שיר תהומות הנפש וצרי התשובה (1 צופה)

[בן פטורא]

נו אולי הוא צדק
ואנוכי אך קוף מתורבת
אולי חטא קדמון הוא
אכילת פרי בלא דת

מי לידי יתקע
ומי לנפשי יערוב
כי לב בשר בקרבי
אף כי חדל מפעום

קשים כשאול
מחשבות לבבי
יום יחמוד תאווה
יום יכסוף לאין סוף

לב אחד בקרבי
כפול חדרים ומלכיות
הזקן הכסיל
וחומד שלמויות

בגוש בשר
שביבי אש יתגוששו
זה יחפוז לחטוא
וזה באהל שם ישכינו

והוא לעומתם ניצב
היוכל דבר ?
היאמר דבר מה?

ויאחז בכל אונו בחטא
ויטבע ביוון מצולה
ועמו למצולות ירדו
כל צבא הגוויה

וספר תורת אלוקים לנגדי
וצוו מלך באש בו הוחק
אנושי אתה הבט בראי
ולנגדי ניצב המלאך

כחצות בדיוק
לא נזדקק למשך
פתע נהיה
בלא כל פעולה ועשק

מה רב כוחו מה שגיא
הרהור תשובה
אף כי זמני ורגעי

מקדם מורחק
ומוקצה
ועתה נאהב ומרוצה

על אחת כמה וכמה
דיבור ומעש
ועסק רב עמל
כי יטהר אנוש מעוול
וירחץ צואת חטאיו

 

[בן פטורא]

לא מפרש אני את האמור לעיל ככותבו כי השירה בת חורין גם כאשר דלים כנפיה ככנפי פרעוש
האנושי נתעלה מבעלי החיים במה דבחירי הוא אך קריאה קלושה בדברי רבותינו מראה כי בחירתינו כולה היא הישמעות לכוחות קיימים הטוב והרע החיים והמוות ואכן כן הוא בליבו של קטן קומה אך בנקודה אחת מתנוססת בהדרה המשובב כל עין נקודת הבחירה של האנושי והיא נקודת התשובה אשר העידו רבותינו בקדשם כי בליבו של האדם מקום משכנם של כוחות רבי כוח זוכה היא בחירתו של אדם לניצחון חלוט

 

[בן פטורא]

נקדתיו בעזרת דיקטה

נוּ אוּלַי הוּא צָדַק
וְאָנֹכִי אַךְ קוֹף מְתֻרְבָּת
אוּלַי חֵטְא קַדְמוֹן הוּא
אֲכִילַת פְּרִי בְּלֹא דָּת

מִי לְיָדִי יִתְקַע
וּמִי לְנַפְשִׁי יַעֲרֹב
כִּי לֵב בָּשָׂר בְּקִרְבִּי
אַף כִּי חָדַל מִפְּעֹם

קָשִׁים כִּשְׁאוֹל
מַחֲשָׁבוֹת לְבָבִי
יוֹם יַחְמֹד תַּאֲוָה
יוֹם יִכְסֹף לְאֵין סוֹף

לֵב אֶחָד בְּקִרְבִּי
כְּפוּל חֲדָרִים וּמַלְכִיּוֹת
הַזָּקֵן הַכְּסִיל
וְחוֹמֵד שְׁלֵמוּיוֹת

בְּגוּשׁ בָּשָׂר
שְׁבִיבֵי אֵשׁ יִתְגּוֹשָׁשׁוּ
זֶה יַחְפֹּז לַחְטֹא
וְזֶה בְּאֹהֶל שֵׁם יַשְׁכִּינוֹ

וְהוּא לְעֻמָּתָם נִצָּב
הֲיוּכַל דַּבֵּר ?
הֲיֹאמַר דְּבַר מָה?

וְיֹאחַז בְּכָל אוֹנוֹ בְּחֵטְא
וְיִטְבַּע בִּיוֵן מְצוּלָה
וְעִמּוֹ לִמְצוּלוֹת יָרׇדוּ
כָּל צְבָא הַגְּוִיָּה

וְסֵפֶר תּוֹרַת אֱלוֹקִים לְנֶגְדִּי
וְצַו מֶלֶךְ בָּאֵשׁ בּוֹ הוּחַק
אֱנוֹשִׁי אַתָּה הַבֵּט בָּרְאִי
וְלַנֶּגְדִּי נִצָּב הַמַּלְאָךְ

כַּחֲצוֹת בְּדִיּוּק
לֹא נִזְדַּקֵּק לְמֶשֶׁךְ
פֶּתַע נִהְיֶה
בְּלֹא כָּל פְּעֻלָּה וְעֵשֶׂק

מָה רַב כּוֹחוֹ מָה שָׂגִיא
הִרְהוּר תְּשׁוּבָה
אַף כִּי זְמַנִּי וְרִגְעִי

מִקֶּדֶם מֻרְחָק
וּמֻקְצֶה
וְעַתָּה נֶאֱהַב וּמְרֻצֶּה

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
דִּבּוּר וּמַעַשׂ
וְעֵסֶק רַב עָמָל
כִּי יִטְהַר אֱנוֹשׁ מֵעָוֶל
וְיִרְחַץ צוֹאַת חֲטָאָיו