מהי התכלית בהבריאה? במהלך החיים כולנו דנו על כמה צדדים בלא לשים לב שבכל פעם אנו נוקטים בשיטה אחרת.
אמרנו בזה כמה דרכים - להיטיב. שיהא לו ית' דירה בתחתונים. לקדש את החומר. כדי שיתכבד. שיכירו יחודו וגדולתו. בשביל שיהא לו עם ומילא יהא מלך [שהרי אין מלך בלא עם].
כל הצדדים נתקלים במציאות לפנינו - לומר שתכלית הבריאה היא בשביל להיטיב [דרך ה' א, ב;] נתקל בשאלה הפשוטה - וכי לשם מה נבראו כל הגויים, הצמחים, הבהמות, החיות, העופות, כל הדוממים, הרי אין להם שוב הטבה בבריאתם ומהי תכלית הבריאה שלהם (מגוחך לכ' שכל זה נועד בשביל עם מועט וקטן כמונו - הישראלים - זה פשוט לא עומד במבחן המציאות) עוד קשה שהרי כל זמן שהברואים כלל לא נוצרו - כיצד שייך להטיב להם, והרי גם עצם בריאתם אינם תועלת עבורם שהרי נוח לו לאדם שלא נברא משנברא כידוע.
יש מפרשים שתכלית הבריאה היא שיהא לו ית' דירה בתחתונים - וכיצד יתהווה דבר זה - על ידי שמציאות ה' תופיע על הארץ, וגם זה נתקל במציאות הפשוטה - שאם כן לשם מה נבראו שאר בריות העולם, הרי אינם מאפשרות בשום בחינה 'דירה בתחתונים', ואדרבה, הגועל והמאיסה שהם מעוררים הם רחוקים ומרחיקים את דירת השכינה בעולמנו.
יש האומרים שענין הבריאה הוא לקדש את החומר, וגם זה נתקל במציאות הפשוטה - שצא וראה כמה מן החומרים אינם קיימות במקומות יישוב, ואדרבה יש מהם שהם רעל לבני האנוש וקיומם רק הורס את העולם.
יש המבארים שמטרת הבריאה הוא כדי שיתכבד שמו ית', זה שיטה ממש תמוהה, שאם כן לשם מה לא ציווה את כל העולם שיקיימו את מצוותיו ותורתו, הרי בכך יתרבה כבודו.
יש המסבירים שמהות הבריאה שיכירו יחודו גדולתו, גם זה שיטה שלא עומדת במבחן המציאות, שהרי אף אחד לא יודע במאומה ממציאות האלקים, וכשמאן דהו מנסה לעורר את הנושא כולם ממהרים להסות אותו, ובכלל הרי ידוע "שהבורא יתעלה לא ישיגוהו הדיעות, ולא ישיג מה הוא – אלא הוּא, ושהשגתו הוא הלאות מתכלית השגתו וכל הפילוסופים אומרים נצחנו בנעימותו, ונעלם ממנו לחוזק הראותו, כמו שיעלם השמש מן העיניים החלושים להשיגו" [מו"נ א, נט;] וכל מי שאומר שיודע את הא־לוהים מתוך חיוב, יש בזה ״חרוף וגדוף בשגגה מן ההמון״ [שם] כי יש בזה ״מן השיתוף והחסרון״ [שם] וכבר כתב הכוזרי [מאמר ב' ועוד] כי שמותיו של אלקים הם מידות, הנגזרות מפעולותיו בעולם, ואינן משקפות תכונות מהותיות בו [כוונתו ל'רחום' 'חנון' 'ברוך' 'קדוש' 'חי' 'אחד'] אלא שעצם הדבר המשתקף מהליכותיו של הבורא הם מוסריות וזה דבר פשוט [שהיא 'צדק אלקי' ולא 'צדק אנושי' כמו שברור מאיליו אבל אין לזה ענין בעסקנו].
יש המנמקים שתוכן הבריאה הוא בעבור שיהא להשי"ת - עם שימליך אותו והוא ימלוך עליו, ושיטה זו לא עומדת באף קושיא מזו שהקשנו לעיל.
בקיצור - אין באמת דרך לדעת לשם מה נברא העולם!
