• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

צמאה נפשי

משתמש חדש
gem
הודעות
5
תודות
24
נקודות
2
המרדכי (קידושין רמז תקס) כ' שאפשר ליטול ידיים בכלי העשוי ממס' סאה, אבל החסדי דוד (ידים פ"א ה"ג, סוף אות ו) נקט בתור דבר פשוט שזה פסול ליטול את ידיו, ותמה על הרמב"ם שהשמיט דין זה, וכ' שזה משום שזה דבר פשוט [ועי' בחזו"א ידים ס"ה סק"ה שפי' את התוספ' באופ"א].
 
במרדכי מדובר בשפיכה או בטבילה?
מסתברא לי שכוונתו לזה
מרדכי מסכת קידושין הגהות מרדכי בפסקי קדושין רמז תקס
כתב ה"ר שמעיה וז"ל מקוה וידים ופרה שוים הם לענין כלי גללים וכלי אדמה וכלים גדולים שמחזיקים ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש ולא חשיב כלי [פי' לענין טומאה אבל לענין מקוה מים שבתוכו דין שאוב יש להם כדאיתא בפנים בהל' מקוואות] וכיון שהן שווין ושנינו לענין נטילת ידים נקב בכונס משקה נתבטל מתורת כלי הוא הדין דאין פוסל מקוה​
 
מסתברא לי שכוונתו לזה
מרדכי מסכת קידושין הגהות מרדכי בפסקי קדושין רמז תקס
כתב ה"ר שמעיה וז"ל מקוה וידים ופרה שוים הם לענין כלי גללים וכלי אדמה וכלים גדולים שמחזיקים ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש ולא חשיב כלי [פי' לענין טומאה אבל לענין מקוה מים שבתוכו דין שאוב יש להם כדאיתא בפנים בהל' מקוואות] וכיון שהן שווין ושנינו לענין נטילת ידים נקב בכונס משקה נתבטל מתורת כלי הוא הדין דאין פוסל מקוה​
אכן, נראה שמדובר בנטילה, וא"כ קשה מדוע החסדי דוד התקשה למה הרמבם השמיט דין זה, וענה כי הוא פשוט, ועד כמה שהמרדכי חלוק אי"ז פשוט כלל...
ושמא הבין שעד כמה שהרמבם סתם, לא היה צד לסבור כמרדכי, שבכ"מ אמרינן דאין לזה שם כלי.
 
אולי זה יעזור
תוספות פסחים קט ב
בים שעשה שלמה. ובירושלמי פריך והלא שאובין הן ואע"ג דכלי שמחזיק מ' סאה בלח שהן כורים ביבש אינו מקבל טומאה דאין מיטלטל מלא וריקן לענין שאיבה כלי הוא כדאמר בי"ח דבר (שבת דף טז:) גבי המניח כלים תחת הצינור כו' ועוד ים שעשה שלמה היה של נחושת ומקבל טומאה אע"ג דאין מיטלטל מלא וריקן דדוקא כלי עץ איתקש לשק ומשני תיפתר בשהיו רגלי השוורים שהיה עומד עליו נקובים כמוציא רמון והיו מחוברין למעיין שתחתיהן והא דנקט כמוציא רמון היינו לבטל השוורים מתורת כלי שלא יקבל טומאה אבל להכשיר המים שבים סגי כשפופרת הנוד כדתנן בפ"ו דמקואות (משנה ה) ומטבילין בשידה תיבה ומגדל שהן נקובין כשפופרת הנוד ומורי הר"ר יחיאל פי' דצריך כאן כמוציא רמון לפי שהשוורים מפסיקין בין הים למעיין והוה ליה כהורק מכלי אל כלי כיון דמרחקי טובא וצריך שיבואו שם מים בשפע והביא ראיה מתוספתא.

מבואר בודאי ולא רק שם, אך במקרה למדתי זאת כעת שעניין כלי מ' סאה אינו בטל למשל לענין להחשיב הנמצא בו למים שאובין. ויש לו שם כלי לאילו דברים
 
) גבי המניח כלים תחת הצינור כו' ועוד ים שעשה שלמה היה של נחושת ומקבל טומאה אע"ג דאין מיטלטל מלא וריקן דדוקא כלי עץ איתקש לשק ומשני תיפתר בשהיו רגלי השוורים שהיה עומד עליו נקו
אולי זה יעזור
תוספות פסחים קט ב
בים שעשה שלמה. ובירושלמי פריך והלא שאובין הן ואע"ג דכלי שמחזיק מ' סאה בלח שהן כורים ביבש אינו מקבל טומאה דאין מיטלטל מלא וריקן לענין שאיבה כלי הוא כדאמר בי"ח דבר (שבת דף טז:) גבי המניח כלים תחת הצינור כו' ועוד ים שעשה שלמה היה של נחושת ומקבל טומאה אע"ג דאין מיטלטל מלא וריקן דדוקא כלי עץ איתקש לשק ומשני תיפתר בשהיו רגלי השוורים שהיה עומד עליו נקובים כמוציא רמון והיו מחוברין למעיין שתחתיהן והא דנקט כמוציא רמון היינו לבטל השוורים מתורת כלי שלא יקבל טומאה אבל להכשיר המים שבים סגי כשפופרת הנוד כדתנן בפ"ו דמקואות (משנה ה) ומטבילין בשידה תיבה ומגדל שהן נקובין כשפופרת הנוד ומורי הר"ר יחיאל פי' דצריך כאן כמוציא רמון לפי שהשוורים מפסיקין בין הים למעיין והוה ליה כהורק מכלי אל כלי כיון דמרחקי טובא וצריך שיבואו שם מים בשפע והביא ראיה מתוספתא.

מבואר בודאי ולא רק שם, אך במקרה למדתי זאת כעת שעניין כלי מ' סאה אינו בטל למשל לענין להחשיב הנמצא בו למים שאובין. ויש לו שם כלי לאילו דברים
אמנם עי' בתוס' (ב"ב סו:) שכ' שאף למ"ד שמ' סאה מים שאובין זה פסול דרבנן, מ"מ בתוך כלי זה פסול דאו' [דהא עסקי' שיש בזה מ"ס, דאל"כ ליכא בזה שיעור מקוה], ומבו' דהוי כלי.
שו"ר במשנה אחרונה (כלים פכ"ד מ"ד) שדייק משי' הרמב"ם דאף טומאת מדרס לא נטמא בכלי הבא במידה [ועי' בבכורות לח:], וכ' שמוכח דס"ל שזה כבר לא נקרא כלי. ולכאו' תוס' (שבת פג:) שכ' שכן מטמא ולכאו' ס"ל שזה כן כלי. ועי'.
 
ברמ"א או"ח סי' שי"ד מבואר שאף שאין בנין וסתירה בכלים, בכלי המחזיק מ"ס יש בנין וסתירה, דאז חשיב אהל.
לענין צירוף סל לחיוב חלה, נחלקו בזה מורי ההוראה אם כלי המחזיק מ"ס מצרף לחלה. [ושמעתי שלמעשה יש בזה חילוק בין ועדות הכשרות, במאפיות מצות].
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון