המרדכי (קידושין רמז תקס) כ' שאפשר ליטול ידיים בכלי העשוי ממס' סאה, אבל החסדי דוד (ידים פ"א ה"ג, סוף אות ו) נקט בתור דבר פשוט שזה פסול ליטול את ידיו, ותמה על הרמב"ם שהשמיט דין זה, וכ' שזה משום שזה דבר פשוט [ועי' בחזו"א ידים ס"ה סק"ה שפי' את התוספ' באופ"א].
- מתחיל חוט צמאה נפשי
- תאריך התחלה
-
- תגים
- טומאה נטילת ידיים
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,696
- נקודות
- 655
מסתברא לי שכוונתו לזה
מרדכי מסכת קידושין הגהות מרדכי בפסקי קדושין רמז תקס
כתב ה"ר שמעיה וז"ל מקוה וידים ופרה שוים הם לענין כלי גללים וכלי אדמה וכלים גדולים שמחזיקים ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש ולא חשיב כלי [פי' לענין טומאה אבל לענין מקוה מים שבתוכו דין שאוב יש להם כדאיתא בפנים בהל' מקוואות] וכיון שהן שווין ושנינו לענין נטילת ידים נקב בכונס משקה נתבטל מתורת כלי הוא הדין דאין פוסל מקוה
אכן, נראה שמדובר בנטילה, וא"כ קשה מדוע החסדי דוד התקשה למה הרמבם השמיט דין זה, וענה כי הוא פשוט, ועד כמה שהמרדכי חלוק אי"ז פשוט כלל...
ושמא הבין שעד כמה שהרמבם סתם, לא היה צד לסבור כמרדכי, שבכ"מ אמרינן דאין לזה שם כלי.
אולי זה יעזור
תוספות פסחים קט ב
בים שעשה שלמה. ובירושלמי פריך והלא שאובין הן ואע"ג דכלי שמחזיק מ' סאה בלח שהן כורים ביבש אינו מקבל טומאה דאין מיטלטל מלא וריקן לענין שאיבה כלי הוא כדאמר בי"ח דבר (שבת דף טז:) גבי המניח כלים תחת הצינור כו' ועוד ים שעשה שלמה היה של נחושת ומקבל טומאה אע"ג דאין מיטלטל מלא וריקן דדוקא כלי עץ איתקש לשק ומשני תיפתר בשהיו רגלי השוורים שהיה עומד עליו נקובים כמוציא רמון והיו מחוברין למעיין שתחתיהן והא דנקט כמוציא רמון היינו לבטל השוורים מתורת כלי שלא יקבל טומאה אבל להכשיר המים שבים סגי כשפופרת הנוד כדתנן בפ"ו דמקואות (משנה ה) ומטבילין בשידה תיבה ומגדל שהן נקובין כשפופרת הנוד ומורי הר"ר יחיאל פי' דצריך כאן כמוציא רמון לפי שהשוורים מפסיקין בין הים למעיין והוה ליה כהורק מכלי אל כלי כיון דמרחקי טובא וצריך שיבואו שם מים בשפע והביא ראיה מתוספתא.
מבואר בודאי ולא רק שם, אך במקרה למדתי זאת כעת שעניין כלי מ' סאה אינו בטל למשל לענין להחשיב הנמצא בו למים שאובין. ויש לו שם כלי לאילו דברים
תוספות פסחים קט ב
בים שעשה שלמה. ובירושלמי פריך והלא שאובין הן ואע"ג דכלי שמחזיק מ' סאה בלח שהן כורים ביבש אינו מקבל טומאה דאין מיטלטל מלא וריקן לענין שאיבה כלי הוא כדאמר בי"ח דבר (שבת דף טז:) גבי המניח כלים תחת הצינור כו' ועוד ים שעשה שלמה היה של נחושת ומקבל טומאה אע"ג דאין מיטלטל מלא וריקן דדוקא כלי עץ איתקש לשק ומשני תיפתר בשהיו רגלי השוורים שהיה עומד עליו נקובים כמוציא רמון והיו מחוברין למעיין שתחתיהן והא דנקט כמוציא רמון היינו לבטל השוורים מתורת כלי שלא יקבל טומאה אבל להכשיר המים שבים סגי כשפופרת הנוד כדתנן בפ"ו דמקואות (משנה ה) ומטבילין בשידה תיבה ומגדל שהן נקובין כשפופרת הנוד ומורי הר"ר יחיאל פי' דצריך כאן כמוציא רמון לפי שהשוורים מפסיקין בין הים למעיין והוה ליה כהורק מכלי אל כלי כיון דמרחקי טובא וצריך שיבואו שם מים בשפע והביא ראיה מתוספתא.
מבואר בודאי ולא רק שם, אך במקרה למדתי זאת כעת שעניין כלי מ' סאה אינו בטל למשל לענין להחשיב הנמצא בו למים שאובין. ויש לו שם כלי לאילו דברים
אמנם עי' בתוס' (ב"ב סו:) שכ' שאף למ"ד שמ' סאה מים שאובין זה פסול דרבנן, מ"מ בתוך כלי זה פסול דאו' [דהא עסקי' שיש בזה מ"ס, דאל"כ ליכא בזה שיעור מקוה], ומבו' דהוי כלי.
שו"ר במשנה אחרונה (כלים פכ"ד מ"ד) שדייק משי' הרמב"ם דאף טומאת מדרס לא נטמא בכלי הבא במידה [ועי' בבכורות לח:], וכ' שמוכח דס"ל שזה כבר לא נקרא כלי. ולכאו' תוס' (שבת פג:) שכ' שכן מטמא ולכאו' ס"ל שזה כן כלי. ועי'.
- הודעות
- 48
- תודות
- 166
- נקודות
- 46
ברמ"א או"ח סי' שי"ד מבואר שאף שאין בנין וסתירה בכלים, בכלי המחזיק מ"ס יש בנין וסתירה, דאז חשיב אהל.
לענין צירוף סל לחיוב חלה, נחלקו בזה מורי ההוראה אם כלי המחזיק מ"ס מצרף לחלה. [ושמעתי שלמעשה יש בזה חילוק בין ועדות הכשרות, במאפיות מצות].
לענין צירוף סל לחיוב חלה, נחלקו בזה מורי ההוראה אם כלי המחזיק מ"ס מצרף לחלה. [ושמעתי שלמעשה יש בזה חילוק בין ועדות הכשרות, במאפיות מצות].
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי פי
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- לי נראה
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עמך
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמעון הגלילי
- תשב"ר
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
היכלי הישיבות
היכלי הישיבות בדורנו
צדקה ומעשר כספים
האם אדם שכל פרנסתו היא שנוררות יש מצוות צדקה?? (כלי יקר)