שיל"ת

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
399
תודות
1,258
נקודות
125
נשאלתי, מדוע אין אנו מתפללים כלל ( תפילה סדורה ומתוקנת מאנשי כנסה"ג) לזיכרון התורה הקדושה אלא רק לעסוק ולעמול בה (וודאי שעמל התורה עיקר הוא) ובפרט לאחר דברי הגמרא במנחות "כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו שנאמר השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים, רבינא אמר עובר בשני לאוין השמר ופן, רב נחמן בר יצחק אמר בשלשה לאוין שנאמר השמר לך ושמור נפשך מאד מאד פן תשכח את הדברים, יכול אפילו מחמת אונסו ת"ל ופן יסורו מלבבך במסירם מלבו הכתוב מדבר, רבי דוסתאי בר' ינאי אמר אפילו תקפה עליו משנתו ת"ל 'רק'". [ואולי היינו דוקא בפשיעה אך אכתי יקשה]
 
לא זכיתי להבין את שאלתך, ברור שכל המטרה בחיים זה עצם הלימוד וזה לא נמדד כלל בזיכרון הדברים, אחד שיש לו מחלה והוא שוכח את תלמודו ל"ע ברור שהוא לא יתבע שהוא לא זוכר את הלימוד, אלא העיקר הוא האם למדתה בצורה שאתה אמור לזכור. וכונת דברי הגמ' במנחות שמי שלמד בצורה שהלימוד ישתכח ממנו ע"ז הוא יתבע דהוא פשע בתלמודו - ובפשטות כונת הדברים שהוא לא למד מספיק פעמים והוא לא חזר על תלמודו וע"ז הוא יתבע. אך שמעתי להוסיף ע"כ ממו"ר הגה"צ ר' יעקב אסטרייכר שבי' ביתר אריכות שהלימוד צריך להיות בצורה של חויה העוברת מהמוח אל הלב - "כתבם על לוח ליבך", וע"ז בן אדם יתבע שהוא לא למד בצורה של חויה (הרעיון בדבריו הוא שבעצם כשבן אדם לומד מה שפועל זה השכל ואם הוא לומד בצורה של חויה אז זה עובר מהשכל אל הלב וכמו בכל דבר בחיים שנעשה בצורה של חויה אז זוכרים את זה לכל החיים)
 
לא זכיתי להבין את שאלתך, ברור שכל המטרה בחיים זה עצם הלימוד וזה לא נמדד כלל בזיכרון הדברים, אחד שיש לו מחלה והוא שוכח את תלמודו ל"ע ברור שהוא לא יתבע שהוא לא זוכר את הלימוד, אלא העיקר הוא האם למדתה בצורה שאתה אמור לזכור. וכונת דברי הגמ' במנחות שמי שלמד בצורה שהלימוד ישתכח ממנו ע"ז הוא יתבע דהוא פשע בתלמודו - ובפשטות כונת הדברים שהוא לא למד מספיק פעמים והוא לא חזר על תלמודו וע"ז הוא יתבע. אך שמעתי להוסיף ע"כ ממו"ר הגה"צ ר' יעקב אסטרייכר שבי' ביתר אריכות שהלימוד צריך להיות בצורה של חויה העוברת מהמוח אל הלב - "כתבם על לוח ליבך", וע"ז בן אדם יתבע שהוא לא למד בצורה של חויה (הרעיון בדבריו הוא שבעצם כשבן אדם לומד מה שפועל זה השכל ואם הוא לומד בצורה של חויה אז זה עובר מהשכל אל הלב וכמו בכל דבר בחיים שנעשה בצורה של חויה אז זוכרים את זה לכל החיים)
אף אם אין זו עיקר המטרה בחיים מ"מ חלק גדול מהמטרה בחיים לדעת תורת ה' חלק מהידיעה היא לזכור.
 
נשאלתי, מדוע אין אנו מתפללים כלל ( תפילה סדורה ומתוקנת מאנשי כנסה"ג) לזיכרון התורה הקדושה אלא רק לעסוק ולעמול בה (וודאי שעמל התורה עיקר הוא) ובפרט לאחר דברי הגמרא במנחות "כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו שנאמר השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים, רבינא אמר עובר בשני לאוין השמר ופן, רב נחמן בר יצחק אמר בשלשה לאוין שנאמר השמר לך ושמור נפשך מאד מאד פן תשכח את הדברים, יכול אפילו מחמת אונסו ת"ל ופן יסורו מלבבך במסירם מלבו הכתוב מדבר, רבי דוסתאי בר' ינאי אמר אפילו תקפה עליו משנתו ת"ל 'רק'". [ואולי היינו דוקא בפשיעה אך אכתי יקשה]
כמו שלא מתפללים על הצלחה בעסקים, בשלום בית, בחינוך ילדים וכדו'.
כיון שהם דברים שתלויים בעיקר בהשקעת האדם עצמו.
ואה"נ שמתפללים שה' יצליח את דרכנו ומעשי ידינו באופן כללי, ובכך נכללת גם ידיעת התורה שאותה אנו לומדים בכוחותינו.
 
כמו שלא מתפללים על הצלחה בעסקים, בשלום בית, בחינוך ילדים וכדו'.
כיון שהם דברים שתלויים בעיקר בהשקעת האדם עצמו.
ואה"נ שמתפללים שה' יצליח את דרכנו ומעשי ידינו באופן כללי, ובכך נכללת גם ידיעת התורה שאותה אנו לומדים בכוחותינו.
וידיעת שמו?
ולימוד תורתו לשמה?
 
יש כ"כ הרבה דרכים שטוענות כי הן הדרך היחידה לכך,
אז כנראה צריך המון ס"ד ללכת בדרך הנכונה.
(או להרכיב מכולן דרך נכונה באמת).
כנ"ל בזיכרון, צא וקרא לוחות המודעות ועלוני הפירסום.
 
אף אם אין זו עיקר המטרה בחיים מ"מ חלק גדול מהמטרה בחיים לדעת תורת ה' חלק מהידיעה היא לזכור.
נכון שיש גם את הענין של לזכות לידיעת התורה אבל זה כבר לא משהו שתלוי בך אם אתה למדתה כמו שצריך ובצורה שאתה אמור לזכור אתה תקבל שכר בשמים בדיוק כמו אותו אחד שיש לו יותר את כוח הזיכרון ושלמד בדיוק כמוך ובכל זאת הוא זוכר יותר ממך. ובדיוק כמו שאתה לא מתפלל שיהיה לך כישרון רטוריקה ותוכל להרביץ תורה - כי זה הכלים שקיבלת ולא מוטל עליך יותר מזה [אמנם צ"ב למה על הבנת התורה אנו כן מתפללים ואולי י"ל דהבנה שאני שבן אדם שלא מסוגל להבין את מה שהוא לומד לא יהיה מסוגל להמשיך לשבת וללמוד וכמו שאנו מתפללים על ערבות התורה אנו מתפללים גם על הבנת התורה]
 
נכון שיש גם את הענין של לזכות לידיעת התורה אבל זה כבר לא משהו שתלוי בך אם אתה למדתה כמו שצריך ובצורה שאתה אמור לזכור אתה תקבל שכר בשמים בדיוק כמו אותו אחד שיש לו יותר את כוח הזיכרון ושלמד בדיוק כמוך ובכל זאת הוא זוכר יותר ממך. ובדיוק כמו שאתה לא מתפלל שיהיה לך כישרון רטוריקה ותוכל להרביץ תורה - כי זה הכלים שקיבלת ולא מוטל עליך יותר מזה [אמנם צ"ב למה על הבנת התורה אנו כן מתפללים ואולי י"ל דהבנה שאני שבן אדם שלא מסוגל להבין את מה שהוא לומד לא יהיה מסוגל להמשיך לשבת וללמוד וכמו שאנו מתפללים על ערבות התורה אנו מתפללים גם על הבנת התורה]
הבנה וזיכרון אינם שייכים לכישרון אלא לעמל.
כל אחד זוכר את הדברים הכי חשובים בחייו, הכי נוראים בחייו והכי נפלאים בחייו.
כל בעל עסק זוכר מה יש לו בחנות ומה צריך להזמין,
הדמוי לכישרון רטורי הוא מוטעה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