שמיעת קול אשה המופק ב'בינה מלאכותית' מותר? (10 צופים)

[יואל שילה]

ישנה דרך להפיק שירים המיוצרים ע"י 'בינה מלאכותית', כך שהשיר נשמע כאילו מושר ע"י אשה; כלומר, מפתחי הבינה מלאכותית אימנו את ה'מודל' בצלילי שירה, באופן שכשיתבקש לייצר צליל יוכל להפיק צליל שמשמע כמו איש, כמו אשה, וכמו כל כלי נגינה רצוי; אין כאן הקלטת קול של אשה אמיתית, אלא מיכשור ממוחשב שמסוגל לחקות בדייקנות את טווח התדרים של קול אשה.

לענ"ד אין שום חשש בשמיעת קול זה, שהרי בשמיעת הקלטת אשה שאיננה כאן יש עדיין חשש שיהרהר בה אם מכיר אותה, כי הרי הקול המוקלט שייך לאשה כלשהי, אולם בצליל שכולו יצירה מלאכותית של טווח תדרים מסויימים, ואיננו הקלטה של שום אשה – חסר בכל המהות המעוררת את ההרהור, ואינו אלא כשמיעת כלי נגינה שיש לו את טווח התדרים הללו, או כשמיעת קול דק של ילד הדומה לשמיעת קול אשה.

ושוב נדגיש, האיסור הוא לא 'שמיעת קול נשי', אלא על קירוב לערוה, וכשהקול הזה איננו קול שמשוייך לשום אשה אמיתית אין שום חשש איסור [ובזאת קלה שמיעה מראיה, שאף שראיית בובה הנראית כאשה מפעילה את הדמיון באופן הדומה לראיית אשה אמיתית, שהרי שמצאנו שאין להסתכל על בגדי צבעונין של אשה שמכיר שמא ראיה זו תגרום לו להרהר באשה עצמה, אבל שמיעת קול שמופק ממכשיר אינה משוייכת לשום אשה ממשית, וחסר כל ה'טריגר' המעורר את ההרהור באשה מסויימת].

כל זאת כמובן מצד גדרי ההלכה הכתובה, אבל מי שאכן חש ששמיעת קול זה גורם לו הרהורים – חייב לגדור את עצמו מכך, כי חייב אדם להכיר את עצמו ולשמור עצמו מהרהורי עבירה [שמי שמכיר בעצמו שלחשוב על דגים גורם לו לחשוב על חתונה שמגישים בה דגים, ומשם כבר חושב על הכלה – ראוי שאכן יגדור עצמו מלחשוב על דגים...].

 

[אחד יחיד]

ישנה דרך להפיק שירים המיוצרים ע"י 'בינה מלאכותית', כך שהשיר נשמע כאילו מושר ע"י אשה; כלומר, מפתחי הבינה מלאכותית אימנו את ה'מודל' בצלילי שירה, באופן שכשיתבקש לייצר צליל יוכל להפיק צליל שמשמע כמו איש, כמו אשה, וכמו כל כלי נגינה רצוי; אין כאן הקלטת קול של אשה אמיתית, אלא מיכשור ממוחשב שמסוגל לחקות בדייקנות את טווח התדרים של קול אשה.

לענ"ד אין שום חשש בשמיעת קול זה, שהרי בשמיעת הקלטת אשה שאיננה כאן יש עדיין חשש שיהרהר בה אם מכיר אותה, כי הרי הקול המוקלט שייך לאשה כלשהי, אולם בצליל שכולו יצירה מלאכותית של טווח תדרים מסויימים, ואיננו הקלטה של שום אשה – חסר בכל המהות המעוררת את ההרהור, ואינו אלא כשמיעת כלי נגינה שיש לו את טווח התדרים הללו, או כשמיעת קול דק של ילד הדומה לשמיעת קול אשה.

ושוב נדגיש, האיסור הוא לא 'שמיעת קול נשי', אלא על קירוב לערוה, וכשהקול הזה איננו קול שמשוייך לשום אשה אמיתית אין שום חשש איסור [ובזאת קלה שמיעה מראיה, שאף שראיית בובה הנראית כאשה מפעילה את הדמיון באופן הדומה לראיית אשה אמיתית, שהרי שמצאנו שאין להסתכל על בגדי צבעונין של אשה שמכיר שמא ראיה זו תגרום לו להרהר באשה עצמה, אבל שמיעת קול שמופק ממכשיר אינה משוייכת לשום אשה ממשית, וחסר כל ה'טריגר' המעורר את ההרהור באשה מסויימת].

