ישנה דרך להפיק שירים המיוצרים ע"י 'בינה מלאכותית', כך שהשיר נשמע כאילו מושר ע"י אשה; כלומר, מפתחי הבינה מלאכותית אימנו את ה'מודל' בצלילי שירה, באופן שכשיתבקש לייצר צליל יוכל להפיק צליל שמשמע כמו איש, כמו אשה, וכמו כל כלי נגינה רצוי; אין כאן הקלטת קול של אשה אמיתית, אלא מיכשור ממוחשב שמסוגל לחקות בדייקנות את טווח התדרים של קול אשה.
לענ"ד אין שום חשש בשמיעת קול זה, שהרי בשמיעת הקלטת אשה שאיננה כאן יש עדיין חשש שיהרהר בה אם מכיר אותה, כי הרי הקול המוקלט שייך לאשה כלשהי, אולם בצליל שכולו יצירה מלאכותית של טווח תדרים מסויימים, ואיננו הקלטה של שום אשה – חסר בכל המהות המעוררת את ההרהור, ואינו אלא כשמיעת כלי נגינה שיש לו את טווח התדרים הללו, או כשמיעת קול דק של ילד הדומה לשמיעת קול אשה.
ושוב נדגיש, האיסור הוא לא 'שמיעת קול נשי', אלא על קירוב לערוה, וכשהקול הזה איננו קול שמשוייך לשום אשה אמיתית אין שום חשש איסור [ובזאת קלה שמיעה מראיה, שאף שראיית בובה הנראית כאשה מפעילה את הדמיון באופן הדומה לראיית אשה אמיתית, שהרי שמצאנו שאין להסתכל על בגדי צבעונין של אשה שמכיר שמא ראיה זו תגרום לו להרהר באשה עצמה, אבל שמיעת קול שמופק ממכשיר אינה משוייכת לשום אשה ממשית, וחסר כל ה'טריגר' המעורר את ההרהור באשה מסויימת].
כל זאת כמובן מצד גדרי ההלכה הכתובה, אבל מי שאכן חש ששמיעת קול זה גורם לו הרהורים – חייב לגדור את עצמו מכך, כי חייב אדם להכיר את עצמו ולשמור עצמו מהרהורי עבירה [שמי שמכיר בעצמו שלחשוב על דגים גורם לו לחשוב על חתונה שמגישים בה דגים, ומשם כבר חושב על הכלה – ראוי שאכן יגדור עצמו מלחשוב על דגים...].
לענ"ד אין שום חשש בשמיעת קול זה, שהרי בשמיעת הקלטת אשה שאיננה כאן יש עדיין חשש שיהרהר בה אם מכיר אותה, כי הרי הקול המוקלט שייך לאשה כלשהי, אולם בצליל שכולו יצירה מלאכותית של טווח תדרים מסויימים, ואיננו הקלטה של שום אשה – חסר בכל המהות המעוררת את ההרהור, ואינו אלא כשמיעת כלי נגינה שיש לו את טווח התדרים הללו, או כשמיעת קול דק של ילד הדומה לשמיעת קול אשה.
ושוב נדגיש, האיסור הוא לא 'שמיעת קול נשי', אלא על קירוב לערוה, וכשהקול הזה איננו קול שמשוייך לשום אשה אמיתית אין שום חשש איסור [ובזאת קלה שמיעה מראיה, שאף שראיית בובה הנראית כאשה מפעילה את הדמיון באופן הדומה לראיית אשה אמיתית, שהרי שמצאנו שאין להסתכל על בגדי צבעונין של אשה שמכיר שמא ראיה זו תגרום לו להרהר באשה עצמה, אבל שמיעת קול שמופק ממכשיר אינה משוייכת לשום אשה ממשית, וחסר כל ה'טריגר' המעורר את ההרהור באשה מסויימת].
כל זאת כמובן מצד גדרי ההלכה הכתובה, אבל מי שאכן חש ששמיעת קול זה גורם לו הרהורים – חייב לגדור את עצמו מכך, כי חייב אדם להכיר את עצמו ולשמור עצמו מהרהורי עבירה [שמי שמכיר בעצמו שלחשוב על דגים גורם לו לחשוב על חתונה שמגישים בה דגים, ומשם כבר חושב על הכלה – ראוי שאכן יגדור עצמו מלחשוב על דגים...].