ירושלמי שמות חדשים עלו בידם מבבל (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

כן איתא בירושלמי (ראש השנה פרק א הלכה ב)

ובמקום אחר נכתב

בבני יששכר כתוב ששמות החודשים הם קודם ורק הגילוי היה מבבל אקוה לצטט אותו מאוחר יותר

לחץ כדי לכווץ...

והרמב"ן (שמות פרק יב פסוק ב) כותב "וכבר הזכירו רבותינו זה הענין ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל כי מתחלה לא היו להם שמות אצלנו והסבה בזה כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב (ירמיהו טז יד-טו) ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש"י כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים ולא ימצא רק בספרי נביאי בבל (זכריה א ז עזרא ו טו נחמיה א א) ובמגילת אסתר (ג ז) ולכן אמר הכתוב בחדש הראשון הוא חדש ניסן כמו הפיל פור הוא הגורל (שם) ועוד היום הגוים בארצות פרס ומדי כך הם קוראים אותם ניסן ותשרי וכלם כמונו והנה נזכיר בחדשים הגאולה השנית כאשר עשינו עד הנה בראשונה"​

 

[הצעיר שבחבורה]

ויש להעיר בזה מהמשך דברי הירושלמי שם "רשב"ל אמר אף שמות המלאכים עלו בידן מבבל. בראשונה (ישעיהו ו) ויעף אלי אחד מן השרפים (שם) שרפים עומדים ממעל לו מיכן והילך (דניאל ט) והאיש גבריאל (דניאל י) כי אם מיכאל שרכם."​

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ויש להעיר בזה מהמשך דברי הירושלמי שם "רשב"ל אמר אף שמות המלאכים עלו בידן מבבל. בראשונה (ישעיהו ו) ויעף אלי אחד מן השרפים (שם) שרפים עומדים ממעל לו מיכן והילך (דניאל ט) והאיש גבריאל (דניאל י) כי אם מיכאל שרכם."​

לחץ כדי לכווץ...

וזה ראיה לבעל הבני יששכר

 

[ישעיהו מנחלת דן]

והרמב"ן (שמות פרק יב פסוק ב) כותב "וכבר הזכירו רבותינו זה הענין ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל כי מתחלה לא היו להם שמות אצלנו והסבה בזה כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב (ירמיהו טז יד-טו) ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש"י כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים ולא ימצא רק בספרי נביאי בבל (זכריה א ז עזרא ו טו נחמיה א א) ובמגילת אסתר (ג ז) ולכן אמר הכתוב בחדש הראשון הוא חדש ניסן כמו הפיל פור הוא הגורל (שם) ועוד היום הגוים בארצות פרס ומדי כך הם קוראים אותם ניסן ותשרי וכלם כמונו והנה נזכיר בחדשים הגאולה השנית כאשר עשינו עד הנה בראשונה"

לחץ כדי לכווץ...

ולפי זה לכאורה כיום יש לשנות חזרה לשמות של התורה כי כבר גלינו שוב לכל הארצות וקובצנו מהם לארץ ישראל ואין אנו עולים מבבל וצע''ג

 

[אברך מישיבת מיר]

ויש להעיר בזה מהמשך דברי הירושלמי שם "רשב"ל אמר אף שמות המלאכים עלו בידן מבבל. בראשונה (ישעיהו ו) ויעף אלי אחד מן השרפים (שם) שרפים עומדים ממעל לו מיכן והילך (דניאל ט) והאיש גבריאל (דניאל י) כי אם מיכאל שרכם."​

לחץ כדי לכווץ...

וזה תו"ד של הבני יששכר (חודש ניסן מאמר א') כי שמות החדשים שעלו עמהם מבבל נתקבלו כבר בסיני, רק שהיה בבחינת תורה שבעל פה, דהרי נזכרו השמות של חדשים בתרגום [עי' תרגום יונתן בראשית ח כב] והתרגום נתקבל בסיני כידוע [מגילה ג א], אבל התרגום הוא תורה שבע"פ אבל לא ניתנו לכתוב בכתב עד שבאו לבבל, ע"ש. ועי' בשו"ת דברי יואל (או"ח סי' ט"ו) שהוכיח שאף הרמב"ן למד כן.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

בתרגום [עי' תרגום יונתן בראשית ח כב] והתרגום נתקבל בסיני כידוע [מגילה ג א],

לחץ כדי לכווץ...

יש כאן ערוב בין תרגום אונקלוס הארמי בבלי לבין תרגום ירושלמי המיוחס ליונתן הארמי גלילי

 

[אברך מישיבת מיר]

כן איתא בירושלמי (ראש השנה פרק א הלכה ב)

ובמקום אחר נכתב

והרמב"ן (שמות פרק יב פסוק ב) כותב "וכבר הזכירו רבותינו זה הענין ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל כי מתחלה לא היו להם שמות אצלנו והסבה בזה כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב (ירמיהו טז יד-טו) ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש"י כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים ולא ימצא רק בספרי נביאי בבל (זכריה א ז עזרא ו טו נחמיה א א) ובמגילת אסתר (ג ז) ולכן אמר הכתוב בחדש הראשון הוא חדש ניסן כמו הפיל פור הוא הגורל (שם) ועוד היום הגוים בארצות פרס ומדי כך הם קוראים אותם ניסן ותשרי וכלם כמונו והנה נזכיר בחדשים הגאולה השנית כאשר עשינו עד הנה בראשונה"​

לחץ כדי לכווץ...

וכמו שהביאו כאן שדרשו הפוסקים חודש אלול אני לדודי וכו' ועוד ר"ת .
א"כ מוכח ששמות החדשים הם קדושים.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ועוד ר"ת

לחץ כדי לכווץ...

יותר מאוחרים תמו''ז זמני תשובה ממשמשין ובאים א''ב אלול בא...

 

[אברך מישיבת מיר]

יותר מאוחרים תמו''ז זמני תשובה ממשמשין ובאים א''ב אלול בא...

לחץ כדי לכווץ...

התכוונתי שלאלול יש עוד ר"ת שמובאים בקדמונים.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

התכוונתי שלאלול יש עוד ר"ת שמובאים בקדמונים.

לחץ כדי לכווץ...

אינה לידו ושמתי לך (מקום אשר ינוס שמה רומז לתשובה) איש לרעהו ומתנות לאביונים

 

[הרב מרודוש]

ולפי זה לכאורה כיום יש לשנות חזרה לשמות של התורה כי כבר גלינו שוב לכל הארצות וקובצנו מהם לארץ ישראל ואין אנו עולים מבבל וצע''ג

לחץ כדי לכווץ...

ברמב"ן מבואר שבתורה אין שם לחודש אלא מספר ליציאת מצרים

אז איזה מעלה יש לשמות התורה?

 

[פנחס ע]

מצרף קישור לאשכול שלי שקשור לעניין זה

פורים - האם החכמים יודעי העיתים היו אחראים ללוח השנה הפרסי | ענייני דיומא

"הטיל פור הוא הגורל לפני המן" והתקשו שלפי זה נראה שהמן הטיל את גורלותיו על פי החודשים העבריים. וזה דבר תימה מה לו וללוח העברי? וייתכן להציע שחכמי ישראל הבקיאים בעיבור השנים הם שקבעו את הלוח הפרסי. ולזה מרמז הפסוק "החכמים יודעי העיתים" שאלו הם חכמי ישראל. כמ"ש מגילה יב, ב "ויאמר המלך לחכמים, מאן...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[הצעיר שבחבורה]

ולפי זה לכאורה כיום יש לשנות חזרה לשמות של התורה כי כבר גלינו שוב לכל הארצות וקובצנו מהם לארץ ישראל ואין אנו עולים מבבל וצע''ג

לחץ כדי לכווץ...

ולדבריו, מדוע לחזור ליציאת מצרים? ושמא עלינו לשנות לשמות הגלויות אשר עלו משם??

 

[הצעיר שבחבורה]

וזה תו"ד של הבני יששכר (חודש ניסן מאמר א') כי שמות החדשים שעלו עמהם מבבל נתקבלו כבר בסיני, רק שהיה בבחינת תורה שבעל פה, דהרי נזכרו השמות של חדשים בתרגום [עי' תרגום יונתן בראשית ח כב] והתרגום נתקבל בסיני כידוע [מגילה ג א], אבל התרגום הוא תורה שבע"פ אבל לא ניתנו לכתוב בכתב עד שבאו לבבל, ע"ש. ועי' בשו"ת דברי יואל (או"ח סי' ט"ו) שהוכיח שאף הרמב"ן למד כן.

לחץ כדי לכווץ...

והכתובים לא נתקבלו מסיני?

 

[ישעיהו מנחלת דן]

והכתובים לא נתקבלו מסיני?

לחץ כדי לכווץ...

ברכות ה ואתנה לך את לוחות והאבן והתורה והמצוה אשר כתבתי אלו נ''ך מלמד שכולם נתנו למשה מסיני אבל יתכן שרק יסודם ולא פרטי פרטיהם

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ברמב"ן מבואר שבתורה אין שם לחודש אלא מספר ליציאת מצרים

אז איזה מעלה יש לשמות התורה?

לחץ כדי לכווץ...

התכונתי למנות החודש הרביעי כדרך שמונה התנ''ך וכציווי התורה החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה שהרמב''ן מודה שהיה קים ונתבטל רק בעקבות קרא דירמיהו

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ולדבריו, מדוע לחזור ליציאת מצרים? ושמא עלינו לשנות לשמות הגלויות אשר עלו משם??

לחץ כדי לכווץ...

יש מלא גלויות ומלא שמות ויש ויכוח האם זה 'נקרא' שיצאנו מהגלות או לא כידוע... אז רק אמרתי שלפחות הטעם של הרמב''ן לא שייך ויש לחזור לתורה
אני לכשעצמי לא חושב שזה הסיבה שהחלו למנות בחדשים של בבל אלא שהורגלו בכך ולא החליפו את חדשי התורה אלא הוסיפו כל' הכתובים באסתר בחודש הראשון הוא חודש ניסן בחודש השלישי הוא חודש סיון בחודש העשירי הוא חודש טבת לחודש שנים עשר הוא חודש אדר וצ''ע

 

[הצעיר שבחבורה]

יש מלא גלויות ומלא שמות ויש ויכוח האם זה 'נקרא' שיצאנו מהגלות או לא כידוע... אז רק אמרתי שלפחות הטעם של הרמב''ן לא שייך ויש לחזור לתורה

לחץ כדי לכווץ...

אם הרמב"ן מנמק את הטעם בדברי הנביא

ונתקיים מה שאמר הכתוב (ירמיהו טז יד-טו) ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש"י

לחץ כדי לכווץ...

הרי שכל זמן שלא עלינו מגלות אחרת בוודאי שלא התבטל טעם זה.
ולא מצאנו בשום מקום שישובו לומר חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, ולשוב למניין החדשים לגלות מצרים.

ומה שכתב

אני לכשעצמי לא חושב שזה הסיבה

לחץ כדי לכווץ...

אין דעתו חשובה במקום דברי הרמב"ן, כמובן.

 

[נהר מעדן]

בירושלמי שם מבואר ששמות המקוריים הוא, לתשרי: ירח האיתנים. לחשוון: ירח בול. לאב: ירח זיוו. ומה שנקרא בתורה חודש ראשון שני וכו', הוא רק מצאת ישראל ממצרים זכר ליציאת מצרים. וכשעלו לארצינו אחר גלות בבל, שינוי את שמות החדשים זכר לגאולה. ולכאורה היה זה על ידי נבואה, או עכ"פ בהסכמתם.
א"כ אם אחד רוצה להחזיר הדבר ליושנה, צריך לקראו בשמות המקוריים, איתנים, בול וזיוו, ולברר כל חודש כיצד זה היה נקרא. אבל חודש ראשון שני וכו', זה לא השם מקורי.