"ובכן" תן פחדך, 'ובכן' תן כבוד, 'ובכן' צדיקים יראו וישמחו".
בנוסח התפילה בר"ה ישנו ג' קטעים שמוסיפים בברכת אתה קדוש, וכל אחד מהם פותח במילה "ובכן" תן פחדך, 'ובכן' תן כבוד, 'ובכן' צדיקים יראו וישמחו. מה הטעם שכל קטע מתחילה במילה הזו?
האבודרהם בהלכות ר"ה כבר עורר בזה וכתב לבאר פשט נפלא. וכך תמצית דבריו.
העניין בהקדמת 'ובכן', הוא בכדי שהאדם יזכור את "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי". אנשי כנסת הגדולה תקנו בדווקא את נוסח התפילה הזה, כדי להעביר לנו את אותה הרגשה שהייתה לאסתר המלכה בבואה לפני המלך, הרגשת פחד ורעדה: "וכאשר אבדתי אבדתי". כאשר אדם מתפלל לפני הקב"ה מתוך הרגשה כזאת כל תפלתו נראית אחרת.
ושמעתי ליישב ע''פ מש''כ רבינו בחיי בפרשת כי תצא - וכן מלת "בכ"ן" בגימטריא "חס"ד" - ולפי זה י"ל שבאנו להזכיר ביום הדין את מדת החסד, ולכן משתמשים דוקא בלשון זו ל'ואז'. בשונה מהמילה 'ואז' שעולה בגימטריה כ'-י'ד' החזקה [וגם תחילתו של דין] לעומת המילה 'ובכן' שעולה כמנין חסד.
ובזה נבין מדוע 'אז ישיר משה' ולא ו'אז, בהקשר לפרק הקודם.
ספר אבודרהם סדר תפלת ראש השנה - ובכן יתקדש שמך וגו' כלומר כשיבא היום שיהיה השם לבדו מרום וקדוש דהיינו לעת ביאת הגואל אז יתקדש שם ה' אלהינו ואז תן יתן פחדו על כל מעשיו ואז יתן כבוד לעמו ואז צדיקים יראו וישמחו. ובכן פי' ואז. ותקנו לומר ובכן ע"ש (אסתר ד, טז) ובכן אבא אל המלך לפי שהוא עתה יום הדין ואנו באים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. וי"מ בכן שהוא שבעים ושתים שמות כי בכן עולה למנין ע"ב ואינו מתישב פירוש זה שהרי מזכיר אחרי ובכן ה' אלהינו. ועוד לא מצאנו שהשם נקרא בכן בשום מקום: עכ"ל.