מאיזה 'סיבה' ניתן לו את זה.ועל זה השבתי שעל השבח לא בעינן חלות נפרדת, כי ב'אישור' שחל במעשה קנין נכלל גם זכות השבח.
דהיינו שכשבאים לדון למי שייך השבח, בודקים למי שייכת הזכות הזאת.
וכיוון שאף אחד לא הפקיע מהקונה את הזכות הזאת, ממילא השבח שייך לו.
ולא בעינן על זה חלות נפרדת.
הרי החלות של הבעלות הראשונית לא כולל בתוכו את אותו הזכות שנתחדשה בו.
והפקר הוא, שיחזור למוכר וכו' וכו'.
נ.ב. באמת סבירא ליה למר שכל הטעם שזוכה בשבח זה 'ממילא' ולא כזכות ישירה הבאה מצד עצם בעלותו, הדברים אינם מחוורים כלל.