שמא יקדמנו אחר, או ארבעים יום קודם?

[אחד יחיד]

מצד אחד מותר לגמור שידוכים גם בזמנים לא זמנים עקב 'שמא יקדמנו אחר'.

ומצד שני מבואר שארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני.

ואיך יתיישבו שני הדברים האלו זה עם זה?

 

[הצעיר שבחבורה]

מצד אחד מותר לגמור שידוכים גם בזמנים לא זמנים עקב 'שמא יקדמנו אחר'.

ומצד שני מבואר שארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני.

ואיך יתיישבו שני הדברים האלו זה עם זה?

לחץ כדי לכווץ...

מועד קטן יח ב

ומי אמר שמואל שמא יקדמנו אחר והאמר רב יהודה אמר שמואל בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני אלא שמא יקדמנו אחר ברחמים כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר תזדמן לי פלניתא א"ל לא תיבעי רחמי הכי אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה' בתר הכי שמעיה דקאמר או איהו לימות מקמה או איהי תמות מקמיה א"ל לאו אמינא לך לא תיבעי עלה דמילתא הכי אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש מן התורה דכתיב (בראשית כד, נ) ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר מן הנביאים דכתיב (שופטים יד, ד) ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא מן הכתובים דכתיב (משלי יט, יד) בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת​

 

[התורה]

מצד אחד מותר לגמור שידוכים גם בזמנים לא זמנים עקב 'שמא יקדמנו אחר'.

ומצד שני מבואר שארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני.

ואיך יתיישבו שני הדברים האלו זה עם זה?

לחץ כדי לכווץ...

כתב המהרש"א ביבמות (ס"ג ע"א בח"א) דאמרינן התם אשה טובה בחיק ירא ה' תנתן, דאע"ג דאמרינן בריש סוטה (ב א) ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול מכריזה בת פלוני לפלוני, י"ל שעל ידי זכות גדול אפשר שישתנה המזל, כמ"ש התוס' שבת (קנו א). ע"כ.

 

[התורה]

והוסיף בספר מאור ישראל (שבת קנ"ו ע"ב): והוא על דרך מה שאמרו בב"ב (קכג א) על לאה וצדקתה ותפלתה שגרמו שלא נפלה בחלקו של עשו הרשע, אלא בחלקו של יעקב אבינו. ובהכי אתי שפיר טפי מה שאמרו במועד קטן (יח ב), אמר שמואל, מותר לארס אשה בחול המועד, שמא יקדמנו אחר, ופריך מהא דאמר שמואל ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול אומרת בת פלוני לפלוני, ומסיק שמא יקדמנו אחר ברחמים, והיינו שאם יש לו זכות גדול, מהניא ליה תפלתו לזכות בה, ומבטלת המזל הקודם.​

 

[אחד יחיד]

מועד קטן יח ב

ומי אמר שמואל שמא יקדמנו אחר והאמר רב יהודה אמר שמואל בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני אלא שמא יקדמנו אחר ברחמים כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר תזדמן לי פלניתא א"ל לא תיבעי רחמי הכי אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה' בתר הכי שמעיה דקאמר או איהו לימות מקמה או איהי תמות מקמיה א"ל לאו אמינא לך לא תיבעי עלה דמילתא הכי אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש מן התורה דכתיב (בראשית כד, נ) ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר מן הנביאים דכתיב (שופטים יד, ד) ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא מן הכתובים דכתיב (משלי יט, יד) בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת​

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח, אכן נשמט מזכרוני שהגמרא שואלת את זה.

כתב המהרש"א ביבמות (ס"ג ע"א בח"א) דאמרינן התם אשה טובה בחיק ירא ה' תנתן, דאע"ג דאמרינן בריש סוטה (ב א) ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול מכריזה בת פלוני לפלוני, י"ל שעל ידי זכות גדול אפשר שישתנה המזל, כמ"ש התוס' שבת (קנו א). ע"כ.

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף בספר מאור ישראל (שבת קנ"ו ע"ב): והוא על דרך מה שאמרו בב"ב (קכג א) על לאה וצדקתה ותפלתה שגרמו שלא נפלה בחלקו של עשו הרשע, אלא בחלקו של יעקב אבינו. ובהכי אתי שפיר טפי מה שאמרו במועד קטן (יח ב), אמר שמואל, מותר לארס אשה בחול המועד, שמא יקדמנו אחר, ופריך מהא דאמר שמואל ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול אומרת בת פלוני לפלוני, ומסיק שמא יקדמנו אחר ברחמים, והיינו שאם יש לו זכות גדול, מהניא ליה תפלתו לזכות בה, ומבטלת המזל הקודם.​

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח.
אבל בכל זאת עדיין תמוה, למה דווקא בשידוכים מצאנו את החשש שמא יקדמנו אחר, ולא בדירה ובשאר נכסים וקניינים - בעוד שדווקא בשידוכים מבואר בפירוש שזה נגזר קודם.

 

[בן עזאי]

ב"ח אורח חיים סימן תקנא
ב והכי איתא בירושלמי ומפרש טעמא שלא יקדימנו אחר ברחמים. פירוש שיתפלל אם לא ישאנה ימות הוא או היא ולא יראה שישאנה אחר ויצטער הוא אבל לא שמא יקדמנו אחר וישאנה דהא ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצא ואומר בת פלוני לפלוני וממה נפשך אי חזיא ליה לא אזלא מיניה ואי לא לא תועיל התפילה וכן איתא בפרק אלו מגלחין בדין אירוסין בחול המועד (סוף דף י"ח ב) והתוספות (ד"ה ומי) הקשו שם תימה אמאי לא משני הא בזיווג ראשון הא בזיווג שני עד כאן ולא קשיא ולא מידי דתלמוד מהדר אטעמא דאפילו היכא דהוא והיא לא נישאו עדיין:

 

[אימתי]

יישר כח, אכן נשמט מזכרוני שהגמרא שואלת את זה.




יישר כח.
אבל בכל זאת עדיין תמוה, למה דווקא בשידוכים מצאנו את החשש שמא יקדמנו אחר, ולא בדירה ובשאר נכסים וקניינים - בעוד שדווקא בשידוכים מבואר בפירוש שזה נגזר קודם.

לחץ כדי לכווץ...

אותו מקור שנגזר קודם אומר את זה גם על נכסים
דירה פלונית לפלוני שזה נכסים ושדה פלוני לפלוני שזה פרנסה ....
כנראה שאשה יותר חשובה מפרנסה ונכסים...:)