פסח, חודש ניסן תחיית המתים בהפטורה

[געגועים]

קורין בהפטורה ענין תחיית המתים, והנה כל נפילה נקראת מיתה כנודע, ומטרת הנפילה היא טובה מאת הבורא ית"ש נפילה לצורך עליה, ובזה מיושב מ"ש "מלך ממית ומחיה" ומקשים מה השבח במה שממית, ולהנ"ל זה שבח גדול, שהנפילה עצמה היא ברחמים רבים לצורך עליה.

ואי' בבני יששכר שי"ג מידות של רחמים מכוונים כנגד י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, וכנגד מידת רחום יש גזירה שוה, ותחיית המתים יהיה ע"י מידת רחום כמו שתקנו אנשי כנה"ג מחיה מתים ברחמים רבים, והצדיקים יכולים להחיות מתים ע"י לימוד גזירה שוה, עכ"ד.

ולהנ"ל גזירה שוה מרמז שהקב"ה רחום במידה שוה, בין כאשר ממית ובין כאשר מחיה, בין בשעת נפילה ובין בשעת קימה.​

 

[געגועים]

בשו"ע (סי' תצ סעי' ה) סימן הפרשיות של שמונת ימי הפסח, משך תורא קדש בכספא פסל וכו', וזה הסדר לא ישתנה כי אם כשחל פסח ביום חמישי, שביום שלישי שהוא שבת קורא ראה אתה אומר אלי וכו'.

אפשר דרך רמז, כי כשחל פסח ביום חמישי, הקריאה מעורר את הזמן ביותר, כיון שהוא ממש כמו שהיה בעת יציאת מצרים, שאותו היום חמישי בשבת היה (שבת פז:).

והנה מפטירין בשבת חול המועד בענין תחיית המתים לפי שתחיית המתים יהיה בניסן, ואי' במדרש שוחר טוב (מזמור ג) לא נתנו פרשיותיה של תורה על הסדר, שאלמלא נתנו על הסדר כל מי שהוא קורא בהן מיד היה יכול לבראות עולם ולהחיות מתים ולעשות מופתים, לפיכך נתעלם סידורה של תורה. ולכן שינו את הסדר כשחל פסח ביום חמישי והעלימו סידורה של תורה.​