- הודעות
- 29
- תודות
- 61
- נקודות
- 53
כבר ידוע בפי כל בר דעת הא דאמר ר''פ בכתובות פו-א פריעת בע''ח מצווה
וכבר נחלקו בראשונים מהיכן גמרינן האי דינא דרש''י ס''ל מהין צדק ובריטב''א השיג עליו ע''ש, ובתוס' נקט שגמרינן הא מוהשיב אליך את העבוט
אך דבר פלא מצינו ברדב''ז שהמצוה היא מוהישב את הגזילה והיינו דתורת החזר ההלואה הוא פרט בוהשיב את הגזילה
והדברים תמוהים א-דכבר ידוע מה שכתב הגרש''ש להוכיח מהא דכתב מצות פריעת בע''ח מצווה ולא פריעת הלואה מצוה דלפני המצוה איכא בע''ח והוא גמרינן מסברא וכו' והמצוה באה רק לקיים האי סברא שיוכל לכפותו בב''ד (-וביותר ביאור דע''י חיוב התורה שוב אין החוב הנהגה בעלמא)
ומעתה צ''ת דברי הרדב''ז דהנה בפרשת גזילה איכא ב' חלקים א-איסור גזילה והאי איסור כולל גם גזל שאינו בעין כדכתבו בראשונים וגם פרשת נזיקין דלא שונה היא מפרשת גזילה שאינה בעין
ומ''מ בפרשת גזילה יש עוד שלב והוא שלב החיוב והוא רק בגזילה בעין שהנזגל תובע את הממון שבעין מהגוזל משום בעלותו שהיא תתקים אליו
אך בגזילה שאינה בעין ובנזיקין שאין דבר בעין שיכול לתבוע והוא תובע רק משום בעלותו שהייתה בזה בעינן לחידוש התורה שיוכל לתבוע (וגדר החידוש בפרשת נזיקין הוא שכביכול החפצא הניזוק ממשיך להתקיים בדינים גבי חיוב תשלומין)
ולפי''ז צ''ב הרדב''ז האיך שייך למיגמר תורת נזיקין - גזילה שאינה בעין -הלוואה מפרשת גזילה שהתביעה שם היא ממון בעין שיקויים אליו
ועוד קושיא בעצם הסוגיא אמאי לא מצינו ואף לראשון אחד שכתב דגמרינן הא מפרשת נזיקין דבשניהם אין החיוב הוא ממוני גבך, וצ''ת
וכבר נחלקו בראשונים מהיכן גמרינן האי דינא דרש''י ס''ל מהין צדק ובריטב''א השיג עליו ע''ש, ובתוס' נקט שגמרינן הא מוהשיב אליך את העבוט
אך דבר פלא מצינו ברדב''ז שהמצוה היא מוהישב את הגזילה והיינו דתורת החזר ההלואה הוא פרט בוהשיב את הגזילה
והדברים תמוהים א-דכבר ידוע מה שכתב הגרש''ש להוכיח מהא דכתב מצות פריעת בע''ח מצווה ולא פריעת הלואה מצוה דלפני המצוה איכא בע''ח והוא גמרינן מסברא וכו' והמצוה באה רק לקיים האי סברא שיוכל לכפותו בב''ד (-וביותר ביאור דע''י חיוב התורה שוב אין החוב הנהגה בעלמא)
ומעתה צ''ת דברי הרדב''ז דהנה בפרשת גזילה איכא ב' חלקים א-איסור גזילה והאי איסור כולל גם גזל שאינו בעין כדכתבו בראשונים וגם פרשת נזיקין דלא שונה היא מפרשת גזילה שאינה בעין
ומ''מ בפרשת גזילה יש עוד שלב והוא שלב החיוב והוא רק בגזילה בעין שהנזגל תובע את הממון שבעין מהגוזל משום בעלותו שהיא תתקים אליו
אך בגזילה שאינה בעין ובנזיקין שאין דבר בעין שיכול לתבוע והוא תובע רק משום בעלותו שהייתה בזה בעינן לחידוש התורה שיוכל לתבוע (וגדר החידוש בפרשת נזיקין הוא שכביכול החפצא הניזוק ממשיך להתקיים בדינים גבי חיוב תשלומין)
ולפי''ז צ''ב הרדב''ז האיך שייך למיגמר תורת נזיקין - גזילה שאינה בעין -הלוואה מפרשת גזילה שהתביעה שם היא ממון בעין שיקויים אליו
ועוד קושיא בעצם הסוגיא אמאי לא מצינו ואף לראשון אחד שכתב דגמרינן הא מפרשת נזיקין דבשניהם אין החיוב הוא ממוני גבך, וצ''ת