כל זאת כמובן מצד גדרי ההלכה הכתובה, אבל מי שאכן חש ששמיעת קול זה גורם לו הרהורים – חייב לגדור את עצמו מכך, כי חייב אדם להכיר את עצמו ולשמור עצמו מהרהורי עבירה [שמי שמכיר בעצמו שלחשוב על דגים גורם לו לחשוב על חתונה שמגישים בה דגים, ומשם כבר חושב על הכלה – ראוי שאכן יגדור עצמו מלחשוב על דגים...].

לחץ כדי לכווץ...

דעתך תישאר כך גם אם לא יהיה ניתן להבדיל כלל בין בינה מלאכותית לאשה רגילה?

 

[הצעיר שבחבורה]

דעתך תישאר כך גם אם לא יהיה ניתן להבדיל כלל בין בינה מלאכותית לאשה רגילה?

לחץ כדי לכווץ...

הוא כותב במפורש שכן, לא?

 

[כתר]

לענ"ד אין שום חשש בשמיעת קול זה, שהרי בשמיעת הקלטת אשה שאיננה כאן יש עדיין חשש שיהרהר בה אם מכיר אותה, כי הרי הקול המוקלט שייך לאשה כלשהי, אולם בצליל שכולו יצירה מלאכותית של טווח תדרים מסויימים, ואיננו הקלטה של שום אשה – חסר בכל המהות המעוררת את ההרהור, ואינו אלא כשמיעת כלי נגינה שיש לו את טווח התדרים הללו, או כשמיעת קול דק של ילד הדומה לשמיעת קול אשה.

לחץ כדי לכווץ...

הקול עצמו מביא להרהור והחשש הזה מוביל לאסור מגדרי ההלכה ולא רק חשש פרטי.
קול של קטן בסוף מזהים.

 

[גלגולים]

הוא אוסר
לא יודע מי זה

 

[אחד יחיד]

הוא כותב במפורש שכן, לא?

לחץ כדי לכווץ...

אם כך - זה לא חידוש דווקא בבינה מלאכותית - אלא כל אשה שהוא לא מכיר.

 

[הצעיר שבחבורה]

אם כך - זה לא חידוש דווקא בבינה מלאכותית - אלא כל אשה שהוא לא מכיר.

לחץ כדי לכווץ...

כתב

בשמיעת הקלטת אשה שאיננה כאן יש עדיין חשש שיהרהר בה

לחץ כדי לכווץ...

ואמנם בשולי דבריו שם משמע שאם אינו מכיר אינו חושש, אך כמדו' שהטענה המופיעה בהמשך דבריו, לדעתו תהיה נכונה אף לדעת האוסרים באשה שאינו מכיר

כשהקול הזה איננו קול שמשוייך לשום אשה אמיתית אין שום חשש איסור

לחץ כדי לכווץ...

 

[אחד יחיד]

ממה נפשך.
אם גם קול של אשה שאינו מכיר כלל אסור, הרי שהאיסור הוא בעצם הקול - וגם בינה מלאכותית תיאסר אם תישמע כקול אשה רגיל.
ואם קול של אשה שאינו מכיר כלל מותר, הרי שאין חידוש כלל בבינה מלאכותית.
אלא אם כן יש ביד כבודו מחלק כל שהוא ביניהם.

 

[נר לרגלי]

לענ"ד אין שום חשש בשמיעת קול זה,

לחץ כדי לכווץ...

מה תגיד ביום שבינה מלאכותית תצליח לחקות בדיוק קול של אישה מסוימת ?

 

[עוזי ומגני]

ישנה דרך להפיק שירים המיוצרים ע"י 'בינה מלאכותית', כך שהשיר נשמע כאילו מושר ע"י אשה; כלומר, מפתחי הבינה מלאכותית אימנו את ה'מודל' בצלילי שירה, באופן שכשיתבקש לייצר צליל יוכל להפיק צליל שמשמע כמו איש, כמו אשה, וכמו כל כלי נגינה רצוי; אין כאן הקלטת קול של אשה אמיתית, אלא מיכשור ממוחשב שמסוגל לחקות בדייקנות את טווח התדרים של קול אשה.

לענ"ד אין שום חשש בשמיעת קול זה, שהרי בשמיעת הקלטת אשה שאיננה כאן יש עדיין חשש שיהרהר בה אם מכיר אותה, כי הרי הקול המוקלט שייך לאשה כלשהי, אולם בצליל שכולו יצירה מלאכותית של טווח תדרים מסויימים, ואיננו הקלטה של שום אשה – חסר בכל המהות המעוררת את ההרהור, ואינו אלא כשמיעת כלי נגינה שיש לו את טווח התדרים הללו, או כשמיעת קול דק של ילד הדומה לשמיעת קול אשה.

ושוב נדגיש, האיסור הוא לא 'שמיעת קול נשי', אלא על קירוב לערוה, וכשהקול הזה איננו קול שמשוייך לשום אשה אמיתית אין שום חשש איסור [ובזאת קלה שמיעה מראיה, שאף שראיית בובה הנראית כאשה מפעילה את הדמיון באופן הדומה לראיית אשה אמיתית, שהרי שמצאנו שאין להסתכל על בגדי צבעונין של אשה שמכיר שמא ראיה זו תגרום לו להרהר באשה עצמה, אבל שמיעת קול שמופק ממכשיר אינה משוייכת לשום אשה ממשית, וחסר כל ה'טריגר' המעורר את ההרהור באשה מסויימת].

כל זאת כמובן מצד גדרי ההלכה הכתובה, אבל מי שאכן חש ששמיעת קול זה גורם לו הרהורים – חייב לגדור את עצמו מכך, כי חייב אדם להכיר את עצמו ולשמור עצמו מהרהורי עבירה [שמי שמכיר בעצמו שלחשוב על דגים גורם לו לחשוב על חתונה שמגישים בה דגים, ומשם כבר חושב על הכלה – ראוי שאכן יגדור עצמו מלחשוב על דגים...].

לחץ כדי לכווץ...

מה ההבדל בין צלילי קול אלקטרונים המופקים מבינה מלאכותית,
לצלילי קול אלקטרונים המופקים בהקלטה,
גם באחרון התירו גדולי הפוסקים כשאינו מכירה,
והטעם שאסרו במכירה, משום שמביא להרהור, וה"ה להכא,
והטעם שנזהרו בזה בני תורה משום שזה סאיז פאסט נישט, [אין לזה תרגום בעברית]
וא"כ ה"ה הכא

 

[יואל שילה]

והטעם שאסרו במכירה, משום שמביא להרהור, וה"ה להכא,
והטעם שנזהרו בזה בני תורה משום שזה סאיז פאסט נישט, [אין לזה תרגום בעברית]
וא"כ ה"ה הכא

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי מה כוונתך 'ה"ה להכא' - את מי הוא מכיר? את גברת בינה?
אותו פאסט נישט דידך - לא חייבים להסחף עמו עד הקצה
גם מי שאינו מצונן כאחאב לא מתעורר מאיזה צליל בעל תדרים גבוהים מעט יותר המכונה 'נשי' כשלא מקושר בשום אופן וצורה לאיזו אשה ממשית

 

[עוזי ומגני]

לא הבנתי מה כוונתך 'ה"ה להכא' - את מי הוא מכיר? את גברת בינה?
אותו פאסט נישט דידך - לא חייבים להסחף עמו עד הקצה
גם מי שאינו מצונן כאחאב לא מתעורר מאיזה צליל בעל תדרים גבוהים מעט יותר המכונה 'נשי' כשלא מקושר בשום אופן וצורה לאיזו אשה ממשית

לחץ כדי לכווץ...

אתה שומע שירת נשים בהקלטה?
מה ההבדל בין בינה לקלטת

 

[יואל שילה]

כל הצלילים שאנו שומעים אינם אלא תדרים המרטיטים את האויר, ונקלטים באפרכסת האוזן, וגורמים לעור התוף להתנועע וליצור אותות חשמליים הנקלטים בעצב השמיעה ומועברים למוח כגירוי חשמלי, ושם הנסיון בתדרים אלו מתורגם שזה צליל המופק מאדם מסוים.
הקישור בין הצליל ובין האדם הוא שיוצר את הריאקציה, שמחה, עצב, פחד, תאוה, וכל כיו"ב
זה שזה תדר אינו סיבת היתר, אלא מה שאין כאן שום קישור לאשה - באופן שנוצרת תאוה אליה
דרך היצר הזה שלא להתאוות למשהו שלא קיים במציאות, ככה זה, מוזר ומצחיק, אבל כך הוא בעולם הזה
וממילא כשנשואת הקול כאן - הרי שהדרך לבני ברק לא כל כך רחוקה למי שנמצא בפתח תקווה, וכשהיא לא כאן - הרי שהוא רק באבו דאבי - אמנם עדיין יותר קרוב מבירח, אבל יותר רחוק מפתח תקווה - ועל זאת אמרת 'ס'פאסט נישט', אך בבינה מלאכותית אין בכלל אשה בבני ברק - ומדוע תאסור על ההוא שבאבו דאבי לשמוע את התדר?

 

[שמעון הגלילי]

יש אפשרות גם בהקלטה רגילה להעלות או להוריד במקצת הטונים, בצורה שלא יוכלו לזהות את הקול המקורי,
אך עדיין נשמע בירור שזה קול של אשה ולא של איש, מה ההלכה בזה,
סוכ"ס זה אשה ידועה, אך הקול שלה משונה, ואולי נפק"מ אם מכירה.