מדברי הר"ן בנדרים צ. מבואר שיסוד ההלכה שאדם יכול לחזור בו מדבריו בתוך כדי דיבור, הוא משום "גמירות הדעת". והיינו שבכל דיבור שאדם מוציא מפיו, אין דעתו נגמרת עד שיעור הזמן של תוך כדי דיבור. כי הוא מניח לעצמו שיעור זמן של "תוך כדי דיבור", שבו יוכל לסיים להביע את דעתו. וממילא אם יחזור בו בתוך כדי דיבור, דיבורו הראשון בטל ומבוטל כי דעתו נגמרת תמיד בדיבורו האחרון. אבל בקנין שכל מהותו הוא גמירת דעת כבר בפעולת הקניין לא שייך תוך כדי דיבור.
האם כוונתך לאלו השיטות שתוך כדי דיבור בענין קנינים הוא תקנת חז''ל בעבור שיהיה תקנת השוק ?
כוונתי קודם כל לדעות גבי תוכ''ד בשאר מילי, כדמפורש שהוא זמן של שלום לרבו ויתכן שזה עצמו טעם שיתן שלום וצ''ע בדעה זו
דעה זו מובאת בתוס' בב''ק ע''ג ב' ד''ה כי וכן בתוס' נדרים פ''ז א' ד''ה והלכתא
תוספות מסכת בבא קמא דף עג עמוד ב ד"ה כי לית
ושיעור כדי שאילת שלום תלמיד לרב מפרש ר"ת דהיינו טעמא דכשאדם מעיד עדות או עוסק במקח וממכר וחבירו נותן לו שלום או רבו ע"כ יש לו להשיב ולהפסיק כדאמר ברכות (ד' ו:) הנותן שלום לחבירו ואין מחזיר נקרא גזלן שנאמר גזילת העני בבתיכם ולכך תיקנו חכמים שלא יהיה זה חשוב הפסק וכן מוכח בנזיר (ד' כ:) דקאמר תוב לא שבקת רווחא לתלמיד ומיהו בפ' בתרא דנדרים (ד' פז.) אין מתיישב טעם זה לענין קריעה דכסבור שמת וקרע ואח"כ מת אם מת תוך כדי דיבור יצא ידי קריעה ואם לאו לא יצא ידי קריעה והתם מאי שייך שיעור זה ושמא לענין קריעה הקילו.
ואיך זה מתקשר לבעית תנאי בפתיחת האשכול
הלא לכ' לפי טעם זה צ''ב מדוע אי אפשר להטיל תנאי אחר הקנין תוכ''ד
הרי כתבו התוס' דלא פלוג
ואפשר דיש לתלות את המחלוקת בביאור 'לא פלוג' ויש ר''י ענגל בביאור לא פלוג
- הודעות
- 355
- תודות
- 990
- נקודות
- 116
מכך שיש נידון על אבל שקורע קודם שמת לו מת בתוכ"ד מוכח דאין ענינו רק בגמירות דעת.
- הודעות
- 355
- תודות
- 990
- נקודות
- 116
כמו שלא פלוג מועיל לאבל לענין קריעה הכא נמי לענין תנאי בתוכ"ד.
מה הטעם שמועיל?
- הודעות
- 355
- תודות
- 990
- נקודות
- 116
לא פלוג,
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי פי
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- לי נראה
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- מלפני אוריאל
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עמך
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמעון הגלילי
- תשב"ר
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
מסכת ראש השנה
כהן שעולה לדוכן הוספת ברכה משלו