• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
ולגבי הגרי"ח זוננפלד אפשר מקורות
שו"ת תורת חיים (גרי"ח זוננפלד) סימן כג
ולא אמנע מלעורר בעיקר הדבר, מאחר שתלתה התורה ענין זמן ק"ש בשכיבה ובקימה, ולא נכתב בהדיא הזמן, אם דרך בני אדם מצד חולשתם שירדה לעולם משתנה, וכעת כולם ישנים יותר או קמים באיחור יותר, יש מקום לומר דיש כאן חיוב דאורייתא, והגם שלא מצאתי הדבר מפורש, לענ"ד הסברא נכונה, ומכל שכן במקום שטבע האקלים גורם לזה, מכל הלין אפשר לומר בזה "הנח להם לישראל"!

יש על הענין אשכול ארוך בפורום.
 
הידעת? יש הגורסים "מיד, התינוקות שומטין לולביהם ואוכלים אתרוגיהם" והוא המשך למשנה דלעיל מיניה.

[רמב"ם בפירוש המשניות]
אני חושב שגם ר"ע ברטנורא מביא פשט זה, עכ"פ הרב'ה בחיידר אמרה...
 
הידעת? כי מדרש שלימדונו הגננות כי לוחות העדות מזה ומזה כתובים היינו שאפשר לקוראו דרך נס משני הצדדים אע"פ שהיגיון הטבע טוען כי האותיות מאידך גיסא נראות כבמראה, הוא שנוי במחלוקת וגמרא דידן (שבת ק"ד) אינו תופס לשון זה?
 
כתב החזו"א (אהלות סי' כ ס"ק א) על הגהות הגר"א לפי' הר"ש:
הגהות הגר"א לא נכתבו בישוב לשון הר"ש, אלא הן הנה גירסות הגר"א בתוספתא ובירושלמי, אשר אינן עולין כלל לפירוש ר"ש, כידוע.
 
הידעת? כי מדרש שלימדונו הגננות כי לוחות העדות מזה ומזה כתובים היינו שאפשר לקוראו דרך נס משני הצדדים אע"פ שהיגיון הטבע טוען כי האותיות מאידך גיסא נראות כבמראה, הוא שנוי במחלוקת וגמרא דידן (שבת ק"ד) אינו תופס לשון זה?
הוא הדין למדרש שהמלאכים עשו עצמם כאוכלים דהגמ' שלנו נוקטת שאכלו ממש (ב"מ נ"ל פז:)
 
הידעת שהר''ן בנדרים כותב שיוצאים ידי חובת מצוות ת''ת בלקרוא ק''ש שחרית וערבית וזהו.
והאבן האזל בהל' מלכים כותב שאיסור ביטול תורה זה רק אם מתבטל סתם בלי הנאה כלל, אבל אם נהנה מהבטלה זה לא ביטול תורה.
הידעת שהגרי''ח זוננפלד כותב שסוף זמן ק''ש משתנה לפי הבן אדם כל אחד לפי טבעו.
וראה עוד מה שכתב האור שמח בהל' תלמוד תורה.
 
הידעת? כי מדרש שלימדונו הגננות כי לוחות העדות מזה ומזה כתובים היינו שאפשר לקוראו דרך נס משני הצדדים אע"פ שהיגיון הטבע טוען כי האותיות מאידך גיסא נראות כבמראה, הוא שנוי במחלוקת וגמרא דידן (שבת ק"ד) אינו תופס לשון זה?
אותנו לימדו שחרות וחקוק מצד לצד ולכן ם וס בנס עומדות.
 
הידעת כי לפי הירושלמי נוסח תפילת שמונה עשרה כלל שמונה עשרה ברכות גם לאחר הוספת ברכת המינים.
ליתר דיוק.
לפי שיטת הירושלמי (בכמה מקומות, ברכות ובתענית ועוד) תפילת העמידה המקורית היתה בת שבעה עשרה ברכות, כי לא היו להם שני ברכות לירושלים עירך ולצמח דוד, אלא היו כוללים שניהם לברכה אחת. ולאחר הוספת ברכת המינים ניתוסף עוד אחת, והעמידוה לשמונה עשרה.
ובזה מיישבים למה בקרובץ לפורים לא נמצא פיוט לברכת את צמח, כי הקרובץ נתקנה בירושלים, ושם לא היו להם ברכת את צמח.
 
