתַקֵּן, וְכָל זְמַן שֶׁיְּהוּדִי חַי בָּעוֹלָם – עָלָיו לָדַעַת שֶׁרַבִּים רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ עָלָיו, וְלֹא פּוֹסְקִים אַף רֶגַע אֶחָד, אַף בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹפֵל מְאֹד מְאֹד, בְּכָל זֹאת רַבִּים רַחֲמָיו הָעֲצוּמִים, וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, שֶׁלֹּא יִהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה נִיצוֹץ אֱלוֹקִי שֶׁבּוֹ, וַאֲפִלּוּ שֶׁמְּכֻסֶּה בְּאֶלֶף כִּסּוּיִים, שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱבַד לְגַמְרֵי. וְאִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁנֵּאָבֵד – הֲרֵי שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא נֵאָבֵד לְעוֹלָמִים, כִּי (יְשַׁעְיָהוּ מ, ח): "דְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם", וְאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ כְּלָל, בְּשׁוּם פָּנִים שֶׁבָּעוֹלָם.

וְעִקָּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעִנְיָנִים הַבִּלְתִּי־רְצוּיִים – תָּלוּי בְּדָבָר זֶה גּוּפָא, שֶׁמַּעֲלֶה הַכֹּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּמַסְכִּים לָתֵת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְתַקֵּן אוֹתוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּכָךְ שֶׁנִּמְשַׁךְ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהוּא, שֶׁזֶּה מְעוֹרֵר רַחֲמִים יְתֵרִים בַּשָּׁמַיִם, וְכָל הַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה מִתְפָּאֲרִים בְּאָדָם כָּזֶה, שֶׁנִּמְצָא בְּמָקוֹם נָמוּךְ כָּזֶה, וְהוּא שָׁבוּר וּמְשֻׁבָּר לְגַמְרֵי, וּבְכָל זֹאת, מִתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בִּמְקוֹר הַשִּׂמְחָה, בְּאוֹר חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים, אַשְׁרֵי מִי שֶׁחוֹקֵק בְּדַעְתּוֹ אֱמוּנָה זוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.​

 

[הייליג]

מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִחְיֶה?!
י"ח סִיוָן, תש"פ​

מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִחְיֶה – יַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה! אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַחְזִיר לָאוֹר אֶת כָּל הַיָּמִים שֶׁעוֹבְרִים בַּחֹשֶׁךְ – לְהַחֲזִירָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה? ה' אֱלֹקִים אֱמֶת, מְקַבֵּל כָּל בְּרִיָּה, וּפוֹשֵׁט יָדוֹ לְקַבֵּל שָׁבִים. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּה', לָדַעַת, מֵעַכְשָׁו וָהָלְאָה, שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הוּא רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְגַם הַמָּקוֹם הַנָּמוּךְ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בּוֹ – הוּא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא שֶׁהוּא צָרִיךְ לְתַקֵּן אוֹתוֹ, וְזוֹ עֲבוֹדָתוֹ עַתָּה – לְתַקֵּן אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶם, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר אֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

עוֹלָם הַתִּקּוּן הַזֶּה, קַיָּם בְּנִבְכֵי נַפְשׁוֹ, עָלָיו רַק לְהָצִיץ פְּנִימָה אֶל עֹמֶק נַפְשׁוֹ, לִרְאוֹת שָׁם אֶת נְתִיבוֹת הַתִּקּוּן, אֶת הַיְּכוֹלוֹת שֶׁטָּבַע בּוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לִהְיוֹת טוֹב לְגַמְרֵי, לִהְיוֹת מְתֻקָּן בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן. כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת, מֵרֹב מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ, וְהוּא מִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, וְרוֹאֶה אֵיךְ שֶׁהַיְרִידוֹת שֶׁלּוֹ הֵן גְּדוֹלוֹת וַעֲמֻקּוֹת מְאֹד – נִשְׁבַּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, וְהוּא כִּמְעַט בָּטוּחַ שֶׁאֵין לוֹ תִּקּוּן יוֹתֵר, וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, בַּשִּׁעוּר הַקֹּדֶם, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ מִעוּט אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. וְכָעֵת אָנוּ מְדַבְּרִים, שֶׁעָלָיו לְהַאֲמִין גַּם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְתַקֵּן אֶת הַכֹּל, כִּי לֹא יַעֲזֹב ה' אֶת חֲסִידָיו וְאֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו (עֲבוֹדָה־זָרָה ג.), וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁבָּרָא אָדָם וְעוֹנְשׁוֹ, בָּרָא אֶת הַתְּשׁוּבָה, כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בְּמִדְרָשָׁם הַטּוֹב.

עִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא בְּסוֹד (אֶסְתֵּר ב, ז): "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה", הַיְנוּ כְּמוֹ אוֹמֶנֶת הַמְּגַדֶּלֶת אֶת הַיֶּלֶד, עַד שֶׁהִיא רוֹאָה שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל, יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהוּא יָכוֹל לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו וְלִהְיוֹת אִישׁ בֵּין הָאִישִׁים וְכוּ', וְעַד אָז הִיא סוֹבֶלֶת עֻלּוֹ, וְעוֹבֵר עָלֶיהָ מַה שֶּׁעוֹבֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁמִּתְעַקֵּשׁ כְּנֶגְדָּהּ, וְעוֹשֶׂה כָּל הָרָעוֹת וְכוּ', אֲבָל הִיא מְחַזֶּקֶת אוֹתוֹ וּמְגַדֶּלֶת אֶת הַתִּינוֹק עַד שֶׁגָּדֵל. כְּמוֹ־כֵן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם חוֹטֵא הִיא מַמְתֶּנֶת לוֹ, וְלֹא יַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ לִתְשׁוּבָה, אִם יָשׁוּב – מִיָּד תְּקַבְּלוֹ. וְזֶה סוֹד שֶׁהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מְגַדֶּלֶת אֶת הָאָדָם, וְאִם בְּכָל פַּעַם שֶׁנּוֹפֵל – חוֹזֵר אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׁוּב וְשׁוּב, הֲרֵי שֶׁהוּא בְּסוֹד הָאוֹמֶנֶת, שֶׁמְּגַדֶּלֶת אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם, וְאַדְרַבָּה, מִכָּל נְפִילָה וּנְפִילָה מוֹסֶפֶת לוֹ כֹּחַ, כִּי מְבִינָה לָמָּה נָפַל וְאֵיךְ נָפַל, וְעוֹשָׂה הַכֹּל שֶׁלֹּא יִפֹּל עוֹד.

כְּשֶׁאָדָם מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה מְאֹד, וּמֵבִין שֶׁכָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁלּוֹ הֵן מֵחֲמַת שֶׁהוּא רָחוֹק מִן הָאֱמוּנָה, וְלֹא חוֹשֵׁב מַסְפִּיק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, בְּכָל יוֹם, בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע, הֲרֵי שֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לָדַעַת, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה, כָּל מַעֲיָנָיו יִהְיוּ נְתוּנִים עַל אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֱמוּנָה מַתְמֶדֶת שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת אַף רֶגַע, לֹא אֱמוּנָה שֶׁל חֲקִירוֹת וּבִלְבּוּלִים, אֶלָּא אֱמוּנָה שֶׁל רְאִיַּת נְכוֹחָה אֶת פְּנֵי ה', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֵיכָה ב, יט): "שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי"; "נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי" - הוּא נֹכַח הַמְּצִיאוּת הָאֱלוֹקִית הַנִּמְצֵאת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אַדְנוּת הִיא לָשׁוֹן שֶׁל מְצִיאוּת הַשֵּׁם בָּעוֹלָם, וְהַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הַבְּרוּאִים בְּנוֹכְחוּת זוֹ בְּאֹפֶן מִתָּמִיד וְשַׁקְדָנִי, שֶׁאָז אֶפְשָׁר מַמָּשׁ לְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִשְׁפֹּךְ כַּמַּיִם אֶת הַלֵּב, בְּאֹפֶן נוֹרָא וְנִפְלָא עַד מְאֹד.

וְצָרִיךְ לָדַעַת, שֶּׁעֶצֶם הַתְּהִיָה אִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עֲדַיִן אוֹהֵב אוֹתִי בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, הִיא מֵעוֹלָם הַחֲקִירוֹת, כִּי יֶלֶד קָטָן אֵינוֹ חוֹשֵׁב הַרְבֵּה מוּל אָבִיו, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּאַהֲבָתוֹ וּבְדַאֲגָתוֹ, וְיֵשׁ לוֹ עַל מַה לִּסְמֹךְ, כִּי רוֹאֶה שֶׁבְּכָל עֵת אָבִיו עָסוּק בְּדַאֲגָתוֹ אֵלָיו, וְרוֹצֶה רַק אֶת הַטּוֹב שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ כֵן בַּחַיִּים הָרוּחָנִיִּים, כַּאֲשֶׁר אָדָם יָשִׂים אֶל לִבּוֹ בֶּאֱמֶת, אֵיךְ שֶׁבְּכָל רֶגַע הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אוֹתוֹ, וּמַפְרִיחַ לוֹ חַיִּים, צָרִיךְ שֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ, שֶׁלוּ חָפֵץ ה' לַהֲמִיתוֹ - לֹא הָיָה מֵבִיא עָלָיו אֶת כָּל הָאוֹר הַזֶּה, אֶת כָּל הַחַיִּים הָאֵלּוּ, וְזֶה בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיְּקָרֵב אוֹתוֹ אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ שֶׁהַחַיִּים בְּעַצְמָם, בְּמוּדָעוּת פְּנִימִית, שֶׁהֵם אֱלֹקוּת – אֲמוּרִים לְסַיֵּעַ בְּדַעְתּוֹ לְקִרְבַת אֱלֹקִים לוֹ טוֹב, וְלִחְיוֹת חַיֵּי דְּבֵקוּת אֲמִתִּיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

כֵּיוָן שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא אֱמוּנָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לָשׁוּב הַרְבֵּה עַל הַפְּגָם שֶׁפָּגַם בֶּאֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת עַל הֶעָבָר, עַל הַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבֵּר שֶׁלֹּא בֶּאֱמוּנָה, עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא בֶּאֱמוּנָה, וְעַל כִּוּוּן חַיָּיו שֶׁהָיָה עַד עַתָּה שֶׁלֹּא בֶּאֱמוּנָה, וְשֶׁיִּתֵּן לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כֹּחַ שֶׁמִּכָּאן וָהָלְאָה יִחְיֶה חַיֵּי אֱמוּנָה אֲמִתִּיִּים, וְיִתְוַדֶּה עַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה וִיקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה יִזְכֹּר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וְדָבָר זֶה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ כָּל הִלְכוֹת הַתְּשׁוּבָה עַל כָּל חֵטְא וְחֵטְא. כִּי הָעוֹלָם חוֹשְׁבִים, שֶׁאֱמוּנָה הוּא דָּבָר קָטָן כָּזֶה, רַק לוֹמַר שֶׁאֲנִי מַאֲמִין, וְזֶהוּ. וַהֲרֵי מִצְוַת הָאֱמוּנָה הִיא מִצְוָה כְּכָל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאַדְרַבָּה, הִיא הָעִקָּרִית שֶׁבְּכָל הַמִּצְווֹת; וְצָרִיךְ לָשׁוּב עָלֶיהָ כְּמוֹ עַל כָּל פַּעַם שֶׁמַּפְסִידִים מִצְוָה, שֶׁעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה בַּחֲרָטָה עַל הֶעָבָר, בְּוִדּוּי דְּבָרִים וּבַקַּבָּלָה עַל הֶעָתִיד; כָּךְ בְּכָל פַּעַם שֶׁמַּרְגִּישִׁים חֲלִישׁוּת בְּקִרְבַת הָאֱלֹקִים, אֲזַי צָרִיךְ לְחַשֵּׁב עִם נַפְשׁוֹ וְלַעֲשׂוֹת כַּנַּ"ל..

וְצָרִיךְ לָדַעַת, כִּי (יוֹמָא לח, ב): 'הַבָּא לִטָּהֵר - מְסַיְּעִים בְּיָדוֹ מִן הַשָּׁמַיִם', מְסַיְּעִים לָשׁוֹן רַבִּים, שֶׁהַכֹּל נַעֲשֶׂה כְּסִיּוּעַ אֵלָיו בְּעֵת שֶׁרוֹצֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה קְדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּפִתְאֹם רוֹאֶה אֵיךְ שֶׁכָּל הָעוֹלָם הוּא כֻּלּוֹ אֱלֹקוּת גָּמוּר, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, וְהַכֹּל כָּל כָּךְ מְדֻיָּק וְטוֹב, וְזֶה בָּא רַק בִּרְצוֹנוֹ לְהִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ – הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גַּם רוֹצֶה לְהִדָּבֵק בּוֹ! כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, בְּסוֹד (מִשְׁלֵי כז, יט): "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים"... שֶׁזֶּה שַׁיָּךְ גַּם בָּעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לִהְיוֹת מֵעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ הָאֲמִתִּיִּים, וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ תָּמִיד.​

 

[הייליג]

לְהַאֲמִין בְּטוּב ה'
יט סיון תש"פ​

דֶּרֶךְ הָאָדָם, עַל־פִּי־רֹב, שֶׁלֹּא לְהַאֲמִין שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹב, וְשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, וּתְשׁוּבָתוֹ בְּצִדּוֹ, שֶׁהִנֵּה כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים בִּלְתִּי רְצוּיִים עָשָׂה, וְלָבֶטַח מַגִּיעַ לוֹ כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכוּ', וּבֶאֱמֶת, אֵין זוֹ תְּנוּעָה מִתְּנוּעוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, כִּי אִם מִמָּקוֹם שֶׁל סִטְרָא־אַחֲרָא וְחִדָּלוֹן, כִּי לֹא יַחְפֹּץ אֵל רַחֲמָן שֶׁיִּהְיֶה רַע לִבְרוּאָיו, וְאֵין זֶה קָשׁוּר כְּלָל לַחֲרוֹן אַף ה' בְּעֵת שֶׁרוֹאֶה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַכְעִיסִים לְפָנָיו, כִּי עָלָיו הָרְאָיָה, שֶׁלֹּא חָשַׁב כָּזֹאת לִפְנֵי הַחֵטְא אֶלָּא לְאַחַר הַחֵטְא, כְּשֶׁהוּא שָׁבוּי כְּבָר בְּיַד הַסִּטְרָא־אַחֲרָא.

כִּי שְׁנַיִם רָעוֹת רוֹצָה הַסִּטְרָא־אַחֲרָא לַעֲשׂוֹת לָאָדָם, דָּבָר אֶחָד הוּא לְהַחְטִיאוֹ, וְלִגְרֹם לוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה', וְדָבָר שֵׁנִי הוּא לִגְרֹם לוֹ לִנְפִילָה בְּעִקְבוֹת הַחֵטְא, שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתוֹ מַמְשִׁיךְ בִּזְדוֹן מַעֲשָׂיו וּלְרַחֲקוֹ לְגַמְרֵי מֵאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּלְהַשְׁכִּיחַ מִמֶּנּוּ אֶת הַמְּצִיאוּת הַכְּתוּבָה בַּפָּסוּק(תְּהִלִּים קמה, ט): "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו"; שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טוֹב תָּמִיד, וְגַם אַחַר הַחֵטְא – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִשְׁאַר אוֹתוֹ טוֹב גָּמוּר, וְאֵין בּוֹ שׁוּם רַע כְּלָל, וְאַף עָנְשֵׁי הַחֵטְא אֵינָם נְקָמָה וְרֹעַ לְאָדָם, אֶלָּא זִכּוּךְ וּמֵרוּק, וְאֵין כָּאן הַמָּקוֹם לְבָאֵר עִנְיַן זֶה.

וְזֹאת יַעֲשֶׂה אָדָם תָּמִיד, יַזְכִּיר לְעַצְמוֹ אֶת עֹמֶק הַטּוֹב שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְזֶה בְּעַצְמוֹ יְעוֹרְרוֹ וִיעוֹדְדוֹ לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי כַּאֲשֶׁר יָבִין אֶת טוּב ה' - יִמָּשֵׁךְ אֶל הַטּוֹב הַזֶּה, וְיִהְיֶה לוֹ אֶת הַמְּתִיקוּת שֶׁל הַטּוֹב, וְלֹא יִרְצֶה לְהִתְרַחֵק מֵהַטּוֹב הַגָּמוּר הַזֶּה, וְלֹא יַחֲזֹר לְסוּרוֹ עוֹד.

כִּי זֶה הַכְּלָל: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת דָּבוּק לִמְקוֹר הַטּוֹב שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא - הַמְשֵׁךְ עַל עַצְמְךָ אֶת הַטּוֹב, חֲשֹׁב עַל הַטּוֹב הַזֶּה, הַאֲמֵן בְּזֶה הַטּוֹב, וְיִמָּשְׁכוּ עָלֶיךָ טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ הָאֵין־סוֹפִיִּים.

"אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם" (תְּהִלִּים פד, ו) - אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁכֹּחוֹ וְחָזְקוֹ וְחָסְנוֹ נִמְשָׁכִים מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא עֶצֶם הַטּוֹב.

וּכְמוֹ שֶׁהוּא בְּרוּחָנִיּוּת עִם קַבָּלַת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַבֵּל כָּל בְּרִיָּה, כָּךְ צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְפַרְנֵס אוֹתָנוּ, וּלְהַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ שֶׁפַע מִקַּרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֵּיצֵי כִּנִּים, וְהוּא מְפַרְנֵס בְּשִׁפְעוֹ הַטּוֹב אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְגַם אֶת הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, הוּא נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי מִחְיָתוֹ, אֶלָּא שֶׁאָנוּ בְּאִוַּלְתֵּנוּ אֵין אָנוּ מַסְכִּימִים לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלָּנוּ מְצַמְצְמוֹת אֶת הַשֶּׁפַע, וְגוֹרְמוֹת לוֹ לְהֵעָצֵר. כִּי אֱמוּנָה הִיא הַמְשָׁכָה, וּבִטָּחוֹן הוּא הַכְּלִי לַפַּרְנָסָה. כְּכָל שֶׁאַתָּה יוֹתֵר מַאֲמִין וְיוֹתֵר בּוֹטֵחַ – אַתָּה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמְךָ אֶת הַשֶּׁפַע הַנָּכוֹן אֵלֶיךָ בָּעֵת וּבַזְּמַן שֶׁאַתָּה צָרִיךְ אוֹתוֹ.

הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁלָּנוּ לְּהִתְפַּרְנֵס – הִיא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, הוּא הַנּוֹתֵן אֶת כָּל הַיְכוֹלוֹת, אֶת הָאֶפְשָׁרוּיוֹת וְאֶת הַכֹּחוֹת לְקַבֵּל אֶת כָּל הַשֶּׁפַע שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֱמוּנָה כָּזוֹ כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים בָעֵינַיִם, מַמָּשׁ כָּךְ, כִּי רַק כָּךְ הִיא אֱמוּנָה, וְרַק כָּךְ מַשְׁפִּיעִים אֶת הַשֶּׁפַע הַמַּגִּיעַ לָנוּ בִּזְכוּת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: 'מַאן דְּיָהֵיב חַיֵּי – יָהֵיב מְזוֹנֵי'.

אֱמֶת שֶׁמֻּתָּר וְגַם צָרִיךְ לְהִתְלוֹנֵן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, וְיֵשׁ רְשׁוּת לְכָל בֵּן לְהִתְאוֹנֵן לְאָבִיו כְּשֶׁהָעִנְיָנִים קָשִׁים קְצָת וְכוּ', אֲבָל עִם זֹאת, בַּד בְּבַד בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְהַשִּׂיחָה, צָרִיךְ לִזְכֹּר הֵיטֵב, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ טוֹב בֶּאֱמֶת, וְהוּא רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ טוֹב, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים אֲפִלּוּ, וְזֹאת אָסוּר לִשְׁכֹּחַ גַּם כְּשֶׁנִּרְאֶה שֶׁהַמַּצָּב רַע מְאֹד מְאֹד, כִּי (תִּקּוּנֵי־זֹהַר מא:): 'אֵין רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם'! וְזֹאת אֱמֶת לַאֲמִתָּה, וְאִם חַיִּים בְּצוּרָה כָּזוֹ – הָעִנְיָנִים מִסְתַּדְּרִים גַּם בַּפַן הַגַּשְׁמִי שֶׁלָּהֶם, הַצָּרוֹת מְקַבְּלוֹת צוּרוֹת, וְהַגַּלִּים וְהַמַּשְׁבֵּרִים מְגַלִּים אֶת הַמַּטְמוֹן.

גַּם אִם אַתָּה נִמְצָא בְּמַצָּב קָשֶׁה מְאֹד, הַחוֹבוֹת עֲצוּמִים, בַּעֲלֵי הַחוֹב נוֹגְשִׂים, וְהַרְבֵּה עִנְיָנִים בַּחַיִּים נִרְאִים תְּקוּעִים לְגַמְרֵי. הַשִּׁחְרוּר הָאֲמִתִּי מִכָּל זֶה הוּא עַל־יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁבַּלֵּב, לַחֲשֹׁב הֵיטֵב, עַד כַּמָּה ה' בְּעַצְמוֹ רוֹצֶה שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ אֶת הַחַיִּים שֶׁיֵּשׁ לְךָ עַתָּה, אֶלָּא חַיִּים אֲחֵרִים, מְשֻׁחְרָרִים וְטוֹבִים מִכָּל צַד וּפִנָּה, וְאֶת הָאֱמוּנָה הַזּוֹ תִּתְקַע בְּלִבְּךָ הֵיטֵב, וְעִמָּהּ תָּבוֹא לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ לְפָנָיו, בַּקָּשָׁה אַחַר בַּקָּשָׁה, תְּפִלָּה אַחַר תְּפִלָּה, אֲבָל לֹא מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ וְ'אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת', אֶלָּא מִתּוֹךְ תִּקְוָה וֶאֱמוּנָה, שֶׁבֶּאֱמֶת יִהְיֶה טוֹב, כִּי הַשֵּׁם הַטּוֹב רוֹצֶה בַּטּוֹב, וְהוּא יָגֵן בַּעַדְךָ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ אַךְ טוֹב תָּמִיד.

יֵשׁ הֶבְדֵּל עָצוּם בֵּין תְּפִלָּה עִם אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן חָזָק, לְבֵין תְּפִלָּה שֶׁל 'אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת', כְּכָל שֶׁאָנוּ מִתְרַחֲקִים מֵהָאוֹר שֶׁל בִּטָּחוֹן – אֲזַי הַמְשָׁכַת הַתְּפִלָּה בַּהֶפְרֵשׁ מִן הַמְשָׁכַת הַתְּפִלָּה בְּעֵת בִּטָּחוֹן, כַּאֲשֶׁר אָדָם חָזָק בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן - הַיְשׁוּעָה שֶׁלּוֹ מִתְקָרֶבֶת אֵלָיו וְאֵין לוֹ שׁוּם עִכּוּב, כָּל הָעִכּוּב שֶׁלָּנוּ הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵינֶנּוּ חֲזָקִים מַסְפִּיק בְּבִטָּחוֹן בַּיְּשׁוּעָה, בִּידִיעָה שֶׁטּוֹב ה' בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת, וְאֵין שׁוּם רַע כְּלָל אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְכָל הָעוֹלָם הוּא אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְהוּא הֲדֹם רַגְלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמִמֵּילָא לֹא שַׁיָּךְ שֶׁיִּהְיֶה רַע בָּעוֹלָם, וְאַף שֶׁאֵין רוֹאִים זֹאת, מֵחֲמַת שֶׁעוֹבֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, אֲזַי הוּא יָכוֹל לוֹמַר בְּפֶה מָלֵא: 'רַע לִי', 'רַע לִי', 'רַע לִי'... וְאַף אִם אֶפְשָׁר לְהָבִין אוֹתוֹ - אֲבָל הוּא מַפְסִיד אֶת הַמְשָׁכַת הַטּוֹב וְהָרַחֲמִים שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, לָכֵן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד, וְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים.​

 

[הייליג]

יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת
כ' סִיוָן, תש"פ​

מוּבָא בְּדִבְרֵי הַגָּאוֹן הַ'חֲזוֹן׀־אִישׁ' זַ"ל: כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (הִלְכוֹת יְסוֹדֵי־הַתּוֹרָה, פֶּרֶק א, הֲלָכָה א): 'יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן, וְהוּא מַמְצִיא כָּל הַנִּמְצָא; וְכָל הַנִּמְצָאִים מִשָּׁמַיִם וָאָרֶץ וּמַה שֶּׁבֵּינֵיהֶם, לֹא נִמְצְאוּ אֶלָּא מֵאֲמִתַּת הִמָּצְאוֹ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

'יְסוֹד זֶה אָמְנָם הַשֵּׂכֶל מְחַיְּבוֹ, כִּי לֹא מְצֻיָּר בְּשֵׂכֶל מְצִיאוּת בְּלֹא הֲוָיָה, וְאִם הוּא נִמְצָא – עַל־כָּרְחוֹ הָיָה לוֹ זְמַן שֶׁהֻמְצָא, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁהָיָה לוֹ מַמְצִיא. אֲבָל הַדִּמְיוֹן, הָעוֹלָם לְפָנָיו כְּמִישׁוֹר, וְהָעִיּוּן בָּזֶה הוּא לוֹ לְמַעֲמָסָה וַחֲדֵלֵי הַתְּבוּנָה הַנְּתוּנִים תַּחַת מִמְשָׁל הַדִּמְיוֹן רְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה מְשֻׁכְנַעַת.

וְיֵשׁ מִבַּעֲלֵי דִּמְיוֹן הַשּׁוֹאֲלִים: מַה נַּרְוִיחַ אִם נַסְכִּים שֶׁיֵּשׁ לְהָעוֹלָם מַמְצִיא, אַחֲרֵי שֶׁהִנְנוּ מֻכְרָחִים לְהַסְכִּים שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם נִמְצָא וְאֵין עֵת לְהַתְחָלָתוֹ, וּמְצִיאוּתוֹ נִצְחִית – וַהֲרֵי הָדְרָא קֻשְׁיָא לְדוּכְתָּהּ: אֵיךְ אֶפְשָׁר לַנִּמְצָא בְּלֹא הֲוָיָה? אֲבָל אֵין לַדִּמְיוֹן בִּינָה. כִּי כָּל נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִדָּה וְקֶצֶב, אֹרֶךְ וְרֹחַב וְשֶׁטַח, אָנוּ מְצַיְּרִים בְּדַעְתֵּנוּ הֶעְדֵּרוֹ, וְכָל הַנִּמְצָאִים בְּסוּג הַזֶּה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּשׁ עֵת לִמְצִיאוּתָם, וְיֵשׁ לָהֶם הַתְחָלָה; וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַתְחָלָה, יֶשׁ לוֹ הֲוָיָה; וְכָל שֶׁיֶּשׁ לוֹ הֲוָיָה, יֶשׁ לוֹ מְהַוֶּה. אֲבָל יֵשׁ נִמְצָאִים שֶׁאֵין לָהֶם לֹא מִדָּה וְלֹא שֶׁטַח, וְהֵם נִמְצָאִים בְּחִיּוּב וְלֹא יְצֻיַּר בָּהֶם הֶעְדֵּר, וְהֵן הַמֻּשְׂכָּלוֹת, כְּמוֹ: ב' פְּעָמִים ב' הֵם ד', וּכְמוֹ הַמֻּשְׂכָּל שֶׁהָאֲלַכְסוֹן עֹדֶף עַל הָאֹרֶךְ, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִן הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁאֵין לַמֻּשְׂכָּל מֻשָּׂגִים מִמֻּשָּׂגֵי גּוּף, וְאֵין עֵת לִמְצִיאוּתָן וְלֹא נוֹלְדוּ מֵעוֹלָם וְלֹא יָמוּתוּ לְעוֹלָם, וְאֵין מְצִיאוּתָן נִרְגָּשׁוֹת רַק בַּנְּשָׁמָה שֶׁנִּתָּן לְאָדָם לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל. וְנִמְצָא כָּזֶה הוּא מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, מַמְצִיא כָּל הַנִּמְצָאִים', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

הָאֱמֶת, שֶׁלְּשׁוֹנוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁל הַ'חֲזוֹן־אִישׁ' וְכוּ', מְדַבְּרִים לַאֲנָשִׁים שֶׁרוֹצִים לְהִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשׁ שֶׁל מְחַקְרִים, כְּאִלּוּ הֵם יְכוֹלִים לָדַעַת אֶת הָאֱמֶת עַל הָעוֹלָם, וּבָרוּר, שֶׁהֵם נוֹקְטִים בְּדֵעָה שֶׁהֲכִי תַּקֵּל אִתָּם אֶת הִתְנַהֲגוּת הַחַיִּים. אָנוּ, לְדִידֵנוּ, אֵינֶנּוּ צְרִיכִים לְדִבְרֵי הַחֲזוֹן־אִישׁ, כְּשֵׁם שֶׁהוּא עַצְמוֹ, בִּקְדֻשָּׁתוֹ הַנּוֹרָאָה – לֹא הָיָה צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, כִּי אִם לִנְבוֹכִים שֶׁבַּדּוֹר, וְקָרָא אוֹתָם בַּעֲלֵי הַדִּמְיוֹן, שֶׁאֵין לָהֶם בִּינָה וְכוּ'.

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְעַכֵּב עַל לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַחֲזוֹן־אִישׁ: 'דִּמְיוֹן', הַכְּפִירָה אֵינָהּ מַשֶּׁהוּ 'מְאֹד חָכָם', כְּמוֹ שֶׁהַרְבֵּה חוֹשְׁבִים, מַסְפִּיק לְאָדָם שֶׁיֹּאמַר בְּדִמְיוֹן מַה שֶּׁיֹּאמַר, וְזֶה כְּבָר 'יַרְגִּיעַ' אוֹתוֹ לִנְהֹג כִּרְצוֹנוֹ, בִּפְרִיקַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְכוּ', כִּי הֲרֵי כָּךְ הוּא 'סוֹבֵר', וְדַי בָּזֶה. לוּ הָיוּ בְּנֵי הָעוֹלָם מִתְבּוֹנְנִים בֶּאֱמֶת, הָיוּ מְבִינִים, כִּי דַּוְקָא הָאֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ שֶׁל אֱלֹקִים חַיִּים, הִיא 'יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת', וְאֵין חָכְמָה יוֹתֵר עֲמֻקָּה מֵחָכְמַת הֲבָנַת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעוֹלָמוֹ.

נְקֻדַּת הַלִּמּוּד שֶׁלִּמֵּד אוֹתָנוּ הַחֲזוֹן־אִישׁ, שֶׁהַדִּמְיוֹן גּוֹרֵם לְאָדָם שֶׁיִּרְאֶה אֶת הָעוֹלָם כְּמִישׁוֹר, 'הַכֹּל כָּל־כָּךְ פָּשׁוּט', הֲרֵי סְבָרַת הָאָדָם הִיא בְּרֹאשׁוֹ וְדִמְיוֹנוֹ בִּלְבַד, וּלְפִי זֶה הוּא מְנַהֵל חַיִּים שְׁלֵמִים, מִבְּלִי שֶׁיָּבִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם הַזֶּה, וְשֶׁזּוֹ הַדֵּעָה הַהֶגְיוֹנִית בְּיוֹתֵר, אוֹ הַהֶגְיוֹנִית הַיְּחִידָה, שֶׁאִם יֵשׁ עוֹלָם נִבְרָא וְנִפְסָד - יֶשׁ לוֹ בּוֹרֵא נִצְחִי שֶׁאֵינוֹ מִמִּין הַבְּרוּאִים כְּלָל, אַךְ הַדִּמְיוֹן שֶׁשָּׁרְשׁוֹ בָּרָצוֹן לַחֲשֹׁב כָּךְ – לֹא יִתֵּן לְאָדָם לַחֲשֹׁב אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַבְּרִיאָה וְהַפְּשׁוּטָה הַזּוֹ, שֶׁנְּגִישָׁה לְכָל מֹחַ שֶׁל בַּר דַּעַת בְּעוֹלָמֵנוּ.

וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא עָצוּם וְנִשְׂגָּב מִדַּעַת, שֶׁשְּׁנֵי הַצְּדָדִים מִשְׁתַּמְּשִׁים עִם הַכְּלִי הַזֶּה הַנִּקְרָא דִּמְיוֹן בִּשְׁבִיל לְהַצִּיג אֶת דַּעְתָּם, הַמַּאֲמִינִים הֵם בְּסוֹד 'אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתִּיךָ'. וְלַכּוֹפְרִים, הִנֵּה כְּבָר קָרָא הַחֲזוֹן־אִישׁ: 'בַּעֲלֵי־דִּמְיוֹן'! וְלֹא בִּכְדִי, כִּי הַכְּפִירָה הִיא חֵלֶק מִן הָאֱמוּנָה, שֶׁבְּכָךְ מִתְעַלֶּה גָּדְלוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִכְפֹּר בּוֹ כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל מַה שֶּׁאוֹמְרִים כְּנֶגֶד, הַמַּשְׂכִּיל הַמֵּבִין, זַךְ הַשְּׁמִיעָה - יָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם וְלִרְאוֹת שֶׁהֵם צֵרוּפִים שֶׁל דִּבּוּרֵי כָּבוֹד לַמֶּלֶךְ, וְאַף שֶׁאֵין לְהִכָּנֵס בְּזֶה בְּדֶרֶךְ מַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי שָׁאנֵי מִינוּת דְּמַשְׁכֵי, וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד מְאֹד, "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם", וְ'אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ', אֲבָל בְּאֹפֶן כְּלָלִי, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין, כִּי אֵין אֶפְשָׁרוּת שֶׁבָּעוֹלָם לִכְפֹּר בֶּאֱמֶת כֹּה גְּלוּיָה, וְכֹה נוֹכַחַת בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת.

'אֵין לַדִּמְיוֹן בִּינָה' - דִּמְיוֹן מֵעֶצֶם מְצִיאוּתוֹ, הוּא מְדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר אָדָם מַחְלִיט עַל־פִּי מַה שֶּׁנִּרְאֶה לוֹ, אוֹ נֹחַ לוֹ לְהַחְלָטָה – הֲרֵי הוּא בַּעַל דִּמְיוֹן, לֹא־כֵן הַדִּמְיוֹן שֶׁבּוֹ אֱלֹקִים יוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ, אֵין מְצִיאוּת הַשֵּׁם יְדוּעָה לוֹ עַל־יְדֵי דִּמְיוֹן, הוּא רַק מְדַמְיֵן אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ עִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְפִי הַיְכוֹלוֹת הַמַּחֲשַׁבְתִּיּוֹת שֶׁלּוֹ, הָעוֹלָם הַמְצֻמְצָם שֶׁלּוֹ שֶׁבּוֹ מִתְגַּלֶּה אֵלָיו ה', אֲבָל עֶצֶם מְצִיאוּת ה', אֵינָהּ עַל צַד הַדִּמְיוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא הִיא אוֹר אֱלֹקִי נִרְאֶה לָעַיִן, לְמִי שֶׁמַּסְכִּים לִפְתֹּחַ אוֹתָהּ וְלִרְאוֹת "נֹכַח פְּנֵי ה'".

לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה – צָרִיךְ אֱמֶת בְּתוֹךְ הַלֵּב. לֹא רַק תְּמִימוּת, הַתְּנוּעָה שֶׁל שִׁמּוּר הָאֱמוּנָה הִיא תְּמִימוּת, אֲבָל עֶצֶם יְסוֹדָהּ הִיא אֱמֶת, כַּאֲשֶׁר אָדָם מְסֻגָּל לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, שֶׁהִיא בְּרוּרָה וְנֹכַחַת לְעֵינָיו, לַמְרוֹת שֶׁהוּא כְּאִלּוּ יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל אֲחֵרִים שֶׁאוֹמְרִים אַחֶרֶת, אֲבָל הוּא יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת שֶׁבְּלִבּוֹ - הוּא זוֹכֶה אֶל הָאוֹר שֶׁל הָאֱמוּנָה, אוֹר שֶׁמֵּאִיר אֶת מַחֲשַׁכֵּי לִבּוֹ, וּמְלַמֵּד אוֹתוֹ לִחְיוֹת נָכוֹן בַּחַיִּים הָאֵלּוּ, שֶׁהֵם מְלֵאֵי הַפְתָּעוֹת, וְאֵין טוֹב מִן הָאֱמוּנָה לַחַיִּים.​

 

[הייליג]

אוֹר הָאֱמוּנָה - אוֹר הַחַיִּים מַמָּשׁ
יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר קֹרַח, כ"ח סִיוָן, תשע"ח​

אוֹר הָאֱמוּנָה הוּא אוֹר שֶׁלִּכְאוֹרָה אֵינוֹ מֵאִיר תָּמִיד, רַק בְּכֵלִים שֶׁל הַמְכִינִים עַצְמָם לָזֶה, אִם הָיָה אוֹר הָאֱמוּנָה מֵאִיר בְּאֹפֶן גָּלוּי - אֲזַי הָיוּ הַכֹּל נִמְשָׁכִים אַחֲרָיו, וְלֹא הָיְתָה בְּחִירָה וְלֹא הָיָה שׁוּם נִסָּיוֹן, כִּי מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא שֶׁיָּכוֹל לְהַמְרוֹת פִּי מֶלֶךְ חַיִּים, כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד וְצוֹפֶה עַל הָאָדָם? וְאִם כָּךְ, לֹא הָיָה שׁוּם שָׂכָר וְעֹנֶשׁ, וְלֹא הָיָה כְּלוּם, לָכֵן עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פֶּלֶא נִפְלָא זֶה, שֶׁהַכֹּל יִהְיוּ רוֹאִים אֶת כְּבוֹד גָּדְלוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ־מַלְכֵי־הַמְּלָכִים, וּבְכָל זֹאת יִהְיֶה נִסָּיוֹן עַל עֶצֶם הָאֱמוּנָה, וְעַל עֶצֶם הָרְאִיָּה הַחוּשִׁית בַּאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

יֵשׁ רַבִּים הַחוֹשְׁבִים כִּי הָאֱמוּנָה הִיא עֶצֶם הַיְּדִיעָה שֶׁיֵּשׁ לָעוֹלָם בּוֹרֵא וּמַנְהִיג, וְאַף שֶׁזּוֹ הָאֱמֶת, שֶׁמִּי שֶׁמַּאֲמִין בְּכָךְ, זוֹכֶה לְהַאֲמִין בָּאֱמֶת הָאֱלוֹקִית הַבְּרוּרָה, אֲבָל כְּשֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים עַל אֱמוּנָה, אָנוּ מְדַבְּרִים גַּם עַל הִתְאַמְּנוּת, שֶׁאָדָם מְאֻמָּן בְּכָל רְמַ"ח אֵבָרָיו וּשְׁסָ"ה גִּידָיו, לְהַרְגִּישׁ בְּחוּשׁ מַמָּשׁ אֵיךְ שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה שׁוֹרֶה עָלָיו, וְצוֹפֶה בּוֹ, וְחַי מִתּוֹכוֹ וְכוּ', וְלָזֶה צָרִיךְ כֵּלִים נְקִיִּים, שֶׁהַהֶרְגֵּשׁ הָרוּחָנִי לֹא יִפָּגֵם, וְהָאָדָם יוּכַל לְזַכֵּךְ אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלּוֹ – לִזְכּוֹת לִהְיוֹת דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים בְּכָל עֵת וְרֶגַע בִּימָמָה, מִבְּלִי לְהַסִּיחַ דַּעַת רֶגַע אֶחָד מֵאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

יֵשׁ הַרְבֵּה מַפְסִידִים וּמוֹנְעִים, שֶׁגּוֹרְמִים לָאָדָם שִׁכְחַת אֱלֹקוּת, כִּי הַבַּעַל־דָּבָר מִתְלַבֵּשׁ בְּכָל־מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת הַנִּסָּיוֹן, לִפְעָמִים טוֹב לָאָדָם מְאֹד, וְהוּא בּוֹעֵט, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לב, טו): "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט"; וְ"יֵשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (קֹהֶלֶת ה, יב), שֶׁהַכֹּל טוֹב לוֹ, וְהוּא חוֹשֵׁב, שֶׁיֶּשׁ לוֹ תָּכְנִיּוֹת וְהוּא דּוֹאֵג לְעַצְמוֹ, וְעוֹבֵד טוֹב, וְיֶשׁ לוֹ רֹאשׁ טוֹב, וְלָכֵן יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה וְהַצְלָחָה בַּחַיִּים וְכוּ' וְכוּ'. וְאָז הוּא לִכְאוֹרָה הָאֻמְלָל הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי אֶת נְקֻדַּת הַמַּשְׁמָעוּת לַחַיִּים הוּא אִבֵּד לְגַמְרֵי, וְאֵין לוֹ כְּלוּם אִם אֵין לוֹ אֶת הַדְּבֵקוּת בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לָדַעַת שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל; כִּי הוּא מִתְכַּחֵשׁ לָעֻבְדָּה הַפְּשׁוּטָה כִּי חַיֵּי נַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ תְּלוּיִים בְּמַאֲמָר עֶלְיוֹן.

וְלִפְעָמִים צַר וּמַר לְאָדָם, שֶׁאֵין לוֹ פַּרְנָסָה כְּלָל, וְהוּא מְסֻבָּב בְּחוֹבוֹת וּבִתְלָאוֹת אֵין מִסְפָּר, וְלִבּוֹ נִשְׁבָּר בְּקִרְבּוֹ, מִצַּד אֶחָד: זֶהוּ הַזְּמַן הַמֻּכְשָׁר בְּיוֹתֵר לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, מִתּוֹךְ תֹּקֶף הַקֹּשִׁי שֶׁלּוֹ, לְהַכְנִיעַ לְבָבוֹ וְלָרוּץ אֹרַח אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּלְהָבִין, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הוּא רַק לְמַטָּרָה זֹאת, שֶׁיֵּדַע הָאָדָם כִּי הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי קוֹרֵא אֵלָיו בְּצוּרָה כָּזוֹ, וּמְרַמֵּז לוֹ רֶמֶז חָזָק שֶׁהוּא רוֹצֶה וְחָפֵץ בּוֹ וּבְהִתְקָרְבוּתוֹ אֵלָיו וְכוּ'.

אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי, מֵחֲמַת שֶׁהֶעָנִי וְהַבַּעַל־חוֹב הוּא מְסֻבָּב בְּקַטְנוּת הַמּוֹחִין, וְיֶשׁ לוֹ נִסָּיוֹן גָּדוֹל אִם לִפֹּל לְגַמְרֵי מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלּוֹ, וְלִפֹּל לְעַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, שֶׁזֶּה הַמּוֹנֵעַ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר מֵהַשְׁפָּעַת אֱלֹקוּת, וְאָז הָאָדָם עָלוּל לְהַפְלִיט מִפִּיו דִּבּוּרִים לֹא־טוֹבִים נֶגֶד הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה, וַאֲפִלּוּ שֶׁזֶּה בְּהֶעְלֵם, אֲבָל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל עַצְבוּת מְגָרְשׁוֹת אֶת הַהֶרְגֵּשׁ הָאֱלֹקִי מִן הָאָדָם, וְגוֹרְמוֹת לוֹ רִפְיוֹן וְעַצְבוּת, וְאָז מְאַבֵּד אֶת קִרְבַת הָאֱלֹקִים.

וּבִשְׁנֵי הַמַּצָּבִים הַלָּלוּ, הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר, אִם הוֹלֵךְ לוֹ טוֹב - עָלָיו לְהִכָּנַע לְגַמְרֵי לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת תָּמִיד אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ כָּל הַשֶּׁפַע הַזֶּה, וְלַחְקֹק בְּדַעְתּוֹ הֵיטֵב שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ וְהוּא לֹא עוֹשֶׂה כְּלוּם מַמָּשׁ, וְכָל הַצְלָחָה – קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה, זֶה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּמַמָּשׁ הוּא עוֹשֶׂה הַכֹּל, וְהָאָדָם רַק מְקַבֵּל מַתָּנָה, וּבְהַכְנָעָה זוֹ הוּא נִהְיָה אִישׁ חָדָשׁ לְגַמְרֵי, וְגַם זוֹכֶה שֶׁהָעֲשִׁירוּת וְהַהַצְלָחָה תִּשָּׁאֵר אִתּוֹ לְהֶמְשֵׁךְ הֲכִי אָרֹךְ בַּחַיִּים.

וְאִם חָלִילָה עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, מַשְׁבֵּרִים וְגַלִּים, וּתְלָאוֹת הַחַיִּים, גַּם אָז צָרִיךְ לְהַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ הֵיטֵב שֶׁאֵלּוּ הֵן מַתָּנוֹת שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לוֹ כְּדֵי לְקָרְבוֹ וּלְהֵיטִיבוֹ בְּאַחֲרִיתוֹ, כִּי (תִּקּוּנֵי־זֹהַר מא:): 'אֵין רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם כְּלָל'; וְאֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁהוּא כְּמוֹ נְקָמָה לְאָדָם אוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ רַע, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם הַכֹּל מִלְמַעְלָה, הֲרֵי שֶׁזֶּה הַטּוֹב הַגָּמוּר שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, וְאֵין עוֹד טוֹב כָּזֶה, וְאִם אָדָם יַעֲמִיק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ עַל עִנְיָן זֶה, יַרְגִּישׁ פִּתְאֹם אֵיךְ שֶׁהַכֹּל בֶּאֱמֶת טוֹב כָּל־כָּךְ, כִּי "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" מַמָּשׁ, וְגַם מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הוּא מִבַּעַל הָרַחֲמִים בְּעַצְמוֹ.

הַכְּלָל, שֶׁכָּל אֶחָד מְקַבֵּל אֵיזֶה מַסְלוּל בַּחַיִּים, וְדַרְכּוֹ הוּא מוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת הַתִּקּוּן הַמְּיֻחָד שֶׁל נִשְׁמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַכֹּל בְּחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין מַה לִּבְכּוֹת אוֹ לְהִצְטַעֵר עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעֵת צָרָתוֹ הַגְּדוֹלָה אוֹ בְּעֵת שִׂמְחָתוֹ, וְלָדַעַת שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם וּבְחַיֵּי הָאָדָם בִּפְרָט – הוּא לְמַעַן יַכִּיר הָאָדָם אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. וְאִם זוֹכֶה לְהַכִּירוֹ מִמַּצָּבוֹ הַפְּרָטִי – מוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה בִּכְלָל וְאֶת כַּוָּנַת בְּרִיאָתוֹ הַפְּרָטִית.

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר (שִׂיחוֹת־הָרַ"ן, סִימָן נג): 'מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה – חַיָּיו חַיִּים'; אִי־אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי אֱמוּנָה, הַסֵּבֶל הַגָּדוֹל שֶׁל הַעִוְרִים הַמִּסְתּוֹבְבִים בְּעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, הוּא בִּלְתִּי נִתַּן לְתֵאוּר, וְרַק מִי שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת עֵינָיו וְרוֹאֶה אֶת ה' נוֹכֵחַ בְּעוֹלָמוֹ וּבְחַיָּיו, זוֹכֶה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים בָּזֶה וּבַבָּא.​

 

[הייליג]

אַשְׁרֵי אָדָם עֹז לוֹ בָּךְ!​

כָּל בַּעֲלֵי הָאֱמוּנָה הֵם מְלֵאֵי דִּבּוּרֵי אֱמֶת, בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת הֵם יוֹדְעִים אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַנְּכוֹנָה, הֵם מְדַבְּרִים אוֹדוֹתֶיהָ, וּמְשַׁכְנְעִים אֲחֵרִים לְהָצִיץ בָּאוֹר שֶׁלָּהּ, וְהֵם זוֹכִים לְחַיִּים מְלֵאֵי הֶאָרָה וְרוּחָנִיּוּת, כִּי אָכֵן, הָאֱמוּנָה וְהַהִתְחַבְּרוּת אֶל מְקוֹר הָעָצְמָה הַיָּחִיד, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, מַעֲנִיקָה לַחַיִּים מַשְׁמָעוּת קְסוּמָה יוֹתֵר, וְהַחַיִּים – חַיִּים טוֹבִים.

אַךְ רְאוּ זֶה פֶּלֶא, אוֹתָם בַּעֲלֵי אֱמוּנָה יוֹקֶדֶת, שֶׁפִּיהֶם וְלִבָּם שׁוֹפְעִים רְסִיסֵי אוֹרָה עַל בָּסִיס קָבוּעַ, כְּשֶׁמַּגִּיעִים לִשְׁעַת נִסָּיוֹן, הֵם פָּשׁוּט לֹא זוֹכְרִים אֶת דִּבּוּרֵי הָאֱמוּנָה, הֵם לֹא מְסֻגָּלִים לְהִתְחַזֵּק בָּהֶם, כִּי אִם בִּמְעַט דִּמְעַט, וְהֵם שׁוֹמְעִים מֵאֲחֵרִים אֶת הַחִזּוּקִים שֶׁהֵם עַצְמָם הָיוּ אוֹמְרִים וַעֲדַיִן אוֹמְרִים לְכָל אֶחָד כְּשֶׁהוּא בְּעֵת מַשְׁבֵּר, וְלֹא מַצְלִיחִים מַמָּשׁ לִשְׂמֹחַ בָּהֶם אוֹ לְהִתְחַבֵּר... כַּמָּה נוֹרָא הַדָּבָר הַזֶּה!

מִתְגַּנֵּב סָפֵק לַלֵּב, שֶׁמָּא חָלִילָה הָאֱמוּנָה הַהִיא, שֶׁעָלֶיהָ דִּבַּרְנוּ בַּיּוֹם־יוֹם, הִיא מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, וְאֵינֶנּוּ מְחֻבָּרִים אֵלֶיהָ מַסְפִּיק? וְשֶׁמָּא עָלֵינוּ לְהַעֲמִיק עוֹד וְלִבְנוֹתָהּ מֵחָדָשׁ? הָאֱמֶת הִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹבָה מֵאֲשֶׁר הִיא נִרְאֵית. אָנוּ כֵּן מַאֲמִינִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אָנוּ כֵּן יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת, וְאֵין בָּנוּ חָלִילָה שֶׁמֶץ פְּסוּל וְהָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּוַדַּאי, וְאָנוּ כֵּן מִשְׁתַּדְּלִים לְהִתְחַזֵּק וּלְחַזֵּק לְפִיהָ, אֶלָּא שֶׁיֶּשׁ עוֹד דָּבָר נוֹסָף שֶׁעָלֵינוּ לְדַעְתּוֹ אוֹדוֹתֵינוּ, וְהוּא חָשׁוּב בְּיוֹתֵר.

יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי אֱמוּנָה, יֵשׁ אֱמוּנָה שֶׁהִיא בָּ'רֹאשׁ' וְיֵשׁ אֱמוּנָה שֶׁהִיא בַּ'לֵּב', הָאֱמוּנָה בָּרֹאשׁ הִיא, כַּאֲשֶׁר הַשֵּׂכֶל יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים שֶׁמּוֹשֵׁל וּמַנְהִיג וּמַשְׁגִּיחַ וְהַכֹּל לְטוֹבָה גְּמוּרָה, וְ'אֵין שׁוּם רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם', וְעָלֵינוּ לִבְטֹחַ רַק בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ' וְכוּ' וְכוּ', וְהִיא מְקוֹר קְדֻשַּׁת הַשֵּׂכֶל, הַמֹּחַ וְהַדַּעַת - לֵידַע, לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע כִּי אֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל הוּא עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְיֵשׁ אֱמוּנָה בַּ'לֵּב', שֶׁהִיא הַהַרְגָּשָׁה הָאֲמִתִּית וְהַפְּנִימִית שֶׁכָּל הַמְּצִיאוּת שֶׁלִּפְנֵי עֵינֵינוּ הִיא אֱלֹקוּת גְּמוּרָה מַמָּשׁ, וְאֵין שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ מֻשְׁגָּח מַמָּשׁ, וְהִיא בְּהַרְגָּשָׁה חוּשִׁית וְרוּחָנִית בְּעֶצֶם פְּנִימִיּוּת הַלֵּב, וֶאֱמוּנַת הַלֵּב הַזֹּאת, כַּמָּה שֶׁהִיא עֲנָקִית וּגְדוֹלָה, וּמְזַכֶּכֶת אֶת הָאָדָם מַמָּשׁ, שֶׁחַי בְּפֹעַל חַיֵּי אֱמוּנָה מְאִירִים, וְכָל הַמַּהוּת שֶׁלּוֹ זוֹעֶקֶת אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לְבַדָּהּ, כְּשֵׁם שֶׁאֱמוּנַת הַשֵּׂכֶל אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לְבַדָּהּ.

הַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּית שֶׁעָלֵינוּ לְסַגֵּל אוֹתָהּ, הִיא בְּסוֹד הַפָּסוּק (דְּבָרִים ד, לט): "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ"; הַחִבּוּר הֶחָזָק בֵּין הַ'מֹּחַ' וְהַ'לֵּב', כַּאֲשֶׁר שְׁנֵיהֶם אֲחוּדִים וּקְשׁוּרִים עִם אֱמוּנָה חוּשִׁית מַמָּשׁ, שֶׁאָדָם בָּטוּחַ וְרוֹאֶה בְּעֵינָיו מַמָּשׁ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֶת צִדְקַת דְּרָכָיו הַיְשָׁרִים שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַנְהִיגָם, וְאֵין שׁוּם פֵּרוּד בֵּין הַמֹּחַ וְהַלֵּב, וְאֵין שׁוּם פֵּרוּד בֵּינֵיהֶם וּבֵין חַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה הַפְּעִילִים בַּיּוֹם־יוֹם וּבְשָׁעָה־שָׁעָה, כְּשֶׁהַכֹּל נִהְיֶה כֹּה מֵאִיר וְקַל, כְּשֶׁמַּמָּשׁ מַרְגִּישׁ שֶׁהַכֹּל אֱלֹקוּת.

הַזְּכוּת הַזֹּאת לִחְיוֹת חַיֵּי־אֱמוּנָה, הִיא זְכוּת נִפְלָאָה בְּיוֹתֵר, וְדַוְקָא בִּשְׁעַת נְפִילָה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁאָדָם נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא אֵינוֹ בַּעַל אֱמוּנָה - עָלָיו לְהַאֲמִין וְלָדַעַת, כִּי אַדְּרַבָּה, כָּעֵת הוּא עָלָה כִּתָּה וְדַרְגָּה, אִם עַד עַתָּה הָיְתָה עֲבוֹדָתוֹ בְּזִכּוּךְ הָאֱמוּנָה שֶׁבַּמֹּחַ אוֹ בְּזִכּוּךְ הָאֱמוּנָה שֶׁבַּלֵּב, לָדַעַת אֶת פְּרָטֶיהָ עִקָּרֶיהָ וְשָׁרָשֶׁיהָ שֶׁל הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, כָּעֵת הִתְוַּסְפָה לוֹ הָעֲבוֹדָה הֲכִי עִקָּרִית. "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם" - לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גַּם כְּשֶׁמְּאֹד קָשֶׁה, וְגַם כְּשֶׁחָשׁוּךְ לְגַמְרֵי, לִזְכֹּר שֶׁהַכֹּל מֻנְהָג עַל־יְדֵי בַּעַל הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים הָאֲמִתִּי. וּלְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צב, ג): "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" – שֶׁעִקַּר הַחִזּוּק בֶּאֱמוּנָה הוּא כַּאֲשֶׁר חָשׁוּךְ מְאֹד לְאָדָם בַּלַּיְלָה.

נִמְצָא, שֶׁכַּאֲשֶׁר מַרְגִּישׁ שֶׁהַדִּבּוּרִים הַיְּקָרִים שֶׁהוּא כָּל־כָּךְ מַאֲמִין בָּהֶם וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בַּיָּמִים הָרְגִילִים, כְּבָר כְּאִלּוּ 'לֹא מְדַבְּרִים אֵלָיו' וְאֵינָם מְחַיִּים אוֹתוֹ, אֵין זֶה סִימָן רַע, חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ כָּבְתָה הָאֱמוּנָה, חַס לֵיהּ לְזַרְעֵיהּ דְּאַבְרָהָם, אֶלָּא שֶׁכָּעֵת דּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ אֱמוּנָה עֲמֻקָּה יוֹתֵר, וְעָלָיו לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא עֵת נִסָּיוֹן - יֵשׁ עָצְמָה חֲדָשָׁה וְרַעֲנַנָּה שֶׁל אֱמוּנָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, הָאֱמוּנָה שֶׁאָדָם יָכוֹל בֶּאֱמֶת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּחַיֵּי הַיּוֹם־יוֹם, לַמְרוֹת שֶׁהִיא בָּאָה בְּעֵת קָשָׁה בְּלִי אוֹרוֹת מְרַצְּדִים וּבְלִי נִיצוֹצֵי תַּעֲנוּג נַפְשִׁי.

לֹא כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים רַבִּים, שֶׁאֱמוּנָה זוֹ – קָשָׁה לְהַשִּׂיגָהּ, הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן, כְּכָל שֶׁזֶּה פָּשׁוּט יוֹתֵר, כָּךְ הוּא קַל יוֹתֵר, הַיְנוּ, כְּכָל שֶׁאָדָם זוֹכֶה לְאַבֵּד אֶת הָאֲחִיזָה שֶׁלּוֹ בְּעוֹלָמוֹ הַגַּשְׁמִי, כְּשֶׁהוּא מֵבִין שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לְבַד - שָׁם מַגִּיעָה תַּפְקִידָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא מַרְאֶה לוֹ בְּחוּשׁ מַמָּשׁ, שֶׁהָאֲחִיזָה הָעִקֶּשֶׁת לְסַדֵּר הַכֹּל לְבַד, וְלָדַעַת כְּאִלּוּ הַכֹּל לְבַד, הִיא שְׁטוּת פְּשׁוּטָה וּמְעוֹרֶרֶת גִּחוּךְ. הָ'אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ' מֵאִיר אָז בְּאוֹר יְקָרוֹת, אֵין צָרִיךְ הַרְבֵּה הֲכָנָה, אֶלָּא פָּשׁוּט 'לְשַׁחְרֵר', וְלָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, הוּא עוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה הַכֹּל לְבַדּוֹ מַמָּשׁ. הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, הִיא הַפֵּרוֹת שֶׁל זְרִיעַת יָמִים וְשָׁנִים בִּשְׂדֵה הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה, "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ" (וְעַיֵּן לְעֵיל מֵעִנְיָן זֶה, בְּשִׁעוּר ח').​

 

[הייליג]

פְּגִישָׁה עִם הַ'כֹּל יָכוֹל'!​

תֵּאַרְתֶּם לְעַצְמְכֶם מַה זֶּה לְהִפָּגֵשׁ עִם אִישׁ מִקְצוֹעַ שֶׁיָּכוֹל בֶּאֱמֶת לַעֲזֹר? אֲנָשִׁים חוֹלְמִים לִפְעָמִים: 'הַלְוַאי שֶׁיִּמָּצֵא אָדָם אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לְהָבִין אוֹתִי בֶּאֱמֶת, שֶׁיּוּכַל לְהָבִיא מָזוֹר אֲמִתִּי לִכְאֵבַי'; וְאָכֵן, הַתַּעֲשִׂיָּה הָעוֹלָמִית שֶׁל אַנְשֵׁי מִקְצוֹעַ - טוֹבִים יוֹתֵר וְטוֹבִים פָּחוֹת - קִבְּלָה אֶת הָעֶדְנָה שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ מֵעוֹלָם, הַדָּבָר הַזֶּה הוּא צֹרֶךְ חִיּוּנִי מַמָּשׁ, לָשֶׁבֶת וּלְשׂוֹחֵחַ עִם מִישֶׁהוּ שֶׁיָּבִין אוֹתְךָ, וְזֶה עוֹד לִפְנֵי הַהַכְוָנָה וְהַכֵּלִים שֶׁיִּתֵּן לִי, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהִתְמוֹדֵד עִם בְּעָיוֹת הַחַיִּים.

אֳמָנֵי הַנֶּפֶשׁ יוֹדְעִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, הֵם מַצְלִיחִים בֶּאֱמֶת לְהַשִּׂיג אֶת הַכֵּלִים הַלָּלוּ, אַחֲרֵי לְמִידָה רְצוּפַת שָׁנִים רַבּוֹת, הֵם עוֹמְדִים עַל דַּקּוּיוֹת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, הֵם מְאַכְסְנִים אֶת הַמֵּידַע הַזֶּה בְּמֹחָם, וּבְאוֹתָהּ שְׁעַת חֶסֶד שֶׁהֵם מַעֲנִיקִים לַמְטֻפָּל, הֵם שׁוֹלְפִים בָּזֶה אַחַר זֶה כְּלֵי וּדְפוּסֵי פְּעֻלָּה, וְהָאִישׁ מַרְגִּישׁ מַמָּשׁ שֶׁהוּא בְּיָדַיִם בְּטוּחוֹת, לֹא עוֹד צַעַר עָמֹק הַנּוֹגֵעַ עַד פְּנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ וּמַרְטִיט אֶת כָּל הֲוָיָתָהּ, אֶלָּא מֵעַתָּה שַׁלְוָה נְסוּכָה עָלָיו, כְּבָר מֵרֶגַע הַתִּקְוָה שֶׁנּוֹצָק בְּתוֹךְ שְׁעַת פְּגִישָׁה זוֹ – בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הֶחָכָם הַמֵּבִין לְנַפְשׁוֹ וְיִסּוּרֶיהָ.

מַה נַּעֲשֶׂה אֲבָל, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לָנוּ מוּלֵנוּ, אֶת הַכֹּל־יָכוֹל בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, הַיּוֹצֵר נֶפֶשׁ הֲלֹא יָבִין, כַּמָּה עֹנֶג יִשְׁאַב הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, בְּיוֹשְׁבוֹ לִפְנֵי מַלְכּוֹ בְּשִׂיחָה זוֹ תְּפִלָּה, שָׁעָה אַחַת שְׁלֵמָה לְפָחוֹת יַקְדִּישׁ מוּל הַדְרַת כְּבוֹדוֹ שֶׁל 'מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם', שָׁעָה קְטַנָּה שֶׁעוֹבֶרֶת מַהֵר לַמַּאֲמִין הַמַּרְגִּישׁ, הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֶל הַיּוֹצֵר הַמַּאֲזִין וּמַבִּיט וּמַקְשִׁיב לְקוֹל תְּפִלָּה הַיּוֹצֵאת מִלֵּב שָׁבוּר בְּתַכְלִית הַשְּׁבִירָה, שֶׁמֵּבִין וּמַרְגִּישׁ כִּי אֵין לוֹ בֶּאֱמֶת מִי שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ כִּי אִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כַּאֲשֶׁר הוּא פָּנוּי מִכָּל טְרָדוֹת וְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא מֵבִין בְּהַכָּרָה הֲכִי בְּרוּרָה, שֶׁכָּל עֶזְרָה וִישׁוּעָה שֶׁלֹּא בָּאָה יְשִׁירוֹת מִיָּדוֹ הָרְחִימָאִית שֶׁל בּוֹרֵא הָעוֹלָם וּמַנְהִיגוֹ – הֶבֶל הִיא, וְ"שָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם" (תְּהִלִּים ס, יג; קח, יג), בְּשָׁעָה זוֹ הוּא מֵסִיר מֵעַצְמוֹ כָּל־מִינֵי הֲגָנוֹת שִׁקְרִיּוֹת הַמְּקוֹרָן בִּשְׁטוּת הַקְּבוּעָה בְּנֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ זֶה זְמַן רַב כָּל־כָּךְ, הוּא זוֹכֶה בַּזְּכוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר - לְהִתְחַבֵּר בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ, בִּרְמַ"ח אֵבָרָיו וּשְׁסָ"ה גִּידָיו, הוּא נוֹשֵׁם אֶת הַנּוֹכְחוּת הָאֱלוֹקִית הַנּוֹשֶׁפֶת בְּעָרְפּוֹ וּמְמַלֵּאת אֶת כָּל הֲוָיָתוֹ, וְהוּא מִתְחַבֵּר – חִבּוּר שֶׁל מַמָּשׁ, לְלֹא שִׁיּוּר, אֶל הָאֱמֶת הָאֲמִתִּית הַיְּחִידָה הַקַּיֶּמֶת בָּעוֹלָם: 'אֱלֹקוּתוֹ וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ'.

שְׁעַת הַחֶסֶד הַזֹּאת, הִיא מְקוֹר הַחַיִּים וִינִיקָתָם, אָדָם שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַיְּשִׁיבָה בְּסֵתֶר לְחַלּוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ, כְּמוֹ פְּגִישָׁה עִם מֶלֶךְ־מַלְכֵי־הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר רוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ בְּיָדוֹ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, וְלֹא רַק רוּחוֹ שֶׁלּוֹ אֶלָּא רוּחַ כָּל הַבְּרוּאִים, שֶׁהוּא בְּקֶשֶׁר אִתָּם בֶּעָבָר מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ, בַּהֹוֶה הָעַכְשָׁוִי, וּבֶעָתִיד הַלּוֹטֶה בַּעֲרָפֶל עַד תַּשְׁלוּם כָּל יְמֵי חַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מִסְתַּכֵּל עַל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ בְּצוּרָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, הוּא לֹא יְשַׁלֵּם פְּרוּטָה אַחַת לְאַף אִישׁ מִקְצוֹעַ, גָּדוֹל כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה, בִּהְיוֹתוֹ קָשׁוּר בְּקֶשֶׁר אֲמִתִּי, בַּל יִנָּתֵק - מֵהַשְּׁלֵמוּת הַגְּדוֹלָה הַכּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַשְּׁלֵמוּיוֹת.

גַּם הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה הַנִּקְרֵאת חָכְמַת וַהֲבָנַת הַנֶּפֶשׁ – פְּסִיכוֹלוֹגְיָה - יוֹנֶקֶת אֶת חִיּוּתָהּ מֵרוּחַ ה' אֲשֶׁר שָׁרְתָה בְּעוֹלָמוֹ וְחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִבְנֵי־אָדָם, אֲבָל הַמְּקוֹר... אוֹי, הַמְּקוֹר הָאֲמִתִּי, אֲשֶׁר מִשָּׁם נוֹצְרוּ כָּל הַדְּבָרִים וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁבָּעוֹלָם, הוּא הַמָּקוֹר לְכָל תְּרוּפָה וּמָזוֹר – שֶׁרַק עוֹלִים עַל הַדַּעַת, בְּכָל אָדָם וְאָדָם מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹקִים אָדָם עַל הָאֲדָמָה עַד אַחֲרִית כָּל הַיָּמִים, וְהַזּוֹכֶה לְהַכִּיר בְּכָךְ, רָץ וּמִתְלוֹנֵן בְּצֵל צַחְצָחוֹת שֶׁל אוֹר ה', וּמַתְחִיל לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ.

אֲהָהּ, שִׂיחָה קְדוֹשָׁה וּמְרוֹמֶמֶת זוֹ - הִיא תַּכְלִית הַהַכָּרָה שֶׁל הָאָדָם הַמַּאֲמִין בִּמְצִיאוּת הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ־הוּא, אֵין אָדָם מְסֻגָּל לְשׂוֹחֵחַ לָאֲוִיר, וְאֵין אָדָם מְשׂוֹחֵחַ עִם בּוֹרְאוֹ מִבְּלִי שֶׁיַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּית, עֲמֻקָּה וּנְכוֹנָה, שֶׁהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וְשׁוֹקֵד עַל שִׂפְתוֹתָיו, וְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהוּא מוֹצִיא מִפִּיו נִשְׁמַע בַּמְּרוֹמִים, מַמָּשׁ אֵין גְּנִיחָה אַחַת אוֹ אֲנָחָה קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת שֶׁאֵינָהּ מוֹצֵאת אֶת שִׁבְתָּהּ בִּמְרוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל מִי שֶׁהוּא 'יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל', וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כִּי (תְּהִלִּים קמה, יח): "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת"; וְכִי יֵשׁ מִלִּים יוֹתֵר מַרְגִּיעוֹת מֵאֵלּוּ?! שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בּוֹרֵא־כָּל־הָעוֹלָמִים קָרוֹב לְמִי שֶׁיִּקְרָא לוֹ בֶּאֱמֶת...

וְזֶהוּ הַתְּנַאי הַמֻּכְרָח, שֶׁהַקְּרִיאָה הַנּוֹבַעַת מֵעֹמֶק הַלֵּב, תִּהְיֶה 'בֶּאֱמֶת', מַמָּשׁ בֶּאֱמֶת, שֶׁאָדָם יַרְגִּישׁ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁהוּא אוֹמֵר, שֶׁיָּבִין שֶׁהוּא 'בֶּאֱמֶת' מְשׂוֹחֵחַ עִם הַנִּמְצָא הַיָּחִיד הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּמְצִיא אֶת כָּל הַנִּמְצָאִים, לְפַתֵּחַ תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר אֶת פְּנִימִיּוּת הַתּוֹבָנָה הַמַּדְהִימָה שֶׁל "דַּע לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד", בְּכָל רֶגַע שֶׁמִּתְבּוֹנְנִים בְּזֶה - מִתְקָרְבִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, אֲרִיגַת עוֹלָמוֹת שְׁלֵמָה מִתְבַּצַעַת בְּאוֹתָם רְגָעִים שֶׁאָדָם מִתְבּוֹדֵד עִם קוֹנוֹ, וְגַם כְּשֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ לָשֶׁבֶת זְמַן אָרֹךְ אֶלָּא כַּמָּה דַּקּוֹת, כִּי הַפְּנִימִיּוּת הוּא הָעִקָּר. וְדִין רֶגַע כְּדִין יְמָמָה שְׁלֵמָה...

צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הֲכִי טִבְעִי שֶׁיֵּשׁ, מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה נְכוֹנָה עֲמֻקָּה: הֲרֵי אֲנִי מְדַבֵּר אֶל הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית, שֶׁהִנֵּה עוֹמֶדֶת פֹּה לְיָדִי וְאֶצְלִי! וְהַשִּׂיחָה נְעִימָה וְקוֹלַחַת וּמְבִיאָה יְשׁוּעוֹת אֲמִתִּיּוֹת יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר שֶׁתְּדַמְיְּנוּ, אַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הַזֹּאת בְּחַיָּיו.​

 

[הייליג]

אזעקות!!!
מוצאי שמחת תורה תשפ"ד
לאור המאורעות הקשים, רח"ל מעתה​

בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה, כַּאֲשֶׁר הָאַזְעָקוֹת עַל פְּצָצוֹת שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל מְיַלְלוֹת וְקוֹרְעוֹת אֶת הַשַּׁלְוָה, וַאֲנָשִׁים נִכְנָסִים לַחֲרָדָה, בִּבְחִינַת "אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאוֹם וּמִשּׁוֹאַת רְשָׁעִים כִּי תָּבוֹא", כִּי הַ'פִּתְאוֹם' הוּא שָׂפָה שֶׁל יַד הַמִּקְרֶה, וְאִלּוּ אָנוּ יוֹדְעִים, כִּי אֵין שׁוּם מִקְרֶה בָּעוֹלָם כְּלָל! כִּי הַכֹּל מְתֻכְנָן הֵיטֵב מִן הַשָּׁמַיִם, אֵין שׁוּם דָּבָר סְתָם כָּךְ, גַּם לֹא הַפּוֹלִיטִיקָה מַכְרַחַת הַתּוֹצָאוֹת, וְלֹא זֶה אָשֵׁם, וְאִם הָיוּ עוֹשִׂים כָּךְ – לֹא הָיָה כָּךְ, וְאַף גַּם אֲנָשִׁים מְחַפְּשִׂים עֲבֵרוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים כְּדֵי לְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם, וְהֵם שׁוֹכְחִים אֶת עִקַּר הַנְּקֻדָּה שֶׁל כָּל עִתּוֹת הַצָּרָה וְהַצּוּקָה שֶׁפּוֹקְדוֹת, לְצַעֲרֵנוּ, אֶת עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, בְּכָל שְׁנוֹת גָּלוּתֵינוּ.

הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה אוֹתָנוּ מַאֲמִינִים וּבוֹטְחִים בּוֹ, כַּאֲשֶׁר הַהֲגָנָה הַגַּשְׁמִית נִרְאֵית מְגֹחֶכֶת וְאֻמְלָלָה מְעַט, אָנוּ מְבִינִים בֶּאֱמֶת, שֶׁאִם ה' לֹא יִשְׁמֹר עִיר – שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר, וְהָאֱמֶת הִיא, שֶׁהָעֲבוֹדָה הִיא, יוֹתֵר כַּאֲשֶׁר הַחַיִּים הֵם עַל מֵי מְנוּחוֹת, שָׁם אָנוּ יְכוֹלִים לִשְׁגוֹת, כִּי כָּל הַבִּטָּחוֹן שֶׁלָּנוּ הוּא בִּידֵי אָדָם, וּבִידֵי הַשּׁוֹמְרִים, וּבִידֵי הַמֻּפְקָדִים עַל בִּטְחוֹנֵנוּ, אָז הָאָדָם נִמְצָא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי הוּא בּוֹטֵחַ עַל מִשְׁעֶנֶת קְנֵה רְצוּץ, וְכֵיוָן שֶׁבּוֹטְחִים בְּמַשֶּׁהוּ זוּלַת הַבּוֹרֵא, הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁבּוֹטְחִים בּוֹ הוֹפֵךְ לְרוֹעֵץ, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְעַל כֵּן אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ לְפִי הַתָּכְנִית הָאֱלוֹקִית, אֵין הִתְפָּרְצוּת מַגֵּפָה, אֶלָּא הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַדִּינִים, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיקָם, לְעוֹרֵר אֶת הָרַחֲמִים, לְחַזֵּר אַחַר הָאַהֲבָה הַיְשָׁנָה, וְאָז תִּהְיֶה שִׂמְחָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְיֶחְדַּל הָרֹעַ מִן הָעוֹלָם, וְיִהְיֶה שֶׁקֶט וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁיְּהוּדִים גָּרִים בּוֹ.

הָאֱמוּנָה בִּשְׁעַת מִבְחָן וַחֲרָדָה, הִיא נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַמַּאֲמִין, בְּאוֹתוֹ זְמַן בּוֹ הוּא נִבְחָן בְּעֶצֶם חַיָּיו, וְהוּא זוֹכֵר אֶת בּוֹרְאוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא נָתוּן בְּיָדוֹ, וְאֵין אֶחָד שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לְהָרַע לוֹ לְלֹא הָרְשׁוּת מִצּוּר הָעוֹלָמִים בָּרוּךְ הוּא, אֲזַי הוּא מִתְעַלֶּה מְאֹד בְּמַדְרֵגַת הָאֱמוּנָה, כֵּיוָן שֶׁהִמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֶת קְדֻשַּׁת בּוֹרְאוֹ בִּנְקֻדַּת חִיּוּתוֹ, הֲרֵי שֶּׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו אוֹר גָּדוֹל שֶׁל הַשְׁגָּחָה וֶאֱמוּנָה, וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהַסִּיחַ דַּעַת מִמַּה שֶׁאֲנָשִׁים מְדַבְּרִים בְּעֵת צָרָה, וּמְסַפְּרִים אוֹדוֹת כֹּחוֹת וּמִלְחָמוֹת, נְקָמוֹת וּקְרָבוֹת, אֲבָל הֵם מַשְׁכִּיחִים אֶת הָאֱמֶת, שֶׁבְּכָל פְּרָט וּפְרָט בַּבְּרִיאָה יֵשׁ יַד ה', וְהַכֹּל מֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית נוֹרָאָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ,

וְאַדְרַבָּה, הַשִּׁכְחָה הַזּוֹ הִיא הַסַּכָּנָה הָאֲמִתִּית, שֶׁאָז יְכוֹלָה הַסִּטְרָא אַחֲרָא לִשְׁלוֹט עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל כְּשֶׁהֵם דְּבֵקִים בְּאוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאֵינָם מַסִּיחִים דַּעְתָּם מֵהָאֱמֶת שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וְהַכֹּל בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ – אֵין שׁוּם אֻמָּה וְלָשׁוֹן שֶׁיְּכוֹלִים לִשְׁלֹט בָּהֶם, וּמִמֵּילָא צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ עַל זֶה כְּעַל הַהֲגָנָה הֲכִי בְּטוּחָה שֶׁיֵּשׁ, כִּי אָכֵן כְּכָל שֶׁשָּׂמֵחַ וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, הוא מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִתְנַהֵג עִמּוֹ שֶׁלֹּא כְּפִי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל.

הָאֱמוּנָה הַזּוֹ הִיא גַּם רְאִיָּה מְפֻכַּחַת, כִּי מִי יַעֲמֹד לָנוּ בְּיוֹם רָעָה אִם לֹא הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, בַּעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, הַדְּבֵקוּת בּוֹ הִיא הַדְּבֵקוּת בַּכֹּחַ הַגָּדוֹל שֶׁבַּבְּרִיאָה, שֶׁשּׁוּם כֹּחַ לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ, וְזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִים אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֵם נוֹצְחִים, כִּי הַנִּצָּחוֹן הָאֲמִתִּי הוּא הַשִּׁיבָה אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, הַהֲבָנָה שֶׁקּוֹל ה' קוֹרֵא לָנוּ בְּכֹחַ, וְהוּא רוֹצֶה לִמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּחֵמָה שְׁפוּכָה, וְעָלִינוּ לִרְאוֹת אֶת הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ בִּמְלוּכָה עָלֵינוּ כְּשִׂיא הָאַהֲבָה, וּמִיַּד לָרוּץ אֵלָיו בְּהִתְרַפְּקוּת הָאַהֲבָה וְהָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה, לֵידַע לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, שֶׁאָנוּ מְבִינִים אֶת הַשִּׁעוּר הַקָּשֶׁה, וְאָנוּ רוֹצִים לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה, לְלֹא מְאֹרָעוֹת נוֹרָאִים שֶׁיְּקָרְבוּ אוֹתָנוּ בַּעַל כָּרְחֵנוּ אֶל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

הַתְּפִלָּה וְהַצְּעָקָה בִּזְמַן כָּזֶה הִיא מִצְוָה מַמָּשׁ, וְאָסוּר לְאָדָם לְהִמָּלֵט מֵהַחוֹבָה הַזּוֹ, לְהִתְפַּלֵּל בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת, בְּעַד הַכְּלָל וְהַפְּרָט, כָּאֵלּוּ הוּא עַצְמוֹ נִמְצָא בַּסַּכָּנָה הַזּוֹ, וּכְאִלּוּ הוּא לְבַדּוֹ מִתְעַנֶּה בְּעִנּוּיִים הַנּוֹרָאִים שֶׁסּוֹבְלִים אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הָרְשָׁעִים הַצּוֹרְרִים, יִמַּח שְׁמָם, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁתְּפִלָּה שֶׁל כָּל יָחִיד יְכוֹלָה לְעוֹרֵר רַחֲמֵי שָׁמַיִם, כִּי אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ בְּשֶׁל מִי בָּאָה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ, וְדַיְקָא אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יְדִיעָה בְּרוּחָנִיּוּת, יוֹתֵר מְפַחֲדִים שֶׁמָּא הֵם אֲשֵׁמִים בַּדָּבָר וּמְפַשְׁפְּשִׁים בְּמַעֲשֵׂיהֶם כְּדֶרֶךְ הַצַּדִּיקִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בְּעַד הַכְּלָל וְהַפְּרָט, וְכָל יָחִיד צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּצַדִּיק לְעִנְיָן זֶה, לִישׁוּעַת הַכְּלָל.

גַּם צָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל הָאַחְדוּת שֶׁנִּפְגְּמָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁיֵּשׁ הֲמוֹן קִנְאָה וְשִׂנְאָה בְּכָל שִׁכְבוֹת הַצִּבּוּר, וְכַמָּה שֶׁמְּדַבְּרִים מֵגְּנּוּת הַמַּחֲלֹקֶת וְאִסּוּר לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת, הַרְבֵּה חוֹשְׁבִים, שֶׁזֶּה רַק בְּתוֹךְ הַקְּהִלָּה וּבְתוֹךְ עֲדָתֵנוּ, אֲבָל אֶת אֲחֵרִים מֻתָּר לְהַכְפִּישׁ וּלְדַבֵּר סָרָה בָּהֶם, וְרָעַת הַמַּחֲלֹקֶת עוֹלָה עַד לַשָּׁמַיִם, וֶאֱלֹקֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה וְשׂונֵא מַחֲלֹקֶת, וּכְמוֹ שֶׁבְּעִנְיָן עֲרָיוֹת, שֶׁגַּם זֶה נִפְרָץ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, יֵשׁ אֶת הַבְּחִינָה שֶׁל וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, כָּךְ כְּשֶׁעֲסוּקִים בִּמְרִיבוֹת וּמַחְלֹקֶת יֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם, סִלּוּק שְׁכִינָה,

וְזֶה סִלּוּק הַהֲגָנָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בִּזְמַן הַגָּלוּת, הַהֲגָנָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁבִּשְׁבִילָן אָנוּ רְשׁוּמִים בִּשְׁמוֹ כְּעַם הַנִּבְחָר, אֲבָל הָעָם הַזֶּה הוּא סוֹד הָאַחְדוּת, וְלֹא הַפֵּרוּד, אִם חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ פֵּרוּדִים בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ דִּינִים קָשִׁים עָלֵינוּ, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִבְדּוֹק, אִם הוּא אוֹהֵב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל כְּנַפְשׁוֹ מַמָּשׁ, וְאִם הוּא מַאֲמִין בִּדְבֵקוּת שֶׁל הַקּוֹמָה שְׁלֵמָה בְּיוֹצְרָהּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, דַּיְקָא כְּשֶׁהִיא בְּאַחְדוּת גְּמוּרָה, לְלֹא שִׂנְאָה עַל אַף אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל,

וְהַתְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל הֶעְדֵּר הָאַהֲבָה שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל, יְעוֹרֵר רַחֲמִים וַחֲסָדִים, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לָנוּ אוֹיְבֵי חִנָּם, וּזְכוּת הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַהַקָּפוֹת וְהַתְּפִלּוֹת וְהַתְּקִיעוֹת שֶׁעָשׂוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּחֹדֶשׁ זֶה דְּתַקִּיף בְּמִצְווֹת, תָּגֵן בְּעַד כָּל אֶחָד וְאַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, לְבַל תִּנָּזֵק צִפֹּרֶן רַגְלוֹ שֶׁל אִישׁ יְהוּדִי, וְנִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.​

 

[הייליג]

יֵשׁ צֶדֶק בָּעוֹלָם!
ו' כִּסְלֵו תשפ"ד​

כַּאֲשֶׁר אָדָם שָׁרוּי בְּעַצְבוּת – אֵינוֹ יָכוֹל לְהָכִיל אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי, הַמַּצָּב בּוֹ הוּא חוֹשֵׁב, כִּי יֵשׁ טֶבַע בָּעוֹלָם, וְיֵשׁ בַּעֲלֵי בְּחִירָה בָּעוֹלָם שֶׁעֲלוּלִים לְהַזִּיקוֹ אוֹ לְהַפְחִידוֹ, הוּא מַצָּב שֶׁל הִסְתַּלְּקוּת הַמּוֹחִין, הוּא אֵינוֹ מְסֻגָּל בּוֹ בַּזְּמַן גַּם לִכְעֹס עַל אֵיזֶה פְּלוֹנִי שֶׁהֵצֵר לוֹ, וּבְאוֹתָהּ עֵת מַמָּשׁ, לַחֲשֹׁב שֶׁהַכֹּל בָּא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וַהֲרֵי שְׁתֵּי הַתְּנוּעוֹת הַלָּלוּ סוֹתְרוֹת זוֹ אֶת זוֹ, וְאֵינָן נִפְגָּשׁוֹת בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאָדָם יִכְעַס מְאֹד עַל זוּלָתוֹ, וְגַם יְגַלְגֵּל עֵינַיִם כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, מַה לוֹ לִכְעֹס בִּכְלָל? וְאִם הוּא כּוֹעֵס, אָז הוּא כּוֹעֵס עַל מִי שֶׁמְּנַהֵל אֶת הָעוֹלָם?!

הָאֱמוּנָה הִיא לֹא נֶחָמָה גְּרֵידָא, אַף אִם הִיא בֶּאֱמֶת מְשַׁמֶּשֶׁת כָּזֹאת, אֲבָל קֹדֶם כָּל וְלִפְנֵי הַכֹּל הִיא הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, שֶׁבֶּאֱמֶת ה' עוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל, מַמָּשׁ הַכֹּל, וְאֵין שׁוּם טְרוּנְיָא כְּלַפֵּי שׁוּם דָּבָר כִּי אִם צָרִיךְ לִפְנוֹת אֶל הָעוֹשֶׂה הַיָּחִיד, וּלְהָבִין אֶת כַּוָּנָתוֹ כְּפִי הַאֶפְשָׁר, וּמִלְּבַד זֹאת לֹא לִנְגֹּעַ בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁהוּא הֵפֶךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי זֹאת הִתְרַחֲקוּת מִן הָאֱמֶת, וּלְכַוֵּן אֶת הָרוֹבֶה לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְכַוְּנוֹ, וְגַם זֶה לֹא יוֹעִיל, כִּי אִם הַמָּקוֹם הַנָּכוֹן לִפְנוֹת הוּא רַק אֶל ה', אֲזַי עַל מַה וְלָמָּה הַהִתְעַסְּקוּת עִם מַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ וְלֹא יוֹעִיל?!

נָכוֹן, שֶׁלִּפְעָמִים כּוֹאֵב מְאֹד עַד עִמְקֵי הַנֶּפֶשׁ, אֵיךְ בַּעַל־בְּחִירָה פָּגַע בִּי שֶׁלֹּא בְּצֶדֶק, אֲבָל הַמִּלִּים "שֶׁלֹּא בְּצֶדֶק" הֵן שְׁגוּיוֹת מֵעִקָּרָן, מִשּׁוּם שֶׁהַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כָּל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל – צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, וְכַאֲשֶׁר אָנוּ רוֹגְזִים וְכוֹאֲבִים מְאֹד, אָנוּ עֲלוּלִים לִשְׁכֹּחַ כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, וְהַכֹּל בְּמִדָּה מְדֻיֶּקֶת.

הַשִּׂמְחָה, גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה – פּוֹתַחַת אֶת כָּל הַשְּׁעָרִים, הָאִישׁ הַשָּׂמֵחַ מְסֻגָּל לִפְתֹּחַ אֶת צִנּוֹרוֹת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלּוֹ לְעוֹד עֲרוּצִים, מִלְּבַד הַמָּקוֹם הַמְצֻמְצָם הַפָּגוּעַ, הוּא יָכוֹל לְגַלּוֹת עוֹלָם שָׁלֵם שֶׁעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים הַלָּלוּ, שֶׁל הַסְתָּרָה וּבִזָּיוֹן, בּוֹרֵא הָעוֹלָמוֹת בְּעַצְמוֹ מִתְעַנְיֵן בּוֹ וּבְזִכּוּכוֹ כָּעֵת, וְהַדְּבֵקוּת בְּחַי הַחַיִּים, בִּמְקוֹר הָעֹנֶג וְהַתְּשׁוּקָה – הִיא הַתְּשׁוּבָה לְכָל הַדְּבֵקוּת הַלֹּא־טוֹבָה, שֶׁכְּשֶׁהִיא נִפְרֶמֶת, הִיא מוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ אֲדָמָה חֲרוּכָה וּלְבָבוֹת נִשְׁבָּרִים. וְהָעִקָּר, לִבּוֹ שֶׁל הָאֵינוֹ־מַאֲמִין־בֶּאֱמֶת – שָׁבוּר לְשִׁבְרֵי שְׁבָרִים, מִכָּל תְּלָאָה מִתְּלָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה הַפּוֹקְדוֹת אֶת כָּל בְּנֵי־תְמוּתָה.

כַּאֲשֶׁר אָדָם זוֹכֶה לִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָעֲרָפֶל, מֻקָּף בִּזְיוֹנוֹת וְאִי הַכָּרָה בְּקִיּוּמוֹ, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לְכָאן, לָעוֹלָם הַמּוּזָר הַזֶּה מָלֵא הַהֲפָכִים וְהַנִּגּוּדִים, הַסְּתִירוֹת וְהַצְּבִיעוּת, אֶלָּא לְעוֹלָם שֶׁל אֱמֶת, לְעוֹלָם שֶׁל דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, לְעוֹלָם שֶׁל אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, שֶׁל שִׂמְחָה וְאַהֲבָה, הַמַּחְשָׁבוֹת הַלָּלוּ, אוֹדוֹת שִׁיּוּכוֹ הַנָּכוֹן שֶׁל בֶּן הָאֱמוּנָה, מַחֲזִירוֹת לוֹ אֶת הַפּוֹרְפּוֹרְצְיָה לְמַה שֶּׁנֶּאֱרַע עִמּוֹ, הוּא שׁוּב לֹא רוֹאֶה עֲדַת שׂוֹנְאִים וּמִתְנַגְּדִים מוּלוֹ, אוֹ קְשָׁיִים נוֹרָאִים לְפַרְנָסָתוֹ אוֹ לְחַיָּיו, אֶלָּא רוֹאֶה מַעְגַּל שֶׁל הַמְשָׁכָה לִדְבֵקוּת נוֹסֶפֶת, כְּמוֹ קוֹרְאִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם – "זַכֵּךְ נָא אֶת הַדְּבֵקוּת שֶׁלְּךָ!"...

אֵין שׁוּם הֶסְבֵּר לְבָאֵר אֶת הַמַּהֲלָךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם חֹק וָצֶדֶק, לִכְאוֹרָה, עִם הַצֶּדֶק הָאֱלֹקִי הַחַד מַשְׁמָעִי, אֶלָּא בִּידִיעָה מֻחְלֶטֶת כִּי 'אֵין רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם', וְ'אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן'. חַיִּים שְׁלֵמִים אֲנָשִׁים מְבַזְבְּזִים עַל מְרִירוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, עַצְבוּת וְדִכָּאוֹן, וְאֵינָם יוֹדְעִים כִּי כָּל הַסִּבָּה הִיא דְּבֵקוּת. כְּנֶגֶד אִי הַדְּבֵקוּת בְּחַי הַחַיִּים, יֵשׁ דְּבֵקוּת מֻגְזֶמֶת בְּעַצְמוֹ, רִכּוּז עַצְמִי עָצוּם, שֶׁאֵין אָדָם רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ אַף דָּבָר בָּעוֹלָם שָׁנָה נֶפֶשׁ, כִּי אִם אֶת עַצְמוֹ וְרַק אֶת עַצְמוֹ, וְזוֹ סִבַּת כָּל הַמְּרִירוּת שֶׁל בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

כְּכָל שֶׁאָדָם יוֹתֵר יוֹצֵא מֵעַצְמוֹ, וּמֵכִיל עוֹד רְבָדִים עֲמוּקִים בַּבְּרִיאָה שֶׁסְּבִיבוֹ, וְאַף אֶת עַצְמוֹ רוֹאֶה בְּאוֹר אַחֵר, לֹא גּוּשׁ עָפָר חָמְרִי הַמַּרְגִּישׁ וּמִתְאַוֶּה וְרוֹצֶה וְנִפְגַּע וְכוּ', אֶלָּא אוֹר נְשָׁמָה שֶׁהִתְלַבְּשָׁה בְּגוּף לְמַעַן מַטָּרָה אַחַת וִיחִידָה, לְהָאִיר עַל עַצְמוֹ אֶת הָאוֹר שֶׁל הַבּוֹרֵא... כְּכָל שֶׁזֶּה יָכוֹל לְהִתְבַּצֵּעַ, וּכְכָל שֶׁזֶּה קַיָּם בָּאָדָם, אֵין שׁוּם חֲשִׁיבוּת מַה הַמַּעֲטֶפֶת הָעוֹטֶפֶת אֶת הָאוֹר הַזֶּה, אִם הִיא מְחֻפָּה בִּכְבוֹד מְלָכִים, אוֹ שֶׁמָּא הִיא מְעוֹלֶלֶת בַּעֲפַר הַהַסְתָּרָה וְהַמְּרִיבָה דְּהַאי עָלְמָא, כִּי הַכֹּל אֶחָד, אֵין צָרִיךְ שׁוּם דָּבָר מִלְּבַד עֶצֶם הָעֲשִׂיָּה בַּעֲבוֹדַת ה', לְגַלּוֹת כְּבוֹד מַלְכֵּנוּ מִכָּל פִּנָּה וּפִנָּה וּמִכֹּל מְאֹרָע וּמְאֹרָע בְּחַיֵּינוּ.

וְאִם יֹאמַר הָאוֹמֵר, הֲלוֹא מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי אֵינִי יָכוֹל לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלִּי נוֹדֶדֶת אֶל הַכְּאֵב וְאֶל הַצַּעַר, וּמַה אֶעֱשֶׂה?! הָאֱמֶת הִיא, שֶׁהַמַּחְשָׁבָה שֶׁלָּנוּ – הִיא הַבְּחִירָה שֶׁלָּנוּ בְּמַה לַּחֲשֹׁב וּבַמֶּה לְהַרְהֵר, הַשְּׁקִיעָה בְּתוֹךְ הַפְּגִיעָה הִיא מוֹרָה עַד כַּמָּה הַמַּצָּב שֶׁל הַדְּבֵקוּת בָּעַצְמִי, חָמוּר בְּיוֹתֵר...

וְאוּלַי זוֹ תַּגְלִית מִמְּרוֹמִים, שֶׁעֲדַיִן עָלֶיךָ לְזַכֵּךְ אֶת הָעַצְמִיּוּת שֶׁלְּךָ הַנִּמְשֶׁכֶת רַק אֶל הָעַצְמִי וְלֹא יוֹתֵר, הַמָּקוֹם הַמֻּגְבָּל הַזֶּה, הַמְצֻמְצָם לְהַחֲרִיד, שֶׁאָדָם לֹא רוֹאֶה כְּלוּם כִּי אִם אֶת עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מוּכָן לְהַקְשִׁיב לְשׁוּם קְרִיאָה מֵעֵבֶר לָזֶה, הוּא מָקוֹם חָשׁוּךְ מְאֹד, וְעַל הָאָדָם לְמַהֵר לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ לָצֵאת מִשָּׁם מִיָּדִית, בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לְהַכְנִיס מַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת, כִּי אֵין שְׁתֵּי מַחֲשָׁבוֹת יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת יַחַד בָּאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל כֵּן הַבְּחִירָה נְתוּנָה בְּיָדוֹ, בְּמַה לַּחֲשֹׁב – הַאִם בְּעַצְמוֹ הַמֻּגְבָּל וְהֶעָלוּב, אוֹ שֶׁמָּא לְהָרִים עַיִן וְשֵׂכֶל אֶל הַמְחוֹלֵל הַכֹּל, אֲשֶׁר כָּעֵת הִשְׁמִיעַ קְרִיאָתוֹ, וּמַמְתִּין לִתְשׁוּבָה...​

 

[הייליג]

דֶּֽרֶךְ־מִצְוֺתֶ֥יךָ אָר֑וּץ כִּ֖י תַרְחִ֣יב לִבִּֽי​

היראה והאהבה, וכל שלל המדות שבהן עובדים את השם, הן המפתחות שבנו המסוגלות לעשות דברים למען שמו באהבה. שימו לב, יש הבדל עצום בין מי שמקיים מצוות כחובה, אשר עליו לצאת ידי חובה, ולהיות שלם בעיני עצמו ובעיני ה' לדעתו, לבין מי שמקיים מצוות מתוך רצון פנימי לרצות את בעל הרצון, יתברך שמו. השמחה והתשוקה לקיים מצוה – זו היא קיום מצוה. המקיים מצוה שלא בשמחה פנימית יוקדת, אין אומרים, חס ושלום, שלא עלתה לו מצוותו, אלא שלא זכה לקרבת האלקים הגדולה שזוכה לה המכין עצמו ואת לבבו לקראת כל קיום של הרצון העליון. והמצוות, כפי שאנו יודעים, הוא הגילוי של הרצון העליון.

וכמו כל הדברים הטובים ביהדות, הדבר הזה – לזכות אליו הוא הדבר הקל ביותר והקשה ביותר. כאשר שם האדם אל לבו את דבר ה', ומבין את העוצמה של הדבקות באלקים חי, הוא מהרהר בכל עת, איככה יוכל לעשות איזו תנועה שתגרום, נחת רוח להבורא יתברך שמו, אין צורך לומר שהמצוות המפורשות בתורה, כאשר קול קורא אליו שאמר ותעשה את רצונו, אלא לבו ער לכל תזוזה שיש בה מן השבח ונרתע מעצמו מכל אחרת המורה על הגנות וההתעלמות, הוא פשוט רוצה לעשות את הרצון של הבורא, הוא לא מרגיש מוגבל בגלל שהוא מוכרח לעשות דברים שהוא לא היה רוצה לעשות אותם, אלא הוא תאב ומשתוקק מתי יבוא לידי דבר ה' ואקיימנו. על פניו תודעה זו נראית נדירה ביותר, אולי לגדולי ישראל, לצדיקים דבקי היראה בה' תמיד, אלא שהאמת היא אינה כן, שהלוא המצוות הצטוו בהן כל ישראל, מגדול ועד קטן, ואין קטן בדרגה שבישראל שאינו מחוייב בכל המצוות כולן, נמצא, שגם ניתנה היכולת והאפשרות לכל אחד להגיע לשמחה עצומה בקיום כל מצוה, ולהמיר כל קושי בקיומה בתשוקה אדירה לקיימה.

אדם מאמין שמרגיש שהוא חש קושי בקיום אחת מן המצוות, הן קושי פיזי והן קושי ערכי, עליו להבין, כיון שכיון שהמצוות ניתנה על ידי יוצרו - לא סר ממנו חן הדבר כלל, אלא שהוא עוד לא הצליח להשיב אל לבבו את אור המצוה, וזו היא עבודתו והתמודדותו... ואדרבה, הקושי הזה רק מעיד, כי אור נשמתו שייכת מאד וביותר דייקא אל ענין המצוה הקשה הזה, ויבדוק את עצמו היטב, מה מקשה עליו את המצוה, האם בתחום הדעת, או בתחום הלב, או שמסגרת קיומה של המצוה נוגדת את זרימת נפשו, ועליו מוטלת הדרישה הנעימה, לחפש את האפשרות ואת המסגרת המתאימה לו לקיום כל מצוה ומצוה, ובעיקר לגלות את האור של המצוה, זה שיאיר לו איזו פינה בנפש שעדיין לא מוארת... ולא יאמר כדרך הפתאים: "אני לא מתחבר אל המצוה הזו"... אלא ידע שהנכון יותר לומר: "עדיין לא למדתי את המצוה הזו, ועדיין אני צריך ללמוד את המצוה", וזאת משום שכל הרמ"ח אברים ושס"ה גידים שלנו יש כנגדן רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, אנו מתוכנתים לפי התורה הקדושה, הזרימה של העולם המתוקן מתבצעת באמצעות התיקון שלנו, יש קשר גדול למה שקורה בעולם להתנהגותנו בו, מלבד זאת, מצוות הן אהבת ה' לנו, הן מלשון צוות, איך אנחנו שאנו חומריים עד להחריד, יכולים שיהיה לנו איזה שהוא קשר עם הבורא הגדול שאין חקר לגדולתו, על ידי מצוות עשה ולא תעשה.

ישאל כל אחד את עצמו, איך הוא יכול להגיד על עצמו שהוא אוהב את השם ועדיין קשה לו נפשית למלאות את רצונו, לאן נעלמה אהבתו את ה'?! וגם זה שכן מקיים את מצוותיו, האם הוא 'רץ' לקיימן, ואינו מרגיש שום עול ושום כבדות?! ולא שאיננו מבינים את טבעו הפשוט של האדם, ואת כוחותיו המוגבלים, קטנות מוחו ועניני ההבל שמעסיקים אותו, אלא שבסופן של המדרגות, וכל הנתונים המקלים והתירוצים, האמתלאות והצידוקים, הרי לשם אנו צריכים לשאוף – לזכות לאהבה הגדולה שבין הנברא לבורא. נמצא, שהסבל שלנו אינו מן המצוות וקיומן, כי אם מקוצר ההשגה בהן, מה שאומר, שלדעת את עומק המצוות, כל אחד לפום שיעורא דיליה, הוא סוג של צורך קריטי, כדי שהמצוות שאנו מקיימים תהיינה מכונות אכן בצדק בשם מצוות ה', ואנו נהיה באמצעותן רודפי האהבה לה'.​