בחוקותי שמחתו של החתם סופר (1 צופה)

[התורה]

אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֶֹקיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ, אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ (ויקרא כה, לו-לז). לְפִי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם נִמְשֶׁכֶת אַחַר הָרִבִּית, וְקָשֶׁה לִפְרוֹשׁ הֵימֶנּוּ, וּמוֹרֶה לְעַצְמוֹ הֶיתֵּר בִּשְׁבִיל מָעוֹתָיו שֶׁהָיוּ בְּטֵלוֹת אֶצְלוֹ, הוּצְרַךְ לוֹמַר 'וְיָרֵאתָ מֵאֱלֶֹקיךָ' (רש"י).
איסור ריבית, מהאיסורים החמורים שבתורתנו הק', והיא נוגעת למעשה לכל יהודי, זקנים עם נערים, אנשים נשים וטף, לא רק למי שמעניק הלוואות או לוקח הלוואות, כי רבים הם המקרים והדוגמאות שעלולים להיכשל בטעות באיסור ריבית, על כן נדרשת שימת לב ולימוד עיקרי ההלכות כדי להישמר ולהיזהר מאיסור ריבית.

אחד מהעשירים הנכבדים בפרשבורג, נקלע למצב כלכלי קשה, הוא ניגש בחשאי אל הגה"ק בעל חתם סופר זי"ע, סיפר על מצבו הקשה שעדיין נשמר בסוד, וציין שהאפשרות היחידה להציל את מצבו היא כאשר יקבל הלוואה בסך מאה זהובים, ובכסף זה יקנה וימכור סחורה ביריד המתקיים בלייפציג.

הוציא החתם סופר מאה זהובים ונתן לו בהלוואה, ואף הוסיף לתת לו מעות בהלוואה להוצאות הדרך ללייפציג, וברכו שה' יהיה בעזרו. בהגיעו ליריד החל לסחור במעות שבידו, ואכן הוא ראה ברכה מרובה למעלה מדרך הטבע, עד שהיה בידו סכום של אלפי זהובים.

כשחזר לפרשבורג, נכנס אל החתם סופר על מנת להחזיר את ההלוואה, וכאות הוקרה הושיט גם מתנה, קופסת טבק עשויה זהב, משובצת ביהלום ענק. נטל החתם סופר את קופסת הטבק לידו, העביר אותה מיד ליד והרעיף דברי שבח על יופייה ותפארתה, ואז החזיר אותה לידי העשיר באומרו: הקופסא אכן מפוארת עד מאד, אבל אחרי שלוויתי לך כסף, איני יכול לקחת אותה, כי יש בכך איסור של אבק ריבית.

אחרי שיצא הסוחר, שאלו התלמידים את רבם: מה פשר הדבר שתחילה השתעשע עם הקופסה טרם שהחזיר אותה? ענה להם החתם סופר: כל מה שעשיתי עם הקופסה, היה רק כהבעת שמחה גדולה, שמחה של מצוה, על המצוה שבאה לידי, המצוה להימנע מלקחת ריבית, לא בכל יום מזדמנת לי אפשרות לקיים מצוה זו בפועל ממש!
תורה שבכתב​