הידעת כי תחיית המתים תהיה לפי סדר האותיות א־ב לפי דברי המבי"ט.
בזה מיישבין מה שאיתא בתרגום יונתן שכשראה משה רבינו ענוותנותו של יהושע הוסיף לו י-ה לשמו, והוא פלא. אך לפי השיטה שיחיו לתחיית המתים לפי אותיות הא-ב, נמצא שמשה עשה עולה ליהושע במה שהוסיף לו לשמו, כי מקודם התחיל שמו באות ה', ועכשיו מתחיל שמו עם אות אחור יותר, אות י'. אבל מבואר בספרים ? שהענוים יקימו מקודם, ולכן מכיון שראה שיהושע הוא עניו, לכן היה יכול להוסיף לשמו, ולא יאבד הזכיה לקום מקודם.
 
הלכה כבית שמאי לעולם הבא

המקור הראשון לאמירה זו היא בדברי הפרי צדיק על חנוכה הכותב: הטעם שזכו בית הלל שהלכה כמותם ולא כבית שמאי, כי אין העולם מתקיים במדת הדין כי אם במדת החסד לכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד ולא כבית שמאי שמדתם דין אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להנהגת מדת החסד תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין.
אני שמעתי שבביאת משיח יהיה ההלכה כבית שמאי. והיה לי חקירה מה יהיה אם יבוא משיח ביום ה' של חנוכה, שעד אז הדליקו כשיטת בית הלל מוסיף והולך, וכבר הדליקו ה' נרות. והנה לפי שיטת בית שמאי שפוחתין והולכין בכל יום, נמצא שביום ה' צריכים להדליק ד' נרות וביום ו' צריכים להדליק שלש נרות. אם ביום ו' ידליקו ג' נרות, ליכא שום טעם לדבר, כי להתחיל במנין אחת, ולשנות למנין אחר, אין לזה שום פשט.
ואח"כ ראיתי בדברי המנחת אלעזר ממונקאטש, שהכוונה שבימות המשיח יתנהגו כפי בית שמאי, היינו גם לפי בית שמאי, אבל דברי בית הלל יעמדו על מקומם, ויהיה לנו שני מנורות, באחד ידליקו כשיטת בית הלל, ובאחרת יליקו כשיטת בית שמאי, ולפי זה לא קשי מידי.
אבל זה ידיעה שלא כל אחד יודע, שמה שאיתא שיפסקו כבית שמאי, היינו גם כבית שמאי. כהלל וכשמאי. כי אלו ואלו דברי אלקים חיים, יהיה להם משמעות במציאות ממש.
 
אני שמעתי שבביאת משיח יהיה ההלכה כבית שמאי. והיה לי חקירה מה יהיה אם יבוא משיח ביום ה' של חנוכה, שעד אז הדליקו כשיטת בית הלל מוסיף והולך, וכבר הדליקו ה' נרות. והנה לפי שיטת בית שמאי שפוחתין והולכין בכל יום, נמצא שביום ה' צריכים להדליק ד' נרות וביום ו' צריכים להדליק שלש נרות. אם ביום ו' ידליקו ג' נרות, ליכא שום טעם לדבר, כי להתחיל במנין אחת, ולשנות למנין אחר, אין לזה שום פשט.
ואח"כ ראיתי בדברי המנחת אלעזר ממונקאטש, שהכוונה שבימות המשיח יתנהגו כפי בית שמאי, היינו גם לפי בית שמאי, אבל דברי בית הלל יעמדו על מקומם, ויהיה לנו שני מנורות, באחד ידליקו כשיטת בית הלל, ובאחרת יליקו כשיטת בית שמאי, ולפי זה לא קשי מידי.
אבל זה ידיעה שלא כל אחד יודע, שמה שאיתא שיפסקו כבית שמאי, היינו גם כבית שמאי. כהלל וכשמאי. כי אלו ואלו דברי אלקים חיים, יהיה להם משמעות במציאות ממש.
חנוכה לא תתבטל אחרי ביאת משיח צדקינו?
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון