בבא בתרא תיגרות יש בין יהודה לגליל (1 צופה)

[דוד בן ישי]

בבבא בתרא לח. מבואר דיהודה וגליל הוי שעת חירום
וכ' רשב"ם דתיגרות יש בין יהדוה וגליל,
ומה דהגמ' חזרה בה זהו לא מפרט זה,
ומעניין תיגרות זו מה ענינה,
האם משום המלכים ומה זה שייך לזמן המשנה.

 

[פנחס ע]

אינני יודע מתי נשנתה משנה זו, אולם קודם חורבן הבית היו כמה מחתרות, אחת של אלעזר בן יאיר, אחת של יוסיפון, ועוד כפי שמבואר בספרו של יוסיפון.
הבריונים היו מסוכסכים עם הפרושים. וכן היו גם איסיים ועוד קבוצות שונות ומשונות.
בגליל היה כאמור את יוסיפון והיה גם את יוחנן מגוש חלב. לכאורה ביהודה היו שולטים הצדוקים.
בקיצור היו הרבה פוליטיקות.
חוץ ממה שביניהם היתה רצועה של כותים שהפסיקה באזור השומרון (כמבואר לגבי שביעית שהדינים שונים שם)

 

[דוד בן ישי]

יל"ע היטב אם זה שייך לגבולות של יהודה וגליל,
ולא סתם לזרוק ידיעות.

 

[פנחס ע]

יל"ע היטב אם זה שייך לגבולות של יהודה וגליל,
ולא סתם לזרוק ידיעות.

לחץ כדי לכווץ...

אתה צודק, חטאתי עויתי ופשעתי.
ניסתי לעזור, מקווה שלא הפרעתי.
ואני ממתין בכליון עיניים שיבוא ידען מופלג ממני וימצא בספרי דורות הראשונים וממשיכי דרכם משהו מדוייק יותר.

 

[חד מבתראי]

בזמן הבית לכאו' מחמת עולי רגלים משכח שכיחי, לא?

 

[רבי]

בזמן הבית לכאו' מחמת עולי רגלים משכח שכיחי, לא?

לחץ כדי לכווץ...

שכיחי תיגרות?
למה?

 

[חד מבתראי]

שכיחי תיגרות?
למה?

לחץ כדי לכווץ...

..
משכח שכיחי שיירות, כדבריש גיטין.
לצערי אני כבר לא ממש מונח בסוגי', כך שאינני בטוח אם זה נכון.
(לכאו' לא, ע"פ התוס' - אבל כאמור - אינני זוכר)

 

[פנחס ע]

באדיבות הערות רבני מתיבתא
שו"ת מהרי"ל החדשות סימן קפז וטעמא משום דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי דדמי' כג' ארצות לחזקה. וכן טבעם משונה ביותר דאפי' חיה שביהודה אינה גדילה על פירות שבגליל וכן איפכא.

כלומר בגלל שחשו ניכור וזרות, שטבע המקומות שונה.

 

[אם עובדו כראוי]

היו מריבות פנימיות בתוך האימפריה הרומית שלאחר מכן התחלקה ל2 (המזרחית והמערבית) איזור הצפון היה פרובינציה אחת בשליטת הנציב הסורי ואילו איזור יהודה ועבר הירדן היה תחת נציב אחר וכידוע באימפריה הרומית היתה שליטה מאוד חזקה של הנציבים בפרובינצות עד כדי שבמקומות מסויימים היה חוקים שונים לגמרי מה שמסביר את מעבר הסנהדרין וחכמי ישראל מירושלים לאיזור הצפון ששם באותה תקופה היה יותר טוב, לאחר מכן היה המרד בבית שערים וגם שם היה רדיפות, עד שכמעט ונעקרה תורה מאר''י.

 

[חקירה ישיבתית]

אבל משמע אח''כ בגמ' שלא באמת היה תגרות שם

רק כ שעת חירום..

 

[יהודי ח]

הגמ' אומרת שבסתמא אין שירות מצויות כהיכא דאיכא שעת חירום יעויין ברשב''ם שם

 

[חקירה ישיבתית]

כוונת הגמרא וכן כך מבואר ברשב''ם שהמצב שהיה שם מבחינת השיירות תמיד היה כמו מצב מיוחד של שעת חירום בשאר המקומות אבל בשום מקום לא מצינו לפחות לא בב''ב שמדובר באמת בתגרות להיפך שכן א''כ אז למה כתבה המשנה דווקא יהודה וגליל