וכל השיטות והביאורים שנא' בזה צריכים תלמוד מראשיתם ועד סופם.
אמרנו בזה כמה דרכים - להיטיב. שיהא לו ית' דירה בתחתונים. לקדש את החומר. כדי שיתכבד. שיכירו יחודו וגדולתו. בשביל שיהא לו עם ומילא יהא מלך [שהרי אין מלך בלא עם].
כל הצדדים נתקלים במציאות לפנינו - לומר שתכלית הבריאה היא בשביל להיטיב [דרך ה' א, ב;] נתקל בשאלה הפשוטה - וכי לשם מה נבראו כל הגויים, הצמחים, הבהמות, החיות, העופות, כל הדוממים, הרי אין להם שוב הטבה בבריאתם ומהי תכלית הבריאה שלהם (מגוחך לכ' שכל זה נועד בשביל עם מועט וקטן כמונו - הישראלים - זה פשוט לא עומד במבחן המציאות) עוד קשה שהרי כל זמן שהברואים כלל לא נוצרו - כיצד שייך להטיב להם, והרי גם עצם בריאתם אינם תועלת עבורם שהרי נוח לו לאדם שלא נברא משנברא כידוע.
יש מפרשים שתכלית הבריאה היא שיהא לו ית' דירה בתחתונים - וכיצד יתהווה דבר זה - על ידי שמציאות ה' תופיע על הארץ, וגם זה נתקל במציאות הפשוטה - שאם כן לשם מה נבראו שאר בריות העולם, הרי אינם מאפשרות בשום בחינה 'דירה בתחתונים', ואדרבה, הגועל והמאיסה שהם מעוררים הם רחוקים ומרחיקים את דירת השכינה בעולמנו.
יש האומרים שענין הבריאה הוא לקדש את החומר, וגם זה נתקל במציאות הפשוטה - שצא וראה כמה מן החומרים אינם קיימות במקומות יישוב, ואדרבה יש מהם שהם רעל לבני האנוש וקיומם רק הורס את העולם.
יש המבארים שמטרת הבריאה הוא כדי שיתכבד שמו ית', זה שיטה ממש תמוהה, שאם כן לשם מה לא ציווה את כל העולם שיקיימו את מצוותיו ותורתו, הרי בכך יתרבה כבודו.
יש המסבירים שמהות הבריאה שיכירו יחודו גדולתו, גם זה שיטה שלא עומדת במבחן המציאות, שהרי אף אחד לא יודע במאומה ממציאות האלקים, וכשמאן דהו מנסה לעורר את הנושא כולם ממהרים להסות אותו, ובכלל הרי ידוע "שהבורא יתעלה לא ישיגוהו הדיעות, ולא ישיג מה הוא – אלא הוּא, ושהשגתו הוא הלאות מתכלית השגתו וכל הפילוסופים אומרים נצחנו בנעימותו, ונעלם ממנו לחוזק הראותו, כמו שיעלם השמש מן העיניים החלושים להשיגו" [מו"נ א, נט;] וכל מי שאומר שיודע את הא־לוהים מתוך חיוב, יש בזה ״חרוף וגדוף בשגגה מן ההמון״ [שם] כי יש בזה ״מן השיתוף והחסרון״ [שם] וכבר כתב הכוזרי [מאמר ב' ועוד] כי שמותיו של אלקים הם מידות, הנגזרות מפעולותיו בעולם, ואינן משקפות תכונות מהותיות בו [כוונתו ל'רחום' 'חנון' 'ברוך' 'קדוש' 'חי' 'אחד'] אלא שעצם הדבר המשתקף מהליכותיו של הבורא הם מוסריות וזה דבר פשוט [שהיא 'צדק אלקי' ולא 'צדק אנושי' כמו שברור מאיליו אבל אין לזה ענין בעסקנו].
יש המנמקים שתוכן הבריאה הוא בעבור שיהא להשי"ת - עם שימליך אותו והוא ימלוך עליו, ושיטה זו לא עומדת באף קושיא מזו שהקשנו לעיל.
בקיצור - אין באמת דרך לדעת לשם מה נברא העולם!
וכל השיטות והביאורים שנא' בזה צריכים תלמוד מראשיתם ועד סופם.