תחילתו באונס וסופו לרצון פטור דיצרה אלבשה - מהו גדר הפטור (1 צופה)

[נהנה מקושיא טובה]

ידוע הדין דתחילתו באונס וסופו לרצון פטור כיון דאמרינן דיצרה אלבשה ועכשיו אחרי שכבר נאנסה באונס אע''פ שבהמשך כבר הוא ברצון, ובידה לומר לו שיפסיק מ''מ פטור הוא דאמרינן יצרה אלבשה ומחמת היצר היא עושה כן, ויש לזה גדר של אונס
וצ''ב מהו גדרה של אונס זו הלא זה תפקידנו בעולם הזה לנצח את היצר?, ולמה יצרה אלבשה הוי תירוץ שבאונס היא עושה כן מחמת היצר
ולמה אדם שנמצא במצב כזו שיצרו מתגבר עליו ממש ואין בכוחו לעמוד נגדו למה לא נימא שג''כ פטור דהוי כאונס?
וביותר שהרי ידוע היסוד שכתוב בספרים שאין הקב''ה שולח לנו נסיון אא''כ בידו להתגבר עליו וצ''ב בכל זה?

 

[מחכה]

חשבתי לומר שמה שאמרה 'הניחוהו', זה לאחר מעשה, אלא שרצו לדון מכאן על תחילתו של המעשה.
יתכן?

 

[אברך מעמיק]

וצ''ב מהו גדרה של אונס זו הלא זה תפקידנו בעולם הזה לנצח את היצר?, ולמה יצרה אלבשה הוי תירוץ שבאונס היא עושה כן מחמת היצר
ולמה אדם שנמצא במצב כזו שיצרו מתגבר עליו ממש ואין בכוחו לעמוד נגדו למה לא נימא שג''כ פטור דהוי כאונס?

לחץ כדי לכווץ...

הנה אמרו חז"ל 'אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות' וא"כ כל עוברי העבירה הם שוטים ואנוסים?

אך הענין הוא פשוט, כי 'תחילת עבירה הרהור הלב' ובאמת תפקיד האדם הוא לא להכניס את עצמו למצב של 'אונס' על ידי מעשיו, כי כל רגשי האדם תלויים בבחירתו, על ידי שישלוט על מחשבתו, ועל זה אמרה תורה 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם' כי אם הולכים אחר העינים ומחשבות הלב אכן נזנה אחריהם, אך לא נחשב אנוסים כי אנחנו הכנסנו את עצמנו לתוך מצב העבירה.
ולכן, למרות ש'אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות', מכל מקום הוא חייב על מה ש'הכניס' עצמו לידי רוח שטות, וכמו ישן המזיק שחייב על שהלך לישון ליד כלים, למרות שבשעת השינה הוא אנוס.

נמצא שעיקר עבודת האדם הוא לא להיכנס למצב ממנו הוא לא יוכל לצאת, על ידי שמירת החושים והמחשבות, כי אם לא ישמור הוא אכן יכול להיגרר למצב שאין לו יכולת לנצח את היצר, אך זה גופא הקב"ה רוצה מהאדם שלא יכנס לשם.

וזה הביאור באשה, כיון שהכניסה למצב היה באונס, היא אכן לא נתבעת, כי אחר שנכנסה בה רוח העבירה היא כמו 'שוטה' ופטורה, ובדיוק כמו שיכור הפטור מכל המצוות, אך ייענש על כך שהכניס את עצמו לשיכרות, אך מי שהשקוהו יין בעל כורחו הוא אונס גמור ואין לבוא אליו בטענה.​

יסודי הדברים מבוארים בארוכה בספר 'מחשבת ישרים' [מאמר דבר תורה] שחיברו המגיד מבריסק (מח"ס 'מחזה עינים') ויצא לאור לאחרונה - בפרק ב'.

 

[הרב מרודוש]

בעריות זה המצווה היחידה שיש עליה ציווי מהתורה לא להכנס לזה בכלל
ובר מן דיין אין קישוי אלא לדעת
אבל אצל אישה זה בלי מעשה כלל

 

[מחכה]

זה תלוי במחלוקת

אצל אישה זה בלי מעשה

לחץ כדי לכווץ...

בעניין מסירות נפש בריש כתובות?

 

[הרב מרודוש]

זה תלוי במחלוקת

בעניין מסירות נפש בריש כתובות?

לחץ כדי לכווץ...

לא
רק אמרתי שאצל האיש שייך עדיין לומר לו שלא יעשה מעשה
אבל אצל אישה לא שייך