ואתחנן תפילותיו של משה רבינו נשלמו ביום שני של סוכות בשחרית (1 צופה)

[געגועים]

רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה

בתורת משה להחתם סופר כתב שמשה רבינו התפלל תקט"ו תפילות, ג' תפילות בכל יום [וראה בפני יהושע (ברכות לב. ד"ה דרש רבי שמלאי) החשבון באופן אחר], ולפי החשבון שלמו תפילותיו ביום שני של סוכות בשחרית, ואם היה מתפלל גם מנחה, היה עת רצון והיה נענה בתפילתו, לפי שגם אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה, וביום שני של סוכות מתחיל עת רצון, שאז מתחיל הרמז של ניסוך המים, והיה מתכפר לו על מי מריבה, ולכן אמר לו אל תוסף דבר אלי עוד תפילת מנחה. עיי"ש.

ואפשר להוסיף עפימ"ש השל"ה הקדוש בשם מהרח"ו ז"ל "רב לך" שאליהו יהיה רב שלך לעתיד לבוא, עיי"ש, ולהנ"ל ירמז רב לך היינו אליהו רב שלך לא נענה אלא בתפילת המנחה, אבל אתה אל תוסף דבר אלי עוד תפילת המנחה. תוסף בגי' יום ב' בסוכת.

ובפי' רבינו אפרים אל תוסף דבר אלי עוד בדבר בגי' יצחק, ולהנ"ל יום ב' של סוכות הוא אושפיזין של יצחק אבינו שתיקן תפילת המנחה, ולכן היה עת רצון אם היה מתפלל מנחה, ולכן ביקשו שלא יתפלל מנחה.

ושמעתי בשם האדמו"ר ר' יוחנן מטאלנא זיע"א פירוש יקר, שמשה רבינו רצה להיכנס לארץ לפי שמקיים בזה מצוה תמידית של ישוב ארץ ישראל בכל רגע, וענה אותו הקב"ה בחכמתו באם רצונך במצוה תמידית, אתן לך מצוה תמידית, והוא, "אל תוסף דבר אלי עוד" ובכל רגע ורגע שאינך מדבר אתה מקיים מצוה.

ואפשר להוסיף עוד בדבר הזה לפי החת"ס הנ"ל שמשה סיים תפילותיו ביום שני של סוכות, ואי' שיש ב' מצוות שהאדם עושה עם כל גופו, ישיבה בסוכה וישיבת ארץ ישראל, ונתנו סימן לדבר "ויהי בשלם - סוכו ומעונתו בציון" (תהלים עו, ג), ואפשר שכאשר הגיע סוכות והרגיש משה רבינו את האורות הגדולים בישיבה בסוכה בכל גופו, וראה שם שמים חל על הסוכה, רצה שיהיה לו מצוה כזו תמידית, ולא רק שבעה ימים בסוכה, ולכן רצה להיכנס לארץ ישראל, ואם היה מבקש עוד תפילה אחת בהיותו בסוכה היה נענה, ולכן ביקשו אל תוסף דבר.​